תביעת רוכשי דירת מגורים בגין ליקויי בנייה ואיחור במסירת החזקה.
רקע עובדתי
1.ביום 7.4.2013 נכרת הסכם בין הנתבעות לבין התובעים, על-פיו רכשו התובעים מהנתבעות דירת מגורים בת חמישה חדרים בקומות רביעית וחמישית בבית שייבנה בחלקה 57 בגוש 1201 ובחלקה 59 בגוש 12728 ברחוב החסידה בזיכרון יעקב (להלן: הסכם הרכישה והדירה, לפי העניין). בהסכם התחייבו הנתבעות למסור לתובעים את הדירה בגמר תקופת הבנייה, שנקבעה ליום 31.5.2014. עוד נקבע כי תקופות הבדק והאחריות לפרטיה תהא בהתאם לחוק המכר (דירות) תשל"ג- 1973 (להלן: חוק המכר דירות), כי הנתבעות מתחייבות לגרום לכך שהקבלן שיבנה את הדירה יתקן כיאות פגמים וקלקולים בדירה וכן אי-התאמות בין הדירה לבין המפרט שצורף להסכם, אשר יתגלו במשך תקופת הבדק והאחריות ואשר עליהם יודיעו התובעים במועד הנדרש על-פי החוק, כי התובעות יבצעו באמצעות קבלן את אותם תיקונים שהן חייבות לבצע תוך זמן סביר מגמר השנה הראשונה אחרי השלמת הבית, כי בתום השנה הראשונה ייערך ביקור בדירה ובו יירשמו בפרוטוקול התלונות של התובעים והערות הנתבעות, וכי הנתבעות יגרמו לביצוע את התיקונים תוך זמן סביר.
2.בין התובעים לבין נתבעת מס' 2 נחתם ביום 29.12.2013 "הסכם להזמנת שינויים ותוספות בפרויקט חלומות זיכרון יעקב" (להלן: הסכם השינויים), על-פיו "הקבלן", שהוגדר בכותרת ההסכם בשם "אמירי גן", מקבל על עצמו לבצע "שינויים ותוספות המופיעים בהזמנה מצורפת להסכם זה כנספח א'". בהסכם השינויים נקבע כי הקבלן לא יהיה אחראי לחומרים שיסופקו על-ידי התובעים, וכי מועד מסירת הדירה אשר נקבע בהסכם הרכישה יידחה בשלושה חודשים. על גבי ההסכם נמחקה בכתב יד המילה "חודשים" ולצידה נרשם "72 ימים".
3.החל מיום 19.3.2014 הוחלפו בין התובעים לנציגת הנתבעות מיילים ומכתבים, בהם התריעו התובעים על קיום ליקויים בדירה שהייתה בשלבי בנייה. בפגישה ביום 4.8.2014 של התובעים עם נציג של הנתבעת מס' 2 נערך פרוטוקול בכתב של רשימת הליקויים והתיקונים הנדרשים בדירה (להלן: רשימת הליקויים ביום 4.8.2014), וביום 20.8.2014 ניתן על-ידי נציגת הנתבעות "אישור מסירת הדירה" לידי התובעים. באותו יום התובעים הודיעו במייל לנציגת הנתבעות כי טרם קיבלו את מפתחות הדירה וכי הדירה "עדיין אינה יכולה להימסר כיוון שהיא אינה ראויה למגורים". ביום 12.10.2014 קיבלו התובעים את מפתחות הדירה וביום 13.11.2014 הם נכנסו להתגורר בה. לאחר שהם המשיכו להתריע בפני נציגי הנתבעות על ליקויים בדירה, לרבות בעיות רטיבות, התייצבו בדירה נציגי הנתבעות ביום 10.2.2015 וביום 23.2.2015 במטרה לתעד את הליקויים בדירה. הליקויים לא תוקנו וכעבור כשלושה חודשים, ביום 13.5.2015, הגישו התובעים את התביעה שבפנינו.
כתב התביעה
4.בכתב התביעה נטען כי כתוצאה מהתרשלות הנתבעות קיבלו התובעים לחזקתם דירה עתירת ליקויי בניה ובעיות רטיבות, אשר פורטו בחוות דעת מיום 25.3.2015 של המהנדס משה סיגורה, ועל-פיה עלות תיקון ליקויים אלו הינה 241,066 ₪ (להלן: חוות דעת סיגורה). כן טענו התובעים כי להקטנת נזקיהם הם הוציאו כספים מכיסם לתיקון חלק מהליקויים. עוד נטען כי החזקה בדירה נמסרה לידיהם באיחור, וכי על-פי תנאי הסכם הרכישה איחור זה מזכה אותם בקבלת פיצויים מהנתבעות בגובה דמי שכירות של דירה דומה בעבור תקופת האיחור. התובעים הוסיפו וטענו כי הנתבעות פעלו ללא ידיעתם וללא אישורם ודיווחו לרשות המקומית ולחברת החשמל על הדירה ככשירה למגורים, ועקב כך הם חויבו בתשלום ארנונה שלא כדין.
התובעים עתרו לסעד כספי בסך 289,396 ₪ בגין נזקיהם על-פי הפירוט שלהלן:
(1)ליקויי בנייה על-פי חוות דעת סיגורה 239,766 ₪;
(2)עלות תיקונים ושיפוצים שביצעו התובעים1,180 ₪;
(3)הוצאות עבור מנעולן 1,000 ₪;
(4)עלות תיקונים והשלמת עבודות שביצעו התובעים 1,100 ₪;
(5)התקנת פאנל חסר250 ₪;
(6)תשלום ארנונה בגין תקופה שגויה2,000 ₪;
(7)עלות חוות דעת סיגורה3,500 ₪;
(8)פיצוי בגין איחור במסירת הדירה 27,600 ₪;
(9)תמלולי הקלטות של שיחות עם נציגי הנתבעות3,000 ₪;
(10)פיצוי בגין עגמת נפש10,000 ₪.
כתב ההגנה
5.בכתב ההגנה כפרו הנתבעות בטענת ההתרשלות שיוחסה להן על-ידי התובעים. הן טענו כי לא חל איחור במועד מסירת החזקה בדירה לידי התובעים, וכי ככל שהיו קיימים ליקויים בדירה במועד זה, זכאיות הנתבעות לתקנם. עוד נטען כי התביעה הוגשה במהלך תקופת הבדק, בטרם חלפה שנה מיום 4.8.2014 (בו, לטענתן, נמסרה החזקה בדירה ונערכה רשימת הליקויים מיום 4.8.2014) ומבלי שניתנה לנתבעות הזדמנות לבצע תיקונים בדירה בהתאם לחוק המכר דירות ולהסכם הרכישה, ומבלי שהתאפשר להם לערוך פרוטוקול שנת בדק. הנתבעות הוסיפו וטענו כי התובעים לא זכאים לפיצוי בגין ליקויים בדירה מאחר והם פעלו בניגוד להתחייבותם בהסכם הרכישה ובחוק המכר דירות ומנעו מקבלן מטעם הנתבעות לבצע תיקונים של הליקויים בדירה.
6.מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעת מיום 1.5.2016 של המהנדס דן גורדון (להלן: חוות דעת גורדון), אשר העריך את עלות תיקון הליקויים בדירה בסך 10,810 ₪.
מומחה מטעם בית המשפט
7.בישיבת קדם משפט ביום 2.5.2016 ביקש בא-כוח התובעים למנות מומחה מטעם בית המשפט, אשר יבדוק את טענות הצדדים ויתייחס לנזקים שנגרמו בדירה עקב תיקונים שבוצעו בה על-ידי הנתבעות, וחוות דעתו תהא מחייבת. בא-כוח הנתבעות הסכים לבקשה למינוי מומחה שיתייחס אף לתיקוני הנתבעות, אך עמד על שמירת חוות דעת גורדון כראיה מטעמן. כמומחה מטעם בית המשפט מונה המהנדס מיכאל קרבצ'יק, אשר הגיש את חוות דעתו מיום 18.10.2016 (להלן: חוות דעת קרבצ'יק). המומחה, אשר ביקר בדירה ביום 21.9.2016 ועיין בחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, פירט את הליקויים שמצא בדירה לאחר תיקונים שבוצעו על-ידי הנתבעות, וקבע את עלות תיקונם בסך כולל של 64,821 ₪ (ללא מס-ערך-מוסף וללא פיקוח). המומחה ציין כי לא כלל בסכום האמור שלושה תיקונים, אותם השאיר להכרעה שיפוטית: תיקון איטום סביב חלון עקב חדירת מים - בסך 300 ₪ (לאור העובדה שבעת ביקורו הוא לא גילה סימני רטיבות), עיבוד רובה ואבן בסמוך לדירה - בסך 300 ₪ (לאור העובדה כי מדובר ברכוש משותף), וניקיון רובה בלובי - בסך 100 ₪ (לאור העובדה כי מדובר ברכוש משותף). באי-כוח הצדדים הציגו למומחה שאלות הבהרה, ותשובותיו הוגשו אף הם לבית המשפט. בא-כוח התובעים ביקש לזמן לחקירה את המומחה מטעם בית המשפט, אולם משלא שילמו התובעים את הפיקדון להבטחת הוצאותיו, קבעתי כי אין לזמנו. בעקבות חוות דעת קרבצ'יק, הודיע בא-כוח התובעים על הקטנת סכום התביעה ל-176,245 ₪, ובסיכומיו בכתב ביקש לחייב את הנתבעות בתשלום 144,093 ₪ בלבד.
זכות הנתבעות לביצוע תיקונים בדירה
8.בכתב ההגנה ובסיכומי באת-כוח הנתבעות נטען שהתובעים מנעו מהן לבצע את התיקונים הדרושים במהלך שנת הבדק, ונחפזו בהגשת תביעתם. מעדותו של יעקוב יעקובי, נציג הנתבעות, שהציג עצמו כמי שהיה אחראי על מסירת הדירות וביצוע שנת הבדק (להלן: יעקובי), ואשר - על-פי דבריו בחקירתו הנגדית - לרוב הוא היה "הפוסק האחרון בענייני התיקונים", עלה כי מעת לעת בוצעו על-ידי קבלן מטעם הנתבעות תיקונים בדירה, למעט מקרה אחד בלבד בו לא זכו עובדי הקבלן לשיתוף פעולה מלא מצד התובעת מס' 2.
נציין כבר עתה כי הימצאותם של ליקויים במועד בו ביקר בנכס המהנדס שמונה כמומחה מטעם בית המשפט משליכה, ולו בדיעבד, על זכותם של התובעים לתבוע פיצוי בגין אותם ליקויים.
9.סעיף 4ב לחוק המכר דירות קובע כי אם התגלתה אי-התאמה הניתנת לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר. בע"א 472/95 זלוצ'ין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2) 858 (1996) (להלן: עניין זלוצ'ין) נקבע כי השאלה אם יש לאפשר ל"מוכר", כהגדרתו בחוק המכר דירות, לתקן את ליקויי הבניה או לחייבו בפיצויי תיקון, תלויה בעובדותיו של כל מקרה, אך ככלל - יש לאפשר לקבלן לתקן את הניתן לליקוי כאשר הוא מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן אותם היא רצינית. מאידך, לרוכש דירה קמה זכות לפיצוי כספי כאשר נכשלו ניסיונות תיקונים מצד הקבלן, או כאשר קבלן חולק על עצם אחריותו לתיקון. (וראו גם: ע"א 8939/01 אביצור נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ, פ"ד נז(6) 83 (2003); ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פסקה 11 (פורסם בנבו, 28.2.2005)). במקרה שבפנינו, הפער העצום בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, ואף הפער בין חוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט לזו של המומחה מטעם הנתבעות, מטים את הכף לעבר המסקנה כי לא עלה בידי הנתבעות להרים את נטל ההוכחה של טענתן בנוגע לזכאותן לבצע את כל התיקונים בעצמן מבלי לשלם פיצוי כספי בגובה תיקונים אלו. הנתבעות לא עמדו בתנאים שנקבעו בעניין זלוצ'ין למימוש זכות הקבלן לתקן את הליקויים.
ליקויי בנייה על-פי חוות דעת קרבצ'יק
10.ידועה ההלכה לפיה חוות דעת מומחה מטעם בית משפט הינה רק אחת מן הראיות העומדות בפני בית משפט ואין בה כדי להגביל את שיקול דעתו או לגרוע מן הסמכות הנתונה לו להכריע באופן סופי במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, אף כי סביר להניח שבית המשפט יאמץ את ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת (ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון מסארווה, פסקה 14 והאסמכתאות המובאות שם (פורסם בנבו, 23.2.2014)). אולם בכל מקרה, שמור לבית משפט מלוא שיקול הדעת בשאלה עד כמה (אם בכלל) להסתמך על מסקנות המומחים שלפניו, כולל אלו של המומחה מטעמו. הכלל הינו כי בית המשפט רשאי לאמץ את מסקנות המומחים, לדחותן כולן או חלקן, בין אם מדובר במומחים מטעם הצדדים ובין אם מדובר במומחה מטעם בית משפט (ע"א 3079/08 מדינת ישראל נ' הקדש קרן עזרה ע"ש יעקב הייטנר (פורסם בנבו, 4.7.2012); ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ(5) 104, 107 (1997)).
11.כנזכר לעיל, בד בבד עם בקשתו למינוי מומחה מטעם בית המשפט, הבהיר בא-כוח התובעים כי חוות דעתו תהא מחייבת. למרות זאת, בסיכומיו בכתב הוא ביקש לסטות מהקביעות הכספיות שבחוות דעת קרבצ'יק. באת-כוח הנתבעות סברה כי יש לאמץ את ממצאיו, ואין מקום לסטות מהם. לאחר שבחנתי את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ואת תשובותיו לשאלות ההבהרה שהוצגו על-ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום לסטות ממסקנותיו ולפיכך הנני מאמצן כלשונן. לסכום הכולל שנקבע על-ידי המומחה יש להוסיף 700 ₪ (בשלוש הסוגיות שהמומחה הותיר להכרעת בית המשפט, כמתואר לעיל). אשר על כן, בגין עלות תיקון הליקויים בדירה הנני פוסק פיצוי בסך 65,521 ₪ (נכון למועד חוות הדעת).
עלות תיקונים ושיפוצים שביצעו התובעים
12.התובע מס' 1 (להלן: התובע) טען בסעיף 36 לתצהירו כי בטרם כניסת התובעים לדירה, הם נדרשו להזמין איש מקצוע לצורך תיקון מספר ליקויים וכן על מנת להשלים מספר עבודות שהנתבעות נמנעו מלבצע, ושילמו לו 1,180 ₪. בקבלה מיום 12.11.2014 שצורפה כנספח י"ד לתצהירו נרשם כי בוצעו החלפת שלושה אריחים והדבקת שלושה כיורים בסיליקון ומילוי ברובה. מאחר וביטוי לפגמים באריחים מצוי ברשימת הליקויים מיום 4.8.2014, הנני קובע כי התובעים זכאים לפיצוי בגובה 590 ₪ בגין חלק מתשלום זה.
13.בסעיף 38 לתצהירו טען התובע כי נאלץ להזמין באופן פרטי איש מקצוע לביצוע תיקונים והשלמת עבודות אותן היה על הנתבעות לבצע, ובגינן שולמו 1,100 ₪, כפי שמופיע בנספח ט"ז לתצהיר - קבלה מיום 16.11.2014 בסך 1,100 ₪ בגין "החלפת רובה + אמבט + תיקון שקעי חשמל תיקוני טיח + צבע בקירות צבע חדר אמבט". מאחר ולחלק מהתיקונים הנזכרים בקבלה קיים ביטוי ברשימת הליקויים מיום 4.8.2014, הנני קובע כי התובעים זכאים לפיצוי בסך 750 ₪ בגין תשלום זה.
14.בסעיף 39 לתצהיר התובע צוין שהתובעים נאלצו להזמין איש מקצוע להתקנת אריח בקיר ושילמו לו 250 ₪, כמופיע בנספח י"ז לתצהיר. דא עקא, שבקבלה האמורה לא נזכר אריח, ולפיכך אין מקום לקבוע פיצוי בגין תשלום זה.
הוצאות עבור מנעולן
15.בסעיפים 26 ו- 37 לתצהירו טען התובע כי בפגישה עם יעקובי, שהתקיימה ביום 12.10.2014, הוא מסר לתובעים את מפתחות הדירה, והותיר בידיו מפתח אחד על מנת לאפשר לפועלים כניסה חופשית לדירה לצורך תיקונים, וכי לפיכך נאלצו התובעים להזמין מנעולן לשם החלפת המנעול במועד כניסתם לדירה. לתצהיר צורף כנספח ט"ו העתק חשבונית מס/קבלה מיום 13.11.2014 בסך 1,000 ₪ של "חיים מנעולים". הנתבעות לא הציגו גרסה כלשהי בעניין זה, ואף בתצהירו של יעקובי - שלטענת התובעים החזיק אצלו מפתח אחד ולא החזירו להם - אין התייחסות לטענה זו. לפיכך, הנני קובע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין 1,000 ₪ ששולמו על-ידיהם למנעולן.
פיצוי בגין איחור במסירת הדירה
16.דחיית מועד מסירת הדירה ב-72 ימים, כפי שנקבע בהסכם השינויים, "הזיזה" את מועד המסירה לו התחייבו הנתבעות בהסכם הרכישה, ליום 8.8.2014. לטענת התובע, שפורטה בתצהירו, בפגישה ביום 4.8.2014, בה נערכה רשימת ליקויים, הסביר להם יעקובי כי עריכת פרוטוקול הליקויים מיום 4.8.2014 מהווה "מסירה ראשונית" ולא מסירה סופית. לתצהירו של התובע צורפו העתקי התכתבויות עם שירלי, נציגת שירות לקוחות מטעם הנתבעות, הכוללת הודעת התובעים ביום 20.8.2014 על כך ש"הדירה לא נמסרה לנו עדיין", ותשובתה של שירלי: "הבנתי, לא קיבלתם היום מפתחות? אם כך, עדיין אל תתקשרו לחיבורים של מים וכו' .... בהמשך, לאחר קבלת הדירה תיצרו איתם קשר" (ההדגשה הוספה - א"ג). התובע טען כי מפתחות הדירה נמסרו לו על-ידי יעקובי רק ביום 12.10.2014, אשר השאיר בידיו מפתח אחד כדי לאפשר לפועלים מטעם הנתבעות להיכנס לדירה לצורך ביצוע תיקונים. עוד נטען כי רק ביום 13.11.2014 נכנסו התובעים להתגורר בדירה.
יעקובי טען בתצהירו כי הדירה נמסרה לתובעים ביום 8.8.2014 כשהיא ראויה למגורים ולאחר שהתקבל "טופס 4", וכי ביום 20.8.2014 שלחו הנתבעות מכתב לעירייה ובו הודעה על המכירה (אך לא על המסירה - א"ג) וביקשו כי יבוצע חיבור למים. בחקירתו הנגדית אישר יעקובי כי קיים נוהל של "מסירה ראשונה, מסירה שנייה", כאשר "בדרך כלל במסירה ראשונה יש איזה סוג של פגישה שבה יש איזה תיאום ציפיות, אם בכלל יש ליקויים". כשנשאל יעקובי אם במצב דברים זה נמסרים המפתחות לרוכשים רק בפגישה הבאה, השיב: "יש אפשרות כזו, כן". תשובותיו אלו של יעקובי, במסגרת עדותו, מחזקות את טענת התובע, לפיה יעקובי הסביר לתובעים ביום 4.8.2014 כי מדובר ב"מסירה ראשונית" בלבד, וכי מפתחות הדירה נמסרו לידיהם לראשונה בפגישה נוספת שהתקיימה ביום 12.10.2014. יעקובי אף אישר כי לאחר הביקור בדירה ביום 4.8.2014 הסתבר כי קיים חור בגג הדירה.
מסירת דירת מגורים לרוכשים, כאשר בגג שלה קיים חור, אינה יכולה להיחשב כמסירה תקינה. אין לצפות מרוכשים שייכנסו להתגורר בדירה חדשה שזה עתה רכשו ממיטב כספם כאשר בתקרת הדירה ישנו חור. אשר על כן, אין לראות ביום 4.8.2014 כמועד המסירה על-פי התחייבות הנתבעות. אשר ל"מסירה השנייה" ביום 12.10.2014 - לא נסתרה עדותו של התובע, לפיה במועד זה השאיר יעקובי בידיו סט מפתחות של הדירה לטובת הפועלים שיבצעו תיקונים. מסירת חזקה בדירה לידי רוכשים, תוך הותרת סט מפתחות בידי פועלים לשם ביצוע תיקונים - משמעותה המעשית היא שנמנעת מהתובעים החזקה הבלעדית על הדירה ונגרמת פגיעה בפרטיותם. נותרה, איפוא, על כנה גרסתם של התובעים, לפיה יש לראות את מועד קבלת החזקה בדירה ביום 13.11.2014 - הוא המועד בו נכנסו בפועל להתגורר בדירה.
17.סעיף 5א לחוק המכר דירות קובע כי קונה זכאי לפיצויים בלא הוכחת נזק "לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר". במקרה שבפנינו, מסירת הדירה ביום 13.11.2014 הינה באיחור של מעל 60 יום לאחר המועד החוזי שנקבע בהסכם השינויים, 8.8.2014. על-פי סעיף זה, הזכאות לפיצוי הינה החל "מהמועד החוזי", הווה אומר, החל מיום 8.8.2014. בענייננו, יש תחולה לחלופה (1) של גובה הפיצויים: "סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5". להוכחת גובה סכום הפיצויים הסתמכו התובעים על האמור במודעה על השכרת דירת דופלקס בזיכרון יעקוב בדמי שכירות חודשיים של 6,000 ₪. די בראיה זו כדי לעמוד ברף ההוכחה הנדרש במשפט האזרחי. לפיכך, הנני קובע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין שלושה חודשי איחור במסירת החזקה בסכום של 27,000 ₪.
תשלום ארנונה בגין תקופה שגויה
18.התובע טען בסעיפים 34-33 לתצהירו כי התובעים שילמו 3,185 ₪ בגין דרישה לתשלום ארנונה עבור הדירה לתקופה 1.9.2014 - 31.12.2014, על אף שרק בחלק מתקופה זו - מיום 13.11.2014 ואילך - הם התגוררו בדירה. מאחר והחזקה בדירה לא הייתה בידיהם בתקופה הקודמת, בעטיו של איחור במסירתה, היה על הנתבעות לשאת בחיוב הארנונה לתקופה שקדמה ליום 13.11.2014. מששילמו התובעים את מלוא הסכום האמור, על הנתבעות לפצותם בסך 1,984 ₪.
פיצוי בגין עגמת נפש
19.התובעים זכאים לפיצוי בגין נזק לא ממוני הן לגבי האיחור במסירה והן לגבי ליקויי הבנייה. בנסיבות שהוכחו בתצהירו של התובע הנני פוסק לתובעים פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 3,000 ₪. (לפסיקת פיצוי בגין נזק בלתי ממוני בשל אי התאמות לדירות מגורים, ראו פסקאות 82-80 בת"א (מחוזי י-ם) 1651/97 אלי נ' פסגת חנה (נכסים דירות והשקעות) בע"מ (פורסם בנבו, 31.12.2006)).
התוצאה
20.לאור האמור לעיל, הפיצויים להם זכאים התובעים הינם כדלקמן:
*ליקויי בנייה על-פי חוות דעת קרבצ'יק 65,521 ₪
*עלות תיקונים ושיפוצים שביצעו התובעים 1,340 ₪
*הוצאות עבור מנעולן 1,000 ₪
*איחור במסירת הדירה 27,000 ₪
* החזר תשלום ארנונה 1,948 ₪
*נזק בלתי ממוני 3,000 ₪
סך הכל 99,809 ₪
21.אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעות (ביחד ולחוד) לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:
(1)99,809 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת חוות דעת קרבצי'ק, 18.10.2016, ועד לתשלום המלא בפועל;
(2)אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת כתב התביעה, 13.5.2015, ועד לתשלום המלא בפועל;
(3)מחצית שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט אשר שולמה על-ידי התובעים בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד תשלומה ועד לתשלום המלא בפועל;
(4)שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ט, 31 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.
