פס"ד בתביעת אב לבטל רישום זכויות בדירה על שם בנו

עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בתביעת אב, התובע לבטל רישום זכויות בדירה על שם בנו הנתבע, וליתן פסק דין הצהרתי כי התובע הוא בעל הזכויות בדירה נשוא המחלוקת.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. התובע ואם הנתבע התגרשו בשנת 2006.

2. התובע היה בעבר בעל עסק לקונפקציה של בגדי ילדים. לטענתו, נקלע לקשיים כספיים ועקב כך הוא נאלץ לסגור את עסקו בשנת 2000. בשנת 2004 הוצא כנגד התובע צו כינוס נכסים בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

3. במסגרת הסכמות שהיו בין התובע לאם הנתבע, שגובשו להסכם גירושין, הוסכם כי תמורת המכר תשולם לאם הנתבע כנגד קיזוז חובותיו אליה, וכי יתרת תמורת המכר תשולם לתובע בכפוף לכך שירכוש דירה על שם הנתבע ותהיה לו בדירה זו זכות מגורים לכל ימי חייו.

4. ואכן, בכספים שקיבל התובע הוא רכש דירה ואת זכויותיה רשם על שם הנתבע, תוך שהובהר לנתבע, לטענת התובע, שהזכויות בדירה תהיינה רשומות של שמו באופן פורמלי בלבד, והוא אף הבהיר לו שאינו יכול לרשום הזכויות בדירה על שמו עקב צו הכינוס, והנתבע ניאות לכך.

5. התובע הוסיף וטען בתביעתו, כי הסכמות ברוח זו הושגו בסוף הליך הגישור בין הצדדים, ובעקבות הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים ב-2005.

6. ביום 18.2.2010, קיבל התובע את ההפטר מפשיטת הרגל. התובע פנה איפוא לנתבע כדי שיחזיר את רישום הדירה על שמו. התובע הוסיף כי סירובו של הנתבע להעביר הזכויות בדירה על שם התובע "מונע משיקולים זרים ומנימוקים לא רלבנטיים לעצם העניין שאין בהם ממש והינם בגדר תירוצים ותו לא". הנתבע אף טען באוזני התובע כי הוא נמצא "בין הפטיש לסדן", כשכוונתו לאמו המתנגדת בתוקף לכך שישנה את רישום הזכויות בדירה.