ביהמ"ש קבע: הפטנט על-שם הגיס ייכלל בחלוקת הרכוש

השופטת שוכנעה שלמרות הרישום הפורמאלי, בפועל שימש הגרוש של התובעת כשותף של אחיו בעסק המשפחתי. החצי שלו יאוזן בחלוקת הרכוש בגירושין

זכויות בחברה ובפטנט ייכללו בחלוקת רכוש בין גרושים, הגם שרשומים בלעדית על-שם אחי הבעל. כך פסק לאחרונה בית המשפט למשפחה בתל אביב. השופטת ציפי כהן אביטן שוכנעה כי חרף רישומו הפורמאלי של הגיס כבעלי העסק, הרי שבפועל הוא ואחיו ניהלו אותו יחדיו, ולכן ה-50% של האחרון הינם ברי איזון.

התובעת והנתבע נישאו ב-2014 והביאו לעולם שני ילדים. הם התגרשו בחלוף כעשור והחלו בהליך רכושי, שבמרכזו עמדו חברה ופטנט הרשומים על-שם אחי הבעל. טענתה המרכזית של האישה הייתה כי חרף הרישום הפורמאלי, הלכה למעשה מדובר בעסק משפחתי השייכים לבעלה וגיסה לשעבר בחלקים שווים.

במסגרת החברה, שיתפה האישה, פיתחו ורשמו הנתבעים פטנטים בטכנולוגיה ייחודית הנקראת על-שמם. נטען ששניהם "עובדים ומנהלים את החברה, ולמעשה שותפים שווים בה", ומשכך על ה-50% של הגרוש שלה, בחברה ובפטנט, להיכלל בחלוקת הרכוש.

מנגד טענו הגרוש ואחיו כי הרישום משקף נאמנה את המציאות, שלפיה האחרון בלבד הוא בעלי החברה והפטנט, ועל כן לתובעת אין זכויות כלשהן בהם. נטען שרק הגיס, מהנדס במקצועו, הוא זה שיזם, פיתח והמציא את הפטנט, תוך השקעת כספים שלו ושל אשתו, כאשר אחיו עובד בחברה כשכיר בלבד, ללא זכויות בעלות.

שילם מזונות מכספי החברה

אבל השופטת כהן אביטן הגיעה למסקנה שונה בתכלית: שמדובר בעסק משפחתי לכל דבר ועניין, וכי לצמד האחים זכויות שוות בחברה ובפטנט, ללא קשר לרישומן הפורמאלי. היא קבעה שעדויות השניים היו "מגמתיות, סותרות ומתחמקות", ולא עשו עליה רושם מהימן "כלל וכלל".

בראש ובראשונה הפנתה השופטת להסכם מאוקטובר 2018 – בעיצומה של תקופת הנישואין – המציג את שני האחים כ"ממציאים, מפתחים ובעלים" של הפטנט. עוד צוין בהסכם שהחברה מקבלת משניהם "הרשאה לשווק ולמכור את המוצרים הטכנולוגיים".

לא זו אף זו. בטופס בקשת מלגה מרשות החדשנות, שתוארך לספטמבר 2019, נטען כי מובילי צוות המיזם הם הנתבעים שניהם. גרושה של התובעת הוצג במסמך כ"מייסד ושותף במיזם מיום הקמתו". השופטת דחתה את טענתו כי שימש כעובד שכיר בלבד, בין היתר משמצאה כי השתמש בכספי החברה לצורך תשלום מזונות.

נקודה נוספת שהחלישה משמעותית את גרסת ההגנה נגעה לאי-ידיעת אחי הבעל מיהו רואה החשבון של החברה, הגם שנטען, כאמור, כי משמש כבעליה היחידים. גם עדות האחים בחקירתם הנגדית, כי קיבלו משכורת זהה מהחברה, תרמה להקרסת טענתם שבעוד האחד שימש כבעלים, השני הועסק כעובד שכיר.

השופטת סיכמה ש"עולה בבירור כי השניים פועלים בצוותא חדא בכל דבר ועניין, כי מדובר בעסק משפחתי לכל דבר ועניין, כי הקמת החברה נעשתה מתוך שיקולים כלכליים גרידא, ואין כל משמעות לרישומים". בנסיבות אלה, קבעה שלגרוש של התובעת מחצית הזכויות בחברה ובפטנט, וכי היא תיכלל באיזון המשאבים.

הנתבעים חויבו במאה אלף שקל הוצאות משפט.

• ב"כ התובעת: עו"ד רועי סידי
• ב"כ הנתבע 1: עו"ד עדנה אשכנזי
• ב"כ הנתבע 2: עו"ד יצחק לוי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.