מזה שנתיים שהבן, כיום בן 10, גדל עם אביו, לאחר שהאֵם נעלמה כליל מחייהם. השופטת קבעה יש להעניק לאב אפוטרופסות בלעדית, שתאפשר לו מלוא הסמכות לבצע מהלכים לטובת בנו, הסובל מקשיים וחרדות.
"המקרה המונח בפניי מכמיר לב, ובטבורו מצוי ילד בן 10 וחצי, אשר ננטש על ידי אמו ומקום המצאה אינו ידוע, בעוד אביו עושה חיל בגידולו ובהכלת קשייו" – כך נפתח פסק דינה של סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, השופטת אלה מירז, שהתבקשה להכריע בבקשתו של האב לאפוטרופסות בלעדית על בנו, וכפועל יוצא מכך, לשלילת האפוטרופסות הטבעית הנתונה לאֵם מתוקף חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
הבן נולד ממערכת יחסים קצרה בין השניים, כאשר האב כבר היה גרוש ואב לילדה. במאי 2017 אמו נעלמה כליל ומאז ניתקה קשר לחלוטין. בעקבות זאת הגיש האב תביעה בעניין אחריותה של האם כלפי בנה, אך היא לא הגיעה לדיון, ובית המשפט העניק לאב את האחריות ההורית הבלעדית על בנו.
לפני כשלושה חודשים הגיש האב בקשה לאפוטרופסות בלעדית על בנו, הלומד כעת בכיתה ד'. שירותי הרווחה הגדירו את הבן, הסובל מקשיי קשב וריכוז, כילד נעים ובעל מוטיבציה, המתמודד עם לקויות בתחום בקוגניטיבי, השפתי והרגשי, ובעל קושי בהבנה ועיבוד מידע. בנוסף, הוא סובל מחרדות ומכאבי ראש, והופנה לפסיכיאטר.
שירות המבחן אכן המליץ למנות את האב ל"אפוטרופוס יחידני", שיהיה "בעל סמכויות בלעדיות, לתת הסכמה בכל ענייני היום יום, בריאות, חינוך, רכוש בהן נדרשת חתימת שני ההורים'".
חובה כבדת משקל
השופטת מירז ציינה כי "התרשמות כל הגורמים המקצועיים שנתנו דעתם לעניין, היא שהאב מגלה מסירות אין קץ לבנו, אכפתי ומשתף פעולה, ורואה את טובת הקטין לנגד עיניו. המלצת העו"ס היא למנות את האב
באופן כללי השופטת הבהירה כי אפוטרופסות היא זכות טבעית לכל הורה אך היא קודם כל חובה כבדת משקל כלפי הילד. "היכן שמשוכנע בית המשפט שהורה פרק כל עול והתנער כליל מחובותיו כלפי ילדו, הפקיר את ילדו כחפץ עזוב מבלי להביט לאחור, הרי שאותה 'טבעיות' המצויה בבסיס אפוטרופוסותו כלפי ילדו התפוגגה", כתבה.
בנוגע למקרה הנדון השופטת ציינה כי "לא ניתן להגזים בקושי שנגזר על ילד אשר ננטש על ידי אמו. בענייננו, מזלו של הילד שפר עליו, שכן אביו מצוי בחייו, דואג לכל מחסורו ומשמש לו הורה דואג, מכיל ואכפתי". מעבר לכך, השופטת הבהירה היעלמות האם משפיעה ישירות על יכולתו של האב לפעול בצורה רצופה ומהירה לטובת בנו, ומהווה גורם מעכב.
בנסיבות אלה השופטת שוכנעה שלמען טובת בנו, יש להעניק לאב מלוא הסמכות ללא כל סייג, לפנות עמו לכל הליך, מקום ואתר שיש בו להביא מזור לקטין. "בלתי מתקבל הוא על הדעת שימנע מהאב חופש פעולה או חלילה ימנע מן הקטין טיפול, כל שכן טיפול מידי, מטעמים הקשורים בנפקדותה של האֵם מחיי האב והקטין", הוסיפה השופטת.
בהתאם לכך נקבע כי לאב יש סמכות בלעדית לחתום לבדו על כל מהלך הדרוש לטובת בנו בכל התחומים – בריאות, חינוך, זכויות, מגורים ועוד.
יחד עם זאת, על מנת שלא לסתום את הגולל על אפשרות תיאורטית של חזרת האם, נקבע כי האפוטרופסות שלה לא נשללה, אך הושהתה לזמן בלתי מוגבל, עד לכל החלטת אחרת של בית המשפט.
- ב"כ המבקש: עו"ד קרן גולד בן יאיר
- ב"כ המשיב 2: משרד העבודה והשירותים החברתיים
עו"ד אורית יצחקי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין