רעש עבודות בנייה במתחם צמוד לבית ספר בבת-ים, הפריע להפעלת קשישים שנערכה במקום. הרכזת הלכה להעיר לפועלים ובדרכה חזרה מעדה על פסולת בניין ושברה את הצלעות. עיריית בת-ים נמצאה רשלנית. מדוע חברת הבנייה תחזיר לעירייה את כספי הפיצוי שתשלם לנפגעת?
רכזת קשישים במועדון שפועל בבית ספר בבת-ים, עסקה באחד מימי מרץ 2008 בהפעלת הקשישים, כשבמהלכה נשמע רעש מציק של עבודות בנייה מהמתחם הסמוך.
היא יצאה מהחדר כדי לבקש מהפועלים להפסיק את העבודות עד סיום ההפעלה, וכשחזרה מעדה על פסולת בניין שהונחה בסמוך לכניסה לבית הספר. האישה, שנחבלה, הובהלה לבית החולים וולפסון שבעיר ואובחנה עם שבר בצלעות, קרע בכתף ימין והגבלת תנועה בצוואר.
נפלתם ברחוב ונפצעתם?
זה הזמן לפנות ל- עורך דין דיני נזיקין
האישה, שהייתה במועד התאונה כבת 57, הגישה ב-2010 תביעה נגד עיריית בת ים וחברת הביטוח שלה – איילון, בה עתרה לפיצוי על הנזקים שנגרמו לה, ובכללם הפסדי שכר, הוצאות רפואיות ועגמת נפש.
עיריית בת-ים טענה כי לא הוכח קשר בין עבודות הבנייה לנפילת התובעת, שגרסתה נסתרה מספר פעמים לשיטתה.
היא הוסיפה שגם אם יוכח שהפסולת הונחה באופן רשלני והתובעת נפלה כתוצאה מכך, אז יש לייחס לה אשם תורם על חוסר הזהירות.
בנוסף הגישו העירייה וחברת הביטוח הודעת צד שלישי כנגד החברה שביצעה את עבודות הבנייה ("פוליטן ספורט") וחברת הביטוח שלה – "כלל". העירייה טענה כי החברה ביצעה עבודות בנייה בהתאם להסכם שחתמה עמה, ובו התחייבה לשפות אותה על כל נזק שייגרם בשל העבודות.
חברת הבנייה כמובן הכחישה כל מעורבות במקרה וטענה שבכלל, באותה תקופה, היא עוד לא החלה בביצוע העבודות.
חרגה מהסטנדרט
השופט מנחם (מריו) קליין ציין שעדות התובעת הותירה בו רושם חיובי והוא לא מצא סתירות מהותיות בגרסתה, בניגוד לטענת העירייה. השופט קבע שהוכח שהתובעת נפלה ושבאזור הנפילה בוצעו עבודות בנייה, שמטבע הדברים גם מלוות בפסולת בנייה.
דו"ח התאונה, עדיה והנסיבות, קבע השופט, מובילים למסקנה שהתובעת נפלה עקב הפסולת שנקרתה בדרכה.
"מששוכנעתי כי הונחה פסולת בנין באזור בו נכנסים ויוצאים באי המועדון, הרי שעל מחזיקה במקרקעין סבירה לדאוג לתקינות המקרקעין שבבעלותה למען לא ייפגעו הבאים לתוכם. על הנתבעת היה לדאוג לפינוי הפסולת למקום מגודר או לחילופין להציב שלט בסמוך לפסולת כי אין מעבר בשלב זה", כתב השופט בפסק הדין.
השופט קבע כי העירייה לא הוכיחה שנקטה בפעולות מניעה שכאלה ולכן "חרגה מסטנדרט הפעולה המצופה ממחזיק בחצרים סביר".
השופט דחה לחלוטין את טענת האשם שהעלתה העירייה וקבע כי לא היה ניתן לצפות מהתובעת להיערך מבעוד מועד לכך שתתקל בפסולת בנייה בדרכה.
עם זאת, השופט קיבל את הודעת הצד השלישי שהגישה העירייה וקבע שלחברת הבנייה יש אחריות חוזית להחזיר לעירייה כל סכום שתחויב בו בשל התאונה.
לפי השופט, מעיון בהסכם וביתר המסמכים, בהם חשבוניות ששילמה העירייה, עולה כי חברת הבנייה עבדה-גם-עבדה במקום במועד התאונה.
בסיכומו של עניין, השופט אמד את נזקי התובעת, בהם הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, עזרת זולת ועגמת נפש, ב- 43,500 שקל. בניכוי קצבת נכות של 12 אלף שקל שקיבלה, תצטרך העירייה לשלם לה 31,500 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 24% מסכום הפיצוי.
סכומים אלה חברת הבנייה תצטרך להחזיר לעירייה כאמור, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20 אלף שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד עמית שטרייכמן עוסק בדיני נזיקין, תאונות עבודה ותאונות דרכים
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין