1.התובעת, ילידת 11.9.87, נפגעה ביום 5.3.13 כשנפלה בגרם מדרגות נעות שלא היה פעיל, בקניון אחים סמארה בטירה. הנתבעים הם החברה שבבעלותה הקניון ושלושת בעליה ומנהליה.
2.הצדדים חלוקים בשאלת האחריות ובשאלת הנזק.
עובדות המקרה
3.ביום התאונה ביקרה התובעת בקניון אצל רופא הילדים של בנה. מרפאתו של הרופא נמצאת בקומה השניה של הקניון.
בתום הביקור, ירדה עם בנה ואחותה בגרם המדרגות הרגיל אל הקומה הראשונה.
בסמוך לגרם המדרגות הרגיל מצוי גרם המדרגות הנעות אשר בחלק משעות היום פועל לצורך עליה מקומת הקרקע אל הקומה הראשונה.
לאחר שסיימו לרדת אל הקומה הראשונה, בנה של התובעת החל לרוץ אל עבר גרם המדרגות הנעות. התובעת השיגה אותו והרימה אותו על ידיה.
אז פנו השניים לרדת בגרם המדרגות הנעות ולטענת התובעת, עוד בטרם החלה בירידה, כבר במפלס העליון, החליקה ונפלה במורד המדרגות.
לטענת התובעת, נפילתה נגרמה כתוצאה מלכלוך ונוזל שמנוני שהיה על משטח הגישה למדרגות. זאת למדה מאחותה שעלתה לאחר התאונה לקומה ראשונה וראתה את אותו נוזל שמנוני.
אחותה של התובעת העידה על שראתה בעמוד 8 שורה 20 ואילך.
4.התובעת העידה אף היא וחזרה על גרסתה בנוגע למקום הנפילה, במשטח הגישה למדרגות הנעות. התובעת העידה כי המידע בנוגע לכתם השמנוני שהיה במקום נמסר לה על ידי אחותה ולה אין ידיעה אישית בעניין.
5.כבר עתה אציין, כי עדותה של הגב' נ.א. אחותה של התובעת היתה אמינה בעיניי ועדותה מתיישבת עם עדותה של התובעת בנוגע למקום הנפילה.
עדויותיהן של התובעת ואחותה לא נסתרו בחקירה נגדית.
6.אך לסיבה המידית לנפילה, מצטרפת רשלנות רבתי מצד הנתבעת ומנהלה שבלעדיה לא היתה מתרחשת התאונה כלל:
א.הנתבע 2 העיד כי הסיבה לכך שהמדרגות לא פעלו היתה כלכלית. בשל מיעוט מבקרים בקניון, פעולת המדרגות מופסקת על ידו ידנית.
"ש.ב. למה המדרגות לא עבדו
ת. בשעה מאוחרת לא מפעילים אותן, אין אנשים
ש.ב. זה לא כלכלי להפעיל כשאין אנשים
ת. נכון"
[עמ' 21 שורות 1-4 לפרוטוקול]
ב.הירידה במדרגות הנעות בזמן שאינן פועלות מסוכנת ועל פי הוראות היצרן יש לחסום את המעבר למדרגות הנעות בזמן שאינן פועלות. הסביר זאת מר אבי דבורה, מנהל תיק לקוחות בחברת ישראליפט שהובא לעדות על ידי הנתבעים:
"ש. כשדרגנוע מושבת, מה ההנחיות מבחינתכם
ת. הנחיות כלליות באשר לדרגנוע לא פעיל שצריך לחסום הכניסות והיציאות לדרגנוע, בכל דרך שניתנת בתנאי השטח. צריך לחסום הגעה לשימוש בדרגנוע
ש.ב. מה זה ההנחיות האלה, מי נותן את ההנחיות האלה ולמי נותנים אותן
ת. בעיקרון אלה הנחיות לבעלי הדרגנוע, ברגע שדרגנוע מופסק, בעלי הדרגנוע אחראי לחסימתם, כי הדרגנוע, מבחינת מבנה שלו, זה נראה כביכול כמו מדרגות לכל דבר אך זה לא מדרגות לכל דבר, יש איסור שימוש לדרגנוע כשהוא לא בפעולה, בגלל גו בה המדרגות והמרחק, לאנשים יש זיכרון תנועתי ויש מרווחים שכשאתה יורד במדרגות אתה לא מסתכל, יש לך זיכרון תפקודי ובדרגנוע המרחקים והגבהים שונים לחלוטין ולכן יש איסור מוחלט למעבר בדרגנוע כשהוא לא פעיל.
ש.ב. את האיסור הזה אתם מנחים מישהו
ת. לא אנחנו מנחים, מי שמנחה הוא המהנדס. יש בדיקת בטיחות של הדרגנוע אחת לשנה של משרד העבודה והמהנדס של משרד העבודה מנחה את ההנחיות האלה.
אם יורשה לי, במקרה בדקתי את התיק לפני ויש פה בדיקה של משרד העבודה שהתרחשה ב-15/3/12 שבמקרה רשום בהערות הבדיקה "כאשר דרגנוע אינו פועל אין לאפשר עליה וירידה דרך הדרגנוע במקום גרם מדרגות, באחריות אחזקת הבניין"."
[עמ' 19 שורות 14-28 לפרוטוקול]
ג.גם הנתבע 2 היה מודע לסכנה הכרוכה בשימוש במדרגות הנעות כשאינן פעילות:
"ת. לרדת כשזה עומד זה מסוכן, וכתוב עליהן. מה שיותר גרוע, היא החזיקה הבן שלה בין הידיים ואין לה אפשרות לתפוס במעקה, היא מזלזלת, היא זלזלה, רשלנות כזו לא ראיתי בחיים שלי והיא הצליחה לעבור את כל המדרגות כמעט, ב-3-4 מדרגות אני פתאום..."
[עמ' 20 שורות 32-34 לפרוטוקול]
ד.למרות שהיה מודע לסכנה, הנתבע 2, כמנהל הקניון, לא מצא לנכון לחסום את הגישה למדרגות הנעות.
חמור מכך, הנתבע 2 עמד מנגד כשהוא רואה את התובעת עם בנה עומדים לרדת ולא עשה דבר כדי למנוע ממנה את הירידה או להזהיר אותה מפני הסכנה הידועה לו.
7.מסקנתי היא כי התובעת נפלה כתוצאה מרשלנות הנתבעים 1-2 אשר לא הקפידו על נקיון משטח הגישה למדרגות הנעות ולא חסמו את הגישה למדרגות הנעות בעת שהן אינן פעילות.
הנתבע 2 התרשל גם בכך שלא מנע את השימוש במדרגות שנעשה על ידי התובעת לנגד עיניו ובכך גילה אדישות וחוסר איכפתיות כלפי האפשרות שתיפגע כתוצאה מכך.
8.לא מצאתי בסיס עובדתי לקבוע קיומה של התרשלות מצידם של הנתבעים 3-4. חלקם בניהול הקניון לא הובהר, הם לא היו נוכחים בשעת התאונה ומלבד היותם בעלי מניות בנתבעת 1, לא הוכח כלפיהם דבר.
על כן – דין התביעה כנגדם להידחות.
9.לחוות דעתו של המומחה מטעם התובעת מר אלכס פרינץ אינני נותן כל משקל ראייתי. המומחה לא היה במקום התאונה במועד בו התרחשה ואינו יכול להעיד על רמת הנקיון של המקום בזמן אמת. המומחה לא בדק את תקינות גרם המדרגות ולא היה צריך לבדוק זאת הואיל ובעת התאונה, גרם המדרגות לא פעל. לפיכך, לחוות דעתו המבוססת על ביקור במקום פרק זמן ניכר לאחר התאונה, אין כל תרומה ראייתית ואת ממצאי קבעתי בהתעלם מן האמור בה.
בדומה – אין כל משקל ראייתי לעובד סניף הבנק הסמוך שבא להעיד מטעם הנתבעים על רמת הניקיון בקניון אך בד בבד העיד כי סניף הבנק מצוי בקומת הקרקע וכי הוא לא יכול להעיד על מצב הנקיון ביום התאונה.
הנזק
10.התובעת, ילידת 11.9.1987, נפגעה פגיעות גוף שונות כתוצאה מן הנפילה.
מומחה רפואי מטעמה, ד"ר יאסין, קבע את נכותה בעקבות התאונה בשיעור של 30% בגין הגבלה בע"ש מותני וצווארי.
ד"ר קמחין, מומחה רפואי מטעם הנתבעים קבע את נכותה בשיעור של 5% בלבד.
מומחה רפואי מטעם בית המשפט, פרופ' תום הלל, קבע את נכותה של התובעת בשיעור 10% עקב הגבלה מזערית בתנועות ע"ש.
אף אחד מן המומחים לא התבקש להתייצב על מנת להיחקר בנוגע לחוות דעתו. בנסיבות אלה, הכלל הוא שבהיעדר טעות ברורה ובולטת על פני הדברים, בית המשפט יאמץ את קביעות המומחה שמינה מטעמו.
על כן, אני מאמץ את קביעותיו של פרופ' תום הלל כי לתובעת נגרמה נכות בשיעור 10% עקב הגבלה קלה בע"ש מותני.
11.עובר לתאונה התובעת לא עבדה [עמ' 14 שורות 19-20 לפרוטוקול]. כיום היא עובדת מדי פעם כפועלת בתחום החקלאות. בעת שמיעת עדותה, טענה כי היא עובדת במיון תותים. שכרה עומד על פחות מ – 2,000 ₪ לחודש וזאת ללא קשר לתאונה.
12.לנוכח נתוניה הנ"ל נזקה הוא כדלקמן:
א.הפסד כושר השתכרות בעתיד – התובעת כיום בת 30 ולא הצליחה להראות כושר השתכרות משמעותי עד היום. יחד עם זאת העובדה שיש לה ילדים צעירים בוודאי מקשה עליה מבחינה תעסוקתית. לפיכך, למרות שעד היום התובעת לא הצליחה להשתכר למעלה מ- 2,000 ₪ לחודש, אני סבור כי כושר השתכרותה לולא התאונה עמד על לפחות 3,500 ₪ בחודש.
לנכות ממנה סובלת התובעת, קרי – הגבלות תנועה בעמוד שדרה יש משמעות תפקודית למי שעיסוקה בעבודת כפיים בתחום החקלאות [קטיף ומיון].
לכן, אני סבור כי נכותה התפקודית של התובעת היא בגובה נכותה הרפואית.
חישוב אקטוארי מלא לפי 10% נכות, עד גיל 67 נותן את התוצאה של 94,000 ₪ בקירוב וזה הפיצוי המגיע לתובעת בגין ראש נזק זה.
ב.בגין הפסדי פנסיה, התובעת זכאית לפיצוי בשיעור של 12% מהפסדי שכרה הצפויים. סכום זה הוא – 11,280 ₪.
ג.הוצאות, לרבות הוצאות רפואיות ונסיעות – התובעת לא הציגה קבלות על הוצאות בסכומים משמעותיים, אך למרות זאת, סביר כי בעקבות התאונה והצורך בטיפולים רפואיים ונסיעות לטיפולים אלה, נגרמה לתובעת הוצאה כספית אותה אני מעריך בסכום של 1,500 ₪ באופן גלובאלי.
ד.כאב וסבל - על פי חוות דעת המומחה, התובעת שהתה באי כושר במשך 6 שבועות. נכותה, הגבלות התנועה וכאבי הגב מהם היא סובלת ילוו אותה לשארית ימיה.
בהתחשב בנכות שנקבעה ובגילה הצעיר של התובעת, אני סבור כי סך של 50,000 ₪ משקף נכון את הפיצוי המגיע לתובעת בגין ראש נזק זה.
13.יתר ראשי הנזק לא הוכחו, לרבות לא הפסדי שכר בעבר, והצורך בעזרת צד ג' בעבר ובעתיד.
14.סך כל נזקי התובעת הם 156,780 ₪.
אשם תורם
15.הנתבעים טוענים לאשם תורם משמעותי מצד התובעת, כזה אשר יטיל עליה את האחריות העיקרית, אם לא הבלעדית לקרות התאונה. אני אינני סבור כך.
16.אמנם, ירידה בגרם מדרגות נעות שאינו פעיל, כאשר ממש צמוד לו נמצא גרם מדרגות רגיל ותקין, היא התנהגות בלתי זהירה החורגת מסטנדרט הזהירות המצופה מאדם בוגר, בוודאי מאם לילד האחראית גם לשלומו.
17.יחד עם זאת, יש לזכור כי נקבע שהגורם לנפילה היה נוזל כלשהו שנשפך על משטח הכניסה למדרגות ואילו תכונותיהן של המדרגות רק החמירו את הפגיעה.
18.במקום לא היו שלטי אזהרה ברורים ולא מחסום שימנע את כניסת התובעת אל גרם המדרגות.
19.לפיכך, אני סבור שיש להסתפק בקביעת אשם תורם בשיעור של 15%.
20.אם כך, הפיצוי המגיע לתובעת לאחר ניכוי אשם תורם הוא 133,263 ₪.
התוצאה
21.התוצאה היא כי התביעה מתקבלת.
הנתבעים 1-2, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת 133,263 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 31,200 ₪ [כולל מע"מ].
התביעה כנגד נתבעים 3-4 נדחית ללא צו להוצאות הואיל וייצוגם היה משותף לנתבעים 1-2 ולא הוצגה על ידם הוצאה שיוחדה להם.
התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.
ניתן היום, י"ב טבת תשע"ח, 30 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
