ת"א 1811-09 נאות אמיר חברה לבניה בע"מ ואח' נ' דור אלון אנרגיה

מבוא

1. בתקופה הרלוונטית לתובענה פעלו התובעות כבעלות זכויות במקרקעין, עליהם הפעילה הנתבעת תחנת תדלוק, לפי הסכם שכירות משנת 93'. לפי טענת התובעות, הפרה הנתבעת מספר הפרות יסודיות את הוראות הסכם זה והתחייבויות נוספות שלקחה על עצמה - ובכך גרמה לתובעות נזק שנאמד, בכתב התביעה המתוקן בשנית, בסך של למעלה מ-3,000,000 ₪.

2. בהתאם להסכמה דיונית בין הצדדים, עניינה של החלטה זו בפרשנות סעיף 13.3 להסכם אשר קובע כדלקמן:

"הבעלים מצהירים ומתחייבים שלא יעסקו במישרין ו/או בעקיפין בכל עסק של מכירה, שיווק ו/או הפצה של מוצרי דלק ושמנים שאינם של דור, ובכלל זה לא יקימו ולא יהיו מעורבים בהקמת תחנת תדלוק שאינה של דור בתחום שטח המוגדר להלן; דור מצדה מצהירה ומתחייבת שלא להקים ו/או להפעיל תחנת תדלוק ציבורית שלה, והכל בשטח שגבולותיו הם כדלקמן: מצפון - גבול השיפוט הנוכחי של עיריית ראשון לציון; ממערב - ציר נתיבי אילון דרום (לא כולל נתיבי אילון עצמם); מדרום - ציר משה דיין (לא כולל הציר עצמו); ממזרח - הכביש הנמצא בצד המערבי של פרויקט וילז' והתוחם ממזרח את אזור התעשייה החדש של ראשון לציון. במידה ובתוך גבולות השטח הנ"ל יעבור/יעברו ציר/צירים עורקיים שמהם אין גישה ישירה לתחנה, לא תחול המגבלה הנ"ל על אותם צירים" [ההדגשות שלי, כאן ובהמשך]

3. בתמצית, לטענת התובעות הקמתן של שתי תחנות תדלוק אחרות על ידי הנתבעת בשטח המתוחם, הייתה הפרה של הוראות איסור התחרות הקבועות בסעיף זה. מנגד, לטענת הנתבעת, הוקמו אותן תחנות תדלוק בתת-האזור הקבוע בסיפא אותו סעיף, ועל כן אין בכך כדי להוות הפרה של ההסכם.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

4.ביום 24.6.93 חתמו התובעת 1, נאות אמיר חברה לבנין בע"מ (להלן: חברת נאות אמיר), וחברת יואב רובינשטיין נכסים בע"מ (להלן: חברת רובינשטיין) - כבעלות מקרקעין ברחוב נפתלי פלטין 3 (פינת רחוב אליעזר מזל) באזור התעשייה בראשון לציון - הסכם עם הנתבעת, דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ (להלן גם: דור, וכן בדברי העדים - דור אנרגיה או דור אלון), לפיו שכרה הנתבעת מגרש שבבעלותן על מנת להקים ולהפעיל עליו תחנת תדלוק (להלן: ההסכם) - תחנה שקיבלה את השם "תחנת דוכיפת" (היא ה"תחנה" מושא ההסכם וסעיף 13.3 לו). גובה דמי שכירות המגרש נקבע בהתאם להכנסות מכירות תחנת התדלוק, ומכאן חשיבות הוראות איסור התחרות שבסעיף 13.3 להסכם (להלן: הסעיף).

5.במהלך השנים העלו הצדדים על הכתב הסכמות נוספות ביניהם בקשר עם הפעלת "תחנת דוכיפת". ביום 22.5.95 חתמו הצדדים על "תוספת" ("תוספת ראשונה") להסכם ביניהם, ומספר שנים אחר כך ב-21.3.02 נוסחה "תוספת שניה" להסכם - שעל אף שלא נחתמה על ידי התובעות (אלא על ידי הנתבעת בלבד), מוסכם כי חייבה את שני הצדדים (להלן: התוספת השניה).

6.בשנת 99' התקיימו בין הצדדים מגעים שונים בקשר לכוונת הנתבעת לפתוח תחנת תדלוק בשדרות יוסף לישנסקי - סמוך ל"תחנת דוכיפת", באזור המוגדר בסעיף 13.3 להסכם - מגעים אשר לא הבשילו לידי הסכם, כאשר אין חולק כי נושא אי התחרות ואזכור הסעיף עלו בין הצדדים, כבר באותה עת.

7.מספר שנים לאחר מכן פתחה הנתבעת שתי תחנות תדלוק בשדרות לישנסקי: בחודש ספטמבר 2006 (או בסמוך לכך) את התחנה המכונה על ידי הצדדים "התחנה הנוספת" - שקיבלה את השם "תחנת אביב" - הנמצאת בשדרות לישנסקי פינת רחוב דוד סחרוב, במקום בו פעלה קודם לכן "נעלי אליס" [עמ' 84 - 85 לפרוטוקול ישיבת ההוכחות]. "תחנת אביב" נמצאת בצד צפון-מערב של הצומת, כשהכניסה והיציאה מרחוב סחרוב בסמוך לצומת - באופן שאין "גישה ישירה" לתחנה זו מציר לישנסקי עצמו [מוצג נ/1, עמ' 37 לפרוטוקול ישיבת ההוכחות, וההסדר הדיוני בין הצדדים שאושר בהחלטה מיום 20.9.12 (להלן: ההסדר הדיוני)]; ובחודש יוני 2010 (או בסמוך לכך) את התחנה המכונה על ידי הצדדים "התחנה החדשה" - שקיבלה את השם "תחנת הכדור" - הנמצאת אף היא בשדרות לישנסקי פינת רחוב סחרוב (בצד צפון-מזרח של הצומת, כשהכניסה והיציאה משדרות לישנסקי עצמן, באופן המקיים "גישה ישירה") [מוצג נ/1, וההסדר הדיוני].

8.תפקידה התחבורתי של שדרות לישנסקי - כרחוב "מקומי", "מאסף" או "עורקי" - בשנת 93', מועד חתימת ההסכם בין הצדדים; בשנת 99', עת התקיימו בין הצדדים מגעים בקשר לכוונה לפתוח תחנת תדלוק בשדרות לישנסקי; ובשנת 2006 ולאחר מכן, עת פתחה הנתבעת תחנות תדלוק במיקום זה - שנוי במחלוקת בין הצדדים.