פלוני נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

בפניי בקשת החייב להורות כי צו ההפטר שניתן בעניינו יחול גם על חוב המזונות שנכלל בתיק הוצאה לפועל שפתח כנגדו המוסד לביטוח לאומי (להלן: "חוב המזונות").

המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") וכן בעלי התפקיד מתנגדים לבקשה.

רקע עובדתי ותמצית ההליכים הרלוונטיים –

1. עסקינן בהליך שלישי במספר בעניינו של החייב, כאשר הראשון נפתח בשנות ה-90 של המאה הקודמת ובוטל בשל ניצול לרעה של ההליך, והשני נפתח בשנת 2010 ובוטל בשנת 2013 בשל מחדליו של החייב. ההליך הנוכחי נפתח בשנת 2018. כיום החייב הינו בשנות ה-60 המאוחרות לחייו. סכום תביעות החוב המאושרות בהליך הינו מעל 2.5 מיליון ₪.

2. התנהלותו של החייב בהליך דנן וכן בהליכים הקודמים לא היתה חפה מקשיים, לשון המעטה. ההליכים בוטלו בשל מחדלים וכן בשל התנהלות החייב בחוסר תום לב. החובות הנדונים בהליך הינם חובות ישנים מאוד. לצורכי החלטה זו, אינני רואה צורך להרחיב בהקשר לנסיבות ביטולם של ההליכים הקודמים, ואסתפק בהפניה לדו"ח המסכם מיום 7.3.2022 ולפרוטוקול הדיון מיום 8.3.2022.

3. ביום 22.11.2022 ניתן בהליך דנן, בהסכמת בעלי התפקיד שנכחו בדיון, צו הפטר לאלתר לחייב. זאת, לנוכח מצבו האישי הנוכחי, הן מבחינה רפואית והן מבחינת העדר יכולת השתכרות (למעט תגמולים מהמל"ל).

4. מנתוני התיק ניתן להבין כי ילדיו של החייב אומנם בגרו מזמן, ואולם מהבקשה ומהתגובות מתברר כי החייב לא טרח לשלם את חוב המזונות לגביהם משך שנים והמל"ל הוא שנשא בפועל בחיוב המזונות של החייב ופתח תיק הוצאה לפועל כנגד החייב בגין חוב זה (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").

5. עתה, לאחר שניתן בעניינו של החייב הפטר, עותר החייב להורות כי גם חוב המזונות למל"ל אשר נכלל בתיק ההוצאה לפועל ייכלל במסגרת צו ההפטר שניתן.

טענות הצדדים –

6. לטענת החייב, יש בנסיבות המקרה הצדקה להורות על הכללת חוב המזונות בהפטר שניתן. החייב מפנה לגילו המבוגר, למצבו הרפואי ולהעדר כושר השתכרות נוכחי או צפי עתידי להשתכרות. נטען כי מדובר בתיק הוצאה לפועל שנפתח לפני 20 שנה, ובחובות ישנים להבדיל מחוב מזונות שוטף. הוא מציין כי החוב הינו למל"ל ולא לגרושתו, וכי ילדיו בגרו מזמן. החייב טוען עוד כי בעבר שולמו על חשבון החוב סכומים משמעותיים וגם עתה ניסה לפעול לפריסת החוב לתשלומים ושילם משך מספר חודשים אך כמעט קרס כלכלית והגיע לפת לחם כתוצאה מכך.

7. התבקשה עמדת המל"ל, הזוכה בתיק ההוצאה לפועל. המל"ל הגיש תגובה מפורטת במסגרתה הביע התנגדות נחרצת לבקשת החייב. לטענת המל"ל המקרה הנדון אינו נכלל בגדר המקרים החריגים אשר יצדיקו, על פי ההלכה הפסוקה, שינוי מהכלל אשר מורה כי אין הפטר ביחס לחוב מזונות. המל"ל מציין בתגובה כי תיק ההוצאה לפועל הנדון נפתח בשנת 2009, והמל"ל שילם מזונות בגין ילדיו של החייב עד לשנת 2020. נטען כי בסך הכול שילם המל"ל סך של 352,000 ₪ וגבה בעיקר על ידי קיזוז מגמלאות סך של 147,000 ₪, כך שהחוב הנוכחי עומד על סך של 204,000 ₪. המל"ל טוען עוד כי הנכות הרפואית הנוכחית של החייב הינה משנת 2017 ולכן בוודאי שאינה יכולה להצדיק את אי תשלום המזונות משך השנים שקדמו ומאז שנת 2009. משכך, סבור המל"ל כי דין הבקשה להידחות.

8. עמדת הנאמן וכן עמדת ב"כ הכונ"ר הינן כפי עמדת המל"ל. לשיטת בעלי התפקיד אין המקרה הנדון מצדיק בנסיבותיו חריגה מהכלל אשר מחריג המזונות מההפטר. אין הצדקה להחלת ההפטר על החוב שעה שהחייב לא טרח לשלם את חוב המזונות משך כל השנים לילדיו, והקופה הציבורית היא שנשאה בנטל במקומו. לטעמם של בעלי התפקיד, אין הצדקה בנסיבות המקרה הנדון שקופת הציבור תחויב בעלות תשלומי המזונות שהחייב לא טרח לשלם כל השנים לילדיו שלו. כן צוין כי אין בעובדה כי המל"ל לא הגיש תביעת חוב בהליך כדי לשנות ממסקנה זו.

כלומר, אין המדובר במקרה חריג או קיצוני המצדיק סטייה מהכלל ואין הצדקה מוסרית להיעתר לבקשה, שעה שהחייב לא נשא בחובות כלפי ילדיו לאורך השנים והקופה הציבורית היא שתמכה בהם במקומו.

9. הוראות הדין הרלוונטיות נקבעו בסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), אשר קובע כדלקמן:

69. (א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

(1) חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

(2) חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;

(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.

10. בע"א 4739/22 בירן נ' המוסד לביטוח לאומי (28.9.2022) חזר בית המשפט העליון על עיקרי הדין וההלכה לעניין זה וקבע כדלקמן (ההדגשות הוספו, י.פ.):

"כלל הוא כי צו הפטר לא יחול על חוב מזונות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת (סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; ראו גם סעיפים 175(א)(3) ו-175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 שאינו חל בענייננו). נוכח חשיבותו החברתית של מוסד המזונות ומשמעותו הייחודית של חוב המזונות בהיותו מגלם "כשל מוסרי" של החייב כלפי הסמוכים על שולחנו, החריג לכלל אי-תחולת ההפטר על חוב מזונות יושם במשֹורה ובמקרים חריגים בלבד. זאת, כאשר שוכנע בית המשפט כי החייב נהג בתום לב ומצבו קשה ואינו בעל אופק לשיפור – בין מבחינה כלכלית; בין מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם; בין עקב הימשכות ההליכים בעניינו לאורך שנים רבות; בין נוכח הפגיעה בזכותו לקיום מינימלי בכבוד; ולרוב – מכל ההיבטים האמורים גם יחד (ראו למשל: עניין סלימאן, פסקה 15; ע"א 3746/21 סנדרוסי נ' דרור שלו עו"ד – נאמן לנכסי החייב, פסקה 8 (8.7.2021); ע"א 6530/21 שרעבי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 8 (12.12.2021))."

11. לעניין ההלכה הנוהגת, אפנה בנוסף גם לע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (26.9.2016), וכן לע"א 6989/21 אלקלעי נ' כונס הנכסים הרשמי (26.1.2022); ע"א 3746/21 ‏ סנדרוסי נ' עו"ד דרור שלו - נאמן לנכסי החייב‏ (8.7.2021).

דיון והכרעה – 

12. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והוראות הדין – שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

13. החייב לא הציג נימוק מספק אשר מצדיק היעתרות לבקשתו, תוך חריגה מהכלל הקבוע בפקודה לפיו חוב המזונות לא ייכלל בהפטר שניתן לחייב. החייב תולה עיקר יהבו בגילו ומצבו הרפואי, העובדה שמדובר בחובות מזונות ישנים, והעדר יכולת ההשתכרות. אך כמפורט לעיל, יש לתת את הדעת למכלול השיקולים כמו גם לתמונה השלמה באשר להליכים שניהל החייב בעבר והנימוקים לביטולם. אכן, המדובר בחובות ישנים, אך יש לתת את הדעת לכך שהחייב ניהל בגין חובות אלו שני הליכים קודמים שבוטלו בשל התנהלות בחוסר תום לב. אלו ישליכו בין היתר על שאלת התנהלות החייב בתום לב כמו גם על המשקל שיש לייחס להימשכות ההליכים בעניינו. העובדה כי נכון לעת הזו ילדיו בגרו והוא עצמו הגיע לגיל מבוגר, וכי בריאותו אינה מיטבית, אינה מספיקה כדי להוות ביסוס לבקשתו בנסיבות שתוארו. כמו כן צודק המל"ל כי בעוד נכותו של החייב נקבעה בשנת 2017, תיק ההוצאה לפועל נפתח עוד בשנת 2009 כך שהחייב לא יכול לנסות לתלות את אי התשלום של דמי המזונות לילדיו לאורך השנים במצב הרפואי הנוכחי שלו (וראו לעניין זה ע"א 2154/22 ‏ יזדי נ' עו"ד ג'אדי זועבי הנאמן לנכסי החייב (9.8.2022), פסקה 8). לא הומחשה בבקשה פגיעה אפשרית בזכות לקיום מינימאלי בכבוד, אלא נטענו טענות בעלמא בדבר קריסה כלכלית לאחר ניסיון לשלם תשלומים על חשבון חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל. בנוסף, מעיון בתגובת המל"ל (סעיפים 16-17) ניכר כי המל"ל גם נוקט בגישה מידתית ומתחשבת באשר לגבייה של החוב על ידי קיזוז מהגמלאות, והוא נכון לעת הזו להסתפק בגבייה באופן זה בלבד. עמדה זו בוודאי מחלישה טענה אפשרית לגבי פגיעה בזכות לקיום מינימאלי בכבוד, שכאמור ממילא לא הומחשה כיאות, ובמצב הדברים הזה אינני רואה לנכון לתת משקל רב לשיקול זה. עצם העובדה כי המל"ל פועל לגבות החוב אינה מהווה כשלעצמו שיקול לקבלת בקשת החייב. השיקולים האמורים, מטים את הכף לחובת החייב. לא ניתן לומר כי החייב התנהל בהליכים בעניינו (שלושת ההליכים כולם) בתום לב. העובדה כי זכה בהפטר לאלתר לנוכח המצב הנוכחי שלו כיום, אינה יכולה "להכשיר" ההתנהלות לאחור ביחס לחוב מזונות, וחלוף הזמן הרב של קיום ההליכים אינו יכול לבוא כשיקול לטובת קבלת בקשת החייב, בנסיבות שבהן בוטלו ההליכים הקודמים.

14. החייב לא יכול לצאת נשכר ממחדלו לשאת בתשלום חוב המזונות לגרושתו בגין ילדיו, באופן שחייב את המל"ל להיכנס בנעליו של החייב ולשאת בחיוביו במקומו, ועתה אף לנסות להיבנות מהטענה כי החוב הינו למל"ל ולא לגרושה ישירות. מכלול השיקולים מחייב בחינת האינטרס של טובת החייב, אך גם האינטרס של טובת הנושים והציבור בכללותו. בנסיבות שתוארו, אין להעדיף את טובת החייב על פני טובת הקופה הציבורית והנושה מל"ל.

15. לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, כ"ו אב תשפ"ג, 13 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.