חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 13614-08-10 ג. ואח' נ' עיריית בת ים ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
13614-08-10
28.2.2015
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין

- נגד -
התובעת::
ל.ג.
הנתבעות :
1. עיריית בת ים
2. איילון חברה לביטוח בע"מ
3. צדדי ג: פוליטן ספורט בע"מ וכלל חברה לביטוח בע"מ.

פסק דין
 
 

 

רקע

 

בפניי תביעתה של הגב' ל.ג. ילידת שנת 1951 (להלן: "התובעת") אשר נפגעה לטענתה ביום 19.03.08 במהלך עיסוקה כמרכזת קשישים במועדון הממוקם בבית הספר "תחיה" (להלן: "בית הספר") אשר בבעלותה של עריית בת ים (להלן: "הנתבעת 1"). לטענתה במהלך הפעלת הקשישים החלו עבודות בנייה בסמוך למתחם והתובעת לבקשת המשתתפים נאלצה לבקש את הפסקת העבודות עד לסיום ההפעלה. בשובה חזרה למועדון מעדה התובעת על פסולת בנין אשר הונחה בדרכה ולא הייתה מצויה שם קודם לכן. התביעה הוגשה אף כנגד איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") בהיותה החברה המבטחת של הנתבעת 1.

 

הנתבעות שלחו הודעת צד ג' כלפי חברת פוליטן ספורט בע"מ (להלן: "המקבלת 1") בטענה כי היא החברה אשר הייתה אמונה על עבודות הבנייה במקום ובמועדים המצוינים בתביעה, וכן כנגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המקבלת 2") החברה המבטחת של המקבלת 1.

 

דיון והכרעה בטענות הצדדים

 

שאלת החבות

 

העוולה הרלוונטית לענייננו כפי שנטענה ע"י התביעה היא עוולת הרשלנות. על מנת להקימה נדרשת התביעה להוכיח כי מתקיימות חובת הזהירות המושגית והקונקרטית בין המזיק לניזוק, כמוכן נדרשת התביעה להוכיח כי חובה זו הופרה על ידי המזיק, ובשלב אחרון עליה להוכיח כי הפרה זו היא שגרמה לנזק הנטען (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז(1) 113, 122).

 

חובת הזהירות המושגית

 

במסגרת בחינת חובת הזהירות המושגית נבחן האם מתקיימת החובה להיזהר בין סוג המזיק לסוג הניזוק, כאשר הבחינה היא אבסטרקטית ונערכת בלא להתחשב בנסיבותיו הספציפיות של העניין שבפנינו. לענייננו אין חולק כי קמה חובת זהירות מושגית בין עריית בת ים- תופסת המקרקעין שבשטחו ממוקם בית הספר, לבין התובעת ומבקרי המועדון. סע' 37 לפקודת הנזיקין התשכ"ח- 1968 (להלן: "פקנ"ז") קובע באומרו:

 

"האחריות לפי סעיפים 35 ו-36 של בעל מקרקעין או של תופשם, בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם, לא תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה".

מהסעיף עולה כי כל עוד והנכנס למקרקעין אינו נכנס בתורת "מסיג גבול" הרי שקמה כלפיו אחריותם של בעל המקרקעין והתופש אותן, נמצא כי בענייננו מאחר והתובעת שהתה ברחבת בית הספר כדין, אזי קמה אחריותן של הנתבעות כלפיה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>