פס"ד בתביעה שהגיש בן כנגד אמו ואחותו לביטול העברה של מחצית זכויות בדירת מגורים, לידי הבת

עניינו של פסק הדין, תביעה שהגיש בן כנגד אמו ואחותו (הנתבעות 2 ו-1 בהתאמה) לביטול העברה של מחצית זכויות בדירת מגורים, אותן ירשה האם בצוואת האב המנוח, ללא תמורה, לידי בתה (הנתבעת 1).

לטענת הבן, האם לא היתה כשירה לבצע את העברת הזכויות ללא תמורה לידי הבת הואיל וזמן קצר לפני העברתן מונה לאם אפוטרופוס וכן משום השפעה בלתי הוגנת של הבת על האם; כן לטענת הבן, יש להורות על ביטול עסקת העברה ללא תמורה לבת נוכח צוואת האב המנוח ובהיותה נוגדת את סעיף 42 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965.

רקע עובדתי ודיוני כללי:

1. התובע (להלן: "הבן") והנתבעת 1 (להלן: "הבת") הינם אחים, ילדיהם של מר ה' א' ז"ל (להלן: "האב"; "האב המנוח") אשר הלך לעולמו בשנת 2008 ושל הנתבעת 2, גב' ח' א' (להלן גם: "האם") תבדל"א.

2. יצוין, כי ביום 7.9.14 ניתן צו למינוי אפוטרופוס על גופה ורכושה של האם, כמפורט להלן.

3. במהלך חייהם המשותפים היו האב והאם בעלים בחלקים שווים של דירת מגורים ברחוב --- הידועה כגוש ... חלקה ... תת חלקה ... (להלן: "הדירה").

4. ביום 31.5.72 הותיר אחריו האב צוואה בה קבע כי הוא מוריש את כל רכושו לאשתו, הנתבעת 2, וכי לאחר מותה יעבור רכושו לשני ילדיו (התובע והנתבעת 1) בחלקים שווים ביניהם. כן מינה האב את האם כמבצעת צוואתו וככל שהאם לא תהיה בחיים, תמונה אחותו גב' ל' ר' במקומה. כך לשון הצוואה:

"1.        את כל רכושי ללא יוצא מן הכלל הנני מצווה לאשתי האהובה ח' א' לבית ש'. לאחר מות אשתי הנני מצווה את כל רכושי לשני ילדי: נ' י' א' ול' מ' א' בחלקים שויים.

2. זאת היא צוואתי האחרונה וכל צוואה אחרת הקודמת לה בטלה בזה.
3. צוואה זו תחול ותהא בת תוקף לגבי כל נכסי מכל סוג ומין שהוא, בין לרכוש שיש לי כיום ובין לזה שיהיה לי בעתיד.
4. הנני שומר לעצמי את הזכות לבטל צוואה זו או חלק ממנה בכל עת ובכל צורה שהי. בכפיפות לזאת, הרי צוואתו זו הינה רצוני המחלט והאחרון ולכן אין לאיש הרשות לערער עליה לאחר מותי.