שיתוף הספציפי ובחינת היקף שיתוף - התפתחות ההלכה (תמש 27693-08-14)

1. הצדדים נישאו זל"ז בחו"ק כדמו"י ביום 21/3/06 ומנישואיהם נולדו להם 2 ילדים קטינים ילידי ___ ו-____ בהתאמה.

2. חיי הנישואין של הצדדים עלו על שרטון, כשאין חולק על כך כי מאמצע אוגוסט 2014 גרים הצדדים בנפרד זמ"ז, אגב הסכמה לשמר הפרדה זו במסגרת תיק ה"ט שנוהל בפני. הצדדים פתחו הליכי מזונות, רכוש ומשמורת. כן הגיש אבי האב תביעה להחזר סך של 75,000 ₪ מהנתבעת, סכום המהווה מחצית מהלוואה שלטענתו נתן לצדדים ביום 31/3/14 לשם רכישת דירת מגורים. לא למותר לציין כי לא נערך כל הסכם הלוואה כתוב.

3. ב-23/9/14 ניתנה החלטתי למזונות זמניים, בה חייבתי האב לשאת במזונות הקטינים בסך של 2000 ₪ לכל קטין וסה"כ 4,000 ₪  החל מ- 1/9/14  וכל ראשון לחודש, וכן בהוצאות הרפואיות של הקטינים בשיעור 70%, ובנוסף במחצית עלות המוסד החינוכי בו שוהים הקטינים.

4. במסגרת המחלוקות הרכושיות טענה האישה כי הינה זכאית למחצית הזכויות בדירה ברחוב XXX, על אף שזו הייתה בבעלותו הבלעדית של הבעל עוד טרם לנישואי הצדדים. לדבריה, התעתדו הצדדים למכור דירה זו ולהשתמש בדמי תמורה לשם מימון דירת המגורים שרכשו יחד (בעלות 1,380,000 ₪), אף היא ברחוב XXX.

5. לטענת האישה השיתוף בדירת הבעל נובע גם מן העובדה כי הצדדים התגוררו בדירה זו למן נישואיהם, ובה הולידו וגידלו את ילדיהם הקטינים במשך כ-8 שנים; מן העובדה כי הצדדים השביחו את הדירה והשקיעו בה מהונם המשותף; ומן העובדה כי קיימו ביניהם משטר של שיתוף במסגרתו ניהלו חשבון בנק משותף, אליו הכניסה האישה עם נישואיהם סך של 150,000 ₪.

6. הנתבע טען מנגד כי הדירה המשותפת נרכשה מהון עצמי משמעותי של מעל 800,000 ₪, כשלרשות הצדדים עומדים עוד מעל ל-300,000 ₪ כספים נזילים, כך שיתרת התמורה בסך של 238,000 ₪ הייתה אמורה להיות ממומנת באמצעות משכנתא. כן לטענתו אין היגיון במכר דירתו ששוויה כ-1,000,000 ₪, לשם מימון יתרת חוב של 238,000 ₪. משום כך, לדבריו, גם לא פורסמה הדירה שבבעלותו למכירה, ולא נעשה כל ניסיון למכור אותה. עוד לטענתו לא התבצעה כל השבחה משמעותית בדירה שבבעלותו, אשר נרכשה כ-3 שנים לפני נישואי הצדדים, ואף שולמה במלואה טרם נישואי הצדדים.

7. ביום 25/3/15 הוגשה חוו"ד האקטואר מטעם בית המשפט, וזה קבע כי לאיזון סופי ומלא של זכויות הצדדים על הבעל לשלם לאישה סך של 85,952 ₪. במקביל ניתנה אפשרות שניה על בסיס מימוש בפועל והתשלום המידי הועמד ע"ס 23,038 ₪ כמפורט בס' 2 ואילך לחווה"ד. המומחה אף פירט איזון כלי הרכב ובחן משיכות הצדדים מהחשבון המשותף.

הוכחות:

8. בדיון ההוכחות שהתקיים העידו הצדדים. עדות התובעת הותירה רושם קשה. התובעת נמנעה מלתת תשובות ענייניות לשאלות שהופנו אליה, על אף שהובהר לה פעמים מספר מהלך הדיון כי היא התובעת בהליך, וכי נטל ההוכחה רובץ לפתחה. תשובותיה הפגינו לעיתים זלזול בהליך והיעדר הפנמה של המעמד ושל נטל ההוכחה הרובץ על כתפיה.