פלוני נ' קר שרותי רפואה בע"מ

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו כתוצאה מטיפול להסרת שיער שביצע אצל הנתבעת.

האירוע והמחלוקת

1. התובע, יליד 1989, פנה אל הנתבעת בשנת 2012 לצורך ביצוע טיפולים להסרת שיער באמצעות לייזר בגב ובכתפיים.

2. ביום 10.1.2012, רכש התובע סדרה של 12 טיפולים תמורת 4,200 ₪. בטרם החל בביצוע הטיפול, ביום 22.1.2012, חתם התובע על טופס ההסכמה לביצוע הטיפולים שצורף למוצגי הנתבעת.

3. מספר חודשים לאחר סיום ביצוע הטיפולים, שב התובע אל הנתבעת והתלונן על שיעור יתר במקומות בהם טופל בסדרת הטיפולים שעבר.

4. הנתבעת המליצה לו על ביצוע 4 טיפולים נוספים והתובע הסכים לכך. עבור אותם טיפולים שילם התובע 1,800 ₪ נוספים.

5. גם טיפולים אלה לא הועילו והתובע נותר עם שיער כהה וצפוף באותם מקומות בהם טופל.

6. לטענת התובע, הטיפולים שעבר אצל הנתבעת גרמו לו לתופעה הנקראת שיעור יתר פרדוקסלי, שמשמעותה היא הופעת שיער כהה יותר וצפוף יותר מזה שהיה בטרם טופל בלייזר.

   התובע טוען כי תופעה זו היא תופעת לוואי שהייתה מוכרת בעת ביצוע הטיפולים ולמרות זאת, לא הוסבר לו אודותיה או על תופעות לוואי אחרות הכרוכות בקבלת הטיפול.

   התובע אף טוען כי המקומות בהם טופל [כל הגב, הכתפיים והזרועות עד המרפק] חורגים בהיקפם מהמקומות בהם ביקש לטפל [2 נקודות בגב ובכתפיים].

   טענה נוספת של התובע היא, כי המשך מתן הטיפולים למרות הופעת שיעור היתר מהווה התרשלות מצד הנתבעת.

7. התובע צירף לתביעתו את חוות דעתו של ד"ר דן רגב, מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית, אשר הסביר על תופעת שיעור היתר הפרדוקסלי כתוצאה מטיפולי לייזר, על כך שהייתה ידועה במועד ביצוע הטיפולים ואף סבר כי המשך ביצוע הטיפולים [הסדרה השנייה] מהווה רשלנות מצד הנתבעת.

   המומחה העריך את נכותו של התובע כתוצאה משיעור היתר ממנו הוא סובל בשיעור של 20%.

8. הנתבעת מכחישה את טענות התובע.

   הנתבעת מכחישה כי התובע סובל משיעור יתר פרדוקסלי בכלל וכן את הקשר הסיבתי לטיפולי הלייזר.

   הנתבעת טוענת כי הוסברו לתובע תופעות הלוואי המוכרות, לרבות הסבר כי ייתכן והתוצאה לה מצפה התובע לא תושג במלואה או לא תושג כלל.

   עוד טוענת הנתבעת, כי גם אם סבל התובע מתופעה של שיעור יתר לאחר הטיפול, הפתרון לבעיה עשוי להיות ברוב המקרים, טיפולים נוספים. לכן, ההמלצה שקיבל לביצוע 4 טיפולים נוספים הייתה סבירה.

9. הנתבעת הגישה את חוות דעתו של ד"ר יואב אברהמי, מומחה בכירורגיה פלסטית, אשר סבר כי התופעה של שיעור יתר פרדוקסלי כתוצאה מטיפולי לייזר כה נדירה בגברים, עד שתועדה בספרות הרפואית רק פעמיים.

   המומחה חולק על כך שהתובע סובל מהתופעה הנ"ל וסבור כי היקף השיעור אצל התובע נובע מסיבות אחרות טבעיות [גנטיות, הורמונליות וכדו'], והציע לתובע לפנות לטיפול פסיכותרפי שיסייע לו לקבל את גופו כפי שהוא.

10. מומחי הצדדים הגישו חוות דעת משלימות במחלוקות שביניהם, אך לצורך הכרעה במחלוקת אינני נדרש לדון בהן.

11. לנוכח המחלוקת הנ"ל, מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ד"ר שריה כהנוביץ אשר בדק את התובע והגיע למסקנות הבאות:

    1. שיעור היתר אצל התובע מוגבל לאותם אזורים בהם טופל והופיע בסמוך לאחר ביצוע הטיפול ולכן הוא סבור כי הוא תוצאה ישירה של טיפול הלייזר.

    2. המידע אודות תופעת שיעור היתר הפרדוקסלי כתוצאה מטיפולי לייזר היה קיים ברפואה במועד ביצוע הטיפולים ולמרות זאת – הדבר לא מוזכר בטופס ההסכמה.

    3. פתרון אפשרי לבעיה הוא ביצוע סדרת טיפולים רדיקאליים להסרת שיער בלייזר. המומחה אף בדק והציע מענה ספציפי על ידי מומחה אחר.

    4. ד"ר כהנוביץ העריך את נכותו של התובע כתוצאה משיעור היתר בשיעור של 15%.

12. הנתבעת חולקת על האמור בחוות דעתו של ד"ר כהנוביץ.

13. כבר עתה אבהיר שני עניינים:

    1. אין מחלוקת שלא הוסברה לתובע האפשרות להופעת שיעור יתר כתוצאה מטיפולי הלייזר. פרדוקסלי או לא - הדבר אינו מוזכר, אף לא ברמז, בטופס ההסכמה.

    2. המחלוקת בין המומחים לעניין גובה הנכות אינה דורשת הכרעה הואיל ומדובר בנכות אסתטית בלבד ללא כל משמעות תפקודית. על כן, הערכת הנזק לא תושפע מאחוזי הנכות שנקבעו, אלא מהתרשמות ישירה של בית המשפט משיעור היתר והשפעותיו והערכה של הפיצוי הראוי בראש הנזק הלא ממוני.

       השאלות הדורשות הכרעה לעניין האחריות

14. לנוכח המחלוקות בין הצדדים, מתעוררות השאלות הבאות הדורשות הכרעה:

    1. האם התובע סובל משיעור יתר והאם מדובר בשיעור יתר פרדוקסלי כתוצאה מטיפולי הלייזר?

    2. האם היה צריך להסביר לתובע, עובר לטיפול, על האפשרות להופעת שיעור יתר כתוצאה ממנו?

    3. האם ביצוע סדרת הטיפולים הנוספת מהווה התרשלות מצד הנתבעת שגרמה להופעת שיעור היתר?

15. שיעור היתר ממנו סובל התובע:

    1. התובע העיד בעצמו, כי בטרם ביצוע הטיפולים, היו אזורים ספציפיים בגב ובכתפיים מהם היה מעוניין להסיר את השיער. התובע צירף לתצהירו תמונות שלו ללא חולצה מהתקופה שלפני ביצוע הטיפולים.

    2. השוואה של תמונות אלה עם תמונות של התובע לאחר ביצוע הטיפולים וצמיחת השיער מצביעה, ללא ספק, על כך שהתפתחה אצל התובע תופעת שיעור יתר. בתמונות רואים ששיעור היתר מופיע באותם מקומות בהם טופל על ידי הנתבעת.

    3. התובע הביא כעד מטעמו את מר טובי שהעיד כי עובר לטיפולים, לא היה התובע שעיר כפי שהוא כיום. לעדות זו אינני מייחס משקל רב הואיל ומדובר בהתרשמות כללית בלבד מתקופות שונות. לכל היותר, היא מצטרפת לראיות הנוספות ולחוות הדעת הרפואיות.

    4. ד"ר שריה כהנוביץ, מומחה רפואי מטעם בית המשפט בדק את התובע והגיע למסקנה חד משמעית, כי התובע סובל מתופעה של שיעור יתר פרדוקסלי.

    5. את הקשר הסיבתי בין טיפולי הלייזר לבין שיעור היתר הפרדוקסלי קבע המומחה על בסיס סמיכות הזמנים למועד ביצוע הטיפולים ועל החפיפה בין האזורים המטופלים לבין שיעור היתר. זאת לעומת אזורים אחרים שלא טופלו ולא מופיע בהם שיעור יתר כפי שמופיע אצל התובע בגב, בכתפיים ובזרועות עד מעל המרפק.

    6. המומחה מטעם הנתבעת, ד"ר אברהמי, סבור כי התופעה נגרמה מסיבות אחרות, בין היתר בשל מיעוט המקרים המדווחים בספרות, של הופעת שיעור יתר פרדוקסלי לאחר טיפולי לייזר. מסקנה זו אינה מקובלת עלי.

       ראשית, מחקירתו הנגדית של ד"ר כהנוביץ ניתן ללמוד כי התופעה הייתה מוכרת ושיעור הופעתה באזורים שאינם הפנים או הצוואר הוא 0.08% מכלל המטופלים.

       שנית, יש לזכור כי מבין כל המטופלות והמטופלים בלייזר, רק מיעוט מהם הם גברים ולדברי ד"ר כהנוביץ בעמ' 20 לפרוטוקול:

       "כן, אבל. תצייני דבר נוסף. ריכוז הגברים אצלו הוא לא ריכוזם, בעבודות האלה שהוא מציין, זו לא עבודה שלו, אלא ריכוז סטטיסטי של עבודות אחרות שנעשו. אחוז הגברים באופן טבעי הוא קטן מאוד, והדבר היותר חשוב, אין באף אחד מהעבודות הקשר בין מצב העור. זאת אומרת, מדד כהות העור. "

       שלישית, יש להניח כי רוב המקרים אינם מדווחים, כפי שהמקרה שלפניי לא דווח ולא מופיע בשום סטטיסטיקה.

    7. בחקירתו הנגדית, ד"ר אברהמי טען כי השיער המופיע בגבו של התובע ועל זרועותיו הוא למעשה חזרה של צמיחת שיער באותם מקומות בהם ממילא היה התובע שעיר:

       "סיימת לשאול? אפשר לענות? זה בכלל לא צירוף מקרים זה. כשבן אדם בא למכון להסרת שיער, הוא מבקש שיסירו לו את השיער מהאזורים שהוא שעיר בהם. זאת אומרת אם אני היום אבוא למכון להסרת שיער אז אני אבקש שיסירו לי, סתם אני אומר, אני לא שעיר בחזה, אני לא שעיר בבטן, אני שעיר בבית שחי. אני מבקש שיורידו לי מבית השחי. מצוין, יורידו לי. אני אעשה 5 טיפולים. בעוד שנתיים אני מבטיח לך שיהיה לי שוב שיער בבית השחי. טיפול לייזר הוא לא טיפול דפיניטיבי. אוקי? ואז אני אבוא עוד שנתיים למכון קר ואני אגיד 'סליחה, תראו מה קרה. בגלל שטיפלתם לי בבית שחי אז היום יש לי שיער בבית שחי'. אבל לא, מלכתחילה באתי לטפל באזורים שבהם אני שעיר. אז מה שאני אומר זה שפלוני בא לטפל באזורים שבהם הוא היה הכי שעיר בגוף כי זה הפריע לו. ושם טיפלו לו. ומה לעשות? זה חזר. כי ככה זה"

       [עמ' 96, שורות 13-24 לפרוטוקול]

    8. אינני מקבל את עמדתו זו של ד"ר אברהמי, הן משום שהשיער שהופיע לאחר הטיפול שונה בתכונותיו, הוא כהה יותר וצפוף יותר מזה שהיה לפני הטיפול, והן משום שהוא הופיע בצורה אגרסיבית באזורים בהם התובע לא היה שעיר באופן יוצא דופן לפני כן.

    9. ניסיונותיה של הנתבעת להצביע על כך שתמונות שהוצגו על ידי התובע אינן משקפות את מצבו עובר לטיפולים לא צלחו, על אף שהתובע נחקר בחקירה נגדית וכך גם העד מטעמו, מר טובי.

    10. מן האמור לעיל, מסקנתי היא כי התובע סובל מתופעה של שיעור יתר פרדוקסלי בגב ובזרועות עד סמוך למרפק וכי תופעה זו הופיעה כתוצאה מטיפולי הלייזר שעבר אצל הנתבעת.

16. ההסבר שניתן והאם היה על הנתבעת להזהיר את התובע מפני האפשרות להופעת שיעור יתר:

    1. כאמור לעיל, אין מחלוקת והנתבעת אף לא טוענת כי הזהירה את התובע מפני האפשרות להופעת שיעור יתר כתוצאה מהטיפול.

    2. הנתבעת טוענת, כי לא היה עליה להזהירו מפני תופעה זו הואיל ומדובר בתופעה נדירה ביותר [0.08% מכלל המקרים].

    3. אינני שותף לגישת הנתבעת.

    4. בטיפולים אסתטיים שאינם טיפולים הכרחיים, רובץ נטל מוגבר על הגורם המטפל, לגלות למטופל אודות סיכונים הכרוכים בביצוע הטיפול, גם אם הם סיכונים מרוחקים ונדירים. במקרה דנן, ההסתברות להופעת התסמונת היא 0.08%, כלומר 8 מקרים לכל 10,000 מטופלים. אין זו הסתברות כה נדירה עד כדי כך שניתן להתעלם ממנה בעת מתן ההסבר למטופל.

    5. על כן, בכך שלא הסבירה לתובע אודות הסיכון שהתממש, שללה ממנו הנתבעת את זכות הבחירה החופשית מדעת, האם לבצע את הטיפול, אם לאו. לעניין זה התייחס התובע בחקירתו הנגדית:

       "לא, האמת שלא היה לי כל כך מה להתלבט. באותו רגע פשוט לא סגרתי. אחרי כל מה שהסבירו לי, שזה טיפול אסתטי, ושזה לא יכול להזיק לי, ושזה לא יכול לצמוח. אף אחד לא דיבר איתי על נושא של צמיחת יתר. כולם דיברו איתי על נושא של 'אנחנו נצליח להוציא לך 70-80 אחוז ממה שיש לך, מהנקודות האלה', וזה הכל. אז לא הייתה לי פה איזושהי אופציה של ...

       ... איזושהי התלבטות. אם מישהו היה מדבר איתי בכלל על הדבר הזה מלכתחילה, אין סיכוי שהייתי נכנס לתהליך הזה."

       [עמ' 56 לפרוטוקול משורה 1 ואילך]

    6. המשמעות של הפרת חובת הגילוי והיעדר ההסכמה מדעת היא כי במקרה של התממשות הסיכון שלא ניתן אודותיו הסבר – על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מכך.

        

17. סדרת הטיפולים הנוספת:

    1. גם המומחה מטעם בית המשפט וגם המומחה מטעם התובע מסכימים כי פתרון אפשרי לבעיית שיעור היתר הפרדוקסלי הוא ביצוע טיפולים נוספים אגרסיביים יותר.

    2. על כן, לא ברורה לי הטענה כנגד הנתבעת כי הציעה לתובע שיבצע טיפולים נוספים בכדי להתמודד עם שיעור היתר עליו התלונן בפניה.

    3. אין בכך כל התרשלות וגם אם טיפולים אלה לא הועילו, אין כל ראיה לכך שהם תרמו לתוצאה.

    4. לפיכך, מסקנתי היא כי אין למצוא כל התרשלות מצידה של הנתבעת בביצוע הטיפולים הנוספים.

18. לסיכום שאלת האחריות – הנתבעת הפרה את חובת הגילוי ביחס לתופעת שיעור היתר כתוצאה מטיפול הלייזר. לכן, בהיעדר הסכמה מדעת מצד התובע לביצוע הטיפול, עליה לפצות אותו בגין הנזק שנגרם לו בשל כך.

19. בעדותן של עדות הנתבעת, הגב' אתי זוהר והגב' דרורה שמחי לא היה כדי לתרום תרומה ראייתית כלשהי לצורך הכרעה בתביעה זו ועל כן אינני מוצא מקום להתעכב על עדותן.

    הנזק

20. כפי שהובהר לעיל, דרגת הנכות המוערכת על ידי כל אחד מהמומחים אינה מהווה בעיניי נתון רלוונטי לצורך קביעת גובה הפיצוי.

21. לשיעור היתר ממנו סובל התובע יש משמעות אסתטית בלבד ולא משמעות תפקודית כלשהי המשפיעה על כושר ההשתכרות שלו.

22. לפי חוות דעתו של ד"ר כהנוביץ, לשיעור היתר יש פתרון אפשרי והוא ביצוע סדרת טיפולים נוספים, אגרסיביים יותר. התובע בחר שלא לבצעם.

23. על כן, ראש הנזק היחיד בגינו ניתן לפסוק לתובע פיצוי הוא ראש הנזק הלא ממוני, וזאת בגין הפגיעה באוטונומיה והרצון החופשי, הפגיעה האסתטית, והפגיעה בדימוי הגוף של התובע.

24. התרשמתי מהתובע בעת חקירתו הנגדית, עיינתי בתמונות המתארות את מצבו, והתחשבתי בכך שהוא בחר שלא לנסות ולשפר את מצבו. אין ספק ששיעור היתר ממנו סובל התובע הוא שיעור יתר משמעותי, בוודאי לעומת מצבו עובר לביצוע הטיפולים. מדובר בפגיעה אסתטית משמעותית המשפיעה על דימוי הגוף של התובע בעיניי עצמו.

    בהתחשב בנתונים אלה, אני סבור כי הפיצוי המגיע לתובע בגין ראש הנזק הלא ממוני הוא בשיעור של 60,000 ₪.

25. מעבר לכך, התובע לא טען ולא הוכיח קיומם של ראשי נזק נוספים.

    התוצאה

26. התוצאה היא כי התביעה מתקבלת.

27. הנתבעת תשלם לתובע 60,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 14,000 ₪ כולל מע"מ.

    התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.

     

     

    ניתן היום, ט"ז חשוון תשפ"ד, 31 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.