הצית את דירת שכנתו וזוכה מחמת אי-שפיות

בית המשפט שוכנע שהנאשם היה שרוי במצב פסיכוטי פעיל ולא יכול היה להבדיל בין טוב לרע ובין מותר לאסור. בקשת המדינה לאשפזו בכפייה נדחתה

בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה לאחרונה גבר שהבעיר את דלת הדירה של שכנתו. בהסתמך על חוות-דעת פסיכיאטרית שקבעה כי בזמן המעשה היה הגבר שרוי במצב פסיכוטי פעיל, לא יכול היה להימנע מביצוע העבירה ולא היה מסוגל להבדיל בין טוב לרע ובין מותר לאסור – הכריע השופט גיל קרזבום שהוא יזוכה מחמת אי-שפיות. חרף חשש השכנה מפני חזרת הנאשם לבניין ובקשת המדינה לאשפזו בכפייה, קבע השופט שהוא יטופל בקהילה.

האירוע התרחש לפני כשנה בשעת לילה המאוחרת. לפי עובדות כתב האישום, הנאשם הגיע לבית שכנתו, המתלוננת, ודפק בחוזקה על דלתה. משזו לא פתחה חזר הנאשם לדירתו, לקח מגב, נייר טואלט, קרטון ועיתון, הניח אותם על שטיח הכניסה של השכנה והבעיר אותם עם מצית. כתוצאה ממעשיו הדלת והשטיח הוצתו, ונגרמו נזקים לדלת.

לאחר שהתעוררה מריח העשן, כיבתה השכנה את האש והזעיקה משטרה. בהמשך הועמד הנאשם לדין, כאשר בחוות-דעת פסיכיאטרית שניתנה שבוע לאחר האירוע נקבע שבזמן ההצתה היה הנאשם שרוי במצב פסיכוטי פעיל, לא יכול היה להימנע מביצוע העבירה ולא היה מסוגל להבדיל בין טוב לרע ובין מותר ואסור.

בנוסף נקבע שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין וזקוק לטיפול במסגרת פסיכיאטרית סגורה. ואולם, בחוות-דעת נוספת מדצמבר האחרון נרשם שחל שיפור במצבו. כך נכתב שהוא כבר אינו סובל ממצב פסיכוטי, וכעת הוא מסוגל להבדיל בין טוב לרע ובין מותר לאסור, מבין את משמעות המעשים המיוחסים לו ואף אינו מהווה סכנה לעצמו או לסובבים אותו.

"שומע אנשי מוסד"

בחוות הדעת האחרונה נכתב אמנם שהנאשם שומע "קולות של אנשי מוסד" מזה 22 שנה ללא הפסקה, אלא שבראייה כוללת מצבו השתפר ולכן הוחלט שהוא כשיר לעמוד לדין. עוד נקבע שבמצבו הנפשי הנוכחי, הנאשם אינו זקוק להמשך טיפול במסגרת פסיכיאטרית סגורה.

בינואר האחרון הודה הנאשם בעבירה המיוחסת לו, אך לנוכח חוות הדעת שניתנו, אשר קבעו מצד אחד שהוא כשיר לעמוד לדין ומאידך שהיה נתון במצב פסיכוטי בשעת ההצתה, הכריע השופט קרזבום שהוא יזוכה מחמת אי-שפיות. בשלב זה ניגש השופט לברר מהי דרך הטיפול הראויה בנאשם – אשפוז כפוי או טיפול בקהילה.

לדברי המדינה, בשיחה שנערכה עם המתלוננת עלה שהיא חוששת מאוד מחזרת הנאשם לגור בסמיכות אליה, ושלנוכח חומרת העבירה והמסוכנות הנשקפת ממנו – מוצדק לדעתה להורות על אשפוזו בכפייה.

מנגד טענה ההגנה שיש לאמץ את מסקנת הפסיכיאטר המחוזי לפיה לא נשקפת מסוכנות מהנאשם, אין הצדקה לאשפזו במחלקה סגורה וניתן להסתפק בטיפול מרפאתי בקהילה. באופן אישי הבטיח הנאשם שהוא לא ייצור קשר עם המתלוננת, למעט לצורך התשלומים לוועד הבית.

השופט עמד על כך שהנאשם מצוי מזה כשנה תחת עינם הפקוחה של הגורמים המטפלים אשר מצאו, כאמור, שמצבו השתפר ושהוא לא מהווה כיום סכנה לציבור. אכן, ציין השופט, העבירה המיוחסת לנאשם חמורה ופוטנציאל הנזק הגלום בה גבוה, כאשר רק במזל האירוע הסתיים ללא נפגעים.

אלא שלנוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית המפורטת והיסודית שלפיה לא נשקפת ממנו סכנה, השופט הכריע שאין מקום למתן צו אשפוז בכפייה. בנסיבות אלה הוא נתן צו טיפול מרפאתי כפוי לנאשם בקהילה לתקופה של 15 שנה.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין