דירת חייבים פונתה ונמכרה על ידי הנאמן.
נותר לדון בגובה הפיצוי שיש לפסוק בגין דיור חלוף.
1.החייב ואשתו (שאף היא חייבת בתיק פש"ר 37572/9/15) פינו את דירתם בקרית מוצקין, לצורך מכירתה ע"י הנאמן.
הדירה נמכרה בסך של 1,322,000 ₪.
כן נמכר במסגרת הליך זה נכס נוסף של החייב בסכום של 1,140,000 ₪.
החייב מצוי בהליך במסגרת בקשת נושה, והחייבת במסגרת בקשת חייב.
2.כנגד החייב הוגשו 17 תביעות חוב בסכום כולל של כ - 18 מיליון ₪.
תביעות החוב נבדקו, למעט שתי תביעות חוב, ואושר סכום של 1,454,519 ₪ בדין קדימה, וסכום של 6,493,608 ₪ בדין רגיל.
טרם נבדקה תביעת חוב של יוזם ההליך (עו"ד גולדהמר) שהוגשה על סך של 397,174 ₪, והועברה לבדיקת עו"ד גבריאלי, ותביעת החוב של בנק דיסקונט על סך 710,416 ₪.
3.כנגד החייבת הוגשו 4 תביעות חוב בסכום של: 1,732,821 ₪ בדין קדימה (תביעה זו חופפת לתביעת חוב שהוגשה ביחס לחייב על ידי אבנר חדד), וסכום של 734,274 ₪ בדין רגיל.
נבדקו 3 תביעות חוב כדלקמן:
אבנר חדד (התביעה נבדקה במסגרת הליך הבעל) ואושר - 1,000,000 ₪ בדין קדימה, ו-658,858 ₪ בדין רגיל.
תביעת החוב של ביטוח לאומי אושרה בסכום של 8,858 ₪ בדין רגיל, ותביעת חוב של עו"ד קדוש – נדחתה.
טרם נבדקה תביעת החוב של בנק דיסקונט בסכום של 710,416 ₪ בדין רגיל.
4.בקופת הכינוס של החייב מצוי סכום של 566,510 ₪, לאחר שסכום של 1,000,000 ₪ כבר הועבר לנושה אבנר חדד בהיותו נושה מובטח (בדרך של קיזוז תביעת החוב).
יתר הנשיה בדין קדימה שיש לשלם הינה בסך 454,519 ₪.
כן צפוי להתקבל לקופת הכינוס סכום נוסף בגין מכירת הדירה ברחוב דבורה בסך של 584,000 ₪.
בקופת הכינוס של החייבת קיים סך של 324,045 ₪.
5.החייב קיבל ביום 5/5/17 הפטר חלוט.
החייבת הוכרזה ביום 17/9/17, וניתן לה הפטר מותנה בתשלום פיגורים בסך 4,000 ₪.
6.החייב הינו בן 56, ואשתו בת 54.
החייבת עובדת כשכירה ושכרה כ-7,000 ₪ בחודש.
החייב אינו עובד.
7.הדירה, שהייתה בבעלות החייבים, ושפונתה לצורך המכירה, הייתה דירה בת 2 מפלסים בשטח של כ - 155 מ"ר.
לאחר הפינוי שכרו החייבים דירה בת 4 חדרים בנהריה בסכום של 3,750 ₪ לחודש.
8. עמדת הנאמן בחוות דעתו שהוגשה לתיק ביום 27/2/17 הייתה כי החייב ואשתו זכאים לפיצוי בגין דיור חלוף בסכום כולל של 86,400 ₪ לפי חישוב של 3,600 ₪ לחודש (דמי שכירות) למשך 24 חודשים.
עמדתו המאוחרת של הנאמן אשר הובאה במסגרת תגובתו מיום 1/11/17 הינה כי על החייב ואשתו למצוא דירה בת 2 חדרים (בשונה מהדירה בת 4 החדרים אותה שכרו), זאת בשים לב לכך שמדובר בזוג שילדיו בגרו ועזבו את הבית. יחד עם זאת הסכום הכולל שהוצע על ידי הנאמן בגין דיור חלוף עמד על סך של 90,000 ₪ בהתאם לחישוב של 2,500 ₪ (דמי שכירות חודשיים) למשך 36 חודשים, ולא למשך 24 חודשים כפי שהציע בחוות דעתו הקודמת.
בדיון שהתקיים בפני אתמול הוסיף הנאמן וטען כי לאחר מימוש הדירה וקיזוז החוב המאושר לנושה המבוטח, נותר סך של 320,000 ₪ שיפחת לאחר תשלומי מיסים. ביחס לגובה דמי השכירות נטען כי יש לערוך החישוב בהתאם לסכום של 2,800 ₪.
7. החייבים טוענים כי בהתאם להלכה הפסוקה יש להעמיד את הפיצוי בגין הדיור החלוף ככזה שיאפשר להם לשכור דירה עד סוף תוחלת חייהם, ומכאן שיש לחשב הפיצוי בהתאם ל-30 שנות שכירות, כלומר, סכום של 1,440,000 ₪ לפי חישוב של 4,000 ₪ למשך 360 חודשים (30 שנים).
לחילופין נטען כי יש לפסוק פיצוי, בהתאם לסכום שנקב הנאמן בחוות דעתו ביחס לגובה דמי השכירות - סך של 3,600 ₪, למשך 30 שנים, דהיינו, סכום של 1,296,000 ₪,
בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 15/3/17 (עמ' 10 לפרוטוקול שר' 6-7), וכן בסעיף 23 לתגובת החייבים, נטען כי ראוי לפסוק סכום של 4,000 ₪ למשך 7 שנים (דהיינו סכום של 336,000 ₪).
8.הכרעה:
סעיף 86א' לפקודה מעניק לבית המשפט שיקול דעת בקביעת סידור הדיור החלוף כדלקמן:
"(ב) בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת".
האמור בסעיף 86א' מבקש לאזן בין האינטרסים השונים: מחד מימוש נכסי חייב לצורך תשלום החובות ומאידך הבטחת קורת גג לחייב, ואולם הוא אינו קובע קריטריונים שעל בית המשפט לשקול כאשר עליו להחליט בדבר הסידור החלוף.
9.בפסק דין נגולה, מתייחסת כבוד השופטת שטרסברג כהן למספר קריטריונים שעל בית המשפט לתת דעתו אליהם בקביעת הדיור החלוף, כאשר היא מציינת כי לא מדובר ברשימה סגורה ומחייבת אלא רשימה גמישה ומנחה:
"...יכולת המשפחה להשיג קורת גג לאחר שדירתה תימכר, את מקורות הכנסתה ואת הרכוש והאמצעים העומדים לרשותה, את יכולתה להיעזר במקורות מימון חיצוניים לרכישת דירה אחרת, את גודל המשפחה ואת צרכיה ההווים והעתידיים, את הנסיבות האישיות והמיוחדות של החייבים, את היחס בין גודל החוב שאמור להיגבות מדמי מכירת הדירה לעומת גובה הפיצויים או עלות הסידור החלוף שהחייב צריך לדאוג לו, את היחס בין הסכום שייגבה מתמורת הדירה לבין הסכום העודף עד מלוא מחירה שיישאר בידי החייב לרכישת סידור חלוף. יש לתת את הדעת לכך שהסידור החלוף אינו חייב להינתן בדירה "בעין" ואין הוא חייב להיות תואם את הדיור המוחלף על ידו, לא בגודלו, לא ברמתו, ולא בטיב הזכות הנרכשת. האיזון בין שיקולים אלה ואחרים, כולם או חלקם, לבין זכותו של הנושה לגבות את חובו יקדמנו לקראת התוצאה הראויה בכל מקרה ומקרה" – רע"א 7700/95 נגולה נ' חזן ניתן ביום 7/8/96.
עוד בנושא השיקולים שיש לשקול ראה האמור בפש"ר 474/01 בן גל נ' הכנ"ר ניתן ע"י כב' הש' וילנר ביום 12/12/05, פש"ר (י-ם) 2268/05 בן עמי נ' הכנ"ר ניתן ע"י כבוד השופט מינץ ביום 30/1/11, וכן האמור בפש"ר (ת"א) 1853/06 אלקולמברי נ' כנ"ר ניתן ביום 14/12/08, ע"י כבוד השופט אורנשטיין:
"על אלה (הכוונה לשיקולים שנקבעו בעניין נגולה – לא במקור – ע.ב) יש לעניות דעתי להוסיף שיקולים הנדרשים כרגיל מחייב בבקשות אחרות שנדונות בהליך וכוחם יפה גם למימוש דירת מגורים ומתן דיור חלוף. בכלל אלה הוא תום ליבו של חייב באשר להיווצרות החובות, התנהגותו במהלך תקופת פשיטת הרגל ובכלל זה שיתוף פעולה עם הכונס ובעלי תפקידים אחרים כנאמן, מתן דיווחים שוטפים על הכנסות והוצאות, ביצוע תשלומים שהוטלו עליו ממתן צו הכינוס ועוד".
10.מעיון בפסיקות בתי המשפט עולה כי כאשר מדובר בחייבים מבוגרים, נעשה חישוב בהתאם לתשלום דמי שכירות למשך תוחלת החיים (ראה למשל האמור בפש"ר 2268/05), ברם ברור כי לא זה המקרה בו יש לפסוק פיצוי בגין מלוא תוחלת החיים, אלא יש להבטיח לחייבים פיצוי שיאפשר להם דמי שכירות לתקופה מסוימת, תוך הבטחת איזון ראוי בין זכויות הנושים מחד לבין הגשת תכלית החוק והדאגה לרווחת החייבים מאידך.
במקרה דנן יש לקחת בחשבון את העובדה כי מדובר בבני זוג שאינם זקוקים לדירה גדולה שכן ילדיהם עזבו את הבית כך שדרישת דמי שכירות עבור דירה בת 4 חדרים אינה מאוזנת ויש לפסוק סכום נמוך יותר שאינו עולה על 3,000 ₪ בחודש, כן יש לקחת בחשבון גובה השתכרות האישה, פוטנציאל ההשתכרות של החייב, גילם של החייבים, האפשרות להיעזר במקורות מימון חיצוניים (למשל-ילדים בגירים), התנהלותם בהליך (ובכלל זה העובדה שהחייב שיתף פעולה והעמיד כל נכסיו למכירה בהליך), וזאת כמובן מבלי להתעלם מגובה החובות.
לאחר ששקלתי כל האמור לעיל סבורה אני כי יש לאשר לחייבים פיצוי בגין דיור חלוף בסכום של 125,000 ₪ (סכום המגלם תשלום דמי שכירות בסך 3,000 ₪ למשך כשלוש וחצי שנים).
מסכום זה יש להפחית את הסכום שכבר שולם להם כמקדמה (51,250 ₪).
ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ח, 01 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
