אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתיק משפחה, עמ"ש 58079-06-23

פס"ד בתיק משפחה, עמ"ש 58079-06-23

תאריך פרסום : 02/01/2024 | גרסת הדפסה

עמ"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב -יפו
58079-06-23
31/12/2023
בפני :
1. סגן הנשיא שאול שוחט (אב"ד)
2. השופטת עינת רביד
3. השופט נפתלי שילה


- נגד -
המערערת:
ר.א.ב
עו"ד פזית שני
המשיב:
מ.ל.ב
עו"ד יאיר תיבון ועו"ד אילן גבע
פסק דין
 

השופט שאול שוחט, סגן נשיא, אב"ד

  1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (כב' הש' ורד פינקלשטיין בתמ"ש 50825-07-21), מיום 23.5.23 (להלן: פסק הדין ; פסק דינו של בית משפט קמא).

    בית משפט קמא קיבל את תביעת המשיב לביטול/הפחתה של החיוב שהוטל עליו, בהסכמה, במזונות בתו הקטינה, ילידת X.X.12. בפסק הדין (ס' 89) קבע בית משפט קמא, כי:

    1. כל אחד מהצדדים יישא במזונות הקטינה כולל מדור ואחזקתו בעת שהקטינה עמו, מבלי שצד אחד צריך לשלם לצד אחר מזונות כלשהם וזאת החל מיום הגשת התביעה, קרי מיום 23.7.21 ואילך.

    2. בנוסף הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוכיות של הקטינה כדלקמן: כלל הוצאות בית הספר (לרבות ולא למעט בגין ספרים, מחברות, ציוד כתיבה בתחילת שנה, תשלומים בתחילת שנה בהתאם לדף דרישה של בית הספר, סל תרבות, תשלומי ועד הורים, וכל הוצאה אחרת בהתאם לדרישת בית הספר), וזאת בקיזוז המענק המגיע לקטינה מאת המל"ל (ככל ומגיע), שני חוגים לכל היותר (כל צד יישא בחוג), הוצאות עבור 2 מחזורי קייטנות בקיץ, הוצאות בגין שיעורים פרטיים לקטינה בהתאם להמלצת מורה מחנכת או מורה מקצועית - והכל כנגד הצגת קבלות.

    3. כמו כן, יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות של הקטינה אשר אינן מכוסות על ידי סל בריאות או ביטוח בריאות אחר, ובכלל כך טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטים, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, אבחונים, אביזרים וטיפולים רפואיים בהתאם להמלצת הרופא המטפל, וכיו"ב – והכל כנגד הצגת קבלות.

    4. אשר לקצבת הילדים המתקבלת מהמל"ל – קצבה זו תיועד לטיפול הרגשי של הקטינה והצדדים ישאו בחלקים שווים ביתרת התשלום.

    5. כל עוד הקטינה לומדת בהרצליה – האב יהיה ההורה המרכז לעניין תשלום ההוצאות החינוכיות של הקטינה כאשר קצבת המל"ל המתקבלת בתחילת שנה תועבר לידיו ותשמש לתשלום הוצאות ביה"ס בתחילת שנה כמפורט לעיל.

    6. שאר הקצבאות שיתקבלו לידי הקטינה – יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים.

  2. את תוצאת פסק הדין תמך בית משפט קמא בקביעות העובדתיות/משפטיות הבאות:

    המשיב הוכיח שינוי נסיבות מהותי בזמני השהות שלו עם הקטינה ממועד החתימה על ההסכם. מדובר בהרחבה משמעותית של זמני השהות שלו עמה לעומת מה שנקבע בהסכם שמהווה "שינוי נסיבות מהותיים שמצדיקים מחדש של סוגיית מזונות הקטינה" (ס' 29-28, 31 לפסק הדין).

    משנקבע כי יש בהרחבת זמני השהות כדי להוות שינוי נסיבות מהותי, יש לבחון את העקרונות המנחים לפסיקת מזונות בהתאם להלכת בע"מ 919/15 וליישמם במקרה שלפניו בהיות הקטינה מעל גיל 6 שנים (ס' 32 לפסק הדין).

    פסיקת המזונות בעידן שלאחר בע"מ 919/15 מהווה שקלול של מספר פרמטרים כאשר החישוב יעשה בשים לב ליחס הכנסות ההורים מכלל המקורות, לצרכי הקטינה ולחלוקת זמני השהות של הקטינה עם מי מההורים ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ס' 35 לפסק הדין).

  3. על בסיס קביעות אלה בחן בית משפט קמא את יחס הכנסות הצדדים, את צרכי הקטינה תוך הבחנה בין צרכים תלויי שהות לצרכים שאינם תלויי שהות וקבע את חיוב המזונות בהתייחס לצרכים תלויי השהות תוך התחשבות בזמני השהות ויחס ההכנסות ואת הצרכים שאינם תלויי שהות לפי יחס ההכנסות.

  4. משקבע את יחס ההכנסות 52% למערערת ו – 48% למשיב ואת זמני השהות 58% עם המשיב ו – 42% עם המערערת קבע את שקבע לגבי נטל החיוב.

  5. המערערת לא השלימה עם פסק הדין והגישה את הערעור שלפנינו.

  6. אני סבור שאין מנוס מקבלת הערעור.

  7. בהסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים, אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 24.7.13, נקבע חיובו של המשיב במזונות הקטינה כדי 1600 ₪ לחודש ובנוסף מחצית מהוצאות רפואיות אשר אינן ממומנות על ידי קופת החולים/ביטוח פרטי ככל שקיים ולרבות טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק, טיפולי שיניים, אורתודנטיה, משקפיים וכו' (תוך חובת היוועצות ביניהם קודם לטיפול וקביעת גורם מכריע) ; מחצית מהוצאות חינוכיות חריגות כמפורט שם תוך קביעת מנגנון נחיצות ומנגנון תשלום ; מחצית מעלות שני חוגים עד עלות של 300 ₪ לחוג ; מחצית משני מחזורי קייטנה בחופשת הקיץ עד לעלות של 2200 ₪ לכל מחזור ; קיצבת הילדים של המל"ל וכל תשלום נוסף שלו יתווספו לדמי המזונות. על כל אלה יוסיף המשיב וישלם, בכפוף להצגת חוזה שכירות בר תוקף, שליש מדמי השכירות לדירה שתשכור המערערת, עד לסכום של 1500 ₪ לחודש. בסעיף 28 להסכם הגירושין נקבעה המוחלטות של החיוב כממצה את השתתפותו של המשיב בכל צרכי הקטינה מכל מין וסוג שהוא.

  8. ההלכה לפיה החיוב במזונות ניתן לשינוי עקב שינוי נסיבות מהותי ידועה וברורה ואינה צריכה ראיה. כך גם ההלכה לפיה מהותיות השינוי נדרשת ביתר שאת מקום שהחיוב נקבע בהסכם בין הצדדים. זאת, משום היותו חלק ממכלול תנאי ההסכם ומשום הצורך להקנות לו יציבות וקביעות כחלק ממענה ראוי להסתמכות הצדדים על הוראותיו ועל ההסכמות שנקבעו בו (ראו בג"ץ 4407/12. עמד על כך בית משפט קמא בהרחבה בפרק המסגרת הנורמטיבית בפסק הדין.)

  9. ההלכה האמורה נותרה על מכונה גם לאחר פריצתו של בע"מ 919/15. גם לכך נתן בית משפט קמא את דעתו עת היפנה, בס' 26 לפסק דינו, לפסק הדין בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני ואח' ; 20.1.21. ברם, בפסק דין זה (להלן: פסק דין פלונית) קבע בית המשפט העליון גם מה יעשה ואיך יעשה בחיוב המזונות שאת ביטולו/שינויו מבקשים לאחר שנקבע שחל שינוי נסיבות מהותי.

    וכך באו הדברים לידי ביטוי : "ראוי לבחון באופן מתוחם את הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות המהותי, וביחס אליו בלבד להחיל את העקרונות שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15 תוך חתירה, ככל הניתן, וככל שקיימת הצדקה, לצמצום היקף ההתדיינות. ככל שמדובר בשינוי באחד מרכיבי המזונות, אין מקום להחיל את הלכת 919/15 ביחס לכלל סכום המזונות, ולשנות באופן דרמטי את שיעור המזונות, אלא יש לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להלכת בע"מ 919/15".

  10. בכך צמצם בית המשפט העליון את היקף ההתדיינות באותם מקרים בהם נקבע, לאחר בע"מ 919/15, כי חל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק עיון מחודש בחיוב המזונות. קביעה כאמור אין משמעה ביטול פסק הדין בו נקבע החיוב שביטולו/שינויו מתבקש או פתיחה לרווחה של הוראות ההסכם בהן נקבע החיוב וקיום דיון מחדש כאילו יש לפני הערכאה הדיונית תביעת מזונות חדשה שאותה יש לבחון, על כל רכיביה ונתוניה, בהתאם לבע"ם 919/15.

    כך למשל, כמו במקרה שלפנינו, שינוי הנסיבות המהותי הינו בזמני השהות בלבד. שינוי זה אכן מצדיק עיון מחודש בחיוב המזונות, כפי שקבע בית משפט קמא. ברם, אין בשינוי זה כדי להרחיב את היקף ההתדיינות בערכאה הדיונית לכדי בחינת גובה החיוב מחדש כבתביעה ראשונה למזונות והפעם על פי העקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15. על הערכאה הדיונית לבחון את השלכות השינוי הספציפי הזה בהתאם להלכת בע"מ 919/15.

    שינוי בזמני השהות יש בו כדי להשפיע אך ורק על חלוקת נטל החיוב באשר לצרכים תלויי השהות. אין בו כדי להשליך על חלוקת נטל החיוב באשר לצרכים שאינם תלויי שהות או על חלוקת החיוב באשר להוצאות המיוחדות/החריגות. לעומת זאת, שינוי ביחס ההכנסות ישפיע על חלוקת נטל החיוב הן באשר לצרכים תלויי השהות הן באשר לצרכים שאינם תלויי שהות הן באשר להוצאות המיוחדות/החריגות.

  11. במקרה שלפנינו אכן חל שינוי נסיבות מהותי בזמני השהות של המשיב עם הקטינה. משני לילות במחזור של שבועיים (14% בחודש) בהתאם להסכם הגירושין, הורחבו הסדרי הלינה, מאז הגשת התביעה ועד למתן פסק הדין, לכדי שמונה לילות במחזור של שבועיים (58% בחודש). בכך הורחבו הסדרי השהות ב – 44%.

  12. משכך, השלכות השינוי, על פי העקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15, אמורים להפחית את חיוב המזונות בו נושא המשיב, כתשלום לידי המערערת, בסכום שישקף את עלות הצרכים תלויי השהות של הקטינה ב – 44% (בו נושא המשיב ישירות בגין הרחבת זמני השהות) הא ותו לא, ואין בו כדי לבטל כליל את חיוב המזונות שנקבע בהסכם הגירושין ולהפוך אותו לחספא בעלמא. הטעם לכך – הסכמת המשיב לשלם, בהסכם הגירושין, 1600 ₪ לחודש למזונות הקטינה ניתנה מתוך הכרה כי הקטינה שוהה אצלו שני לילות בחודש. בפרק זמן זה הוא נושא בפועל בהוצאותיה תלויות השהות. השינוי הינו בהפרש בלבד. אין בשינוי זה כדי להביא לתוצאת פסק הדין של בית משפט קמא - ביטול מלוא חיוב המזונות בסך 1600 ₪ שהמשיב הסכים ליטול על עצמו בהסכם הגירושין. תוצאה זו משנה באופן דרמטי את שיעור המזונות ואינה מסתברת. זאת עוד, בשינוי האמור, שיש בו כדי להביא לקיומם של שני בתים בהם חלוקת זמני השהות שווה (במקרה שלפנינו עם נטייה קלה לטובת המשיב), יש כדי להגדיל את צרכי הקטינה. בית משפט קמא עמד על כך בסעיף 60 לפסק דינו. גובה הצרכים המינימליים של קטין, תלויי שהות ושאינם תלויי שהות, נקבע בפסיקה כדי 2250 ₪ לחודש בשני הבתים. קביעה זו היא בבחינת ברירת מחדל מקום שהצדדים לא השכילו להניח לפני הערכה הדיונית נתון שונה, גבוה או נמוך יותר. דומה הדבר לברירת המחדל שמעמידה את הצרכים ההכרחיים של 'קטני קטנים', על סכום שהגיע, עובר לבע"מ 919/15, לכדי 1700-1600 ₪ לחודש.

  13. בהקשר זה נחזור ונבהיר את אשר הבהרנו לא אחת כי נכון וראוי שבעלי הדין, כבר בכתבי טענותיהם, בפירוט הצרכים, יבחינו בין השניים ואף יכוונו הוכחותיהם להבחנה ביניהם. כך גם הערכאה הדיונית, וביתר שאת, נכון וראוי שתבחין בין השניים שכן חלוקת נטל החיוב באשר להם שונה היא. בעוד שחלוקת זמני השהות רלבנטית לחלוקת הנטל בצרכים תלויי השהות אין היא רלבנטית לחלוקת הנטל בצרכים שאינם תלויי שהות ובצרכים המיוחדים/החריגים שמתבצעת בהתאם ליחס הכנסות.

     

  14. במקרה שלפנינו, עת הסכם הגירושין נחתם בין הצדדים לפני עידן בע"מ 919/15, נקבע חיובו של המשיב לכדי 1600 ₪ מבלי להבחין בין שני סוגי הצרכים. סכום זה כלל בתוכו הן את הצרכים תלויי השהות הן את הצרכים שאינם תלויי שהות (כגון ביגוד והנעלה, תספורת וכו'). הצדדים לא השכילו להניח לפני בית המשפט קמא תשתית עובדתית ראויה שתאפשר כימות של הצרכים, אלה גם אלה (סעיף 63 לפסק הדין) למועד הסכם הגירושין אף לא במועד הגשת התביעה לביטול/שינוי. משכך, ובהינתן ההלכה בפסיקה לפיה הצרכים של קטין, הן תלויי השהות הן שאינם תלויי שהות, בשני בתים גבוהה יותר, עשה בית משפט קמא, בלית ברירה, שימוש בברירת המחדל – 2250 ₪ - תוך שהוא מפריד בין הצרכים תלויי השהות לאלה שאינם תלויי שהות. בית משפט קמא העמיד, מתוך סכום זה, את הצרכים תלויי השהות, בהם כלל מזון, מים, הסעות ובילויים (ס' 62 לפסק הדין) על 1700 ₪ לחודש (ס' 64 לפסק הדין).

  15. משאלה הנתונים, משהצרכים תלויי השהות של הקטינה, בשל השינוי בזמני השהות שהביא לקיומם של שני בתים, גדלו לכדי 1700 ₪ והנטל על המשיב גדל ב- 44% אזי יש לקבוע כי השינוי יבוא לידי ביטוי בהפחתת הנטל על האב ב – 44% מתוך סכום זה והעמדת החיוב לתשלום למערערת על 952 ₪ לחודש.

    ושוב! משאנו בתביעה לביטול/שינוי חיוב מזונות עקב שינוי נסיבות מהותי, ההלכה שנקבעה ב פסק דין פלונית באשר 'למה יעשה ואיך יעשה' בשינוי המהותי שהוכח, מכוונת לבחינת השלכותיו באופן מתוחם, ולא מאפשרת בחינת חיוב המזונות מחדש, משל היינו בתביעה ראשונית למזונות, ולחלק את הנטל גם בהתחשב ביחס ההכנסות, גם אם חל בו שינוי.

    תוצאה זו אינה מכבידה על המשיב. היא נוטלת מהסכום שעליו להעביר למערערת בגין הצרכים תלויי השהות, שעלה עקב השינוי בזמני השהות וקיומם של שני בתים, את החלק שהוא אמור לשאת בו ישירות כלפי הקטינה בפרק הזמן הנוסף שהיא שוהה עמו עקב השינוי בזמני השהות, בהתאם לסכום שעלה עקב השינוי, ומותירה אותו בידיו.

  16. ומה באשר לצרכים שאינם תלויי שהות?

    בהינתן ברירת המחדל (2250 ₪ לחודש בשני בתים) ראה בית משפט קמא לנכון להעמיד את הצרכים שאינם תלויי שהות על 500 ₪ לחודש מתוכם 250 ₪ בגין ביגוד והנעלה והיתרה בגין מתנות ליום הולדת, טלפון נייד, שירותי בריאות ותרופות, משחקים, נסיעות וכלי כתיבה (ס' 70 לפסק הדין). משחלוקת הנטל של צרכים אלה נעשית בהתאם ליחס ההכנסות בחן בית משפט קמא את הכנסות הצדדים נכון למועד התביעה לביטול/שינוי (ס' 52 לפסק הדין) ובסופו של יום, לאור הפער הנמוך שמצא (ס' 72 לפסק הדין), קבע כי כל צד יישא בצרכים שאינם תלויי שהות כשהקטינה שוהה עמו.

     

  17. דרך הילוכו של בית משפט קמא הייתה יכולה להיות נכונה אילו הייתה מונחת לפניו תביעה ראשונית למזונות. ולא היא. לפניו הייתה מונחת תביעה לביטול/שינוי גובה חיוב של מזונות שנקבעו בהסכם גירושין כשהשינוי היחידי היה שינוי בזמני השהות. רוצה לומר – לו בהסכם הגירושין הייתה הבחנה בין שני סוגי הצרכים וסכום החיוב לא היה מכומת כסכום אחד (1600 ₪) לשני סוגי הצרכים או לחילופין היו מניחים הצדדים לפני בית משפט קמא תשתית עובדתית ראויה לביצוע ההבחנה בין שני סוגי הצרכים אזי לפי פסק דין פלונית לא היה מקום לשנות את הסכום שנועד לכיסוי ההוצאות לצרכים שאינם תלויי שהות, שכן לשינוי זמני השהות אין כל השלכה עליו.

  18. מה יעלה, אפוא, בגורל הצרכים שאינם תלויי שהות במקרה שלפנינו?

    צרכים אלה היו חלק מסכום המזונות ששילם המשיב בהתאם להסכם הגירושין, סכום מזונות שהיווה חלק מהסכם כולל בגדרו כל צד עשה לעצמו את חישוביו, קיבל על עצמו חיובים וויתר על זכויות. כך גם נקבעו במסגרת ההסכם הסדרים למתן הגט, לאפוטרופסות ומשמורת, נקבע מרכז חיי הקטינה, הסדרי השהות, הצהרת האם שאין לה זכויות בדירת האב, מועד פינוי האם מדירת האב, תכולת הבית, הסדר לעניין זכויות סוציאליות, הרכב, מזונות ומדור הקטינה ועוד. אין מקום לשלול סכום זה מהמערערת מחד ולהטיל עליה לשאת במחצית עלות צרכים אלה כשהקטינה אצלה, מהכנסותיה שלה, כשלפי ההסכם נתן המשיב בידה סכום של 1600 ₪ שכיסה גם צרכים אלה. ושוב! אנו בתביעה לביטול/שינוי כשהשלכות השינוי על חלוקת הנטל מחדש אמורה להיעשות בהתאם לפסק דין פלונית.

    בהתאם לפסק דין פלונית, אין בנסיבות החדשות שנוצרו באשר לחלוקת זמני השהות כדי לשנות את נטל החיוב בהוצאות שאינן תלויי שהות. עם זאת, בהיות ביתו של המשיב הבית העיקרי (ס' 88 לפסק הדין) ובהיותו ההורה המרכז כל הנוגע לתשלום ההוצאות החינוכיות של הקטינה (ס' 89(ה) לפסק דין) יהא המשיב האחראי הבלעדי לסיפוק צרכי הקטינה שאינם תלויי שהות, כפי שהוערכו על ידי בית משפט קמא. התוצאה היא שהמשיב ישלם למערערת את הסך של 952 ₪ שהוא אמור לשלם לה בגין הצרכים תלויי השהות ויישא ישירות בצרכיה שאינם תלויי שהות, כאמור לעיל.

  19. עניין נוסף שהוא מושא לערעור – מדור הקטינה.

    בית משפט קמא ייחס למערערת הוצאות מדור בסך 2100 ₪ לחודש מחצית מדמי שכירות שמשולמים על ידה ועל ידי בן זוגה החדש. מאחר ולה 3 ילדים מנישואיה השניים נוסף על הקטינה העמיד את חלקם של הקטינים על 50% מהמחצית. קרי, 1100 ₪ לחודש. את חלקה של הקטינה גזר לארבעה – 275 ₪ לחודש. לאור זמני השהות שהקטינה שוהה עמה (42%) חלקה של המערערת בנטל הוא 115 ₪ לחודש. בהתחשב ביחס ההכנסות נקבע כי המשיב יעביר למערערת סך של 55 ₪ לחודש (ס' 80-75 לפסק הדין).

  20. תוצאה זו אינה יכולה לעמוד.

    הטענה כי דירת המגורים בה מתגוררים המערערת והקטינה משמשת למגורי בן זוג ושלשה ילדים נוספים נטענה על ידי המשיב בהליך קודם בו עתר על בסיסה לקבוע ששיעור השתתפותו בשיעור דמי המדור של הקטינה יעשה כחלק יחסי של מספר הנפשות שמתגוררות בבית המערערת. עתירה זו, אשר הוגשה בתמ"ש 16904-09-19 הייתה חלק מסעד כולל בו עתר לביטול חיובו במדור הקטינה כפי שנקבע בהסכם הגירושין.

    בית המשפט לענייני משפחה קיבל את העתירה וקבע, כי "הערכת מדור הקטינה תיעשה כחלק יחסי מדמי השכירות המשולמים בפועל בהתחשב בכך שהמושכר שימש ומשמש גם בני משפחה נוספים של האם שאין האב חב לכלכלם או לממן להם שכירות" (ס' 27 לפסק דינו בתמ"ש 16904-09-19 מיום 13.7.21) והפחית את חיובו של המשיב לכדי שישית מדמי המדור ועד עלות של 1500 ₪ (ס' 28 לפסק הדין האמור).

    על פסק דין זה הוגש ערעור על ידי המערערת.

    בפסק הדין, בהקשר של דמי המדור, קבע בית המשפט המחוזי (עמ"ש 36847-05-21 הרכב השופטים. צילה צפת, אב"ד, עינת רביד, נפתלי שילה) כהאי לישנא:

    "סעיף המדור נוסח ונקבע כחלק מההסכם שבין הצדדים ובגדרו התחייב האב לתשלום דמי מדור של שליש מדמי השכירות ועד לסכום מכסימלי של 1500 ₪. האם לא הוגבלה במסגרת ההסכם לכמות הנפשות שתגורר עמה בדירה, למספר החדרים, לאיכות הדירה וכיוב'. כל שנקבע הוא שליש מדמי השכירות ועד סך של 1,500 ₪. קביעה זו הייתה במסגרת הסכם הגירושין בגדרו כל צד עשה לעצמו את חישוביו, קיבל על עצמו חיובים וויתר על זכויות. כך גם נקבע במסגרת ההסכם הסדרים למתן הגט, לאפוטרופסות ומשמורת, נקבע מרכז חיי הקטינה, הסדרי השהות, הצהרת האם שאין לה זכויות בדירת האב, מועד פינוי האם מדירת האב, תכולת הבית, הסדר לעניין זכויות סוציאליות, הרכב, מזונות ומדור הקטינה ועוד. מכאן שקביעת תשלום המדור בדרך של שליש מדמי שכירות ועד לסכום כולל של 1,500 ₪ מהווה חלק מההסדר האישי, הכספי והרכושי הכולל שבין הצדדים ולא ניתן להתערב בו אלא במקרים מיוחדים שלא ניתן היה לצפותם מראש.

    המקרה שלפנינו אינו מיוחד ובוודאי שניתן היה לצפות מראש בעת חתימת ההסכם שהאם תמצא זוגיות חדשה ואף ייוולדו לה ילדים נוספים, אשר כולם יגורו עימה באותו בית כדרכם של אנשים צעירים. אין כל דבר חריג בכך ולכן אין זה בגדר שינוי נסיבות חריג ובלתי צפוי אשר על בית המשפט להתערב בגינו ולשנות את אשר הוסכם ונחתם בין הצדדים במסגרת הסדרת כל ענייניהם. ראו, למשל, את דברי כב' השופט משה לנדאו בע"א 259/75 שטראוס נ' שטראוס, פ"ד ל(3) 351, 364 כי: "נישואיו השניים של המשיב והחובות החומריות הנוספות שהמשיב קיבל על עצמו בעקבות נישואין אלה – היו בגדר הצפוי מראש. "

    יתר על כן, סכום המזונות הוגבל מלכתחילה לשליש ועד סכום של 1,500 ₪, ולו הייתה האם נשארת לבדה עם הקטינה בתל אביב כיום בדירת שלושה חדרים ברחוב רוטשילד בתל אביב הרי ששכר הדירה מן הסתם היה עולה בהרבה על 4,500 ₪ לחודש ולא היה לאב כל פתחון פה אלא לשלם את מלוא שליש דמי השכירות ועד סך של 1,500 ₪. דוגמא זו ממחישה שעסקינן בהסדר כלכלי גרידא שאינו קשור כלל בנסיבות החיים, למעט חיובה של האם לשכור דירה שבה תתגורר גם הקטינה ולשלם דמי שכירות. אגב, במעבר לנופים הקטינה האם את דמי המדור שחייב בהם האב ל- 1,200 ₪ לחודש.

    לפיכך, אציע לחברתי וחברי, כי בסוגיה זו נקבע שדמי המדור שמשלם האב לקטינה לא ישונו וככל שהאם תציג "חוזה שכירות בר תוקף" הרי האב יהיה חייב לאם שליש מדמי השכירות ועד לסכום של 1,500 ₪ ללא קשר למספר הנפשות המתגוררות עם האם והקטינה" (להלן: פסק המדור בערעור).

    בקשה של המשיב להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין זה נדחתה על ידי בית המשפט העליון.

  21. בנסיבות אלה קשה להכיל את פסק דינו של בית משפט קמא אשר בחר להתעלם מפסק הדין האמור ולמרות האמור בו, למרות ההנחיות שנקבעו בו, חזר ושינה את חיוב המשיב במדור הקטינה תוך התחשבות באותן טענות שנטענו ונדחו והביא בפועל לביטול החיוב, למעט תשלום זניח של 55 ₪ לחודש.

    פסק המדור בערעור הינו פסק דין חלוט. נכון, גם הוא נתון לשינוי. ברם, מה נתון לשינוי בו? לא העקרונות שנקבעו בו. לא ההנחיות לפיהן אין להתחשב במספר הנפשות המתגוררות בו. שינוי בחיוב המדור יכול ויהיה ככל שיש בשינוי בהסדרי השהות כדי להשליך עליו שכן עלות המדור מהווה חלק מהצרכים תלויי השהות. ברם, לא במקרה שלפנינו בו נבחנת עלות המדור במסגרת תביעה לשינוי נסיבות והחיוב במדור נקבע במסגרת הסכמה כוללת, בהסכם גירושין. עלות המדור של הקטינה, שנקבעה כאמור כחלק מהסכמה כוללת, נותרה כשהייתה גם אם הקטינה שוהה בו פחות ימים בחודש. השינוי בזמני השהות לא הקל על המשיבה אף לא הכביד על המשיב שממשיכים לשאת באותה עלות מדור כשהייתה טרם השינוי.

    סוף דבר

  22. לאור האמור לעיל:

    1. סעיף 89(א) לפסק הדין מבוטל. המשיב ישלם למערערת עבור מזונות הקטינה, החל מיום הגשת התביעה, 23.7.21, סך של 952 ₪ לחודש. סכום זה יהא צמוד למדד יוקר המחייה הידוע ביום זה, קרי מדד חודש יוני 2021, ויתעדכן אחת לשלשה חודשים ללא תשלום הפרשים בין תקופת עדכון אחת לרעותה.

    2. לא נעלמה מעיני טענת המערערת באשר לתקופה ממנה תחול ההפחתה. לאור תוצאת פסק הדין בערעור לא ראיתי מקום לשנות מקביעתי.

    3. הוראות סעיפים 89(ב), (ג), (ד) לפסק הדין מבוטלות. הוראות ס' 25 להסכם הגירושין על סעיפיו הקטנים והוראת ס' 26 להסכם הגירושין תישארנה על כנן ותבואנה במקום סעיפים אלה.

    4. המשיב יישא ישירות בעלות צרכי הקטינה שאינם תלויי שהות המפורטים בפסק דינו של בית משפט קמא (ס' 70 לפסק הדין של בית משפט קמא).

    5. הוראת סעיף 89(ה) לפסק הדין תישאר על כנה. משנקבע כי המשיב יהא ההורה המרכז לעניין תשלום ההוצאות החינוכיות של הקטינה, קביעה שאינני רואה מקום להתערב בה, ישולם מענק הלימודים של הקטינה שמשולם בתחילת שנה על ידי המוסד לביטוח לאומי לידי המשיב. המשיב יהא אחראי להשתמש בכספי המענק כאמור בסעיף 25(ג) להסכם הגירושין וסעיף 89(ה) לפסק הדין.

    6. חיוב המדור בהתאם לסעיף 19 להסכם הגירושין יוותר על כנו.

    7. קצבת הילדים המשולמת על ידי המוסד לבטוח לאומי עבור הקטינה תשולם לידי המערערת בהתאם לרישא של ס' 27 להסכם הגירושין.

      המשיב יישא בהוצאות המערערת כדי סך של 10,000 ₪.

      העירבון על פירותיו יושב למערערת באמצעות באת כוחה.

       

      תמונה 6

      שאול שוחט, שופט

      סג"נ-אב"ד 

       

       

      כבוד השופטת עינת רביד

      אני מסכימה.

      תמונה 7

       

       

       

       

      עינת רביד, שופטת

       

      כבוד השופט נפתלי שילה

      אני מסכים.

      תמונה 5

      נפתלי שילה, שופט

      הוחלט כאמור בפסק דינו של סגן הנשיא, אב"ד השופט שוחט.

      פסק הדין מותר לפרסום בהעדר שמות הצדדים ופרטים מזהים אחרים.

      ניתנה היום, י"ט טבת תשפ"ד, 31 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.

       

      תמונה 4

       

      תמונה 3

       

       

      תמונה 2

      שאול שוחט, שופט, סגן הנשיא

      אב"ד

       

      עינת רביד, שופטת

       

       

      נפתלי שילה, שופט

       

       


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ