טיפולי הסרת שיער בכתפיים ובגב גרמו לצעיר לשיעור יתר. רשת האסתטיקה לא הזהירה אותו מפני התופעה הנדירה, והציעה לו לפנות לטיפול פסיכותרפי שיסייע לו לקבל את גופו כפי שהוא
בן 34 שעבר סדרת טיפולי הסרת שיער בלייזר וסבל בסופם משיעור יתר קיצוני, יפוצה בעשרות אלפי שקלים – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בכפר סבא. השופט אלדד נבו קבע ש"קר שירותי רפואה" הפרה את חובתה להזהיר את הצעיר עובר לטיפולים מפני התופעה הנדירה ולפיכך עליה לפצותו בשל הפגיעה הקשה בדימוי גופו.
תחילת הפרשה בינואר 2012, אז רכש הצעיר – אז בן 23 – סדרה של תריסר טיפולים להסרת שיער בלייזר בגב ובכתפיים, בעלות של 4,200 שקל. לפני תחילת הטיפולים "קר" החתימה אותו על טופס הסכמה, שאין מחלוקת על כך שלא נכללה בו אזהרה מפני תופעת הלוואי של שיעור יתר.
מספר חודשים לאחר סיום ביצוע הטיפולים שב הצעיר ל"קר" והתלונן על שיעור יתר במקומות בהם טופל. בהמלצת האחרונה עבר הראשון ארבעה טיפולים נוספים בעלות של 1,800 שקל, אך גם אלה לא הועילו והתובע נותר עם שיער כהה וצפוף בפלג גופו העליון.
בספטמבר 2016 הוגשה התביעה לבית המשפט במסגרתה טען הצעיר שעל רשת האסתטיקה הידועה לפצות אותו בשל הנזק האסתטי החמור שהסבו לו הטיפולים. לדבריו אם היה יודע שהוא עלול לסבול משיעור יתר פרדוקסלי באזורי הטיפול – הוא לא היה נכנס לתהליך.
מנגד טענה "קר" שהיא הייתה פטורה מלהתריע בפני התובע על אודות התסמונת הנדירה ממנה סבל, שרק 8 מתוך 10,000 מטופלים סובלים ממנה. הנתבעת הציעה לצעיר לפנות לטיפול פסיכותרפי שיסייע לו לקבל את גופו כפי שהוא.
נטל מוגבר
השופט נבו מינה מומחה רפואי כדי לברר את טענות הצדדים. מסקנת המומחה הייתה כי שיעור היתר אצל התובע הינו תוצאה ישירה של טיפולי הלייזר. השופט אימץ את קביעתו וניגש לבחון את נושא ההסכמה מדעת.
בנקודה זו ידה של "קר" הייתה על התחתונה. השופט דחה את טענתה לפיה הייתה פטורה מליידע את הצעיר על התופעה הנדירה עובר לטיפולים: "בטיפולים אסתטיים שאינם טיפולים הכרחיים, רובץ נטל מוגבר על הגורם המטפל לגלות למטופל אודות סיכונים הכרוכים בביצוע הטיפול, גם אם הם סיכונים מרוחקים ונדירים". השופט חידד בהקשר לכך כי במקרה זה ההסתברות להופעת התסמונת (0.08%) אינה כה נדירה, וממילא "קר" לא הייתה יכולה להתעלם ממנה בעת מתן ההסבר לצעיר.
המשמעות האופרטיבית של הפרת חובת הגילוי, כך השופט, היא הטלת חבות על "קר" לפצות את הצעיר בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתממשות הסיכון. בנקודה זו הוא הבהיר שלא מדובר בנזקים תפקודיים אלא אסתטיים הקשורים לעולם דימוי הגוף, ולכן הצעיר זכאי לפיצוי על נזקים לא-כספיים שנגרמו לו כתוצאה מהפגיעה באוטונומיה שלו ובדימוי גופו.
בסופו של יום העמיד השופט את גובה הפיצוי על 60,000 שקל וחייב את "קר" אף לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך 24,000 שקל נוספים.
- ב"כ התובע: עו"ד ענת קאופמן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד נועה מנחמוב
עו"ד דוד רייכרט
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין