ת"א 14102-08-14 אקרמן ואח' נ' צולר שהם

בפני תביעה בסדר דין מקוצר על סך 79,650 ₪ שהגישו התובעים נגד הנתבעת.

התובעים, מרדכי אקרמן (להלן: "אקרמן") ועופר ישראלי (להלן: "ישראלי") הם מתווכי נדל"ן במקצועם. לטענתם, הנתבעת התקשרה עמם בהסכם תיווך מקרקעין והתחייבה בכתב לשלם להם דמי תיווך בשיעור של 2% + מע"מ משווי העסקה בנכס שברחוב טבנקין 39 (להלן: "הדירה"). העתק מההזמנה מיום 6/2/14 בקשר לדירה צורף כנספח ג' לכתב התביעה. כמו-כן עולה מכתב התביעה כי הנתבעת סירבה לשלם את דמי התיווך בעקבות חתימה על הסכם לרכישת הדירה תמורת 3,375,000 ₪ מיום 15/6/14.

הנתבעת הגישה בר"ל בצירוף תצהיר ומשניתנה לנתבעת רשות להתגונן תצהירה משמש כתב ההגנה בתיק. בתצהירה זה הצהירה הנתבעת, בין היתר, כי ביקרה בדירה לראשונה ביום 2/5/14 (צ"ל – 5/2) יחד עם בעלה, ובאותה עת ישראלי ממשרד אקרמן ביקש להחתים אותה על הזמנה לביצוע עבודות תיווך במקרקעין, אך היא ובעלה התנגדו לחתום משום שצוין בהזמנה כי דמי התיווך יעמדו על 2% מהתמורה. כן הוצהר כי הובטחה להם הנחה, כך שישלמו רק 1% מהעסקה בגין דמי תיווך אם הדירה תימצא מתאימה לצרכיהם. עוד עולה מההתצהיר כי למחרת הביקור הופיע ישראלי במקום עבודתה של הנתבעת, ביקש להחתים אותה על ההזמנה והודיע לה כי סיכם את גובה דמי התיווך עם בעלה. הנתבעת הצהירה כי חתמה על ההזמנה, וזאת כשהיה ברור לה כי מדובר בדמי תיווך בשיעור של 1% בלבד.

בדיון בבר"ל העידה הנתבעת בחקירתה הנגדית כי לא קראה את ההזמנה לפני שחתמה עליה. במהלך החקירה הוצגו בפני הנתבעת הזמנות נוספות בגין דירות אחרות שבהן הוסכם על דמי תיווך בשיעור של 2% בתוספת מע"מ.

משהעידה הנתבעת כי אין לה ספק שמגיע לתובעים 1% בגין דמי תיווך, ניתן פסק דין חלקי שחייב את הנתבעת לשלם סך של 39,825 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף לכך נפסק שכר טקחת עו"ד חלקי בסך של 4,000 ₪ וכן נקבע כי סכום ההוצאות ייפסק בתום הדיון בתובענה.

שני התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית לתיק. מתצהיריהם עולה כי יש להם רישיונות תיווך במקרקעין וכי הנתבעת התקשרה עם אקרמן בהסכם תיווך והתחייבה לשלם 2% + מע"מ משווי העיסקה בקשר לדירה. כמו-כן עולה מתצהירי התובעים כי הנתבעת ובעלה חתמו על הזמנות אחרות שגם בהן הסכימו לשלם 2% + מע"מ. התובעים הצהירו כי הם היו הגורם היעיל ובלעדיהם הנתבעת לא הייתה מבצעת את העיסקה, ואף הוסיפו וציינו כי מוכרת הדירה ביקשה תמורתה 3.9 מיליון ₪ ובזכותם הופחת המחיר ל- 3.375 מיליון ₪. בסוף נטען כי מששולמו 39,825 ₪ יש לקזז סכום זה ממלוא סכום התביעה.

הנתבעת ובעלה, מר ניר שהם (להלן: "ניר"), ערכו תצהירי עדות ראשית. הנתבעת חזרה בתצהיר עדותה הראשית על גרסתה בבר"ל הנ"ל והוסיפה כי למחרת הביקור בדירה, ביום 6/2/14, הפציר בה ישראלי לחתום על ההזמנה, וכשאמרה לו שהיא ובעלה ניר לא מסכימים לדמי תיווך בשיעור של 2% מהעסקה, אמר לה "... אני יודע..., הכל סגור עם ניר, אל תדאגי... תחתמי ואני כבר אסתדר עם ניר..." ולכן חתמה על ההזמנה. כן הוצהר כי רק לאחר רכישת הדירה נודע לניר כי אקרמן דורש תשלום דמי תיווך בשיעור של 2% מהתמורה.

ניר הצהיר כי בעת שביקרו לראשונה בדירה, נעשה ניסיון להחתים אותם על הזמנה ובה דרישה לשלם 2%, והוא עמד על כך שישראלי יימחק את ה-2% ויכתוב 1%, אך ישראלי אמר לו שזה הסכם סטנדרטי והוא לא יכול למחוק זאת. כן הוצהר כי לאור זאת החליטו הנתבעת ובעלה לעזוב את המקום מידית מבלי לראות את הדירה, אך ישראל הפציר בהם לראות אותה ואמר ש"אם היא תמצא חן בעינכם "נדבר" על דמי התיווך ונסתדר". ניר הוסיף והצהיר כי מאותו רגע סבר שלא נחתם כל הסכם וכי דמי התיווך יעמדו ע"ס 1% בלבד. ניר המשיך ותיאר בתצהירו כיצד התברר לו כי הכיר לקוחות אחרים של אקרמן שעמדו לרכוש את הדירה ונסוגו, ולאחר שניהל מו"מ חדש עם המוכרת רכשו את הדירה.