בעלי הבית שילמו יותר מ-250 אלף שקל על עבודות גמר וגילו ליקויי בנייה משמעותיים. ביהמ"ש הטיל את האחריות גם על מנהל העבודה אף שהיה עובד שכיר אך חייב את הקבלן להחזיר לו חצי מהפיצוי שישלם.
בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצויים של כ-140 אלף שקל לבני זוג שבנו בית ביישוב טלמון וגילו כי עבודות הגמר בוצעו ברשלנות. השופט מוחמד חאג' יחיא הטיל את האחריות על קבלן הבניין ומנהל העבודה - אף שהאחרון היה עובד שכיר. עם זאת נקבע כי מאחר שהמנהל פעל בשליחות מעסיקו הוא זכאי להחזר של חצי מהפיצוי שישלם לבני הזוג.
בני הזוג שכרו את הקבלן לצורך ביצוע עבודות גמר בביתם. על הסכם העבודה הם חתמו מול מנהל העבודה של הקבלן ומשכך, כשגילו בבית ליקויי בנייה משמעותיים, בעיקר בתחום החשמל והאינסטלציה, הם הגישו את התביעה נגד השניים.
התובעים טענו כי העבודה בביתם בוצעה ברשלנות והותירה ליקויים בעלות תיקון של כ-117 אלף שקל. בנוסף הם ביקשו בין היתר פיצוי של 35 אלף שקל על ירידת ערך וכן 50 אלף שקל פיצויים על עגמת נפש ואובדן הנאה מהבית.
הקבלן, מצידו, ניסה לחמוק מאחריות. הוא טען כי מדובר בתביעה מטעה ומוטעית נוכח העובדה כי מעולם לא ביצע עבודות בביתם של התובעים, שחתמו על חוזה מול מנהל העבודה.
מנהל העבודה, לעומתו, טען שהיה בסך הכל עובד שכיר שביצע את עבודתו בשמו של הקבלן ובשליחותו, ולכן אין לייחס לו אחריות, אך למקרה שהתביעה נגדו תתקבל, הוא הגיש הודעת צד שלישי נגד הקבלן וביקש לחייב אותו להחזיר לו כל סכום שיצטרך לשלם לתובעים.
זיקה ברורה
בשלב הראשון קבע השופט חאג' יחיא כי אף שהקבלן לא חתום על החוזה יש לו זיקה ברורה לביצוע העבודות.
מסקנה זו הושתתה על כך שהקבלן כבר ביצע עבור התובעים עבודה נוספת מבלי לערוך עמם חוזה כתוב וכן על פירוט שיחות שהוכיח כי התובעים היו עמו בקשר רציף בתקופת הבנייה.
לכך התווספה עדות מטעם לקוח אחר של הקבלן, שאף הוא התבקש לחתום על הסכם מול מנהל העבודה. אם לא די בכך, התובעים אף צירפו תמונות של הפועלים בביתם, כשהם לובשים חולצות הנושאות את שם הקבלן ומספרי הטלפון שלו.
באופן כללי השופט ציין כי גרסת התובעים שלפיה התקשרו עם הקבלן הייתה מהימנה והגיונית יותר מזו של הקבלן.
עם זאת, השופט לא סבר כי בכך יש כדי לפטור את מנהל העבודה מאחריות לנוכח העובדה שחתם על החוזה ביודעין וניהל את העבודות בשטח. לפיכך נקבע כי האחריות המקצועית מוטלת על שני הנתבעים שווה בשווה.
ואולם, השופט קיבל את הודעת הצד השלישי כנגד הקבלן בחלקה וקבע כי מאחר שהמנהל היה עובד שכיר שפעל בשליחות, על הקבלן לשפות אותו בחצי מחלקו בפיצויים.
בסיכומו של עניין נפסקו לתובעים כ-94 אלף שקל על ליקויי בנייה ו-8,000 שקל על עגמת נפש, תוך דחיית טענתם הלא מוכחת לירידת ערך. לסכומים אלה יתווספו הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 25,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד רביד שרון
- ב"כ הנתבע 1 (הקבלן): קטי ברדה, עו"ד מקרקעין
- ב"כ הנתבע 2 (מנהל העבודה): עו"ד אריאל עזריה
עו"ד אורי סקוזה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין