הבת גרמה לאם להעביר לה זכויות בדירה אחרי שאחיה הגיש בקשה למנות לה אפוטרופוס. בית המשפט התרשם כי העסקה בוצעה תחת השפעה לא הוגנת.
בית המשפט למשפחה בתל-אביב ביטל לאחרונה מתנה לגבי מחצית מהזכויות בדירת המגורים שירשה אם לשניים מאביהם המנוח. השופטת ורד שביט פינקלשטיין קבעה כי בתהּ ניצלה את התלות הגדולה של אמהּ החולה כדי להשפיע עליה באורח פסול, במטרה להתנקם באחיה ולשלול ממנו לרשת חצי מחלקו של אביהם בדירה, כפי שהורה בצוואתו.
האב המנוח הלך לעולמו ב-2008 והותיר אחריו צוואה שקבעה כי רכושו, כולל חצי מהזכויות בדירה בה גר עם האם, יעבור אליה ולאחר מותה יחולק בין שני ילדיהם שווה בשווה.
בהתאם לצוואה האם הפכה להיות בעלת הדירה וכ-4 שנים לאחר מכן נתנה אותה במתנה לבתהּ. זמן קצר לאחר מכן מצבה הקוגניטיבי הידרדר עד כדי כך שמונתה לה אפוטרופסית לרכוש.
בין לבין הגיש בנהּ תביעה לביטול העברת הזכויות בדירה לאחותו, שלטענתו נעשתה כשאמו כבר לקתה בדמנציה והייתה נתונה להשפעה לא הוגנת מצד אחותו שהשתלטה על נכסיה.
הבת, שכיום מתגוררת בדירה המדוברת בעוד אמהּ שוהה בבית אבות, הכחישה את הדברים וטענה כי עם אמהּ הייתה רשאית לעשות ככל העולה על רוחה ברכוש שהוריש לה בעלה המנוח, וכי הענקת הדירה נעשתה מרצונה החופשי וכשהייתה צלולה, כפי שמעידות חוות דעת של פסיכוגריאטר שבדק אותה טרם העסקה.
האפוטרופסית של האם העלתה לעומת זאת חשש כבד באשר להשפעה הגדולה שהייתה לבת על האם, וסברה כי יש להחזיר לה את הזכויות בדירה.
הייתה הכוח המניע
השופטת שביט פינקלשטיין ציינה כי הבן-התובע לא הוכיח שאמו לא הייתה כשירה משפטית לבצע את עסקת המתנה בתקופה בה בוצעה. לעומתו, חוות הדעת שהגישה הבת כמו גם תסקירי הסעד בהליכי האפוטרופסות מעידים כי האם הייתה עדיין צלולה.
ואולם, השופטת סברה כי בכל זאת יש לבטל את העסקה בנוגע לחצי מהזכויות שירשה האם מבעלה המנוח. זאת, עקב השפעה בלתי הוגנת של בתה, שהייתה נחושה להתנקם באחיה בעקבות סכסוך שפרץ ביניהם, ולעקוף את הוראות הצוואה של אביהם.
השופטת ציינה כי מצבה הבריאותי המדורדר של האם והקשר האינטנסיבי בינה לבין בתה, כמו גם עדותה הבעייתית של הבת והחשש שהובע בתסקירי הסעד באשר ללחצים שהיא מפעילה על האם, מעידים על כך שניצלה את התלות שלה כדי לקבל את הדירה.
לכך מתווספת ההתנהלות שלה סביב העברת הזכויות. בהקשר זה השופטת ציינה כי הבת היא שיזמה את המהלך, יצרה קשר עם עורך דין, הזמינה אותו להחתים את אמה על המסמכים בבית האבות, הייתה ליד החדר בו התבצעה העסקה ואף דאגה מבעוד מועד לקבל חוות דעת לגבי מצבה הקוגניטיבי.
התנהלות זו, הוסיפה השופטת, כלל לא מובנת לנוכח העובדה ששלוש שנים קודם לכן האם ערכה צוואה שבה הורישה לה את כל רכושה, כך שלא ברור מדוע הייתה זקוקה לדירה עוד בחייה.
משכך השופטת קבעה כי "כל מטרת העברת הזכויות בדירה ללא תמורה לידי הבת נועדה להבטיח 'בכל מחיר' כי הבן לא יקבל את חלקו על פי צוואת האב".
לנוכח הדברים האמורים העסקה בזכויות שירשה האם מבעלה המנוח בוטלה ובתה חויבה לשלם לאחיה הוצאות משפט של 25,000 שקל.
- ב"כ התובע (האח): עו"ד שי אפק
- ב"כ הנתבעת (האחות / הבת): חנניה לוינגר, עורך דין ירושות וצוואות
- ב"כ האם: האפוטרופסית לדין עו"ד עיינה אונגר-לטין
עו"ד ליאור דהאן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין