פס"ד לענין אפוטרופסות בלעדית לאב על הקטין נוכח נטישת האם

בעניין: הקטין  ש. א.

1. המקרה המונח בפניי מכמיר לב, ובטבורו מצוי ילד בן 10 וחצי, אשר ננטש על ידי אמו ומקום המצאה אינו ידוע, בעוד אביו עושה חיל בגידולו ובהכלת קשייו. האב עותר לקבלת אפוטרופסות בלעדית כלפי הבן, וכפועל יוצא מכך, לשלילת האפוטרופסות הטבעית הנתונה לאֵם מתוקף חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 (להלן – "חוק הכשרות").
2. לשם הכרעה זו הונחו על שולחן בית המשפט תסקיר עו"ס לס"ד מיום 20.5.19 (להלן – "התסקיר"), והן עמדת המשיב, הוא היועמ"ש.

הפן העובדתי

3. האב והמשיבה מס' 1 (להלן – "האֵם") ניהלו מערכת יחסים קצרה ממנה נולד הבן. הבן מתגורר עם אביו - גרוש, ואב לילדה נוספת. אמו של הקטין נעלמה מחייו כליל בחודש מאי 2017 או בסמוך לכך, אינה מתראה עמו או עומדת עמו בכל סוג של קשר. גם לא עם האב. רצה הגורל והקטין מתמודד עם הפרעות קשב וריכוז וקשיים רגשיים נוספים. הוא זוכה לטיפול תרופתי ומצבו מצריך טיפול ו/או מעקב מצד פסיכולוג, רופא פסיכיאטר ורופא נוירולוג. מטבע הדברים, נדרש הקטין אף לטיפולים רפואיים כאלה ואחרים. אלה, רובם ככולם, כפופים להסכמת שני ההורים, ובנסיבות העניין מקשה הדבר עד מאוד על האב, ואינו מתיישב עם טובת הקטין.

ההליך הקודם

4. יש לציין כי האב הגיש בעבר תובענה כנגד הנתבעת בעניין האחריות ההורית כלפי הקטין (תלה"מ 18233-06-17) (להלן – "ההליך הקודם"). האֵם נפקדה גם מההליך הקודם, ולא עלה בידי האב לאתרה. בית המשפט התיר עוד ביצוע תחליף המצאה. ביום 27.11.17 נתן בית המשפט פסק דין בהעדר הגנה מטעם האֵם, המעניק בידי האב את אחריות הורית הבלעדית כלפי הקטין. לא למותר להוסיף שפסק הדין האמור הפך חלוט, ולא התבקש ביטולו ו/או נפתח כל הליך מאז ועד היום על ידי האֵם.

עיקרי התסקיר

5. הקטין לומד בכתה ד' "רגשית". ילד נעים, דייקן ובעל מוטיבציה. הוא מתמודד עם לקויות קוגניטיביות, לקוּת שפתית ורגשית וקושי בהבנה ועיבוד מידע. הילד בהחלט נושא משקל על גבו, סובל מחרדות וכאבי ראש, והופנה לפסיכיאטר. שעה שהאֵם נעלמה מחיי האב והקטין, לא ניתן לקבל הסכמתה בנושאים הקושרים בבריאות וחינוך הקטין. התרשמות כל הגורמים המקצועיים שנתנו דעתם לעניין, היא שהאב מגלה מסירות אין קץ לבנו, אכפתי ומשתף פעולה, ורואה את טובת הקטין לנגד עיניו. המלצת העו"ס היא למנות את האב "לאפוטרופוס יחידני" כלפי הבן, "בעל סמכויות בלעדיות, לתת הסכמה בכל ענייני היום יום, בריאות, חינוך, רכוש בהן נדרשת חתימת שני ההורים".

עמדת ב"כ היועמ"ש

6. לאחר עיון בתסקיר, המשיב אינו מתנגד למינוי המבוקש, בכפוף להמצאת הבקשה לאֵם או ביצוע תחליף המצאה ובהעדר תגובת מצד האֵם.

דיון והכרעה

7. לאחר שקילת נסיבות העניין כולן וכשלנגד עיני טובתו של הקטין, ולאחר עיון בתסקיר ובתגובת המשיב, אני מוצאת שדין התביעה להתקבל, מבלי להכפיפה למסירת התובענה לידי האֵם או להליכים בדבר תחליף המצאה.