פקיד שומה תל אביב 4 נ' ויזנסקי ואח'

מבוא

1. לפניי בקשת חייב למתן הפטר.

    

2. החייב, אדם בן 70 שנה, הינו רופא שיניים במקצועו. הוא מצוי בהליכי פש"ר מאז שנת 2013, שנפתחו לבקשתו של נושה, אגף מס הכנסה, בגין חוב מס בסך של כ- 34 מליון ₪. לחייב חובות נוספים, בהיקף של כ- 10 מליון ₪, לנושים אחרים.

    

   התשלום החודשי שהושת על החייב במסגרת הליך הפש"ר הינו 900 ₪.

    

3. החייב מציע לשלם לקופת הפש"ר, כתנאי למתן ההפטר, סכום של 210,000 ₪.

    

   בקופת הפש"ר הצטבר עד כה סכום של כ- 50,000 ₪.

    

4. הוגשו התנגדויות לבקשה, הן של אגף מס הכנסה, הן של הנאמן והן של הכנ"ר. המתנגדים טוענים כי עוד לפני הליכי הפש"ר הציע החייב לאגף מס הכנסה תשלום סך של 11.5 מליון ₪ לצורך סילוק חובו כלפיו, ולכן תמוה כיצד החייב טוען כיום כי אין ביכולתו להציע דבר מעבר לסך של 210,000 ₪ בלבד.

    

   כמו כן נטען כי מדובר בחובות שנוצרו בחוסר תום לב עקב העלמת הכנסות חייבות במס, דבר שבגינו אף הורשע החייב בפלילים.

    

   עוד נטען כי קיימות סתירות בגרסאות שמסר החייב בנוגע לתעסוקתו בעבר וכיום, וישנו חשד שהחייב הוא הבעלים של המרפאה המעסיקה אותו כיום, למרות שפורמלית היא בבעלותו של אדם אחר, שהוא רואה החשבון של החייב. כך גם נטען להעלמת הכנסות של החייב בשנים 2009- 2012.

    

5. מנגד, החייב טוען כי עבירות המס בגינן הורשע, בוצעו בין השנים 1993- 1999, ואין מקום לפקוד עליו כיום, מקץ 18 שנה, את עוון העבירות האמורות. אמנם, החייב שילם את הקנס שהוטל עליו בהליך הפלילי אך לא היה בידו לשלם את החוב האזרחי בסך של כ- 34 מליון ₪. החייב מכחיש את הטענה כי הוא עודנו בעל נכסים וכי נכסיו הוברחו ונרשמו על שמו של צד שלישי. כך גם הוא מכחיש את הטענות בדבר העלמת מס בשנים 2009- 2012.

    

   החייב מפנה לע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 03.05.2009) (להלן: "אברהם בן דוד"), שם נפסק כי:

    

   "גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסויים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. אין להתייחס באותה אמת מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל. אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת (ראו חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981). האם חייב שהסתבך בחובות אינו זכאי אף הוא למידת התחשבות בשל חלוף הזמן, גם אם פעולותיו נגועות במידה מסוימת של חוסר תום לב?!"

    

   דיון והכרעה

    

6. לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות, הן משום שמדובר בחייב שיצר את חובותיו בדרכי תרמית (ולמצער, בחוסר תום לב של ממש), והן משום שסביר מאוד להניח כי לפחות חלק מן הכספים שהעלים מרשויות המס, מצויים עדיין ברשותו או בשליטתו ומוסתרים מנושיו, והכל כמפורט להלן.

    

7. אין חולק כי החייב יצר את חובותיו בחוסר תום לב של ממש, אגב ביצוע עבירות מס של העלמת הכנסות. הוא הורשע בפלילים בשנת 2006 בעבירות לפי סעיפים 220(1) – 220(4) לפקודת מס הכנסה. בעקבות ההרשעה הפלילית נפתחו שומות המס של החייב ועוד קודם לכן נפסלו ספרי המס שלו. אגף מס הכנסה הפיק שומות חדשות לחייב. ערעורי מס שהגיש החייב נדחו בפסק דין מיום 24.1.2010. התוצאה היא שנקבע בפסק דין חלוט כי החייב העלים הכנסות בהיקף של 22 מליון ₪ בתיקו האישי, וסך של 4.4 מליון ₪ בתיק של חברה בשליטתו. כמו כן הוטלו עליו קנסות בסך של כ- 8.8 מליון ₪. אין המדובר בהעלמת מס בסכומים של מה בכך, אלא בהעלמה שיטתית ומתוחכמת של סכומי עתק, לאורך שנים רבות. הדעת נותנת כי ההכנסות שהעלים החייב נותבו לפחות בחלקן לרכישת נכסים או שהן נשמרות אי שם עבור החייב לעת מצוא. אין זה מתקבל על הדעת כי סכומי העתק שהעלים החייב מרשויות המס, התאדו כך סתם באוויר. העובדה שעד כה טרם עלה בידי הנאמן לאתר את הכספים הללו, אין פירושה שהם אינם קיימים אי שם. אין כל הסבר אפשרי אחר כיצד זה נותר החייב בלא רכוש, חרף העלמת הכנסות בהיקף של כ- 26.4 מליון ₪.

    

   תימוכין למסקנה כי החייב מסתיר עדיין רכוש מנושיו, ניתן למצוא בעובדה שבשלהי שנת 2010 הציע החייב לאגף מס הכנסה הסדר לפיו ישלם סך של כ- 11.5 מליון ₪ לשם סילוק החוב, מה שמעיד כי לפחות באותה עת הסכום האמור היה ברשותו. במהלך הדיון בפניי טען החייב כי הצעה זו נסמכה על העסקתו הצפוייה אצל מכר בלונדון, שבינתיים הלך לעולמו, אלא שהסבר זה רחוק מלהיות משכנע.

    

8. אכן, שמיטת חובות היא מטרה לגיטימית בהליכי פשיטת רגל, על מנת לאפשר למי שנקלע לחובות, לפתוח דף חדש בחייו:

    

   "אמת נכון הדבר, מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב." (ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי (פ"ד מח(1) 45, פס' 10 לפסק דינו של השופט בך (1993)).

    

   כך גם נפסק כי:

    

   "מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר ... אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. ... אכן, חייב עלול להיות נרדף על ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל וכן "עשוי להיקלע לפעמים שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" ... אכן, קניינו של הנושה אינו חזות הכל. כנגדו קיימת גם זכותו של החייב - שניתן אף לראות בה חלק מכבודו וחירותו על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - להקים את חירותו (האישית והכלכלית) ולשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת .." (ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי (פ"ד נד(4) 197, פס' 8 לפסק דינו של הנשיא ברק (2003)).

    

9. יחד עם זאת, סעיף 69 (א) לפקודה קובע:

    

   "צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

    

   1. חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

   2. חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;

   3. חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה."

       

      משמע, המחוקק מצא לנכון להחריג מתוקפו של צו הפטר סוגי חובות מסויימים, שהוא מייחס לחובה לשלמם ערך מיוחד. מדובר בחובות שבבסיסם עומדים שיקולים חברתיים המצדיקים את החרגתם מגדרו של ההפטר:

       

      " ... המחוקק קבע כי קיימים סוגים מיוחדים של חובות, שאין מקום להסיגם מפני הרצון לאפשר לחייב להיפטר מחובותיו. מקרים אלה מנויים כאמור בסעיף 69(א) לפקודה. מדובר בחוב מזונות לפי פסק-דין (אלא אם בית המשפט כלל אותו במפורש בהפטר), בחוב שהושג במרמה, בחוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה, ובחוב המגיע למדינה בשל קנס. המשותף לכל אותם סוגי חובות הוא שבבסיסם עומדים שיקולים חברתיים מובהקים המצדיקים את "שיריון" החובות הנ"ל מפני צו הפטר בפשיטת רגל. כך, ביחס לחובות מזונות קיים אינטרס חברתי שהחייב במזונות ישלם דמי מזונות, והוא הדין לעניין חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף להם או שהשיג עליהם ויתור במרמה (סעיף 69(א)(2) לפקודה). ברור, שאין צידוק מוסרי וחברתי להפטרת חייב מחבות שנוצרה במרמה בשיתוף החייב, שאחרת יצא חוטא נשכר."

       

      (ע"א 5735/09 עיריית טבריה נ' אבנר סינואני, פס' 6 לפסק דינו של הנשיא גרוניס (פורסם בנבו, 17.04.2012).

       

      ראה גם רע"א 1685/14 דרור סדן נ' פנינסולה נכסים בע"מ, פס' טז לפסק דינו של השופט רובינשטיין (פורסם בנבו, 20.01.2015):

       

      "המחוקק ביקש שלא לאפשר לחוטא – חייב שחובו נוצר במרמה, לצאת נשכר (באמצעות הסדר פשרה)."

       

      חוב שנוצר מחמת העלמת מס הוא חוב שנוצר אגב מירמה. על כן, זהו חוב שבאופן עקרוני אין ליתן לגביו הפטר, אלא בהתקיים נסיבות חריגות, שאינן מתקיימות כאן.

       

10. החייב טוען כי חובותיו נוצרו בשנים 1993- 1999 ולכן מחמת הזמן הרב שחלף מאז, הוא זכאי להפטר. דינה של טענה זו להדחות. אכן, לעתים די בחלוף הזמן כשלעצמו כדי ליטול את העוקץ מחוסר תום ליבו של חייב המבקש הפטר, ברם, בעניננו, לא מדובר רק בחובות שנוצרו בחוסר תום לב, אלא בחובות שנוצרו בדרך של תרמית, ולכן אין מקום ליתן בגינם הפטר, לפחות לא בעת הזו. יתר על כן, החייב מצוי בהליכי הפש"ר פרק זמן קצר יחסית, למרות שהעלמת המס בוצעה לפני שנים רבות. מתן הפטר לחייב כעת, כאשר קרוב לוודאי שהחייב עודנו מסתיר נכסים בשווי כספי ניכר, פירושו מתן פרס לחייב מתוחכם, שהשכיל להסתיר את נכסיו מנושיו. זאת ועוד, הזמן שחלף לא פגע בהתעשרותו של החייב מהעלמת הכנסותיו, וגם מטעם זה השיקול של חלוף הזמן, משקלו מועט.

     

    וכפי שנפסק בענין אברהם בן דוד:

     

    "אין ללמוד מדברי כי חלוף השנים ירפא כל סוג של חוסר תום לב. די בכך שנאמר, כי גם הנתון בדבר חלוף הזמן ראוי שיקבל משקל לזכותו של החייב. כמובן, שיש לברר בכל מקרה את הסיבות ליצירת החובות ... "

11. אשר על כן, הבקשה למתן הפטר- נדחית.

     

12. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

     

     

     

     

    ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.