בקשת החייל להכיר בו כנפגע נפש נדחתה בטענה שמצבו לא קשור לתאונה. במסגרת ערעורו על ההחלטה נקבע כי מתקיימים אצלו כל התסמינים שנקבעו במדריך לאבחון ההפרעות הנפשיות העולמי ה-DSM.
ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שבבית משפט השלום בחיפה קיבלה לאחרונה ערעור של חייל שנפצע ב-1994 בתאונת דרכים קשה כשהיה בחופשה, והורתה לקצין התגמולים שבמשרד הביטחון להכיר בו כנפגע פוסט טראומה. עד היום המערער הוכר עם נכות פיזית בלבד כשקצין התגמולים סירב להכיר בנכותו הנפשית, אך בפסק הדין נקבע כי הוכח שהוא עונה על כל התסמינים שנקבעו במדריך לאבחון ההפרעות הנפשיות העולמי DSM 5.
הפציעה אירעה כשהמערער היה חייל בסדיר ושהה בחופשה והוא הוכר כנכה צה"ל עם 22% נכות עקב חבלת ראש והפרעה התנהגותית.
18 שנים לאחר התאונה הוא ביקש להוסיף לנכותו פן נפשי בטענה שבעקבות התאונה התפתחה אצלו הפרעת חרדה פוסט-טראומתית (PTSD). אלא שהפסיכיאטר מטעם קצין התגמולים החליט שהוא לא סובל מהפרעה נפשית הקשורה בתאונה, ובקשתו נדחתה.
בערעור שהגיש לוועדה ב-2013 הוא טען כי חוות הדעת האמורה לא תואמת את האבחונים והטיפולים שעבר מאז התאונה, שבהם חזרו הפסיכיאטרים והמטפלים שלו שוב ושוב על האבחנה שהוא סובל מפוסט-טראומה. לערעורו הוא צירף מסמכים רפואיים רבים וחוות דעת פסיכיאטרית עדכנית.
קצין התגמולים עמד על שלו וטען כי מסקנתו של המומחה מטעמו עדיפה, ולפיה הפרעותיו של המערער אינן מעידות על PTSD אלא על הפרעה התנהגותית שמקורה בפגיעה המוכרת בראשו.
עוד נטען כי המערער היה מכוון מטרה וניסה להתאים את עצמו לחולה הסובל מפוסט טראומה אך לא כך הם פני הדברים. עובדה שבשנים שלאחר התאונה התחתן, הוליד ילדים ותפקד בצורה סבירה – מה שמוכיח שאינו עומד בקריטריונים להכרה ב-PTSD.
אבחנה לגיטימית
מומחה רפואי שמונה מטעם הוועדה ציין שלדעתו קיימות כאן שתי אפשרויות אבחנתיות: האחת, כי המערער אכן סובל מ-PTSD והשנייה, כי מקור הפגיעה הנפשית בהפרעה נוירו-קוגנטיבית. המומחה ציין כי הוא מעדיף את האפשרות השנייה אך זאת רק אם יעלו את דרגת הנכות של המערער ל-40%.
חברי הוועדה בראשות השופט אורי גולדקורן החליטו להכריע בתיק באמצעות בחינת מצבו של המערער על סמך רשימת התסמינים שקובע המדריך העולמי העדכני לאבחון הפרעות נפש ה-DSM 5.
החברים עברו קריטריון קריטריון על רקע חוות הדעת הפסיכיאטריות של שלושת המומחים, תוך העדפה ברורה של המומחה מטעם המערער והמומחה הממונה, ומצאו כי המערער עונה על כל שמונת התסמינים במדריך: הוא סובל מחרדות, סיוטים, הפרעות בשינה וכאבי ראש. כמו כן הוא מנותק מהסביבה, מבודד חברתית, סובל מעצבנות יתר והתפרצויות זעם, נטול שמחת חיים ומתקשה לתפקד.
אמנם, המערער התחתן והוליד ילדים ואף הייתה תקופה שהשתלב במקומות עבודה, אך בהסתכלות כוללת אין ספק שיש לו פגיעה תפקודית ארוכת שנים המתבטאת בעיקר במעורבות נמוכה בחיי המשפחה וחוסר עניין חברתי או אחר.
בנוסף צוין כי אף שהמומחה הממונה העדיף את אפשרות האבחון השנייה, בסופו של דבר הוא אישר כי גם אבחנה של PTSD לגיטימית במקרה הנוכחי.
לפיכך, חברי הוועדה החליטו לקבל את הערעור וקבעו כי המערער סובל מהפרעה פוסט-טראומתית בעקבות התאונה. קצין התגמולים חויב לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל.
- ב"כ המערער: אלמזה נבואני-משלב, עורך דין נכי צה"ל
- ב"כ המשיב: עו"ד אסנת שושני מפרקליטות מחוז חיפה - אזרחי
עו"ד רונן לפיד
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין