לנדסמן נ' שבתאי

1.ההכרעה הנדרשת כאן היא בשאלת אכיפתו של הסכם שנעשה בין שני שותפים בנכס מקרקעין בדבר רכישת חלקו של השותף האחד על ידי השותף האחר ("במב"י").

תקציר עובדתי

2.בשנת 2007 תכננו התובעת והנתבע לרכוש במשותף (מחצית לכל אחד) בניין ברחוב נורדאו 7 בחיפה, חלקה 11 בגוש 10862, המכיל 14 יחידות דיור ובתי עסק (להלן – הבניין).

לקראת הרכישה הצפויה נעשה ביניהם במהלך אותה שנה (לא צוין מועד מדויק) הסכם, המסדיר מנגנון לרכישת חלקו של אחד השותפים על ידי האחר, שכונה בהסכם "קנה אותי או שאקנה אותך" ובכתבי הטענות כונה "במב"י", על שם ראשי התיבות הלועזיים: buy me buy you (נספח 1 לתצהיר התובעת, להלן – ההסכם/הסכם השותפות).

בהתאם למנגנון זה, כל אחד מהשותפים יהיה רשאי להגיש הצעת מחיר לרכישת חלקו של השותף האחר, כשהשותף האחר צריך לתת את תשובתו "בכתב – תוך 24 שעות", אם הוא מסכים למכור את חלקו באותו מחיר או שהוא מעוניין לרכוש את חלקו של השותף המציע באותו מחיר, "גם קניה וגם מכירה תתבצע לפי מחיר שיוגש בהצעה הראשונית".

עוד נקבע בהסכם, כי "ביצוע קנה אותי או שאקנה אותך יתאפשר פרק זמן של עד 4 (ארבעה) חודשים".

אין חולק כי התובעת לא חתמה בעצמה על ההסכם, אלא חמיה (אבי בעלה), דוד לנסדמן (להלן – דוד), בשמה.

3.הבניין נרכש בהסכם שנעשה ביום 6.11.2017 בין המוכר רחמים קנזן לקונים: התובעת והנתבע (נספח 2 לתצהיר התובעת).

גם הפעם, חתם דוד בשמה של התובעת, על פי ייפוי-כח שצורף, וכך גם צוין בראש ההסכם.

4.יצוין, כי לטענת הנתבע, הרוכשים "האמיתיים" של הבניין הם: הוא עצמו – מחצית, והמחצית האחרת – התובעת, דוד ואבי התובעת – וולף שואל (להלן – שואל), שליש כל אחד מהם.

התובעת מכחישה טענה זו, וגם שואל, אשר העיד במשפט הכחיש את הטענה.

מכל מקום, אין חולק, כי הבעלות בבניין נרשמה על שם התובעת והנתבע, מחצית כל אחד (נספח 3 לתצהיר התובעת).

5.בחודש יוני 2015 שלח הנתבע מכתב לתובעת, שבו הוא מציע לקנות את חלקה בבניין תמורת סכום של 900,000 ש"ח (נספח 6 לתצהיר התובעת, להלן – מכתב ההצעה).

המכתב נושא תאריך 3.5.15, אולם אין חולק כי הוא נשלח במועד מאוחר יותר.