אלון ואח' נ' שריקי ואח'

בפניי תביעה ותביעה שכנגד של שכנים בבית משותף, בענין נזקים וחיוב בתשלומי איזון בעקבות תוספות בנייה, הצמדת חלקים מהרכוש המשותף ושימוש ייחודי בחלקים אחרים ברכוש המשותף.

מבוא

1. הצדדים בהליך זה הם בעלי דירות בבית משותף ברח' בורוכוב 11 ירושלים, מדובר בבית שנבנה לפני למעלה מ-50 שנים. הבית מורכב משתי קומות מגורים ובכל קומה שתי יחידות דיור. התובעים (להלן: "אלון") בעלי הדירה בקומה הראשונה מצד ימין (הצד המערבי), נתבע 1 (להלן: שריקי) בעל הדירה בקומה שמעליהם, אם כי הוריו הם אלו שמתגוררים בה, נתבעים 3 ו-4 (להלן: "שחם") בעלי הדירה בקומה הראשונה מצד שמאל ומעליהם נמצאת דירת הנתבע 2 (להלן: "אידלמן"). דירתו של אידלמן מושכרת מזה כ-20 שנים.

    

2. אלון שרכשו הדירה בשנות ה-60, בנו תוספת בשנות ה-70, (היתר בניה-נ/16). בשל הבדלי גובה בקרקע, התוספת נבנתה על גבי עמודים, וכך נוצר חלל מתחת (להלן: "קומת המסד"). בקומת המסד נבנה חדר הסקה לשימושם הייחודי של אלון בהסכמת הדיירים דאז. בנוסף נסגרה קומת המסד ע"י חלונות ודלת ממוסגרים אלומיניום, באופן שנוצרה יחידת מגורים פוטנציאלית (הותקן בה מטבח ושירותים, תמונות צורפו לנ/25). סגירת קומת המסד נעשתה בניגוד להיתר הבניה. כמו כן נסגרה מרפסת אחורית, אף היא בניגוד להיתר הבניה.

    

3. החצר המקיפה את צדו הימני של הבנין הפכה לגינת נוי שטופחה במשך שנים על ידי אלון והם אלו שהשתמשו בה שימוש ייחודי ללא מפרע מצד יתר הדיירים, אשר גם לא מחו על סגירת קומת המסד במשך כארבעים שנים, עד שהלכו לעולמם ודיירים אחרים רכשו או ירשו זכויותיהם.

    

4. הסכמת הדיירים הראשונים לבניית התוספת של אלון לא באה לידי ביטוי במסמכי רישום הבית המשותף בלשכת רישום המקרקעין, אלא נסמכה על הסכמות בע"פ, חתימתם על תכניות הבניה ושתיקתם לגבי חריגה ממנה. שחם ושריקי לא היו בעלי הדירות באותם זמנים. שחם רכש דירתו מגיסתו בשנות ה-90 לערך, ואילו שריקי רכש הדירה ב-2010. איש מלבד אלון לא הרחיב דירתו.

    

5. בשנת 2011 החל שמואל שריקי לפעול לבניית תוספת, שכללה גם בניית מדרגות חיצוניות המובילות מחזית הכניסה היישר לדירתו בקומה השניה. במקור לבנין היו שלוש כניסות: כניסה אחת לכל אחת משתי הדירות בקומת הקרקע וכניסה משותפת לחדר מדרגות משותף לכל ארבע הדירות בבנין (ס' 4 לתצהירו של אלון). כשבנו אלון, ביטלו את הכניסה מחדר המדרגות.