ויזנפלד ואח' נ' אוסט ואח'

מונחת לפניי תביעה לחיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, בגין ליקויי בניה עקב עבודות גמר ותיקונים לאחר מכן, שביצעו הנתבעים - כך לטענת התובעים - בביתם שביישוב טלמון (להלן: "הבית") בשנים 2008-2006 (להלן: "עבודות הגמר" או "העבודות"). התובעים העמידו את תביעתם על סך 204,441 ₪.

ממכלול החומר הראייתי הקיים בתיק עולה כי התובעים, שהם בני זוג, התקשרו בתחילת שנת 2006, עם קבלן, בחוזה לביצוע עבודות בביתם, שעיקרן השלמת השלד עד הגמר (להלן: "החוזה"). התובעת היא אדריכלית ומכירה את הנתבעים מעבודתה מולם בפרויקטים אחרים.

הנתבע 1 (להלן: "דורון") הוא קבלן בנין. אין מחלוקת כי בתקופות מסוימות, הוא העסיק את תמיר כעובד שכיר אצלו. בין התובעים לבין דורון ותמיר קיימת היכרות מוקדמת (עדות התובעת: שורות 36-35, עמוד 30; עדות דורון: שורות 25-21, עמוד 55; עדות תמיר: שורות 18-17, עמוד 89).

בעוד טוענים התובעים כי הנתבעים חבים כלפיהם ביחד בהיותם הקבלן עמו התקשרו, מכחיש דורון כי ביצע עבודות כלשהן בביתם של התובעים, זאת לעומת תמיר שטוען כי אכן בוצעו חלק מהעבודות על-ידו בביתם של התובעים, אך זאת בהיותו עובד שכיר אצל דורון. הצדדים חלוקים ביניהם גם בשאלת אומדן הנזקים.

ביום 7.2.2013 הגיש תמיר הודעת צד שלישי נגד דורון. דורון לעומתו, לא הגיש הודעת צד שלישי נגד תמיר.

תמצית טענות התובעים

התובעים טוענים בתביעתם בין השאר, כי הזמינו שירותי בניה מהנתבעים. לשם כך הם פנו אל דורון שהציג את עצמו כקבלן בניין וכמעסיקו של תמיר, וביקש כי החוזה לביצוע העבודות ייחתם מול תמיר, ואכן נחתם חוזה עליו חתומים התובע מזה ותמיר מזה אך הוא מחייב את דורון. מדובר בדרך פעולה של דורון כאשר החוזה אינו משקף את היחסים המתקיימים בין הצדדים והקשר מתקיים למעשה באמצעות אנשי קש.

דורון ביצע את העבודות בביתם ורק לקראת סיומן, כאשר נדרש לתקן את הליקויים שהתגלו בבניה, ולאחר שהחל לתקן חלק מהליקויים, הוא טען כי הוא לא הקבלן.

התובעים נכנסו לביתם בחודש פברואר 2007, לפני שהסתיימו עבודות התיקונים. עם כניסתם לבית התגלו ליקויי בניה נוספים. הנתבעים הגיעו לתקן חלק מהליקויים, אך עבודות התיקון בוצעו ברשלנות.

מאחר והנתבעים לא ביצעו את התיקונים הנדרשים, התובעים פנו אל מהנדס בניה מטעמם, מר צ' פורמנסקי (להלן: "המומחה"), שערך חוות דעת מיום 25.10.2009 ובה פירט את הליקויים שבבית ואת עלות ביצוע תיקונם. הליקויים שבחוות הדעת מוערכים בסך כ-117,000 ₪ (הסכום כולל מע"מ).

לסכום דלעיל, נתבע גם החזר עלות בדיקת הנזילות מצנרת הבריכה שבבית (סך 2,500 ₪), ירידת ערך בסך 35,000 ₪ וגם פיצוי בגין עוגמת נפש ואובדן הנאה בסך 50,000 ₪. התובעים עותרים גם לחיוב הנתבעים בהוצאותיהם שכוללות הגשת חוות דעת מומחה (סך 4,500 ₪) וגם הוצאות בגין מחדלי דורון בהליך ואי-קיום ההחלטות השיפוטיות שניתנו.

תמצית טענות דורון

דורון טוען, בין השאר, כי התביעה נגדו מקורה טעות, הטעיה והעדר תשתית עובדתית ומשפטית. לדידו, התובעים מנסים ליצור מצג שווא, מתוך ידיעה כי הוא "הכיס העמוק" ומתוך שיתוף פעולה מלא עם תמיר.

בביתם של התובעים כלל לא היו נזקים, גם מתוך חוות הדעת של המומחה מטעמם עולה כי לא נגרמו נזקים, והתביעה אם כן, אינה אלא ניסיון לעשיית עושר שלא במשפט.

דורון לא עבד בביתם של התובעים, לא ניהל עמם משא ומתן ולא חתם איתם על חוזה כלשהו לביצוע עבודות. התובעים חתמו על חוזה מול תמיר בסך של למעלה מ-256,000 ₪, אותם שילמו לתמיר ומולו התנהלו מיום תחילת העבודות. התובעים לא הוכיחו כי דורון היה קשור לעבודות אלו.

המומחה מטעם התובעים העיד שלאורך כל תקופת בדיקתו הוא לא ראה את דורון, עדות זאת מצטרפת לעדויות נוספות שמוכיחות כי לא הייתה כל התקשרות בין התובעים לבין דורון.

ביחס לנזקים הנטענים, המומחה העיד כי הליקויים לא תוקנו עד היום זולת תיקון קטן, דבר שמוכיח כי לא היה כל נזק בבית. בכל מקרה, הנזקים ואומדנם, מוכחשים.

הנתבע לא הגיש חוות דעת נגדית מפאת השיהוי הרב מיום ביצוע העבודה על-ידי תמיר ועד מועד הגשת התביעה. העבודה בוצעה, כפי שנטען, בחודש אפריל 2006 במשך כחמישה חודשים, כאשר התביעה הוגשה רק בחודש ינואר 2013 והכל במועד ההתיישנות. כך או אחרת, כאמור, הנזק לא הוכח. מכאן, עותר דורון לדחיית התובענה נגדו תוך חיוב התובעים בהוצאותיו.

תמצית טענות תמיר

תמיר טוען, בין השאר, כי אין יריבות בין התובעים לבינו, הוא לא הועסק על-ידם וחתימתו על החוזה עמם נעשתה מתוקף עבודתו אצל דורון, בשליחותו ובשמו. תמיר צורף לתביעה רק מטעמים פורמליים כאשר גם התובעים עצמם סבורים שדורון הוא הקבלן עמו התקשרו.

במועדים הרלבנטיים לתובענה הועסק תמיר כעובד שכיר אצל דורון, החל מחודש יוני 2004 ועד חודש מאי 2006 וכן מחודש יוני 2008 ועד חודש נובמבר 2008. ביום 31.10.2008 שלח אליו דורון מכתב פיטורין. החל מחודש יולי 2006 ועד חודש יוני 2008 הועסק תמיר בחברת בניה.

המומחה מטעם התובעים העיד כי במהלך ביצוע העבודות, סמכויותיו של תמיר היו מוגבלות, וכי דורון הוא זה שקיבל את ההחלטות החשובות ותמיר היה נציגו בשטח.

התובעים עצמם מודעים לכך שדורון הוא הקבלן ותמיר הוא העובד שלו, ולכן יש לדחות את התביעה נגד תמיר, באופן מלא וללא סייג.

דורון היה הקבלן המבצע כפי שעשה כן בבתים אחרים ביישוב שבו נמצא ביתם של התובעים. התנהלותו של דורון בכל העבודות שביצע באותו יישוב, הייתה באופן זה שמישהו היה חותם על החוזה לביצוע העבודות במקום דורון כאשר בפועל הוא הקבלן האמתי. בכל מקרה, היה ולא תידחה התביעה נגד תמיר, יש לחייב את דורון בהתאם למפורט בהודעת צד שלישי שהוגשה נגדו.

ראיות הצדדים

מטעם התובעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעים, של העדים מר ע' בראוטמן (להלן: "ערן") ושל מר ר' דינר (להלן: "רוני"), וכן הוגשה חוות דעת הנדסית של המומחה מיום 25.10.2009 (להלן: "חוות הדעת"). התובעים ועדיהם, העידו במשפט.

מטעם דורון הוגשו תצהירי עדות ראשית שלו ושל שני עדים נוספים: מר י' סילברה (להלן: "יוסי") ושל מר ע' עקטש. דורון ועדיו, העידו במשפט.

מטעם תמיר הוגש תצהיר עדות ראשית שלו והוא העיד במשפט.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועדיהם, התרשמתי מעדויותיהם, וכן לאחר שעיינתי במכלול החומר הקיים בתיק ונתתי את דעתי למכלול הטענות שהועלו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, וכך גם דין ההודעה לצד שלישי שהגיש תמיר נגד דורון, כפי שיפורט להלן.

כלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה. על כן, על בעל הדין שתובע את חברו מוטל הנטל להוכיח את גרסתו ואת עילת תביעתו במשפט. הואיל ובמשפט אזרחי עסקינן, ראיות הצדדים תיבחנה לפי מאזן ההסתברויות.

השאלה המרכזית שעולה בהליך מתייחסת לזהות הקבלן עמו התקשרו התובעים, ומה חלקו לכאורה של כל נתבע לעניין העבודות שבוצעו בבית התובעים. בהמשך, אדון בשאלת ליקויי הבניה ואומדנם.

למעשה, ממכלול החומר הקיים בתיק, הוכח כדבעי על-ידי התובעים כי בוצעו עבודות גמר בביתם בשנים 2008-2006. ההתקשרות החוזית ותחילת העבודות היו בחודש ינואר 2006 (עדות התובעת: שורות 22 ו-24, עמוד 37; עדות דורון: שורות 6-5, עמוד 52; עדות תמיר: שורות 14-13, עמוד 82). העובדה לפיה בוצעו עבודות כאמור, עולה מעדויות התובעים וראיותיהם שלא נסתרו, נתמך בעדות המומחה וחוות הדעת מטעמו בנוגע לעבודות שבוצעו, ובעיקר, האמור נתמך בעדותו של תמיר, ועוד).

עוד עולה מחומר הראיות כי בשנת 2006 נכרת חוזה עליו חתומים התובע ותמיר. החוזה האמור כולל בין היתר, עבודות חשמל (סעיף 2), עבודות אינסטלציה (סעיף 3), עבודות טיח וריצוף (סעיפים 5-4), עבודות צבע (סעיף 6) וגם עבודות ריצוף מסביב לבריכה והאיטום שלה (סעיף 8). לפי החוזה, הזמן המשוער לביצוע העבודות הוא חמישה חודשים, והעלות היא 256,250 ₪.

שמו של דורון אינו מופיע על-גבי החוזה. יש לציין, כי לחוזה נלווה פירוט של העלויות ונקרא "דו"ח תשלומים". גם הפירוט האמור חתום על-ידי התובע ותמיר. התובעים הציגו במסגרת ראיותיהם, בין השאר, גם אישור קבלת סכומי כסף באמצעות שיקים (סך 50,000 ₪ ביום 1.1.2006; סך 50,000 ₪ ביום 6.2.2006; סך 20,000 ₪ ביום 16.2.2006) כאשר האישור האמור אף הוא חתום על-ידי תמיר.

בנוסף, התובעים הציגו בראיותיהם תמונות של פועלים שעבדו בביתם, ביניהם תמיר, עם תמונות רכב העבודה ששימש אותם, כאשר על חולצות הפועלים וגם על הרכב, התנוסס שמו של דורון [מוצגים נ/1 ו-נ/2].

מעדות יוסי, העד מטעם דורון, בתצהירו מיום 18.1.2017, עולה כי בתקופה הרלבנטית הוא סיפק חומרי בניה מעסקו של דורון לביתם של התובעים, זאת לבקשת תמיר - כך לטענתו. עת נשאל דורון מה כללה הבניה, הוא השיב: "אני לא בניתי אני לא יודע מה כללה. חד משמעית אני לא יודע. חוץ מאספקת חומרים שסיפקתי שום דבר" (שורות 29-28, עמוד 52). חרף זאת, בהמשך, העיד דורון כי בשנת 2008 עזר לתובעים לאתר את תמיר (שורות 5-1, עמוד 56), וכן סייע להם באמצעות העובד שלו לבצע תיקונים בביתם (שורות 22-17, עמוד 63). התובעת העידה כי ראתה בעיניה שדורון ביצע תיקונים (שורה 5, עמוד 36).

עולה אפוא, כי התובעים הוכיחו כדבעי שבוצעו עבודות בביתם כאשר קיימת זיקה ברורה, הן של דורון הן של תמיר, לעבודות אלו. בנסיבות אלו, לטעמי, עובר הנטל אל שכם הנתבעים להוכיח, כל אחד בתורו, מדוע אין יריבות לכאורה בינו לבין התובעים ומדוע שלא יחויב בדין בתביעה זו.

אחריות דורון

כזכור, דורון מכחיש, באופן נחרץ, כי התקשר עם התובעים וכן מכחיש כי ביצע עבודות כלשהן בביתם. בתצהירו מיום 10.2.2016 ציין דורון כי בינו לבין התובעים "אין ולא כלום", כלשונו, "מעולם לא עבדתי בביתם, ולא קיבלתי כל תמורה יתכבדו התובעים ויציגו למי שילמו את התמורה ?" (סעיף 1), ובהמשך תצהירו הוא העיד ביחס להעסקת תמיר אצלו: "נכונה העובדה כי הועסק בעסקי אך מעולם לא עבדתי אצל התובעים..." (סעיף 3).

ברם, גרסה זו של דורון, מעוררת קשיים רבים, שמשקלם המצטבר, מקשה על קבלתה, וזאת כפי שיפורט להלן.

ראשית: כאמור, דורון ניסה בתצהירו "להרחיק" את עצמו באופן מוחלט מהתובעים, ואולם מעדותו במשפט, התברר כי בנה מסלעה בביתם של התובעים (שורות 22-18, עמוד 54), זאת ללא עריכת חוזה כתוב (עדות התובעת: שורה 2, עמוד 31; עדות התובע: שורה 4, עמוד 40; עדות דורון: שורות 2-1, עמוד 55). כעולה מעדותו של דורון, במקרה של המסלעה, הוא לא קיבל את הכסף ישירות מהתובעים אלא דרך צד שלישי שהוא "איש קשר" (שורות 34-33, עמוד 54; שורות 14-13, עמוד 55). בנוסף, העידה התובעת: "דורון נכח אצלנו בבית גם לפני הבנייה וגם אחרי הבנייה" (שורה 25, עמוד 32).

שנית: התובעים הניחו לפני בית המשפט פירוט של שיחות טלפון יוצאות לטלפון הנייד של דורון, הן במהלך שנת 2006, שנת 2007 ושנת 2008. דורון נימק זאת בעדותו כי "בדרך כלל" היה משוחח עם התובעת בנוגע לפרויקט בבית הספר "נריה" (שורות 17-16 ושורות 28-27, עמוד 59). ברם, מראיות ההזמה שהציגו התובעים (ראו החלטה מיום 8.3.2018) עולה כי המלאכה לקראת ביצוע הפרויקט האמור החלה בשנת 2007, בעוד ההתקשרות והעבודות בביתם של התובעים החלו בתחילת שנת 2006. ראיות הזמה אלו, לרבות תדירות השיחות, לא נסתרו על-ידי דורון באמצעות תשתית ראייתית נגדית.

שלישית: לדברי התובעים, הגם דורון לא חתם על החוזה אך כל ההתנהלות הייתה מולו ותמיר הרבה להתייעץ עמו והוא (דורון) אשר קיבל את ההחלטות בשאלות מקצועיות במהלך ביצוע העבודות. התובעת העידה: "באמת תמיר הוא זה שחתם אבל ההתנהלות היתה מול דורון. הם ניסו לשכנע אותנו שאנחנו מכירים ולא צריך חוזה, עשינו איזה זיכרון דברים, עשינו איזה חוזה, רק כדי שנדע מה הדברים כוללים" (שורות 31-29, עמוד 31). ובהמשך, היא העידה: "כל ההתנהלות והחתימה היתה מול דורון, הוא ישב אצלנו בבית ושתה קפה, כל הזמן ההתנהלות היתה עם דורון וגם על התשלום, לגמרי מול דורון (שורות 43-33, עמוד 31). לפי עדות התובעת, תמיר היה מנהל העבודה ועובד מטעם דורון (שורות 7-3, עמוד 37).

התובע העיד: "לאורך כל שלב הבנייה את זה אני כן זוכר, דיברנו עם דורון. נקודות מחלוקת היה מו ל דורון ויש גם שיחות טלפון, יש תדפיס שרואים 50 שיחות טלפון ולאשתי 100 שיחות" (שורות 13-12, עמוד 40).

גרסת התובעים בהקשר זה, הותירה רושם אמין. גם המומחה מטעם התובעים העיד כי תמיר היה מתייעץ ומקבל אישורים מדורון (שורה 24, עמוד 14; שורה 4, עמוד 15; ראו גם עדות התובעת: שורות 31-30, עמוד 35). לפי עדות המומחה: "תמיר הציג את עצמו כנציג הקבלן, כשאני הייתי בשטח אני הבנתי שתמיר הוא הבן אדם שמייצג את הקבלן בשטח, לא הבנתי שיש כתובת נוספת גם התובעים..." (שורות 27-26, עמוד 15). כך או אחרת, הוא ידע מהתובעים כי הקבלן הוא דורון (שורות 27 ו-33, עמוד 16).

רביעית: התובעים צירפו לראיותיהם תצהירו של ערן, שגם הוא העיד לפניי. לפי עדותו בתצהירו מיום 27.5.2015, בזמן שבוצעו עבודות הבניה אצל התובעים, גם הוא ביצע עבודות בניה בביתו בחודשים ינואר - אפריל 2006. בדומה לתובעים, גם במקרה שלו, הוא התקשר עם דורון לביצוע העבודות כאשר האחרון נתן הנחיות לתמיר לביצוע העבודות בשטח וכי "כל דבר משמעותי דרש אישור של דורון" (סעיף 4), וכי "דורון הוא הקבלן ותמיר הוא נציגו ועובד שלו, או בתפקיד אחר תחתיו, אך ברור לנו ש'הבוס' הוא דורון" (סעיף 8).

ערן העיד במשפט ביחס להתקשרות שלו עם דורון: "תמיר הוא מנהל עבודה של הקבלן, ביום החתימה דורון לא היה. אני שאלתי אם אני חותם מול תמיר והוא אמר לי שזה בסדר, וגם ברוך חתם עם תמיר וזה היינו הך" (שורות 4-3, עמוד 23). בהמשך העיד: "רוב הסכם דורון לא מופיע, מבחינתי תמיר היה מנהל העבודה שלו, לא ראיתי בו שני אנשים נפרדים" (שורות 7-6, עמוד 23). עדותו של ערן במשפט (ראו גם עמוד 22) הותירה רושם אמין ולא נסתרה כדבעי על-ידי דורון.

בעדותו, נשאל דורון לנושא ההתקשרות הנטענת מול ערן, והוא השיב כלהלן (עמוד 58):

"ש. אני אומר לך שערן בראוטמן הגיש את פרוטוקול המסירה של הבית שלו שנרשם על ידי ברוך בורר ונמסר לו ושם כותב ברוך בורר שאתה עובד איתו בכל המקומות שציינתי, תמיר/נציג דורון הוסט קבלן, מה התייחסותך לזה.

[...]

המשך חקירה:

ש. מציג לך את המסמך, כתוב שאתה הקבלן, מה התייחסותך?

ת. אני לא עשיתי שם את העבודה, ולא קיבלתי שום כסף ולא חתמתי על שום דבר.

ש. ב. ה. לא מוזר לך שהם אומרים שאתה הקבלן, למה שיעשו את זה?

ת. יש לי מנהלי עבודה, אני ומנהלי עבודה שמקבל 13,000 ₪ לא סוגר אצלי שום חוזים, לא בשמו ולא בשמי, ולא לוקח כספים ובטח שלא בסכומים כאלה. האחד והיחידי זה שגובה כסף זה הנהג שמפזר סחורה.

ש. יכול להיות שהמנהל עבודה לא סוגר את החוזים, אבל אתה מעדיף שהוא יעמוד בפרונט ויבצע את החתימות שאתה החלטת לגבי הסכומים?

ת. בשום מצב לא. חד משמעית לא"

(ההדגשות אינן במקור)

יותר מזה, התובעים צירפו לראיותיהם גם תצהירו של השכן רוני שגם הוא בתצהירו העיד, בין היתר, כי "דורון עבד אצל איל ואביטל ויזנפלד, וגם בעבודה אצל ויזנפלד לפי שיחותיי עמם, ולפי התרשמותי, דורון היה 'הבוס' ותמיר היה העובד" (סעיף 6). לפי עדותו לפניי, עולה כי בשונה מהתובעים, עת התקשר עם דורון לביצוע עבודות בביתו, נכרת חוזה בינו לבין דורון שחתום עליו (שורות 9-8, עמוד 8; שורות 24-23, עמוד 9). אך לדבריו, דורון היה הקבלן ותמיר מנהל העבודה בשטח (שורות 19-15, עמוד 9; שורות 30-27, עמוד 10).

חמישית: התובעים הציגו כאמור, תמונות של הפועלים שעבדו בביתם ליד רכב העבודה, כאשר הן על חולצות הפועלים הן על דופן הרכב מתנוססים שמו של דורון ומספרי הטלפון שלו, וגם נראה תמיר באחת התמונות. בהתייחסו לתמונות, דורון הסביר בעדותו: "ברחוב הזה יש לי באופן קבוע יש לי הרבה עובדים ברחוב הזה, אני מבצע שם את כל העבודות העפר ותשתיות ופיתוח כבישים, אני מבצע במשך 12 שנה, כל העבודות שם ויש שם מלא טרקטורים שכתוב דורון וטנדרים דורון ופועלים שכתוב דורון הוסט" (שורות 9-6, עמוד 61; ראו גם: שורות 29-26, עמוד 62). בהקשר זה, ובהינתן הקשיים והזיקות שעמדתי עליהם לעיל, לא מצאתי בתשובותיו של העד הסברים משכנעים ומניחים את הדעת מדוע אין כל זיקה בין הימצאות רכבו, עם פועלים כאמור יחד עם תמיר, ממש ליד ביתם של התובעים.

שישית: דורון אישר בעדותו כי בשנת 2008 ביצע תיקונים בביתם של התובעים, באמצעות מנהל העבודה שלו, מר ב' קטרי (שורות 22-15, עמוד 63; שורות 16-15, עמוד 72). ברם, מנהל עבודה זה לא זומן לעדות על-ידי דורון, אף שנראה כי עדותו רלבנטית כדי להוכיח שהתיקונים אשר ביצע היו לא יותר מאשר "עזרה" לתובעים.

יש לציין בהקשר זה, ומנגד, כי גם התובעים לא הזמינו עד רלבנטי, שהוא מפקח הבניה שנכח בעת ביצוע העבודות ושמו אף מוזכר בחוזה, מר ב' בורר, והוא אשר המליץ בשעתו לפניהם על דורון לביצוע העבודות (שורות 33-32, עמוד 39). התובע נימק זאת בכך שהמפקח הוא חבר של דורון ו-"לא נעים לעמת אותו מולו" (שורות 36-34, עמוד 39). רק בדיון מיום 11.12.2017, לאחר סיום שמיעת עדויות עדי התובעים, ביקש בא-כוח התובעים לזמנו לעדות. הבקשה נדחתה (והמעיין יעיין בהחלטה בדיון).

בכל מקרה, הגם שהכלל בדבר אי-הזמנת עד רלבנטי יכול לחול גם במקרה זה, אבל לא מצאתי כי יש בכך לגרוע ממכלול ראיות התובעים שכן: ראשית - התובע הניח הסבר הגיוני במידה לא מבוטלת מדוע לא הזמין את המפקח לעדות; שנית - התשתית הראייתית מטעם התובעים, באמצעות הראיות והעדים הנוספים שהעידו, היה בה די כדי להרים את נטל השכנוע המוטל עליהם.

מכל אלה יוצא, כי גרסת התובעים לפיה דורון היה הקבלן עמו התקשרו לצורך ביצוע העבודות בביתם, מסתברת יותר, הגיונית יותר ועדיפה על גרסת דורון שהכחישה באופן מוחלט כל קשר לעבודות שבוצעו בבית התובעים. ממכלול התמונה הראייתית עולה כי אופן ההתקשרות העקיפה של דורון עם התובעים לביצוע העבודות בבית, שנעשתה באמצעות תמיר, דומה במידה מסוימת לאופן התקשרות קודמת שלו עם התובעים, שגם היא עקיפה, זאת לבניית המסלעה בביתם. ההתקשרות נעשתה באמצעות צד שלישי. אמנם במקרה הראשון נכרת חוזה עליו חתום תמיר ובשני לא נכתב חוזה, אך בשני המקרים נעשתה התקשרות באמצעות צד שלישי, עובד או נציג.

האחריות של תמיר

גם גרסת תמיר - שאף הוא ניסה להסיר מעצמו כל אחריות לביצוע העבודות בבית התובעים רק בשל היותו עובד שכיר אצל דורון בתקופות מחודש יוני 2004 ועד חודש מאי 2006 ומחודש יוני 2008 עד חודש נובמבר 2008 - מעוררת קושי.

שכן, אין מחלוקת כי תמיר חתום על החוזה לביצוע עבודות. אין מחלוקת גם כי הוא חתום על "דוח התשלומים". כפי שעלה מהעדויות, הוא זה שקיבל את השיקים מהתובעים. לדבריו, העביר אותם לדורון. התובעת העידה כי מדובר בשיקים "פתוחים" (שורה 35, עמוד 32). האמור מחזק את המסקנה לפיה תמיר עצמו עבד בבית התובעים, ואף היה גורם דומיננטי בניהול העבודה, זאת כטענת התובעים לפיה הוא היה "מנהל העבודה" מטעם דורון.

בהתייחסו למערכת היחסים בינו לבין דורון, העיד תמיר בדיון לפניי כלהלן (שורות 9-5, עמוד 84):

"הייתי בתקופה שנפלתי כלכלית וניסיתי להאחז בכל עבודה אשר תהיה. כשהתחלתי לעבוד אצל דורון ישנם הסכמים שהוא חתום על חוזים ולאט לאט מבית לבית שהיה חותם חוזים לאט לאט השתרבב מצב כזה שאני על הדרך הוא ביקש שאני אחתום, בשביל שאם יקרו מקרים כאלה אז שאני אהיה לצערי בחזית"

(ההדגשה אינה במקור)

הסברו דלעיל של תמיר (ראו גם: שורות 26-25, עמוד 91), אינו משכנע במידה מספקת. מלבד שטענה זו אינה מוזכרת בתצהירו, אלא שגם מדובר במערכת יחסים שנפרשה למשך חודשים ארוכים, כך שגם לו נניח כי תמיר הוטעה בשלב מסוים - ואיני קובע כך - הרי חזקה שהוא היה אמור להיות ער ומודע למצב הדברים האמור. אזכיר, על-יסוד המכתב של המוסד לביטוח לאומי בדבר רציפות תעסוקתית (מיום 28.1.2013), לאחר שסיים את עבודתו אצל דורון בחודש מאי 2006, הוא שב לעבוד אצלו בחודש יוני 2008. ללמדך, שתמיר (לאחר שכבר ביצע עבודות אצל התובעים וחתם על מסמכים כנציגו של דורון), למעשה בטח בדורון ושב לעבוד אצלו. תמיר הסביר בעדותו כי היה שרוי במצב כלכלי קשה ולכן לא ראה אפשרות "לסרב לו לעשות דברים כאלה רק על מנת לשרוד את החיים" (שורות 17-16, עמוד 84). ברם, לא צורפו ראיות כלשהן או נשמעו עדים מטעם תמיר, שיש בהם לתמוך בנטען.

ביחס לטענת תמיר לפיה הכספים שקיבל מאת התובעים הוא העביר לידי דורון, אין לומר בנסיבות העניין כי טענה זו חסרת יסוד. שכן, כאשר נשאלה התובעת מדוע לא שילמה לדורון, היא השיבה: "אני אענה 2 תשובות, האחת רוב הזמן מי שהיה בשטח זה היה תמיר ולכן השיקים ניתנו לו, ותמיד נדרשו לתת שיקים פתוחים ומעולם לא קיבלנו חשבוניות ולכן ברור איך איתה צורת העבודה" (שורות 35-33, עמוד 32; ראו גם: שורות 15-10, עמוד 33). הדברים התבססו על יחסי אמון, וכדבריה: "אנחנו אנשים פשוטים שמאמינים אחד לשני והדברים נעשים על ידי אמון הדדי ולכן לא ייחסנו ערך גדול לחתימת חוזה הזה בפועל, והדברים נעשו בעל פה וכו" (שורות 24-22, עמוד 33). התובע העיד: "היה בינינו אמון מאוד גדול בינינו ובין דורון. הכרנו את דורון עוד לפני כן, בעיקר אישתי ואני גם, הם עשו אצלנו עבודות של פיתוח מסלעה, זה היה רק מול דורון, אז תמיר לא היה בעסק לפחות מבחינתנו" (שורות 30-28, עמוד 44).

בכל מקרה, מעדות המומחה מטעם התובעים, שלא נסתרה כדבעי, עולה באופן ברור כי העבודות בבית בוצעו על-ידי תמיר אשר היה מתייעץ עם דורון. המומחה העיד כי אף פעם לא שוחח עם דורון ולא פגש אותו למעט בדיון בבית המשפט (שורות 26-23, עמוד 14) וראה בתמיר כנציג של הקבלן (שורות 10-9, עמוד 15). לפי עדות תמיר עצמו, העבודות התחילו בינואר 2006 ו-"עיקר" הבניה נמשכה 6-5 חודשים (שורות 16-13, עמוד 82). האמור מתיישב עם הרישום במוסד לביטוח לאומי לפיו תמיר עבד אצל דורון עד חודש מאי 2006.

עולה אם כן, כי ככל שמוכח קיומם של ליקויי בניה, הרי גם תמיר נושא באחריות, שכן הוא ביצע את "עיקר" העבודות בשנת 2006 ובביצוע התיקונים בשנת 2008, ולכל הפחות הוא פיקח על ביצוען בשטח כמנהל עבודה. כפי שניתן היה להבין, תמיר ביקר בבית במהלך ביצוע העבודות באופן שוטף (שורות 36-35, עמוד 38; שורות 11-8, עמוד 50). העובדה לפיה הוא שימש כעובד או כמנהל עבודה מטעם דורון, אינה מעניקה לו חסינות מפני התביעה הנזיקית.

על-יסוד האמור נקבע בזאת כי האחריות המקצועית לביצוע העבודות בבית התובעים רובצת גם על תמיר יחד עם דורון.

לצד זאת, משהוכח כי תמיר היה עובד של דורון, ולכל הפחות שלוח מטעמו ונציגו בבית התובעים, אך מנגד, תמיר תרם באופן משמעותי לעמימות שבמערכת היחסים ולמצג המורכב שיצרו לפני התובעים - אשר כל חפצם היה להשלים את עבודות הגמר בביתם - הרי מן הדין בנסיבות אלו לקבל את ההודעה לצד שלישי שהגיש תמיר נגד דורון, באופן חלקי, בהיותו מעבידו וכמי שפעל לפי הרשאתו. נקבע בזאת כי דורון יישא בשיעור 50% מכל סכום שבו יישא תמיר.

סיכום ביניים

לפי התמונה המצטיירת, בעניינם של התובעים, פעל דורון, באמצעות העובד שלו (מנהל העבודה, שליחו או נציגו) תמיר, והתקשר חוזית עם התובעים לביצוע עבודות הגמר בביתם. תמיר היה אחראי על ההיבטים המקצועיים בביצוע העבודה. למצער, הנתבעים יצרו עמימות במערכת היחסים ביניהם, ועמימות זו נזקפת לחובתם ואינה אמורה לפגוע בתובעים. ערן העיד ביחס להתנהלות דורון ותמיר בעניינו: "מבחינתי זה הקבלן, לא ראיתי הפרדה בין דורון לתמיר" (שורה 30, עמוד 23). לפיכך, נושאים שניהם, כלפי התובעים, באחריות על ביצוע העבודות בביתם, ביחד ולחוד.

בנוסף, היות ותמיר פעל בהרשאתו, בשליחותו ולפי הוראותיו של דורון שהיה מעסיקו, ומשהוכח כי דורון לא דאג לפקח ולוודא את תקינות העבודות שבוצעו בבית התובעים, מתקבלת בזאת ההודעה לצד שלישי שהגיש תמיר נגד דורון, באופן זה שדורון יישא כלפי תמיר ב-50% מכל סכום שבו יישא תמיר.

שאלת הנזקים ואומדנם

התובעים צירפו חוות דעת הנדסית מטעמם. המומחה העיד במשפט. לעומתם, חוות דעת נגדית לא הוגשה על-ידי מי מהנתבעים.

המומחה מטעם התובעים העיד לפניי, בין השאר (שורות 16-11, עמוד 15):

"ש. אחרי ש 3 פעמים מגיע תמיר יחד עם העובדים שלו ועושה את העבודה, זה לא לשביעות רצונך עדין?

ת. לצערי הרב ביצוע העבודות התנהל יותר בצורה "חאפרית" "לא מקצועי" לא מקצועי כיאה לבעל מקצוע, והם לא היו ברמה מקצועית שתואמת את הנדרש, לכן פניתי לתובעים ואמרתי להם לא עוד, או שמגיעים אנשים מקצוע אמיתיים ואין לי בעיה לבוא עוד פעם ולעשות ביקורת, אבל ככה זה השחתת הזמן שלי ושלהם, ואפילו המשאבים של הקבלן זה נראה לי בזבוז לעשות ומאז לא בוצעה העבודה"

(ההדגשה אינה במקור)

כפי שעולה מחוות הדעת, שלא נסתרה, נמצאו ליקויי בניה רבים: בצבע, במטבח, בחדרי השירותים, במרפסת, בחשמל, באיטום, בבריכת השחיה ועוד. סך תיקון הליקויים נאמד בסכום 99,950 ₪ אליו יש לצרף את רכיב המע"מ.

מלבד זאת שחוות דעתו המקצועית של המומחה לא נסתרה באמצעות חוות דעת מקצועית נגדית כאמור, אלא שגם, המומחה כמעט ולא נשאל בחקירתו הנגדית לעניין אופן אומדן הנזקים המפורטים (לפי מה נערכה השומה ביחס לכל פריט ופריט). עת נשאל המומחה, מה מתוך הסעיפים שבחוות דעתו הוא "הכי אקוטי", השיב המומחה בזו הלשון: "לדעתי פרק האיטום הוא הפרק החשוב מתוך כל הדוח כולו" (שורות 25-24, עמוד 18).

יש לציין כי לפי חוות הדעת, פרק האיטום כולל סעיפים אלה: איטום מרפסת (סעיף 2.6.1), איטום מבואת כניסה (סעיף 2.6.2), איטום שביל ריצוף (סעיף 2.6.3); איטום היקף החלונות (סעיף 2.6.4), איטום חדר רחצה וריצופו מחדש (סעיף 2.7.3). שומת עלות התיקונים של נזקי האיטום עומדת על סך כ-35,000 ₪.

המומחה לא ידע להשיב אם הליקויים תוקנו אם לאו (שורות 23-22, עמוד 18).

עת נשאל התובע בעדותו לעניין הליקויים, הוא העיד כלהלן (שורות 5-2, עמוד 47):

"הליקוי המרכזי שיש לנו בבית הוא עניין חוסר האטימה בגינו יש נזקים גדולים מאוד, נזילות מאוד גדולות מטורפות, יש רטיבות בקירות ובעיות בחשמל, קצרים, והנזק הגדול ביותר הן בבית עצמו והן בבריכה שבנינו אני סובל מדלקת פרקים ובנינו בריכה, את הבריכה לא אטמו ושם היה בריחת מים. ישנם עוד ליקויים קטנים"

(ההדגשות אינן במקור)

גם התובעת התייחסה בעדותה לליקויים במערכת החשמל עקב הנזילות בבית (שורות 19-16, עמוד 34).

על כן, רכיבי הנזק שפורטו בחוות הדעת, לכאורה, לא נסתרו.

עם זאת, מעדות התובעת עולה כי חלק מהליקויים תוקנו. לדבריה: "את הבריכה סידרנו, בעיית האיטום שהיתה בה. אחרי. יש הרבה מאוד דברים שעדיין לא סודרו" (שורה 12, עמוד 34), זאת לעומת עבודות איטום במקומות אחרים זולת הבריכה (שורות 19-13, עמוד 34). בהמשך היא העידה: "מה שהיה אקוטי טיפלנו. מה שאנו מצליחים עוד אנו עושים" (שורה 25, עמוד 34), וכאשר נשאלה: "11 שנה אתם חיים עם הליקויים האלה", היא השיבה: "חלקם תיקנו וגם חלק לא. הרבה זמן היינו בקשר עם דורון וניסינו לתת מענה. הוא ניסה לתת פתרונות אבל אמרנו לו שהבית יש נזילה והיה תהליך ארוך, בתחילה הוא והעובד שלו ניסה ואחר כך התנהלות עם צחי ושוב ניסה לאטום את זה, אנו בניסיון לפתור את זה ולא התעלמנו בזה. ניסינו לפתור שוב ושוב וראינו שאין אפשרות תבענו אותו" (שורות 33-29, עמוד 34).

גם התובע אישר בעדותו כי תוקנו חלק מהליקויים, ועת נשאל מה תיקנו הוא השיב: "את הבריכה" (שורות 21-17, עמוד 49).

הנתבעים לא הניחו תשתית ראייתית נגדית, בכלל זה, חוות דעת. הדבר תמוה במיוחד משנראה כי רוב הליקויים הנטענים לא תוקנו, ונראה בנסיבות אלו כי לא היה קושי מיוחד בביצוע בדיקה ומתן חוות דעת. כמו כן, החקירות הנגדיות, לא היה בהן די כדי להתמודד באופן משכנע עם האמור בחוות הדעת שהוגשה, ביחס לכל רכיב נזק, אם תוקן אם לא.

על כן, מתקבלת התביעה ביחס לכל הרכיבים שבחוות הדעת, למעט עלות איטום הבריכה (פריט 2.4.1) ליקוי שתוקן אך לא צורפה לתמיכה בו כל חשבונית או קבלה אף שמדובר בנזק מיוחד (ראו והשוו עם עדות התובע: שורות 27-22, עמוד 49). על הנתבעים לפצות את התובעים, אם כן, בסך 86,950 ₪ (לא כולל מע"מ). הסכום האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד מתן פסק הדין.

ביחס להחזר עלות בדיקת הנזילות בבריכה (סך 2,500 ₪): כידוע, מדובר בנזק מיוחד שטעון הוכחה בראיות ממשיות. בנדון דנן לא צורפה כל קבלה או אסמכתה שמצביעה על הנשיאה בהוצאה האמורה. על כן, דין התביעה ברכיב זה - להידחות.

ביחס לרכיב הפיצוי בגין ירידת הערך של הבית (סך 35,000 ₪): בנדון דנן התובעים העלו את הטענה באופן כללי ביותר וללא תשתית ראייתית משכנעת. התובעים לא צירפו לתביעת חוות דעת שמאית. על כן, לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בנדון, הגעתי לכלל דעה כי רכיב זה בתביעה, דינו להידחות.

ביחס לתביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש: משהוכחה תביעת התובעים בדבר קיומם של ליקויי בניה בהיקף נרחב, וכן בשים לב להתנהלות הנתבעים בעניינם במשך השנים, משנת 2006 ואילך, ללא ספק, מעשי הנתבעים ומחדליהם גרמו נזק לא ממוני. לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בנדון, נפסק בזאת פיצוי בגין עוגמת נפש, בסך 4,000 ₪ עבור כל אחד מהתובעים (סך-הכל 8,000 ₪).

אשר לעתירת התובעים לפסיקת הפרשים בגין עליית מחירים ומדד, אין בידי לקבל. כפי שהוכח, העבודות בוצעו בשנים 2008-2006 וליקויים נתגלו סמוך לביצוען. התביעה הוגשה רק ביום 1.1.2013. השתהות זו של התובעים בהגשת תביעתם, שאינה מוסברת כדבעי, אינה מצדיקה חיוב הנתבעים לשאת בהפרשי העלויות.

סוף דבר

לאחר כל אלה, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעים 1 ו-2 יישאו, ביחד ולחוד, לפצות את התובעים בסך 86,950 ₪. לסכום האמור יתווספו הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד מתן פסק הדין וכן יתווסף מע"מ כדין. בנוסף, יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בפיצוי התובעים בסך 8,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

לסכומים האמורים יתווספו הוצאות משפט בסך כולל 10,000 ₪ וכן שכר טרחת עורך-דין בצירוף מע"מ כדין בסך כולל 15,000 ₪.

משהתקבלה ההודעה לצד שלישי באופן חלקי, ישפה הצד השלישי - הנתבע 1 (דורון) את המודיע לצד שלישי - הנתבע 2 (תמיר), ב-50% מכל סכום שבו יחויב (תמיר) מכוח פסק דין זה. במערכת היחסים ביניהם, כל צד יישא בהוצאותיו.

הסכומים האמורים ישולמו, תוך 30 יום, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

זכות ערעור כקבוע בדין.

המזכירות - להודיע לצדדים ולשלוח להם את פסק הדין באמצעות דואר רשום.

ניתן היום, י' אדר ב' תשע"ט, 17 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.