ת"א 42129-04-13 ויזגאן ואח' נ' בן דוד

רקע וההלך שלפניי

1. לפני תביעה להשבת כספים ששולמו לנתבע במסגרת עסקה לרכישת דירה (להלן: "עסקת המכר") בה שימש כמתווך. במסגרת עסקת המכר רכשו התובעים, בני זוג, דירה ברח' דב פרומר 13/4 בקרית שמואל, הידועה כחלקה 23, גוש 12693 (להלן: "הדירה"). עילות התביעה הן: הפרת חובה חקוקה מכוח דיני הנזיקין; הפרת חוזה מכוח דיני החוזים והתעשרות שלא כדין על חשבון התובעים כאשר טענתם המרכזית היא ששילמו לנתבע סכום שלא היה עליהם לשלם.

    

2. הנתבע מתווך במקצועו, אשר בתיווכו רכשו התובעים ביום 13.06.2012 את הדירה. התביעה בעיקרה מעלה טענה שהנתבע גבה כספים מהם, מעבר לדמי התיווך ושכר טרחת העו"ד שטיפל בעסקה באצטלה של מדובר בחלק מהתמורה שהועברה למוכרים כאשר בפועל הוא שלשל כספים אלו לכיסו.

    

   טיעוני הצדדים 

   טעונות התובעים

3. התובעים פנו לנתבע בעקבות מודעה שפרסם ברשת האינטרנט למכירת הדירה. הדירה הייתה באותה עת בבעלותם של יבגניה ורומן גלר אשר חתמו עם הנתבע על הסכם תיווך (להלן: "המוכרים").

    

4. תחילה נדרשו התובעים לשלם עבור הדירה סכום של 745,000 ₪. אולם בהמשך הודיע להם הנתבע כי המוכרים הביעו את הסכמתם למכור את הדירה תמורת סכום מופחת של 710,000 ₪, כאשר על הסכום הנדון יתווספו 20,000 ₪ בגין דמי תיווך שעל התובעים לשלם לנתבע ועבור שכר טרחת עוה"ד שיטפל בעסקה מטעם שני הצדדים. היינו שסך העלות שהתובעים נדרשו לשלם עמד על 730,000 ₪, התובעים נתנו הסכמתם לשלם את הסכום הנדון.