אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ביקנל ואח' נ' קרן פז חברה לבנין בע"מ

ביקנל ואח' נ' קרן פז חברה לבנין בע"מ

תאריך פרסום : 31/12/2023 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום תל אביב -יפו
58197-07-17
24/12/2023
בפני השופטת הבכירה:
רונית פינצ'וק אלט

- נגד -
תובעים:
1. דונה ביקנל
2. קלייב רונלד ביקנל

עו"ד הגר ורד - בלייר
נתבעת:
קרן פז חברה לבנין בע"מ
עו"ד נדב כנפו
פסק דין
 

 

לפניי תביעה כספית על סך 467,692 ₪ בגין ליקויי בנייה.

 

רקע

  1. התובעת 1 דונה ביקנל (להלן: "התובעת") והתובע 2 קלייב רונלד ביקנל (להלן: "התובע") הם בני זוג עם ארבעה ילדים (להלן: "התובעים").

     

  2. הנתבעת חברת קן פז חברה לבניין בע"מ (להלן: "הנתבעת") היא חברה יזמית בתחום הנדל"ן למגורים.

     

  3. ביום 27.8.08 התקשרו הצדדים הסכם מכר במסגרתו רכשו התובעים זכויות בבית מגורים בפרויקט ברחוב עין הבשור 8 ביישוב להבים (להלן: "ההסכם"; להלן: "הבית").

     

  4. עפ"י הקבוע בהסכם, מועד המסירה נקבע ל-18 חודשים לאחר המצאת היתר הבניה. היתר הבניה התקבל ביום 30.12.08 ומשכך מועד המסירה החוזי היה צריך להיות 30.6.10. בפועל, הבית נמסר לתובעים ביום 28.12.10. באותו היום גם נערך פרוטוקול מסירה אשר פירט את הליקויים שנמצאו בעת מסירת הבית לחזקת התובעים.

     

  5. התובעים פנו למומחה מטעמם אינג' אדי קלמיס (להלן: "אינג' קלמיס") אשר ביום 17.2.11 ערך חוות דעת ראשונה ביחס לליקויי בנייה שמצא בבית והעריך אותם בסך של 104,263 ₪ (סכום הכולל תוספת 35% קבלן מזדמן).

     

  6. בתחילת שנת 2014 התובעים, שניהם עובדי חברת Intel, קיבלו הצעה לרילוקיישן בחו"ל לפרק זמן של שנתיים. התובעים קיבלו את ההצעה והשכירו את הבית.

     

  7. ביום 2.5.16, עם חזרת התובעים לארץ, נערכה חוות דעת שניה של אינג' קלמיס שהעמידה את הליקויים בבית בסך של 224,967 ₪, ובתוספת קבלן מזדמן 303,705 ₪. סכום הפיצוי בחווה"ד כלל התייחסות לכשל בקונסטרוקציה שבאה לידי ביטוי בסדקים הפזורים בקירות הבית ושנובעת מ"בעיית תזוזה דיפרנציאלית עקב שקיעה או תפיחה". אינג' קלמיס העריך את הנזק הנ"ל ב-100,000 ₪, סכום שנכלל בסכום הכולל של חווה"ד.

     

  8. ביום 25.7.17 הוגשה התביעה שלפניי, תביעה כספית מכוח החוזה, חוק המכר ודיני הנזיקין. התביעה הוגשה ע"ס 467,692 ₪ מתוכם 303,705 ₪ בגין ליקויי בנייה בהתאם לחוו"ד קלמיס (מתוכם כאמור 100,000 ₪ בגין הליקוי ביסודות), בתוספת 10,500 ₪ בגין איחור במסירה, 150,000 ₪ עגמת נפש ו-3,487 ₪ הוצאות חוו"ד.

     

  9. בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה ימונה כמומחה מטעם ביהמ"ש אינג' יקי נחמן (להלן: "אינג' נחמן" או "המומחה"). ביום 16.10.18 הוגשה חוו"ד של המומחה אשר העמיד את הליקויים על סך של 173,219 ₪.

     

  10. ביום 10.2.20 ניתנה חוו"ד משלימה של המומחה שעניינה המלצות ביחס לליקוי הקונסטרוקטיבי (להלן: "חווה"ד המשלימה").

     

  11. ביום 17.2.21 הוגשו תצהירי התובעים. בין לבין היה ניסיון של התובעים להגיש חוו"ד משלימה בעניין הקונסטרוקציה, ניסיון שדחיתי בשל חריגה מגדרי המחלוקת כפי שאלה נקבעו במסגרת כתבי הטענות.

     

  12. ביום 29.9.21 דחיתי בקשה נוספת של התובעים שעניינה תיקון הבית, שוב כיוון שהבקשה היוותה הרחבת חזית לתביעה שהוגשה כתביעה כספית בלבד ולא כתביעה לצו עשה.

     

  13. ביום 27.10.21 התקיים דיון ההוכחות ונחקרו התובעים וכן המצהירים מטעם הנתבעת מר שלומי חנין מנהל פרויקטים (להלן: "חנין") ומר זאב לזר סמנכ"ל ויועץ המשפטי של הנתבעת (להלן: "לזר"). בנוסף נחקר המומחה.

     

  14. ביום 30.10.22 ניתנה החלטה מפורטת בעניין בקשת התובעים למינוי קונסטרוקטור מטעם בימ"ש. לאחר מכן הוגשו סיכומי הצדדים.

     

    עיקר טענות התובעים בכתב התביעה

  15. עפ"י הנטען בכתב התביעה, התובעים רכשו את הבית עבורם ועבור ארבעת ילידיהם הקטינים נוכח המוניטין של הנתבעת בתחום ענף הבניה הישראלי, שהתחייבה למסור להם דירת "מפתח מקבלן" שתיבנה לפי סטנדרט בניה מפואר במסגרת פרויקט להקמת בתי קרקע פרטיים בשכונת וילות ביישוב להבים. לשם קניית הבית, השקיעו התובעים את מיטב כספם וחסכונותיהם.

     

  16. עפ"י הקבוע בהסכם, התובעים רכשו בית מגורים בן 6.5 חדרים ומחסן הכולל בין השאר מבואת כניסה, סלון, פינת אוכל ופרוזדור. הבית כלל 3 חדרי שירותים, מרפסת דיור, מרפסת שירות ויציאה לחצר. התובעים הסכימו לשלם סכום גבוה נוכח הבטחות הנתבעת שמדובר בבית שבנייתו תיעשה במיומנות, בעבודה מקצועית ותוך שימוש בחומר בניה איכותיים.

     

  17. בסמוך למועד קבלת החזקה החוזית ב- 30.6.10 היה ברור שהבית אינו מוכן, והתובעים ראו שרק בהפעלת לחץ על אנשי המקצוע מטעם הנתבעת מתעדפים כוחות עבודה לביתם ולא לבתים אחרים בפרויקט. התובעים מצאו עצמם בשיחות והתכתבויות יומיומיות במטרה שבניית ביתם תסתיים. כך למשל תועד באופן חלקי ביותר מצב בנית הבית במועד מסירת החזקה ובחודשים לאחר מכן (תמונות צורפו כנספח 5 לתביעה).

     

  18. לטענת התובעים, כיוון שלא ניתן היה לחדש הסכם שכירות בבית בו התגוררו, הם נאלצו לרכז את חפציהם בבית תוך שכל העת עובדים מסתובבים בבית והם נאלצו ללון ולהתארח בבתים של בני משפחה וחברים מכיוון שלא הייתה להם קורת גג. כמו כן ובשל העובדה שכל חפציהם מאוכסנים בבית הם נאלצו להיות נוכחים כל העת עם כניסתם של אנשי מקצוע לבית, דבר אשר גזל מהם שעות עבודה ומשפחה רבות.

     

  19. בחודש אוקטובר 2010 פנו התובעים במכתב חריף לנתבעת ביחס להתנהלותה וההפרות הבוטות של הקבלן מטעמה ביחס לקצב הבניה וסידור הבית. רק לאחר מסכת ארוכה של דברים מול הנתבעת או מי מטעמה, הבית נמסר להם הלכה למעשה ביום 28.12.10 קרי באיחור של 6 חודשים. נטען שלא היה כל טעם מיוחד ביחס לאיחור כמפורט בסעיפים 9.1 ו-9.2 להסכם.

     

  20. אלא שגם לאחר קבלת החזקה הסתבר לתובעים שהם אינם יכולים ליהנות מהבית כיוון שהתגלו בו ליקוים רבים. התובעים פנו לאינג' קלמיס וקיבלו ממנו את חווה"ד הראשונה (כאמור 104,263 ₪ סכום הכולל תוספת קבלן מזדמן, צורפה כנספח 8 לכתב התביעה). חווה"ד נשלחה מספר רב של פעמים לנתבעת ובמאי 2011 אך התקבל ממנה רק מכתב התנצלות על הכשלים והאיחור במסירה (נספח 9).

     

  21. התובעים צירפו לתביעתם דוגמאות לפניות שלהם בנוגע לליקויים שונים, למשל הלחצן של הניאגרה שהיה תקול והצריך אותם להשחיל את היד לתוך הקיר ע"מ להדיח את המים, וכן ליקויים בקיר שלא תוקנו. בתאריך 20.2.13 שבו ופנו התובעים וטענו שהליקויים בבית לא תוקנו. ביום 23.10.13 שוב נשלחה חווה"ד של אינג' קלמיס ובקשה לתקן את הליקויים למשל אי יכולת לפתוח דלתות, דליפות מהגג ועוד שלא זכו למענה.

     

  22. עפ"י הנטען בתביעה, בתחילת שנת 2014 התובעים קיבלו הצעת מאת המעסיקה שלהם Intel לרילוקיישן בחו"ל לפרק זמן של שנתיים. התובעים נאלצו לקבל החלטה מהירה והם פנו לנתבעת והתריעו שאם הליקויים לא יתוקנו באופן מיידי טרם יציאתם מהארץ הדבר יגרום לנזקים כבדים לבית. המכתב לא זכה למענה ועל מנת שלא לגרום נזק עוד יותר כבד מבחינה כספית, החליטו התובעים להשכיר את הבית, אבל במחיר מוזל בשל הליקויים הרבים.

     

  23. התובעים העריכו את שכה"ד הראוי נכון לשנת 2014 בסך של 5,000-6,000 ₪ לחודש אבל הם נאלצו להשכירו במחיר נמוך של 2,000 ₪, הפסד תשואה עצום על השכרת הבית שנגרם אך ורק בשל מחדלי הנתבעת.

     

  24. עם חזרת התובעים לארץ הם פנו כאמור בשנית לאינג' קלמיס שהוציא את חווה"ד העדכנית בדבר בליקויים בסך 303,705 ₪ (כאמור סכום שכולל 35% עלות קבלן מזדמן; חווה"ד צורפה כנספח 13 לתביעה).

     

  25. לטענת התובעים, הנתבעת התישה אותם כאשר כל הבטחותיה לתיקון עלו בתוהו והלכה למעשה עד יום הגשת התביעה הליקויים לא תוקנו למרות אין ספור פניות והתכתבויות.

     

  26. בנוגע לאיחור במסירה נטען שבסעיפים 9.4 ו-9.5 להסכם נקבע שבגין איחור של למעלה מ-90 ימים התובעים יהיו זכאים לפיצוי חודשי בסכום זעום של 3,500 ₪ לחודש, וגם זה אחרי התיקון של הסכום המקורי שנקבע בהסכם בסך של 2,000 ₪. לטענתם מדובר בסכום זעום שאינו משקף את עלות השכירות האמיתית. התובעים לכן עתרו לפיצוי עפ"י סעיף 5א לחוק המכר והמדרגות הקבועות בו וסה"כ 30,0000 ₪. יחד עם זאת לצרכי אגרה הועמד ראש הנזק בגין האיחור במסירה על סך של 10,500 ₪ בלבד.

     

  27. לטענת התובעים, כתוצאה ממחדליה של הנתבעת נגרמו להם ולמשפחתם הטרדה, טרדה, עגמת נפש ואבדן הנאה מהציפייה שציפו להפיק מהבית בו השקיעו את מיטב כספם וחסכונות חייהם. הליקויים לרבות אלה בדלת הכניסה, ארון חשמל, שלד הבית, טיח, וסדקים ברחבי הריצוף, חיפויי קיר וקרמיקה, אלומיניום, אינסטלציה, ליקויים מחוץ לבית, גג, פרגולות וגגונים והכל כמפורט בחוו"ד אינג' קלמיס – הם ליקויים אשר פוגמים בהנאה אשר ציפו להפיק מביתם.

     

  28. עגמת הנפש מתבטאת גם באובדן השכירות הריאלית בתקופת הרילוקיישן וכן בפינוי הבית עת יבוצעו התיקונים. סה"כ הועמד ראש הנזק שכלל פינוי הבית בזמן העבודות והפסדי השכירות לתקופה של שנתיים בסך של 150,000 ₪.

     

     

    עיקר טענות הנתבעת בכתב ההגנה

  29. בפתח כתב ההגנה הודגש שהתביעה הוגשה בחלוף שש וחצי שנים ממועד המסירה, מבלי שניתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים תוך ניפוח התביעה שהוגשה באופן מגמתי שמעוות את המציאות.

     

  30. לגופו של עניין נטען שמועד המסירה נקבע ליום 30.6.10 שהם 18 חודשים לאחר קבלת היתר הבניה. בסעיף 9.4 להסכם נקבע ש"איחור במסירה החזקה בבית המגורים ובמגרש, מכל סיבה שהיא, שלא יעלה על 90 יום ממועד המסירה, בנוסף לאיחור בשל נסיבות הנזכרות בס"ק 8.1 ו-9.2 לעיל, וכן כל איחור במועד המסירה בשל הנסיבות הנזכרות בס"ק 9.1 ו-9.2 לעיל, לא ייחשבו כהפרת התחייבות החברה, והקונה לא יהא זכאי לתבוע מן החברה כל פיצוי בשל כך, ולא יהא בכך כדי לפטור את הקונה מאיזו התחייבות כאמור בחוזה זה".

     

  31. נטען בכתב ההגנה שהיו סיבות לעיכוב שלא היו בשליטת הנתבעת ושנכנסות תחת סעיפים 9.1 ו-9.2 להסכם, למשל מבצע 'עופרת יצוקה' שבמהלכו בוצע ירי רקטות לעבר ערים בדרום הארץ לרבות היישוב להבים. הנתבעת לכן זכאית להפחתה של 22 יום מחישוב האיחור במסירה בתוספת 30 ימי התארגנות לאחר המבצע.

     

  32. בנוסף התובעים ערכו שינויים בבית ואף חתמו על תוספת שינויים במסגרתה הם הצהירו שידוע להם שבעקבות השינויים יחול עיכוב של 4 שבועות סה"כ במסירת הבית ולתובעים לא יהיו טענות בעניין (הסכם השינויים צורף כנספח 2 לתביעה).

     

  33. בנוסף בשנת 2009 חלה שביתת רשות הכבאות שגרמה אף היא לעיכוב של 30 יום.

     

  34. מכיוון שסך העיכובים המצטברים הנ"ל הם ארבעה חודשים, הרי שהנתבעת יכולה ליהנות מתקופת הגרייס של 90 ימים שנקבעה בהסכם והתובעים אינם זכאים לכל פיצוי בגין האיחור במסירה. עובדה היא שעד הגשת התביעה התובעים לא העלו כל טענה בנוגע לאיחור במסירה.

     

  35. בנוגע לליקויים נטען שלאחר קבלת חווה"ד הראשונה, הנתבעת עשתה מאמצים רבים לבצע את התיקונים למרות שהתובעים לא אפשרו והקשו על ביצועם. כאשר הם עברו לרילוקיישן הם הודיעו שלא יאפשרו ביצוע תיקונים בכל התקופה הזו. כבר בשלב זה בחוסר תום לב מוחלט הם הסבו לנתבעת נזקים חמורים ומשמעותיים עת סירבו לאפשר לה לבצע תיקונים. כאשר הגישו את תביעתם הם עשו זאת בהתבסס על חוו"ד שנאמדה בסכום של פי שלושה מהליקויים בחווה"ד הראשונה.

     

  36. כל התנהלות התובעים גרמו להחמרה של הליקויים בנוסף להזנחה כללית של הבית. מדובר באשם תורם בעל משקל משמעותי. בנוסף לחלק מהליקויים עברה תקופת האחריות עפ"י חוק המכר דבר שאף הוא פוטר את הנתבעת מתשלום כלשהו.

     

  37. עפ"י חוו"ד נגדית שהגישה הנתבעת מאת אינג' דובי דוד (להלן: "אינג' דוד") הנזקים בבית נאמדים בסכום של 42,400 ₪ + מע"מ לכל היותר.

     

    דיון והכרעה

    ליקויי בנייה

  38. לאור הפערים בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, אינג' נחמן, אשר קבע בחוות דעתו מיום 16.1.18 שסך הליקויים (כולל מע"מ) עומד על 173,219 ₪.

     

  39. חזקה שמומחה ביהמ"ש הוא נטול כל אינטרס בתוצאת ההליך בין לכאן ובין לכאן (ע"א 680/77 המגן חברה לביטוח נ' יוסף אליהו מיום 20.7.92 פורסם בנבו). סטייה מקביעות מומחה שמונה מטעם ביהמ"ש תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד (ע"א 9828/17 אבני נ' ד.שליט בע"מ מיום 18.1.18 פורסם בנבו).

     

  40. לאחר עיון בטענות הצדדים בנוגע לממצאי המומחה מצאתי לאמץ את חווה"ד המומחה ובתוך כך לדחות את טענות הצדדים כפי שאלה עלו במסגרת התצהירים, דיון ההוכחות והסיכומים, כפי שיפורט להלן בהרחבה.

     

  41. תחילה לטענת הנתבעת שישנם ליקויים אשר עברו את תקופת האחריות של תקופת הבדק. לטענתה, ביחס למרבית הליקויים חלפה תקופת האחריות הקבועה בחוק המכר והתובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להראות שהליקויים הנטענים הינם תוצאה של בנייה לקויה ולא בשל שיהוי והעדר טיפול במועד וזאת למרות המומחה קבע שמדובר בליקויי בנייה והוא אף חזר והדגיש זאת במסגרת חקירתו הנגדית (עמ' 28 לפרוטוקול). ברם הנתבעת בסיכומיה מצאה לנכון לתקוף את חוו"ד המומחה בעניין הליקויים, נבחן את טענת הנתבעת אחד לאחד:

     

  42. ליקויי פנים: כל הליקויים בפרק זה הינם ליקויי בנייה מטבעם וטיבם ולא ברורה טענת הנתבעת כי שימוש שלא כראוי גרם לליקויים. דלת הכניסה עוותה כתוצאה מחיזוק לקוי וכתוצאה מהבעיה ביסודות הבית; בארון החשמל חסר מקומות פנויים ברור שמדובר בליקוי בנייה ולא בשל שימוש; התקרה בדירה אינה ישרה ברור שלא מדובר בבלאי אלא בביצוע לקוי; סטייה בזווית ישרה שבין הקירות בחדר האמבטיה גם כן מדובר בבניה לקויה.

     

  43. טיח: גימורים לא מושלמים, עיבוד לא ראוי של הטיח, בליטות לא מוסברות, בטיח ברמה ירודה במחסן – כל אלה ברי שהם ליקויי בביצוע שאין לשימוש לא נכון כל קשר לליקויים שהמומחה איתר.

     

  44. ריצוף: פנל חסר, מכסה קופסת ביקורת ברצפה מלוכלך עם שאריות בניה: תיאורטית אלה ליקויים שהיו יכולים להתרחש תוך כדי שימוש בבית, ברם מכיוון שהתובעים לא ביצעו שום שיפוץ בבית, אין שום סיבה שליקויים אלה יתרחשו במהלך השימוש בבית ובהעדר אינדיקציה נוגדת, ברי שהליקויים התרחשו במהלך הבנייה ובאחריות הנתבעת. בנוגע לאי המשך קווים בין הריצוף לחיפוי קיר וסגירת רווחים סביב ברזי ניל וסיפונים של כיור – כל אלה הם בפירוש ליקוי בבניה ולא בשימוש.

     

  45. חשמל: מחסור בוונטה ובנקודות חשמל, סגירת חור בשקע חשמל, שקע רופף, קופת חיבורים פתוחה וסגירת דופן תחתית לארון חשמל – כל אלה הם במובהק ליקויי בניה.

     

  46. אלומיניום: רווח במסגרת החלון, כתמי צבע, כיוון כנף - גם כן מדובר בליקויי בנייה ולא ליקוי בשימוש.

     

  47. אינסטלציה: חסר ברז גן בניגוד לאמור בתכנית, לא סופק מתלה כביסה בניגוד לתכנית, לחצני אסלה הורכבו נמוך מדי – כל אלה גם כן במובהק הם ליקויים בבנייה שאין להם שום קשר לשימוש.

     

  48. חוץ: שקיעת מרצפות, שקיעת מדרגות, בטון סדוק, שביל שוקע, ריצוף לא יציב – כל אלה הם ליקויים שהדעת מניחה שהם תוצאה של הבעיות ביסודות הבית ולא בעיות הנובעות משימוש לקוי. בנוגע לגימור שוחת בטון שלא מתאים לריצוף של החניה, מחסור במעקה, מחסור ברובה בריצוף, שאריות צבע ובטון – כל אלה ליקויים שבמובהק הינם ליקויים שבבניה. הליקוי היחיד שאפשר להעלות לגביו סימן שאלה נוגע לאריח משתלב סדוק בחניה, אלא שמעבר לכך שמדובר בסכום נמוך במיוחד (50 ₪) הרי שאין שום הוכחה לכך שהאריח נסדק דווקא בשל שימוש ולא בשל ליקוי בנייה.

     

  49. קירות חוץ: הממצאים נוגעים לגוונים שונים ולא אחידים של טיח ושליכטה שהם גם כן במובהק ליקויי בבניה ובביצוע.

     

  50. גדרות: ממצאי המומחה מצביעים על איטום לקוי, סדקים במפגשי הקירות וסתימה של חור – כל אלה גם כן במובהק הם ליקויי בבנייה ולא ליקוי עקב שימוש.

     

  51. אינסטלציה: הרכבה של כיור ומשטח שיש מאחורי המחסן, ביצוע ברז גן במסתור כביסה, טיח באיכות ירודה בחזית המחסן, הגבהת שוחת ביוב, שרוול למעבר צנרת סתום, מרזב קצר ומעוך – גם אלה הם ליקויים שבבניה ולא משימוש.

     

  52. גג: צד פנימי במעקה לא צבוע, קצה יריעות ביטומניות אינו מקובע ולא בוצע אף מים, בוצע תיקון חובבני וזמני לאיטום סביב מעבר צנרת מזגן, איטום לקוי מרפסת שירות, נקודות קליטה גבוהות ולא אטומות, חיתוך צינורות בקרה ע"ג המעקה ואיטום היקף צינורות החודרים דרך מעקה הגג ואריחים שבורים על הגג – כל אלה גם כן הינם ליקויים שבבנייה ולא ליקויים שבשימוש, והדבר תקף גם לגבי האריחים השבורים על הגג בהיעדר אינדיקציה שמי מדיירי אחראי לשברים באריחים על הגג.

     

  53. אינסטלציה על הגג: חסר בידוד טרמי ע"ג צינורות, חסר מפסקי ביטחון – גם כן ליקויים מובהק בבנייה ולא משימוש.

     

  54. ליקויים נוספים / רטיבויות: בעיית הרטיבות שנמצאה נובעת ממעבר רטיבות מהחוץ לפנים בהיעדר אטימה ובמוקד אחר בשל בעיה במרזב – כל אלה ליקויים בביצוע ולא ליקוי בשל שימוש.

     

  55. מכל האמור לעיל יוצא שיש לדחות את כל טענות הנתבעת ביחס לליקויים שהמומחה קבע וביחס לטענותיה לפטור אותה מתשלום בשל כך שתקופת האחריות חלפה. אשר על כן אני קובעת הנתבעת תישא בעלות הליקויים בהתאם לממצאי המומחה בסך 173,219 ₪.

     

  56. יוער שבמסגרת סיכומיהם, התובעים עותרים לתשלום ליקויים בסך 389,922 ₪ בהתאם לחוו"ד אינג' קלמיס; מצאתי לנכון לדחות דרישה זו, מומחה ביהמ"ש התייחס ארוכות לליקויים הנטענים בחוו"ד אינג' קלמיס ומחקירתו הנגדית לא עלה שום ממצא השולל או פוגע במסקנותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש.

     

     

    ליקויים ביסודות

  57. כזכור, במסגרת פרק "סדקים" המומחה העריך בחווה"ד שבשל ביצוע ותכנון לקויים ישנו ליקוי בכלונסאות המונחים ביסודות הבית. המומחה לכן קבע שעל מנת לאתר את הפתרון הנכון יש לבצע חשיפה של ראשי כלונסאות בהיקף המבנה ובדיקה סונית של הכלונסאות בהיקף המבנה לצרוך בדיקה רציפות הכלונסאות ועומקם.

     

  58. מכון התקנים הישראלי (להלן: "מכון התקנים") ביצע את הבדיקות הסוניות אלא שהתברר שמכון התקנים לא ביצע את הבדיקה בשתי החזיתות כפי שדרש המומחה אלא רק בצד הצפוני. יחד עם זאת, בחווה"ד המשלימה מיום 10.2.20 המומחה קבע שתוצאות בדיקות מכון התקנים מספקות אותו ולא נדרשות בדיקות נוספות ושהתוצאות הן חד משמעיות ומלמדות כי הכלונסאות קצרים מהתכנון, 8-9 מטרים במקום 12 מטרים כדרישת מהנדס הקרקע אינג' מכטה (להלן: "אינג' מכטה").

     

  59. המומחה לכן קבע שיש לבצע ביסוס קונסטרוקטיבי לחיזוק היסודות לכלל המבנה. במסגרת חקירתו הנגדית, המומחה העריך את ביצוע העבודה הנ"ל ב"סדר גודל של 40,000 ₪ לפחות" כשעלות מפקח צמוד "יעלה לפחות 10,000 ₪" (עמ' 24 לפרוטוקול). יוער שסכומים אלה הם בנוסף לסכומים שהמומחה קבע במסגרת סעיף 5.6 לחווה"ד.

     

  60. יש לדחות את טענת הנתבעת שהבעיה ביסודות הבית אינה אלא בעיה בשל הקרקע עליה נבנה הבית, הרי המומחה קובע מפורשות שהכלונסאות קצרים ביחס לתכניות. במסגרת חקירתו הנגדית המומחה נשאל לגבי נקודה זו והשיב באופן שאינו משתמע לשתי פנים "יש עובדה בשטח, הבית נסדק כתוצאה מזה שהכלונסאות לא בסדר" (עמ' 32 לפרוטוקול).

     

  61. מתוך כך יש לדחות את טענת הנתבעת שהתובעים רכשו את הבית על הקרקע AS-IS וכי לכאורה הנתבעת אינה אחראית לטיב הקרקע; הגם שטענה זו לא יכולה לעמוד שעה שהנתבעת התחייבה בהסכם לבנות את הבית בהתאם לתקנים ולתכניות, ברי שהסעיף מתייחס למצב המשפטי של המקרקעין ולא להתאמתו לבנייה שהנתבעת התחייבה לבנות בהתאם לתכניות.

     

  62. המומחה הסכים אמנם שניתן לקזז את עלות הבדיקות הסוניות בסך 25,000 ₪, ברם מצאתי שלא לקזז את הסכום הנ"ל מסכום הפיצוי וזאת מכיוון שהמומחה גם קבע שלא מן הנמנע שמי שיבצע את החיזוק הקונסטרוקטיבי ליסודות יבקש לבצע בדיקות משל עצמו (עמ' 34-35 לפרוטוקול).

     

  63. יוצא אפוא שיש לאשר את התוספת בסך 40,000 ₪ בתוספת 10,000 ₪ פיקוח עבור העבודות ליסודות. על סכום זה אני מוסיפה עוד 20,000 ₪ וזאת מכיוון שהמומחה העיד באופן מפורש שמדובר בסכום של "לפחות" כלומר המומחה העריך את הסכום בגבול התחתון שלו, כאשר במקביל הוא גם השיב שיכולות להתווסף עלויות נוספות תוך כדי עבודה (עמ' 24 לפרוטוקול).

     

  64. אשר על כן אני קובעת שהנתבעת תשלם לתובעים סך נוסף של 70,000 ₪ בגין העבודות הנדרשות ליסודות הבית.

     

     

    טענות הנתבעת בנוגע למתן הזדמנות נאותה לבצע תיקונים

  65. לטענת הנתבעת יש לדחות את הפיצוי בגין ליקויי בנייה בגין אי מתן הזדמנות נאותה לביצוע התיקונים. לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות שהונחו בפניי מצאתי לנכון לדחות טענה זו של הנתבעת.

     

  66. מיד לאחר קבלת חווה"ד הראשונה של אינג' קלמיס בפברואר 2011 התובעים פנו בדרישה לביצוע תיקון הליקויים בהתאם לחווה"ד, וגם זה לאחר מספר ניסיונות לא מוצלחים של הנתבעת לביצוע התיקונים לאחר מסירת הבית ולאחר העלאת הליקויים בפרוטוקול המסירה.

     

  67. עפ"י ההתכתבויות בין הצדדים שצורפו לראיות התובעים (נספחים 19-22) עולה שהתובעים פנו מספר פעמים בטלפון ובמייל וביקשו לבצע את התיקונים. עובדה היא שחלק נכבד מהליקויים לא תוקנו, כפי שקבע מומחה ביהמ"ש. פרק זמן של כ-3 שנים ממתן חווה"ד הראשונה של אינג' קלמיס ועד למעבר לרילוקיישין הוא לכל הדעות פרק זמן ארוך מאוד שבמסגרתו ניתנה לנתבעת הזדמנות לבצע את תיקון הליקויים.

     

  68. כאן המקום להדגיש שלא מצאתי ממש בטענות הנתבעת כאילו דרישת התובעים לקבל התראה של 72 שעות בדואר רשום היא זו שהכשילה את התיאום. דרישה זו הגיעה לעולם רק במרץ 2011. מנגד, אין כל פגם בכך שהנתבעת שולחת תחילה מנהל עבודה, לצורך העניין את חנין, ורק לאחר מכן הוא חוזר עם הפועלים הרלוונטיים לביצוע התיקונים עצמם. זוהי פרקטיקת העבודה של הנתבעת ואין בכך כל פסול, בפרט שהתובעים קיבלו במייל הודעה שכך בדיוק יתבצעו הדברים (מייל מיום 27.6.11).

     

  69. בנוגע למכתב ההתנצלות (נספח 9 לכתב התביעה) עיון בו מלמד שההתנצלות הייתה בנוגע לעיכוב נקודתי בביצוע תיקון הליקויים. אין בו משום הודאה באי אילו מטענות התובעים ומשקלו במכלול הראיות זניח.

     

  70. מכל האמור לעיל יוצא שאני דוחה את טענות הנתבעת שלא ניתנה לה הזדמנות נאותה לבצע את תיקון הליקויים. לכן הנתבעת מצתה את זכותה לבצע את התיקונים ועליה לפצות את התובעים בסכום הפיצוי שקבע מומחה ביהמ"ש.

     

  71. בתוך כך מצאתי לנכון לדחות את דרישת התובעים שסכום הפיצוי יוצמד למדד התשומות והבניה. מעבר לעבודה שדרישה זו לא קיבלה שום ביטוי במסגרת כתבי הטענות, הרי שגם אין שום הצדקה לגופו של עניין להצמיד את הסכום למדד התשומות והבניה.

     

     

    טענות התובעים ביחס לביצוע בעין וביחס לפיצול סעדים וכן הבקשה לתיקון כתב התביעה

  72. בהחלטתי מיום 30.10.22 דחיתי את בקשת התובעים למינוי קונסטרוקטור מטעם בימ"ש. אלא שבסיכומיהם התובעים שוב מנסים לפרוץ את גדרי המחלוקת כפי שאלה נקבעו בכתבי הטענות.

     

  73. בניגוד לאמור בסעיף 1 לסיכומי התובעים, האופן שבו יש לתקן את הכשל בביסוס הבית אינו חלק מהתביעה. המומחה התייחס לבעיות ביסודות בהתאם לאמור בחוו"ד אינג' קלמיס מטעם התובעים, שכזכור הוגשה כחוו"ד הנדסית לליקויים ולא כחוו"ד של קונסטרוקטור.

     

  74. נזכיר; בחוות הדעת השניה, תחת כותרת "סדקים" (עמ' 7 לחווה"ד), התייחס אינג' קלמיס לסדקים ברחבי הבית, בקירות, במרפסת שירות, מפגשי קירות בחדרים, סלון, מטבח ועוד. קלמיס קבע ש"כל הסדקים החמירו ונפתחו. קיימת בעיה בביסוס הבית". לכן קבע ש"נדרש: לבצע תיקוני טיח, סדקים, שפכטל וצבע בכל המקומות הנ"ל". כמו כן העיר ש"הסדקים פזורים בכל רחבי הבית, בקירות החיצונים והפנימיים ובקירות הגג. סדקים רוחביים ואופקיים. כלל הסדקים הינם סדקים עוברים (קיימים משני צדי הקיר)".

     

  75. בהמשך (עמ' 12 לחוות דעתו) ציין ש"הסדקים הנ"ל מעידים על בעיית תזוזה דיפרנציאלית עקב שקיעה או תפיחה". אינג' קלמיס מנה את האפשרויות השונות שגרמו לסדקים ובכלל זה תזוזת קרקע הנגרמת על ידי עומס דיגמי, תזוזת קרקע הנגרמת על ידי עליה או ירידת פני מי תהום, צמחיה או סחף קרקע וכיו"ב. קלמיס לכן קבע שנדרשת "1. בדיקה סונית לעומק ורוחב הכלונסאות כולל גילוי ראש הכלונס. במידה והבדיקות יצביעו על כשל יידרש חיזוק יסודות; 2. בדיקת קרקע; 3. יש לבצע ניקוז לחצר וניקוז מתחת למבנה...; 4. לבצע בדיקת עובי הכוורות... 5. שכירת קונסטרוקטור ויועץ ביסוס וקבלת הנחיות מפורטות לחיזוק יסודות ו/או הפרדת הקרקע; 6. לאור ריבוי הסדקים ופיזורם, תיקוני טיח מקומיים אינם מעשיים. דרושה הסרת טיח החוץ הקיים וטיוח מחודש...".

     

  76. אינג' קלמיס סיכם ש"ללא תכוניות קונסטרוקציה וללא הבדיקות הנ"ל לא ניתן לחזות את אופי התיקון הנדרש וייתכן כי עלויות התיקון יעלו לאחר הבדיקות הנדרשות. העלות לנ"ל 100,000 ₪ בהערכה זהירה". עיננו הרואות אם כן שאינג' קלמיס חיווה דעתו עוד טרם הגשת התביעה וכל הנתונים והטענות בדבר ליקויי ביסוס הבית היו ידועים לתובעים. התובעים, מטעמיהם, לא פנו לייעוץ קונסטרוקטור ולא ביצעו את הבדיקות כפי שהמליץ אינג' קלמיס ותחת זאת הגישו את תביעתם בדרישה לפיצוי כספי לפי "עלות תיקון ליקויי הבניה על פי חוו"ד המומחה".

     

  77. נכון שאינג' נחמן השיב לב"כ התובעת במסגרת החקירה הנגדית שעל מנת למצוא פתרון קונסטרוקטיבי יש לפנות למהנדס הקונסטרוקטור שתכנן את הבית, ונכון גם שהוא השיב שרק לאחר קבלת תוכנית אשר נותנת פתרון קונסטרוקטיבי ניתן יהיה להעריך את עלות התיקון של ביסוס הבית (עמ' 23-24 לפרוטוקול), ברם לא ניתן היה על בסיס תשובות אלה להיעתר לבקשת התובעים למינוי קונסטרוקטור מטעם ביהמ"ש ולא ניתן גם לקבל את טענת התובעים שהפיצוי הכספי שהם מקבלים הינו "שרירותי" שישאיר אותם בחסרון כיס וללא יכולת לתקן את ליקויי הביסוס. הרי המומחה גם העיד בעניין זה שחווה"ד שלו היא סופית לנתונים שיש. עובדה היא שהוא ידע לתת הערכה כספית לעלות ביצוע התיקונים לאחר שבוצעו בדיקות סוניות לכלונסאות.

     

  78. ממילא, וזה העיקר, התובעים תבעו בתביעתם סכום כספי מוערך ומשוערך חלף דרישה לתיקון בפועל של הליקוי ביסודות. זו הייתה בחירתם, וזאת הגם שהגישו את התביעה למעלה משש שנים לאחר קבלת החזקה בבית, ואין מקום לתת לתובעים רשות לפיצול סעדים ולהתחיל בתביעה נוספת כנגד הנתבעת. לתובעים הייתה אפשרות לרכז את כל טענותיהם בעת הגשת התביעה וכך היה עליהם לעשות.

     

  79. זאת ועוד, פיצול סעדים מתאפשר כשמדובר במתן היתר לפיצול בין סעדים שונים, ומכאן שאין לאפשר פיצול סעד אחד בשל אותה עילה לחלקיו וכן אין לאפשר לתובע להגיש תביעה נפרדת בגין פרטי נזק נוספים שנובעים מאותן עילות או להגדיל את הסכום הנתבע בגין פרטי הנזק שנכללו בכתב התביעה (רע"א 211/91 אריה גולדין נ' כלל אינוסטמטנס האוס בע"מ מיום 10.5.91, מצוטט ברע"א (י-ם) שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' ש' א' מיום 30.12.20 פורסם בנבו). במקרה דנן, לא ניתן לתבוע פעם אחת פיצוי כספי עבור הבעיה ביסודות ולבקש פיצול סעדים כך שניתן יהיה להגדיל את הסעד בגין הבעיה ביסודות או לעתור בתביעה נפרדת לסעד של צו עשה ביחס ליסודות.

     

  80. לא יכולה להיות מחלוקת שהפיצוי הכספי בגין הבעיה ביסודות מהווה חלק מחזית המחלוקת, וכי מדובר בעניין שהיה ידוע לתובעים בזמן הגשת התביעה ועת שהחליטו איזה חוות דעת להגיש.

     

  81. בנוגע למסמכי המהנדס הקונסטרוקטור, לא התרשמתי שהנתבעת בכוונה לא העבירה את המסמכים או שהיא ביקשה בדרך זו לעכב או להכשיל את בירור ההליך. במסגרת עדותם לפניי, לזר וחנין העידו שהקבלן המבצע נכנס להליכי פשיטת רגל ובמסגרת חקירתו הנגדית של לזר הסתבר שהחברה הקבלנית נמכרה לאחד גאנם קאסם (עמ' 69 לפרוטוקול). אמנם חנין לא ידע אם יש תיעוד של פניות שנעשו ליועצים השונים שהיו מעורבים בבניית הבית, אולם אני כן מקבלת את ההסבר שלו שלאחר 12 שנים סביר שאף אחד לא שמר את המסמכים (עמ' 51-52 לפרוטוקול).

     

  82. עוד מסתבר שהתובעים בעצמם יכלו לפנות לוועדה המקומית ולבקש העתקים של כל המסמכים המצויים בתיק ובכלל זה גרמושקה ותוכניות קונסטרוקציה (עמ' 69 לפרוטוקול).

     

  83. כאן המקום לציין שהבית נמסר לתובעים בדצמבר 2010 ושהתביעה הוגשה כמעט 7 שנים לאחר מכן. מדובר בשיהוי ניכר בהגשת התביעה, שיהוי שגרם לכך שלא ניתן היה להציג את מלוא המסמכים הרלוונטיים לשאלות שבמחלוקת. מדובר בשיהוי שגרם לנזק ראייתי ושאותו צריך לזקוף לחובת התובעים.

     

  84. ויודגש, לא הייתה שום סיבה נראית לעין מדוע לא הוגשה תביעה לביהמ"ש עוד בשנת 2011 או בסמוך לאחר מכן, עת ניתנה לתובעים חווה"ד הראשונה של אינג' קלמיס. הרילוקיישן לחו"ל היה 3 שנים לאחר מכן, 3 שנים במהלכן בהחלט היה ניתן להגיש את התביעה. במסגרת עדותו לפניי טען התובע שבמשך 10 שנים הוא ניסה לפעול מול הנתבעת מבלי להיכנס להליך משפטי (עמ' 41 לפרוטוקול), אלא שפרקי הזמן הארוכים בהם לא הייתה כל תקשורת בין הצדדים מלמדת שלא זו הסיבה לשיהוי בהגשת התביעה.

     

  85. זכותם של התובעים כמובן לעבור לחו"ל לצרכי עבודה, אך גם בתקופה זו ניתן היה למנות מיופה כוח אשר יקלוט את עובדי הנתבעת כדי לבצע את התיקונים שהם דרשו בהתאם לחווה"ד הראשונה של אינג' קלמיס. התובעים, מסיבותיהם, בחרו להשכיר את הדירה במחיר מוזל ודחו מאוד את הגשת התביעה.

     

  86. התובעים גם עותרים לתיקון כתב התביעה כך שיתווסף סך של 40,000 ₪ עלות התיקונים ליסודות כפי שהעריך אינג' נחמן. ברם אין צורך בתיקון המבוקש וזאת מכיוון שאינג' קלמיס כלל במסגרת סך הליקויים את הסכום שהעריך עבור תיקון היסודות – 100,000 ₪. סכומים אלה נכללים במסגרת כתב התביעה כך שאין צורך בתיקון כתב התביעה על מנת לפסוק לתובעים את הסכום שקבע המומחה או את הסכום שפסקתי בסופו של יום בסך 70,000 ₪ כאמור לעיל.

     

  87. לא ברור ההקשר שהתובעים עשו בין ההחמרה הנטענת במצב הבית לבין הצורך לתקן את כתב התביעה. בכל מקרה, לא הובאה בפניי כל אינדיקציה להחמרה במצב הבית והמומחה התייחס לעניין זה שאפילו אם יש החמרה בסדקים הרי ש"אין שם דרסטיות" (עמ' 30 לפרוטוקול). כלומר גם בהתבסס על חווה"ד של המומחה שניתנה בשנת באוקטובר 2018 ובהתבסס על חווה"ד המשלימה שניתנה בפברואר 2020 ניתן לבצע את התיקונים הנדרשים ביסודות הבית.

     

  88. לסיכום פרק זה מצאתי לנכון לדחות את בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה או למתן להיתר לפיצול סעדים.

     

     

    איחור במסירה

  89. אין חולק שעפ"י הקבוע בהסכם, מועד המסירה נקבע ל-18 חודשים לאחר המצאת היתר הבניה ושזה התקבל ביום 30.12.08 ומשכך מועד המסירה החוזי היה 30.6.10. פרוטוקול המסירה נחתם ביום 28.10.10 וחזקה היא שהבית נמסר ביום זה. מכאן שאני דוחה את טענת הנתבעת שהמסירה הייתה עוד קודם לכן, בהתבסס על העובדה שגם אינה שנויה במחלוקת שהתובעים עשו שימוש בית עוד קודם למועד המסירה בעיקר כדי לאפסן ציוד שלהם.

     

  90. יוצא שהבית נמסר באיחור של 4 חודשים. לטענת הנתבעת, היא בכל מקרה פטורה מתשלום פיצויי בגין איחור במסירה מכמה טעמים מצטברים. נבחן את טענותיה:

     

  91. מבצע 'עופרת יצוקה': ביום 27.12.08 החל מבצע צבאי רחב היקף במסגרתו כוחות צה"ל תקפו ברצועת עזה בין היתר על מנת לתת מענה לירי רקטות מסיבי מתוך רצועת עזה אל יישובי העוטף ויישובי הנגב. המבצע הסתיים לאחר 22 ימי לחימה.

     

  92. בעדותו לפניי נשאל לזר על הקשר בין מבצע עופרת יצוקה לבין העיכוב במסירה, הרי היתר הבניה ניתן ביום 30.12.08 כלומר במהלך המבצע. במענה לשאלה השיב שהמבצע לא השפיע על הרישוי אלא על הביצוע – כלומר השפיע לרעה על כניסת פועלים פלסטיניים. לזר ציין שהייתה בנייה אבל בעצימות נמוכה ולא בעצימות הנדרשת כדי לעמוד בלוח הזמנים (עמ' 72-73 לפרוטוקול)

     

  93. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון לדחות את טענות לזר בנוגע לכניסת פועלים. אין שום אינדיקציה שהנתבעת או הקבלן מטעמה עבדו עם פועלים תושבי השטחים דווקא, לא מן הנמנע שהיו פועלים רבים שהם תושבי הארץ שתנועתם לא הוגבלה במהלך המבצע. גם לא הוגשו יומני עבודה מהם ניתן ללמוד על עיכובים כלשהם בביצוע העבודות.

     

  94. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהמציאות ומהעובדה שהיישוב להבים מצוי בטווח הרקטות ששוגרו מרצועת עזה וברור שעובדה זו גרמה לשיבושים קשים בהתקדמות העבודות ואף לסכנת חיים של ממש לפועלים באתר.

     

  95. סעיף 9.1 להסכם קובע שמועד המסירה יכול ויתעכב בשל נסיבות שאינן תלויות בנתבעת הנובעות, בין היתר, כתוצאה מפריצת מלחמה. יש לדחות את טענת התובעים שהסעיף אינו עומד לנתבעת אך בשל העובדה שהממשלה לא הגדירה את מבצע צוק איתן כפעולה מלחמתית הנכנסת תחת קטגוריית "מלחמה". איננו מצויים בדיני מלחמה אלא בתביעה חוזית, ולצורך הדיון מבצע צוק איתן עונה על הגדרת פעילות מלחמתית שהשפיעו השפעה של ממש על הנעשה באתר הבנייה שכאמור נמצא בתוך טווח הרקטות. ברי שאלה נתונים שאינם בשליטת הנתבעת ושיש להם השפעה של ממש על היכולת להתקדם בביצוע הבנייה.

     

  96. אשר על כן מצאתי לנכון להקנות לנתבעת 22 ימים של עיכוב ללא שהדבר ייספר במסגרת מניין הימים למסירה. יחד עם זאת מצאתי לנכון לדחות את טענת הנתבעת שמגיעים לה עוד 30 "ימי התארגנות" לאחר המבצע. לא הייתה מניעה לארגן באופן מיידי את אתרי הבניה לאחר סיום המבצע וטענה זו לא גובתה בבדל של ראיה.

     

  97. שביתת שירותי הכבאות: הנתבעת טוענת גם שהיא זכאית ל-30 ימים נוספים בגין שביתת שירותי הכבאות. מצאתי לנכון לדחות טענה זו. תחילה לא ברור לאיזו שביתה במערך שירותי הכבאות מתייחסת הנתבעת, לא הוגשה שום ראיה ואין שום אינדיקציה לכך שהייתה שביתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה. שנית, וזה העיקר, הנתבעת כלל אינה מפרטת מה הקשר בין השביתה הנטענת בשירותי הכבאות לבין העיכוב.

     

  98. במהלך חקירתו הנגדית לזר נשאל על כך מפורשות ועומת עם העובדה ששביתה של רשות הכבאות יכולה להשפיע לכל היותר על קבלת היתר ושההיתר ניתן "שנה לפני" השביתה הנטענת. לזר, מסיבותיו, לא השיב באופן ענייני לשאלה וזו נותרה לא פתורה (עמ' 70 לפרוטוקול).

     

  99. יוצא אפוא שאני דוחה את טענות הנתבעת שהיא זכאית ל-30 ימים נוספים בגין השביתה בשירותי הכבאות.

     

  100. שינויי דיירים: במסגרת ההסכם הצדדים ערכו גם "הסכם לעריכת שינויים ותוספות" במסגרתו הצדדים סיכמו כדלקמן: "לדייר ידוע כי בעקבות השינויים והתוספות יחול עיכוב של 2 שבועות במסירת הדירה ולדייר לא יהיו תביעות בגין עיכוב זה".

     

  101. שאלת היקף השינויים הנדרשים אל מול שאלת האיחור במועד המסירה שקבע יזם נדונה כבר בפסיקה ונקבע שנדרש יחס סביר בין היקף השינויים לבין העיכוב שנקבע (ת.א. 11172-03-15 ארז נ' גינדי מיום 17.5.18 פורסם בנבו; ת.א. 46743-05-17 כסיף נ' גינדי מיום 15.8.19 פורסם בנבו).

     

  102. במקרה דנן מצאתי שיש קשר של ממש בין השינויים שהתבקשו לבין העיכוב שהנתבעת קבעה. מעיון בטבלת השינויים עולה שהתובעים ביקשו לשנות נקודות חשמל, הכנה לרשת מחשבים, שינוי שקע למזגן מחד פאזי לתלת פאזי, הכנסת ניקוד למזגן, שינוי נקודות טלפון וטלוויזיה, תוספות של נקודות מאור, תוספת שקע לכיריים חשמליים, וכן שינויים בכלים סניטריים כגון אמבטיה וכיור רחצה. אמנם לא מדובר בשינויים מהותיים שדורשים היערכות יוצאת דופן או שינויי קונסטרוקציה, ובכל זאת, מדובר במגוון של שינויים שדורשים התייחסות לתשתיות שונות ובכלל זה חשמל, תקשורת ואינסטלציה.

     

  103. העובדה שהנתבעת תחמה את היקף העבודות הנדרשות לשינויים לזמן סביר של שבועיים בלבד מלמדת שהנתבעת פעלה בהגינות כלפי התובעים. ויודגש: גם אם כל שינוי לכשעצמו אינו מורכב במיוחד, הרי שהצטברות של שינויים בכל זאת דורש היערכות של הפועלים, שבמקום לעבוד בשיטת "סרט נע" שחוסך זמן רב, צריכים להתעכב על כל שינוי ולעבוד לאט יותר.

     

  104. לסיכום מצאתי להיעתר לדרישת הנתבעת ולכלול את 14 הימים של השינויים במסגרת הימים שאינם נספרים לצורך חישוב מועד המסירה.

     

  105. גרייס חוזי: עפ"י סעיף 9.4 להסכם לנתבעת עומדים 90 ימי גרייס חוזיים לעניין מועד המסירה. אמנם הסעיף קובע שלנתבעת ימי הגרייס עומדים בנוסף לעיכוב במסירה בשל נסיבות אחרות (כגון כוח עליון) אך בהתאם להלכה הפסוקה לתקופת הגרייס אין תוקף שעה שנחצה גבול 90 הימים (ת.א (ת"א) 52389-01-19‏ ‏מיכל גזבר יזכירוביץ נ' א.א. בנין עדי עד השקעות נדלן ויזמות בע"מ מיום 19.7.21 פורסם בנבו). ברם, במקרה דנן, שעה שאישרתי לנתבעת ארכה של 22 ימים + 14 ימים, הרי שבפועל היא איחרה במסירה 84 ימים – שהם "נבלעים" בתוך תקופת הגרייס החוזי.

     

  106. מכל האמור לעיל יוצא שאין מקום לחייב את הנתבעת לפצות את התובעים בגין עיכוב במסירה.

     

     

    עגמת נפש

     

  107. התובעים מלינים על עגמת נפש רבה שנגרמה להם בשל רכישת הבית, מסירתו והליקויים. מנגד, הנתבעת טוענת שהתנהלות התובעים ובכלל זה אי מתן אפשרות לבצע את תיקון הליקויים וההשתהות בהגשת התביעה הם אלה שגרמו לאי הנוחות של התובעים ככל שהייתה. הנתבעת גם טענה שניהול ההליך בעצלתיים תוך סירבולו ע"י הגשת 40 בקשות ביניים, בנוסף לעובדה שבבית מתגוררים באופן רציף 13 שנים, מלמדים שהתובעים לא באמת סבלו מעגמת נפש כלשהי.

     

  108. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים מצאתי לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בהתחשב בכך שהנתבעת לא טיפלה כנדרש בליקויים שנמצאו, בין אם במסגרת פרוטוקול המסירה ובין אם במסגרת חווה"ד הראשונה של אינג' קלמיס. מנגד, לא מצאתי ממש בטענות התובעים שמגיע להם פיצוי מוגדל בגין התנהלות הנתבעת. הוכח שהנתבעת הייתה קשובה לדרישות התובעים והוכח שהנתבעת שלחה אנשים מטעמה בניסיון לפתור את בעיית הליקויים וקשיים שהוערמו מצדם של התובעים.

     

  109. טענת התובעים שחנין ביצע את בדיקות הכלונסאות עם מכון התקנים בכוונה כשהם לא בבית תוך שהוא פולש לחצר – לא הוכחה. חנין הסביר שהוא קיבל את הרשות של התובעים להיכנס באופן כללי ואני מקבלת את טענתו שמה שהכי קשה הוא לתאם מועד עם מכון התקנים ושעה שמכון התקנים קובע מועד – מבצעים את הבדיקה ויהי מה (עמ' 53 לפרוטוקול).

     

  110. בתוך כך יש לדחות את בקשת התובעים למחוק סעיפים מתצהירי חנין ולזר בטענה שהנטען אינו מידיעתם האישית בשל לוח הזמנים הרלוונטי לתביעה ומועד העסקתם אצל הנתבעת. עדויותיהם של לזר וחנין נשקלו לאור יתר חומר הראיות. אין מקום למחוק חלקים מתצהיריהם אלא לתת משקל ראוי לאמור בתצהיריהם ובעדויותיהם לנוכח יתר חומר הראיות, ובין השאר מסמכים וחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש.

     

  111. מכל האמור לעיל יוצא שיש לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש באופן שישקף את עגמת הנפש שנלוותה לקבלת בית עם ליקויים והעובדה שהנתבעת לא תיקנה אותם ולאור הבעייה בביסוס הבית (וזאת כמובן מעבר לפיצוי שניתן לתובעים בגין הליקויים ולרבות הבעייה בביסוס). לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים ובכלל זה את גובה הפיצויים שאיתר מומחה ביהמ"ש ומהותם ואת יתר נסיבות העניין כפי שפורטו לעיל, וכן אף לקחתי בחשבון את טענת התובעים כי הם נאלצו להשכיר את הבית במחיר נמוך בתקופת הרילוקיישן (הגם שלא הוגשו ראיות כנדרש לעניין זה), מצאתי להעמיד את הפיצוי בגין עגמת הנפש על סך של 35,000 ₪.

     

     

    סוף דבר

  112. הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

     

    1. סך של 173,219 ₪ בגין ליקויי הבנייה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד חו"ד המומחה מיום 16.10.18 ועד למועד התשלום בפועל.

       

    2. סך של 70,000 ₪ בגין ליקויי היסוד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום עדות המומחה 27.10.21 ועד התשלום בפועל.

       

    3. סך של 35,000 ₪ בגין עגמת נפש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

       

    4. הוצאות חוו"ד אינג' קלמיס בסך 3,487 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י התובעים ועד התשלום בפועל.

       

    5. חלקם של התובעים בהוצאות מומחה ביהמ"ש (אך לא בגין הוצאות זימונו לחקירה נגדית), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ע"י התובעים ועד התשלום בפועל.

       

    6. הוצאות אגרה, כיחס שבין תוצאת פסה"ד (ללא הוצאות) לסכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד התשלום ע"י התובעים ועד למועד התשלום בפועל.

       

    7. שכ"ט עו"ד בסך 27,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

       

  113. הסכומים דלעיל ישולמו לתובעים ע"י הנתבעת תוך 30 ימים.

     

     

     

    ניתן היום, י"ב טבת תשפ"ד, 24 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ