אופיר פדר, עו"ד – הנאמן
ע"י ב"כ עו"ד ש' לרנר
כללי
1.החייב הגיש בחודש מאי 2012 את בקשתו לפשיטת רגל ולמתן צו הפטר, כאשר התנהלו נגדו 21 תיקי הוצאה לפועל בסכום כולל של למעלה ממיליון שקלים.
2.בתצהיר ההסתבכות ציין החייב כי בשל נסיבות אישיות ובריאותיות, ובשל פיטוריו מעבודתו, לא הצליח להתמודד עם בעיות הפרנסה, לא הצליח להתמודד עם החובות, ומשכך פנה לבית המשפט למתן צו כינוס לנכסיו, ולהכריזו כפושט רגל.
3.על אף פנייתו זו, החייב לא שיתף פעולה במסגרת ההליך לאורך השנים ויצר מחדלים רבים;
מי שעותר בבקשה לפתוח דרך חדשה בחייו הכלכליים, מי שמבקש שתושט לו יד על מנת שתחלץ אותו ממעגל החובות, מי שזוכה להגנת הדין ממתן צו הכינוס ועד למתן צו הפטר, ראוי שישתף פעולה בהליך המשפטי באופן מלא, ומצופה ממנו לעמוד במחויבויותיו בהליך על מנת שניתן יהיה לקדם את מטרתו באופן מהיר ויעיל, אולם התנהלותו של החייב בתיק זה לקתה בחסר והיתה רצופה כשלים וקשיים לא מבוטלים.
למרות האמור ובסופו של דבר, החייב הגיע ביום 31.10.16 להסכמות עם המנהל המיוחד והכונס הרשמי, ואלה אושרו על ידי בית המשפט, לפיהן יינתן לחייב הפטר מחובותיו וזאת עם תשלום חוב הפיגורים בסך של 15,000 ₪ בפרק זמן של 60 ימים ממועד הדיון.
4.הנה כי כן, רק מעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים כאמור, ניתן ללמוד כי נסיבותיו האישיות קיבלו ביטוי מלא ומשקל מכריע במסגרת ההסכמות כאמור, ומההפטר המותנה שניתן על-ידי בית-המשפט.
5.בעת הדיון התברר שטרם נבחנה עד תום שאלת הסתלקותו של החייב מזכיותיו בירושת אביו המנוח בשנת 2006.
שוב יוער שלו החייב היה משתף פעולה עם הנאמן כמצופה ממנו, גם עניין זה היה בא על פתרונו עוד בעת הדיון הקודם, וניתן היה לסיים את ההליך כבר אז, אבל מכל מקום, ולעצם העניין, גם עננה זו שרבצה מעל ראשו של החייב, הוסרה מסדר היום.
הפטר – בתנאי או לאלתר
6.אם כן, לכאורה ניתן היה להורות על הפטרו של החייב מחובותיו כבר עתה, לו היה משלם את חוב הפיגורים (לו הוא ממילא הסכים) כתנאי להפטר, ברם, החייב לא עמד בתנאי ההפטר המותנה (היינו בתשלום סך של 15,000 ₪), ועתה מבקש הוא שבית המשפט יפטור אותו מהתשלום האמור, הגם שאינו אלא חוב הפיגורים, וזאת בשל מצבו האישי והבריאותי.
באת-כוח הנאמן סברה, שעל החייב לעמוד בתשלום חוב הפיגורים כתנאי להפטר.
באת-כוח הכונס הרשמי סברה, שהמדובר במקרה חריג ויוצא דופן בו יש לסייע לחייב ולהושיט לו יד על מנת שיוכל להשתקם ולצאת לדרך חדשה, מה גם שתועלת לנושים לא תצמח לאור מצבת הנשייה הגבוהה, ובכך שהכספים ממילא יועברו ברובם לטובת הוצאות ההליך, ובאיזון שבין שיקום החייב לבין התועלת לנושים יש להעדיף את תכלית השיקום, אולם מכל מקום הותירה את מלאכת ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.
הנושים, על- אף שהוזמנו לדיון – לא התייצבו, ואף לא הביעו עמדה שהיא.
7.בא-כוח החייב חזר והדגיש את העובדה שהנושים בחרו שלא להתייצב, לא לדיון ההפטר ולא לדיון שהתקיים על מנת שיינתן לו הפטר, בלא כל תוספת תשלום.
ב"כ החייב הזכיר את מצבו האישי והכלכלי של החייב וביקש כי יינתן לו הפטר לאלתר, וסבר שזה המקום לאפשר לחייב להניח את חובותיו מאחור ולאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים.
8.על מנת להכריע בשאלה, ובאיזון הנכון בנסיבות, ראוי לחזור מעט אחורה בזמן ולבחון בקליפת אגוז, את השתלשלות האירועים שקדמו להליך, לנסיבות הקריסה הכלכלית, וזאת על מנת שמלאכתנו לא תמצא חסרה:
כאמור – החייב ציין שעקב גירושיו בשנת 2000 ועקב פיטוריו מעבודתו בשנת 2003, לא הצליח להתמודד עם קשיי הפרנסה ונקלע הוא לחובות:
ואכן, עולה שעוד בשנת 2001 נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל בגין חוב מזונות, והחל משנה זו ואילך נוצר סחרור כלכלי כאשר שיקים החלו לחזור וניתנו נגדו פסקי דין כספיים. בשנים מאוחרות יותר ניתן נגדו פסק דין על סכום משמעותי בגין תביעה אותה הגיש מעביד החייב בגין הלוואות שלקח ממנו ולא החזירן, וכן תביעות של בנק בגין אשראי שלא שולם.
השנים חלפו ושוב – בבנק אחר, אשראי נוסף שניתן לא הוחזר וניתן פסק דין נגד החייב; שיקים חוזרים בהעדר כיסוי; שוב ניתנים פסקי דין כספיים לטובת נושים פרטיים; חובות אשראי לבנקים בסכומים גבוהים; שיקים חוזרים; ושוב פסק דין לטובת בנק בגין אשראי שניתן ולא שלא שולם עד שבשנת 2012 פנה החייב להליכי פשיטת רגל.
9.אם כן, עיננו הרואות – אכן, עקב משבר אישי נקלע החייב לקשיים גם כלכליים, שגדלו עם פיטוריו, ולא פחתו לאור הזמן שחלף והקושי לחזור למעגל העבודה, תוך שהחייב מתמודד בהליכי הוצאה לפועל בגין שיקים שמשך ושחזרו בשל חוסר כיסוי מספיק, ותיקים בגין פסקי דין כספיים שניתנו כנגדו בשל התחייבויות שלא עמד בהם, וחובותיו המשיכו להתעצם כאשר אשראי שנטל מבנקים שונים לא סולק. למעשה, לו החייב היה פונה להליכי פשיטת רגל בשלבים מוקדמים יותר, או היה נמנע מלקחת הלוואות ואשראי (שבסופו של דבר רק העמיקו את הסתבכותו הכלכלית) היה יכול להשאיר את התקופה הקשה מאחוריו, ולפתוח דף חדש בחייו הכלכליים מוקדם יותר, אולם זו אינה אלא חוכמה שבדיעבד.
מחוסר מזל – לשיקום כלכלי
10.עמדת הכונס הרשמי, כי בנסיבות העניין, יש ליתן לחייב הפטר לאלתר ולוותר על הכספים שעליהם התחייב לשלם תוך שיהיה בכך כדי לסייע לשיקומו הכלכלי של החייב, מחייבת התייחסות.
הפכתי והפכתי בטענה זו – שהפכה לרווחת מאד בשנים האחרונות, ואף מקבלת חיזוק משמעותי בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה – 2015, שדי במקרא כותרתו כדי ללמוד שתכלית זו של שיקום, מוצאת לה ביטוי של בכורה בהליכי חדלות הפירעון (של היחיד) ולא מצאתי בה אלא רק עטיפה חלולה; אין בהכרח די בטענה לפיה יש לסייע לחייב להשתקם כלכלית, כדי למחול לו על חובותיו, שהרי אז, היינו מוותרים על החובות מלכתחילה, והאיזון המתחייב בין זכויות החייבים לבין אלו של הנושים (שסר חנם בשנים האחרונות בעיני אחדים) נשחק לו עד דק מן הדק.
11.להסרת ספק, מובן שהחייב זכאי להפטר מחובותיו שקדמו למתן צו הכינוס בעניינו.
השאלה היא אך האם יש לקיים את התנאי שנקבע כתנאי להפטר אם לאו:
האם מחילה על סכום שאליו התחייב החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל תסייע לשיקומו הכלכלי כעמדת הכונס הרשמי?
האם ויתור על כספים אותם ממילא היה עליו לשלם תוך כדי הליך, והוא לא שילם אותם שכשהחייב עושה דין לעצמו, לא טורח לפנות לא לכונס הרשמי, לא למנהל המיוחד ולא לבית המשפט בבקשה מתאימה, תחזיר את החייב חזרה למעגל החיים הכלכלי היצרני.
מנגד לא ניתן להתעלם ממצבו של החייב, כאשר תועלת של ממש לנושים לא תצמח מהוספת סכום של 15,000 ₪ לקופה בעוד שמבחינת החייב המדובר בסכום כסף משמעותי, ומשכך יש לבחון האם לא נכון יהיה – בנסיבות העניין – לשחרר את החייב כבר עתה מכבלי החובות בעת הזו, ללא שיתנהל פיקוח על התנהלותו הכלכלית לפרק זמן נוסף.
12.על המתח בין התכליות השונות בהליכי פשיטת הרגל נאמר כבר רבות, כאשר למתח זה נוסף נדבך נוסף שעניינו 'שיקום' (ככל שנקבע כי המדובר בתכלית עצמאית ומתאימה להליך), והתשובה לשאלות אלו תיגזר מבחינת קביעת של מיקומו של הליך השיקום בהליך פשיטת הרגל.
שיקום כלכלי או חינוך לצרכנות
13.אם עד כה אמרנו שהליכי פשיטת הרגל נודעו לשתי תכליות, כאשר לצד השאת גביית החוב לנושים, הרי לצידה קיימת תכלית סוציאלית שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל שלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מחובותיו (ראו: ע"א 9782/05 יצחק טנג'י נ' אלון יוסי קריספין (ניתן ביום 12.1.16, פורסם בנבו), הרי עתה הליכי חדלות הפירעון מקבלים תפנית ו"חוסר מזלו של החייב" שהוביל אותו לקריסתו הכלכלית, מפנה את מקומו, אחר כבוד, להסבר אחר: קריסה הכלכלית של החייב היחיד – במובחן מתאגיד - נבעה "מסיכון כלכלי שהתממש, 'תאונה כלכלית'" (ראו דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי).
14.לכאורה, יאמרו יודעי ח"ן, כי התכלית החברתית שעניינה חזרתו של החייב חסר המזל למעגל היצרני של החברה כולה, אינה משתנה, גם אם הביטויים מקבלים נופך עדכני ומראה מחודש ותואם את שפת היום יום ("תאונה כלכלית"), אולם אם כך היא, אזי, מדוע הצעת החוק (שלכאורה מעמידה את שיקומו הכלכלי של היחיד כערך מרכזי) שולחת את החייב אחר כבוד לתוכנית הכשרה-כלכלית, על מנת שתיתן בידיו את הכלים להתנהלות כלכלית וצרכנית נכונה ונבונה, משל היה הוא תלמיד שזקוק לריענון של החומר שנלמד (או שמעולם אותו לא למד).
15.אם אומרים שהקריסה הכלכלית אינה אלא 'תאונה כלכלית', ואם המדובר באירוע חד פעמי בלתי צפוי – שעקב חוסר מזל נקלע אליו אותו חייב - מדוע יש – אם כן – לשלוח אותו לחינוך כלכלי.
16.'שיקום' בתחומי החיים השונים - אינו אלא הושטת עזרה וסיוע (גם, אך לא רק, מקצועיים) למי שאיבד את היכולות שהיו לו טרם התאונה (או האירוע שגרם לקריסתו), וזאת על מנת להשיב לו אותן, על מנת שיוכל לחזור להשתמש בהן בעצמו.
אמירה שיש להטיל חובה על חייבים בהליכי חדלות להשתתף בתוכנית "המכשירה אותם להתנהלות כלכלית נכונה" וזאת מאחר ו"במקרים רבים קריסתו הכלכלית של היחיד נובעת מטעויות בהתנהלות כלכלי. טעויות אלה נגרמות לא אחת מהעדר ידע. במקרים אלה חלק משמעותי משיקומו הכלכלי של היחיד יתבצע באמצעות הקניית כלים להתנהלות כלכלית נכונה ויסייעו לו שלא לשוב להליכי חדלות הפירעון" (ראו דברי ההסבר של הצעת החוק) אינה עולה בקנה אחד עם הקביעה שהמדובר "בתאונה כלכלית", אלא המדובר בהודאה מפורשת כי העדרם של כלים להתנהלות כלכלית צרכנית נבונה הם שהובילו לקריסה.
אם המדובר בהתנהלות כלכלית שנובעת מהעדר ידע, הרי תכנית ההכשרה אינה אלא חוכמה בדיעבד;
מדוע שומה נכפה עלינו לשלוח את מי שכבר קרס כלכלית לתוכנית הכשרה שכזו, תחת שנפעל למנוע את הקריסות הכלכליות הבאות, תוך הקניית הכלים להתנהלות תקציבית נבונה מבעוד מועד וכבר עוד בשלבים מוקדמים של החיים.
17.התייחסות כוללנית לקריסה כלכלית של חייב כאילו היא כתוצאה מ'תאונה כלכלית' (שיכולה להיות אירוע מקומי רב נפגעים, אולם עדיין אירוע מקומי וחד פעמי), לא יכולה לעמוד היא כשלעצמה, ובלא ניתוח מעמיק של ההתנהלות עצמה וכן של הנסיבות שהובילו לאותה 'תאונה':
במסגרת הליכי חדלות הפירעון יש לבחון את הנסיבות וההתנהלות שהובילה לקריסה, ויש להבחין בין חובות שנוצרו בהתנהלות בתום לב של חייב, לבין אלו שנוצרו בהעדרם, כי אז המשאבים לסיוע צריכים להיות מופנים גם במישור אחר.
18.אם נתבונן על החייב שלפנינו, נלמד שעל אף שהיו לו חובות בגין מזונות וחובות למעביד בגין פסק דין כספי בסכום גבוה, והלוואות נוספות לבנקים – שספק אם שולמו כסדרן - הרי כל אלו לא זו שלא מנעו ממנו להמשיך לקבל הלוואות נוספות ואשראי על אף שבאותה עת גם שיקים אותם משך חזרו, ופסקי דין כספיים כנגדו ניתנו, אלא לאורך השנים ניתן ללמוד על הלוואות נוספות שנלקחו (וייתכן וניתן היה שלא לתת אותן) ופסקי דין נוספים שהתקבלו כנגדו.
19.קריסה כלכלית כתוצאה מ'תאונה כלכלית', יכולה ללמד על חוב בודד לנושה אחד, או מספר מאד מצומצם של נושים – כאשר יכול להיות ניסיון לצאת מהמעגל בשל האירוע החד-פעמי (שיכול ויבוא למשל כתוצאה ממשבר אישי, הפסקת עבודה, או ממצב בריאותי לא פשוט), אולם אז ניתן לזהות את תהליך הקריסה, ולעקוב אחר ניסיונות החילוץ (הכושלים), וניתן, בזמן קצר לשחרר את החייב לדרכו ולאפשר לו לצאת לדרך חדשה ללא גיבנת החובות המעיקה.
20.אמרנו – חוב לנושה בודד או למספר מצומצם של נושים, וטרם דיברנו על גובה החובות – ולעניין זה נשוב בהמשך הדברים.
ניקח לדוגמא, מקרה של משק בית הלוקח הלוואה חד פעמית לצרכים מסוימים, תוך הסתמכות על זרם הכנסות שוטף והתנהלות משפחתית במצב דברים רגיל.
אירוע תאונתי – גורר בהכרח שינוי באפשרות להחזיר את תשלומי ההלוואה, ואלה יכולים – אם לא נעצרים בשלב מוקדם - לגרור את הקריסה הכלכלית שתוביל להליכי חדלות פירעון.
והנה, או אז אותו משק בית מבקש ליטול הלוואה קטנה נוספת לתקופת הביניים, או פונה הוא לאותו נושה להמתין קמעה עם החזר התשלומים השוטף, או להפחיתו מעט, עד יעבור זעם.
הזעם לעיתים אינו עובר, כאשר המשבר מתארך לו, הריבית ההסכמית בגין החזרי ההלוואה השוטפים הופכת לריבית פיגורים, ושוב נכנס אותו משק בית לסחרור, שעל מנת לעצור אותו – פונה הוא שוב בבקשה למתן הלוואות נוספות משל היו טיט לסתימת חורים, כאשר האשראי והכספים ניתנים לו על ידי הנושים המקצועיים בשמחה, ברצון וללא בחינה משמעותית של יכולת ההחזר של משק הבית (שבאותה נקודת זמן מתקשה –ואפילו כבר לא יכול - להחזיר את ההלוואה האחת).
התשלומים לא משולמים;
הנושים מתדפקים על הדלתות;
החייבים אינם עונים ובעיקר חסרי אונים;
מתחילים הליכים משפטיים לגביית החובות.
על הסכומים מתווספים הוצאות, והריבית – הריבית "ההסכמית" תופחת לריבית פיגורים (המכונה בלשון העם: "ריבית ההוצאה לפועל") והסכומים מאמירים.
הסחרור הכלכלי נמשך.
הליכי הגבייה מתנהלים לעיתים בעצימות גבוהה, לעיתים לפרקים, ובשלב מסוים אפילו נזנחים, אבל סכום החוב ממשיך לעלות – לאור ריבית הפיגורים ("ההוצאה לפועל") שאינה נשכחת ולא שוככת לרגע.
הנושה המקצועי בשלב מסוים מכריז על החוב "כחוב אבוד" מבחינתו (חוב לצרכי מס – ושאלת המשמעויות לצרכי גבייה של "חובות אבודים" והדין הרצוי, חורגות מהדיון שלפני), אולם החייב נשאר, בין בפועל ובין בכוח, כנרדף (או אפילו 'רדוף', לתחושתו הסובייקטיבית) על ידי החובות שלא נעלמים (ולעתים, הנושים עצמם נעלמו, או לפחות איבדו עניין).
21.יש האומרים שלעתים יהיו מצבים בהם משק בית מתחיל להסתגל לחיות בצל הליכי האכיפה והגבייה – הכנסות התא המשפחתי בפועל אינן מדווחות, נכסי החייבים נרשמים על שם אחרים (ילדים, לעיתים קטני-קטינים או תאגידים שונים) והם מתחילים לחיות 'על חשבון אחרים'.
כזו תופעה, ככל שהיא קיימת, גורמת לנזק לכלכלה בכללותה, לנזק לנושים וגם להתנהלות האישית של היחיד.
22.מצב דברים זה אינו אך 'תאונה' כלכלית.
אינני מסכים עם עמדת הכונס הרשמי כי זוהי שאלה של שיקום.
זו של התנהלות בסיסית שאינה נכונה; זוהי קריסת מערכות כוללת של המעורבים כולם.
23.עובדה היא – גם תאגידי ענק המנוהלים על ידי אנשי מקצוע, בעלי הכשרה וידע נרחב חווים 'תאונה כלכלית', ולא מצאתי בהצעת החוק קביעה כי גם אותם יש להפנות לספסל הלימודים על מנת ולקבל ארגז כלים בהתנהלות כלכלית, בדיעבד.
אשראי לכל דורש (וגם למי שלא ממש)
24.לא ניתן לומר שהאשם לקריסה כלכלית רובץ אך לפתחו של החייב (בשל חוסר ניסיונו או חוסר ידיעותיו);
לא ניתן להתעלם מהאשראי הצרכני-פרטי, שניתן כמעט לכל דורש, ללא בקרה וללא מחשבה.
האשראי הצרכני לא ניתן אך למי שפונה לקבלו, אלא נעשה – כדבר בשגרה ולעיתים אפילו לא באופן מעודן בפניות יזומות של הגופים שזה עיסוקם לצרכנים, ומציעים להם כספים "לכל מטרה וללא בטחונות".
25.המדובר באשראי שניתן לצרכנים פרטיים, תוך שהסיכון באי החזרתו באופן סדיר (או בכלל) מגולם ומתומחר בשיעור הריבית ההסכמית, ומוטל באופן משמעותי על כתפיו הצרות של הצרכן.
26.והנה אותו משק בית הנתון במצוקה כלכלית, כשחלק מחובותיו נושאים ריבית פיגורים, מתקשה לעמוד מול פרץ הצעותיהם הנדיבות של נותני האשראי, שאינן אלא מכשול בפני עיוור, ושבסופו של דבר אין בהן כדי לסייע לו, וסופן כי רק יעמיקו את המשבר הכלכלי בו הוא נתון.
על מקומם של אותם נושים מקצועיים בהליך הקריסה הכלכלית, ועל משמעות מתן האשראי ללא בטחונות יהיה על בתי המשפט ליתן את הדעת במקרים המתאימים.
על ריבית – מחירה, ההסכמה לצדה וההכרה בה
27.במילים פשוטות, הריבית אינה אלא "מחיר הכסף", היינו, התמחור של מחיר הכסף בעתיד להווה.
28.אין זה המקום לדון על האופי ההסכמי של הריבית (והרוצה יעיין באמירת בית המשפט בתיק פש"ר 2094/03 צ'אקיר נ' גבעוני (ניתן ביום 24.2.04, פורסם בנבו), אולם לא ניתן להתעלם מהתוצאה הנלווית עם קרות אירוע 'תאונתי' המונע מהלווה להחזיר את תשלומי ההלוואה כסדרם, כאשר בשלב זה מופעל מנגנון ריבית ששיעורה גבוה מהשיעור שנקבע לכתחילה מקום שהתשלומים משולמים כסדרם.
יוער שבית המשפט העליון קרא לא פעם לראות בשיעור זה כפיצוי מוסכם, מה שמאפשר – בנסיבות מסוימות – להתערב בשיעור זה (המבקש להרחיב ידיעותיו בעניין יראה את הדיון ואת ההערות בע"א 8506/13 זאבי תקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, ניתן ביום 23.8.15, פורסם בנבו).
29.יהיה זה נכון לציין ולהזכיר בהקשר זה, שמצוקת החייבים הכורעים תחת נטל ריבית הפיגורים הביאה את משרד המשפטים לפרסם ביום 4.7.17 תיקון מבורך לחוק ההוצאה לפועל במסגרתו הוצע שמקום שחייב עומד במסגרת הליכי ההוצאה לפועל בצו התשלומים שניתן בעניינו, יוכל רשם ההוצאה לפועל להפחית את שיעור ריבית הפיגורים (וההערכה היא שרשמי ההוצאה לפועל כבר מאמצים את הדבר בהתאם לרוח התיקון).
30.את שאמרנו, יש לראות כאמירות ולצרכי רקע, והדברים מורכבים, המחייבים דיון מעמיק וטיפול כולל, אולם מטרתם להצביע על מורכבות העניין, כאשר אמירה כי המדובר בתאונה כלכלית ויש לראות את שיקום החייב כתכלית בפני עצמה, וזאת מבלי למצוא פתרון מקיף לכשלים השונים אשר על חלקם הצבענו לעיל, חסרה היא, והצעה של פתרון שעל פניו נראה פשוט אך פשטני, עלולה להוביל לתוצאות קשות והרסניות.
דברים אלו נאמרים אך על מנת לשים את הזרקור על החינוך הכלכלי והצרכני הנבון אותו יש להעניק בתחילת הדרך. כבר בראשית ימיו של אדם, ואל לנו לתייגה ככזו שנכפית על מי שנפגע ב'תאונה כלכלית' או לאותם אלו שלכאורה לא ידעו ולא הצליחו (משל צברו הם ניקוד בחסר) – אלא יש לראותה כחלק ממארג החיים הכולל וכמנוע לצמיחה.
חינוך כלכלי וניהול תקציב משמעו גם קיום התחייבויות ועמידה בהן.
חינוך כלכלי משמעו גם בחינה קפדנית של ההתנהלות.
חינוך כלכלי נבון הוא גם אמירה של לאו לרכישות שאין לצדן דבר, ושל בחירה בסדרי עדיפויות ובין אפשרויות שונות.
31.ויודגש; על מנת שחינוך כלכלי וצרכני נבון יצליח, הוא לא יכול לבוא כשלעצמו ובחלל ריק בלבד, בלא שמציאות החיים הכלליים תשתנה, לרבות שתעשינה פעולות לצמצום מתן האשראי הצרכני שניתן ללא בקרה של ממש.
32.ייתכן ובטווח הקצר, הצריכה האישית עלולה להצטמצם מעט, אולם בראייה מפוכחת ברי שהמדובר בצריכה שאינה נשענת של ממש ("בועת אשראי") , והעדר החזר התשלומים, גם לספקים קטנים עלול להוביל תגובות שרשרת ושינויים כלכליים רחבים יותר בעלי השפעה לטווח ארוך יותר.
לסיכום – נדמה שחינוך כלכלי וניהול תקציב חשוב הוא, אולם אין מקומו במסגרת שעניינה הפטר מחובות, כחלק מהליך המכונה – לעת מצוא – "שיקום", אלא במסגרת מניעתית, כי אז מספר משקי הבית הקטנים שייקלעו למעגל חדלות פירעון יצטמצם באופן משמעותי, ומכל מקום היקף החובות יהיה נמוך מאוד.
מן הכלל אל הפרט
33.ניהול של תיק חדלות פירעון מחייב, אם כן, בראשית הדרך, בחינה של התנהלותו של החייב עובר לפנייתו להליכי פשיטת רגל.
34.אך בשל העובדה שניתן לחייב הפטר מותנה בתשלום חוב הפיגורים, והחייב פיתח ציפייה לגיטימית שכך יהא, איני נדרש לעניין.
אין בידי לקבל את עמדת הכונס הרשמי, ואת עמדת החייב כי שיקומו הכלכלי מחייב מתן הפטר לאלתר תוך ויתור על חוב הפיגורים, סכום לו הוא התחייב בבית המשפט עוד בחודש אוקטובר 2016, ובשלב מסוים אף הודיע לבית המשפט שהסכום כולו מצוי בידיים נאמנות של עורך דין.
35.די בקריאת נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב לעיל כדי ללמד על התנהלות מעוררת מחשבות, ושאלות הקשורות לקבלת אשראי בלא בטחונות מתאימים, משיכת שיקים ללא כיסוי, ויצירת חובות נוספים – נותרו בלא מענה.
כאמור, בשלב זה של ההליך, אני פטור מלדון בשאלות שעניינן קבלת האשראי והעמקתו, כאשר עסקינן במי שאין די במעותיו כדי לקיימו, אזי כיצד אפשר לצפות שיוכל להחזיר עוד ועוד כספים שאינם ניתנים לו כחסד.
36.גם אם שאלת תום הלב של החייב ביצירת החובות לא נבחן, ולא ניתן לקבוע כי קריסתו נבעה מתאונה כלכלית דווקא, הרי ניתן לומר באופן ברור שהתנהלותו בהליך המשפטי עצמו היתה פגומה ולקויה, ואף חסרת תום לב.
החייב לא שיתף פעולה עם הנאמן; לא שילם את התשלומים החודשיים, ולא הגיש את הדיווחים הדו-חודשיים (כשלעצמי יש לקבוע ככלל שאלה יהיו חודשיים) – מהם ניתן להסיק וללמוד על התנהלות כלכלית צרכנית ועל רמת חיים ובמידת הצורך לכוון, לתקן ולתת לו – ככל הנראה לראשונה – את הכלים שיאפשרו לו להתנהל בתקציב מאוזן ונבון.
37.הכונס הרשמי סבור ששחרורו של החייב לדרך חדשה בפטור בלא-כלום כבר עתה, תסייע לשיקומו הכלכלי.
אני, בכבוד הראוי, סבור אחרת.
38.לא ניתן להתעלם מהעדר תום הלב בהתנהלות החייב מסגרת ההליך.
לא ניתן להתעלם מהתחייבותו לבית המשפט ולבטח לא ניתן שלא לתהות מה עלה בגורל הכספים שנאמר לנו שהופקדו כבר בנאמנות.
39.גם אם קיים קושי אובייקטיבי לשלם את התשלום בפרק זמן קצר, הרי ניתן לפרוס את חוב הפיגורים (שנעצר לו עוד בחודש אוקטובר 2016) בסך של 15,000 ₪ לתשלומים שיהיו מותאמים ליכולותיו של החייב, ולעניין זה יבוא החייב בדברים עם הנאמן. במידת הצורך ניתן יהיה להסתייע בכונס-הרשמי ואף לקבל את עזרת בית המשפט.
40.ישלם את הסכום כאמור – יינתן לו הפטר מחובותיו שקדמו למתן צו הכינוס.
הנאמן יודיע לבית המשפט בתוך 30 ימים מהיום, מהי התוכנית שנקבעה לצורך מתן הפטר.
ניתנה היום, ו' תשרי תשע"ח, 26 ספטמבר 2017, בלשכתי, בהעדר הצדדים.
