במסגרת עסקה לרכישת דירה, ביקש מתווך מהקונים חלק מהסכום במזומן, ואסר עליהם לדבר עם המוכרים. בית המשפט דחה את גרסתו ואת טענותיו בדבר "דמי יזמות".
בשנת 2012 רכשו בני זוג דירה בקריית שמואל, בעזרת מתווך. לאחר משא ומתן, הודיע להם המתווך כי המוכרים הסכימו למכור את הדירה תמורת 710,000 שקל, אליהם יתווספו דמי תיווך ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
לייעוץ בענייני חוזים:
עורך דין דיני חוזים
הוא סיפר לקונים שהמוכרים ביקשו כי המחיר שיירשם בחוזה המכר יהיה 650,000 שקל, ואילו היתר ישולם במזומן – 80,000 שקל כולל דמי התיווך – ואסר עליהם לדבר עם המוכרים.
בני הזוג עשו כדבריו. לאחר שעברו לדירה, בישיבת ועד בית ואחר כך בשיחה ישירה עם המוכרים, הם גילו לתדהמתם שהמוכרים קיבלו רק 650,000 שקל, ולא 710,000 שקל. הם פנו למתווך שהכחיש וסירב להחזיר את הסכום העודף שקיבל.
בעקבות זאת הגישו בני הזוג תביעה בבית משפט השלום בחיפה, בה טענו כי הנתבע הפר את החוזה שעליו חתמו, פעל בניגוד לחוק המתווכים, המחייב אותו לפעול בנאמנות ובהגינות, ואף גבה מהם "דמי יזמות".
התובעים הוסיפו כי הנתבע שלשל לכיסו כסף שיועד למוכרים, אותו היו חד משמעית מסרבים לשלם אילו ידעו שהוא למעשה יגיע לנתבע.
הנתבע הכחיש וטען שהתובעים הסכימו לשלם מחיר כולל של 730,000 שקל עבור הדירה, כשבסכום זה נכללים דמי תיווך, שכר טרחת עו"ד וכן "דמי יזמות". לטענתו, התובע אמר לו שהסידור בינו לבין המוכרים לא מעניין אותו, והוא מרוצה מהמחיר.
לדבריו, התובעים נכנסו לעסקה מרצונם החופשי, תוך ידיעה מלאה בדבר התמורה על מרכיביה, וכעת הגישו תביעה בחוסר תום לב, ובניסיון לשפר את תנאי העסקה.
בנוסף, לטענתו, ההסכמות בינו לבין מוכרי הדירה, אינם רלוונטיים לעניינם של התובעים.
חשש שתכניתו תיחשף
"אני מעדיף בבירור את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבע. אני קובע כי הנתבע לא גילה כלל בפני התובעים כי הסכום לאחר ניכוי דמי תיווך ושכר טרחת עו"ד לא יועבר למוכרים אלא ישאר בידיו", כתב השופט אחסאן כנעאן, והגיע למסקנה שהנתבע הפר את חובת הנאמנות כמתווך, וכן הפר חוזה ונהג בחוסר תום לב.
השופט הצביע על כך שגרסתו של הנתבע "השתנתה" עם הזמן. כך, למשל, בתחילת ההליך הוא הכחיש שקיבל 80,000 שקל, אולם בשלב מאוחר יותר ציין שהסכום אכן שולם.
כמו כן, שני הצדדים לעסקה – גם התובעים וגם המוכרים – העידו באופן עקבי וברור, שאילו היו יודעים כיצד חולקו הכספים, לא היו מסכימים להתקשר בה.
השופט הסביר כי אמינות הנתבע מתערערת גם לאור העובדה שאסר על הצדדים לעסקה לשוחח ביניהם. מדוע שהנתבע יאסור על כך? תהה השופט, והשיב: "המסקנה היחידה שעולה בדעתי הוא חששו שמא מגעים אלו יחשפו וישבשו את תוכניתו לקבל 'דמי יזמות'".
בתוך כך השופט הבהיר כי על מנת שיזם יזכה ב"דמי יזמות" עליו לתת שירות נוסף לקידום העסקה, שאינו חלק מפעולת התיווך – דבר שהנתבע לא עשה במקרה הזה.
לפיכך, בסיכומו של דבר, השופט קיבל את התביעה וקבע שהנתבע ישלם לתובעים כ-45,000 שקל, בעד טובת ההנאה שקיבל שלא כדין, וכן 7,000 שקל עבור עוגמת הנפש. בנוסף נקבע כי הנתבע ישלם הוצאות משפט בסך 4,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד אתי שרון-עידן
- ב"כ הנתבע: עו"ד משה כהן ואח'
* עורכת דין הדר פינק טבת עוסקת בליווי עסקאות מקרקעין, תמ"א 38 ופינוי-בינוי
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין