ויזנפלד ואח' נ' אוסט ואח'

מונחת לפניי תביעה לחיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, בגין ליקויי בניה עקב עבודות גמר ותיקונים לאחר מכן, שביצעו הנתבעים - כך לטענת התובעים - בביתם שביישוב טלמון (להלן: "הבית") בשנים 2008-2006 (להלן: "עבודות הגמר" או "העבודות"). התובעים העמידו את תביעתם על סך 204,441 ₪.

ממכלול החומר הראייתי הקיים בתיק עולה כי התובעים, שהם בני זוג, התקשרו בתחילת שנת 2006, עם קבלן, בחוזה לביצוע עבודות בביתם, שעיקרן השלמת השלד עד הגמר (להלן: "החוזה"). התובעת היא אדריכלית ומכירה את הנתבעים מעבודתה מולם בפרויקטים אחרים.

הנתבע 1 (להלן: "דורון") הוא קבלן בנין. אין מחלוקת כי בתקופות מסוימות, הוא העסיק את תמיר כעובד שכיר אצלו. בין התובעים לבין דורון ותמיר קיימת היכרות מוקדמת (עדות התובעת: שורות 36-35, עמוד 30; עדות דורון: שורות 25-21, עמוד 55; עדות תמיר: שורות 18-17, עמוד 89).

בעוד טוענים התובעים כי הנתבעים חבים כלפיהם ביחד בהיותם הקבלן עמו התקשרו, מכחיש דורון כי ביצע עבודות כלשהן בביתם של התובעים, זאת לעומת תמיר שטוען כי אכן בוצעו חלק מהעבודות על-ידו בביתם של התובעים, אך זאת בהיותו עובד שכיר אצל דורון. הצדדים חלוקים ביניהם גם בשאלת אומדן הנזקים.

ביום 7.2.2013 הגיש תמיר הודעת צד שלישי נגד דורון. דורון לעומתו, לא הגיש הודעת צד שלישי נגד תמיר.

תמצית טענות התובעים

התובעים טוענים בתביעתם בין השאר, כי הזמינו שירותי בניה מהנתבעים. לשם כך הם פנו אל דורון שהציג את עצמו כקבלן בניין וכמעסיקו של תמיר, וביקש כי החוזה לביצוע העבודות ייחתם מול תמיר, ואכן נחתם חוזה עליו חתומים התובע מזה ותמיר מזה אך הוא מחייב את דורון. מדובר בדרך פעולה של דורון כאשר החוזה אינו משקף את היחסים המתקיימים בין הצדדים והקשר מתקיים למעשה באמצעות אנשי קש.