וינגרטן ואח' נ' בתי שיכון בזיכרון יעקב בע"מ ואח'

תביעת רוכשי דירת מגורים בגין ליקויי בנייה ואיחור במסירת החזקה.

רקע עובדתי

1.ביום 7.4.2013 נכרת הסכם בין הנתבעות לבין התובעים, על-פיו רכשו התובעים מהנתבעות דירת מגורים בת חמישה חדרים בקומות רביעית וחמישית בבית שייבנה בחלקה 57 בגוש 1201 ובחלקה 59 בגוש 12728 ברחוב החסידה בזיכרון יעקב (להלן: הסכם הרכישה והדירה, לפי העניין). בהסכם התחייבו הנתבעות למסור לתובעים את הדירה בגמר תקופת הבנייה, שנקבעה ליום 31.5.2014. עוד נקבע כי תקופות הבדק והאחריות לפרטיה תהא בהתאם לחוק המכר (דירות) תשל"ג- 1973 (להלן: חוק המכר דירות), כי הנתבעות מתחייבות לגרום לכך שהקבלן שיבנה את הדירה יתקן כיאות פגמים וקלקולים בדירה וכן אי-התאמות בין הדירה לבין המפרט שצורף להסכם, אשר יתגלו במשך תקופת הבדק והאחריות ואשר עליהם יודיעו התובעים במועד הנדרש על-פי החוק, כי התובעות יבצעו באמצעות קבלן את אותם תיקונים שהן חייבות לבצע תוך זמן סביר מגמר השנה הראשונה אחרי השלמת הבית, כי בתום השנה הראשונה ייערך ביקור בדירה ובו יירשמו בפרוטוקול התלונות של התובעים והערות הנתבעות, וכי הנתבעות יגרמו לביצוע את התיקונים תוך זמן סביר.

2.בין התובעים לבין נתבעת מס' 2 נחתם ביום 29.12.2013 "הסכם להזמנת שינויים ותוספות בפרויקט חלומות זיכרון יעקב" (להלן: הסכם השינויים), על-פיו "הקבלן", שהוגדר בכותרת ההסכם בשם "אמירי גן", מקבל על עצמו לבצע "שינויים ותוספות המופיעים בהזמנה מצורפת להסכם זה כנספח א'". בהסכם השינויים נקבע כי הקבלן לא יהיה אחראי לחומרים שיסופקו על-ידי התובעים, וכי מועד מסירת הדירה אשר נקבע בהסכם הרכישה יידחה בשלושה חודשים. על גבי ההסכם נמחקה בכתב יד המילה "חודשים" ולצידה נרשם "72 ימים".

3.החל מיום 19.3.2014 הוחלפו בין התובעים לנציגת הנתבעות מיילים ומכתבים, בהם התריעו התובעים על קיום ליקויים בדירה שהייתה בשלבי בנייה. בפגישה ביום 4.8.2014 של התובעים עם נציג של הנתבעת מס' 2 נערך פרוטוקול בכתב של רשימת הליקויים והתיקונים הנדרשים בדירה (להלן: רשימת הליקויים ביום 4.8.2014), וביום 20.8.2014 ניתן על-ידי נציגת הנתבעות "אישור מסירת הדירה" לידי התובעים. באותו יום התובעים הודיעו במייל לנציגת הנתבעות כי טרם קיבלו את מפתחות הדירה וכי הדירה "עדיין אינה יכולה להימסר כיוון שהיא אינה ראויה למגורים". ביום 12.10.2014 קיבלו התובעים את מפתחות הדירה וביום 13.11.2014 הם נכנסו להתגורר בה. לאחר שהם המשיכו להתריע בפני נציגי הנתבעות על ליקויים בדירה, לרבות בעיות רטיבות, התייצבו בדירה נציגי הנתבעות ביום 10.2.2015 וביום 23.2.2015 במטרה לתעד את הליקויים בדירה. הליקויים לא תוקנו וכעבור כשלושה חודשים, ביום 13.5.2015, הגישו התובעים את התביעה שבפנינו.

כתב התביעה

4.בכתב התביעה נטען כי כתוצאה מהתרשלות הנתבעות קיבלו התובעים לחזקתם דירה עתירת ליקויי בניה ובעיות רטיבות, אשר פורטו בחוות דעת מיום 25.3.2015 של המהנדס משה סיגורה, ועל-פיה עלות תיקון ליקויים אלו הינה 241,066 ₪ (להלן: חוות דעת סיגורה). כן טענו התובעים כי להקטנת נזקיהם הם הוציאו כספים מכיסם לתיקון חלק מהליקויים. עוד נטען כי החזקה בדירה נמסרה לידיהם באיחור, וכי על-פי תנאי הסכם הרכישה איחור זה מזכה אותם בקבלת פיצויים מהנתבעות בגובה דמי שכירות של דירה דומה בעבור תקופת האיחור. התובעים הוסיפו וטענו כי הנתבעות פעלו ללא ידיעתם וללא אישורם ודיווחו לרשות המקומית ולחברת החשמל על הדירה ככשירה למגורים, ועקב כך הם חויבו בתשלום ארנונה שלא כדין.

התובעים עתרו לסעד כספי בסך 289,396 ₪ בגין נזקיהם על-פי הפירוט שלהלן:

(1)ליקויי בנייה על-פי חוות דעת סיגורה 239,766 ₪;

(2)עלות תיקונים ושיפוצים שביצעו התובעים1,180 ₪;