ביהמ"ש למשפחה: מינוי "בן ממשיך" אינו פוקע אם נפטר לפני ההורים

פסק דין מהעת האחרונה מבהיר שבמקרה כזה הזכויות במשק עוברות ליורשי הבן הממשיך. בהתאם לכך נעתר בית המשפט לבקשת ילדי המנוח למנות מנהל לעיזבונו, נוכח מחלוקת עם אחד האחים

זכויותיו של "בן ממשיך" במשק עוברות ליורשיו, וזאת אף אם נפטר בחיי הוריו – כך לפי פסק דין דרמטי מהעת האחרונה, של בית המשפט למשפחה בירושלים. בהתאם לכך נעתר השופט משה בראון לבקשת ילדי "בן ממשיך" שהלך לעולמו בטרם עת למנות מנהל לעיזבונו, זאת על רקע מחלוקת עם אחד האחים, שנטען כי מנסה למכור את הנחלה לגורמים עברייניים.

ארבעת התובעים והנתבע הם אחים, ילדי גבר שהלך לעולמו בנובמבר 2024 ("המנוח"). לגרסת התובעים, אביהם מונה לפני כ-40 שנה כ"בן ממשיך" במשק של סביהם, שבמושב תירוש. אמם, אשתו של המנוח, מתה כארבעה חודשים לפניו. בשעת מות בני הזוג הייתה הסבתא, בעלת המשק המקורית, עדיין בחיים – והיא נפטרה רק לאחרונה.

בשלב זה נקטו ילדי המנוח-התובעים בהליכים לרישומ האב כבעל הנחלה מכוח "בן ממשיך", ולמינוי מנהל לעיזבונו. בסוגייה הראשונה נטען כי זכות ה"בן הממשיך" לא פקעה במות המנוח – וזאת חרף פטירתו לפני אמו - אלא מהווה חלק מעיזבונו ועוברת ליורשיו. לגבי זו השנייה, סופר כי האח-הנתבע משתלט על הנחלה ומנסה למוכרה לגורמים עברייניים, כך שנדרש מנהל עיזבון נייטראלי.

לעומתם גרס הנתבע כי מינוי אביו כ"בן ממשיך" פקע עם מותו בחיי הסבתא. "למנוח אין ולא היו זכויות במשק. כל שהיה לו הן זכויות 'בן ממשיך' שהתאיינו עם פטירתו", טען. הנתבע – שסיפר כי "מנהל את המשק מאז שנת 2000" – כפר בגרסת אחיו כי ניסה למכור את הנחלה לגורמים עבריינים, וטען כי מדובר ב"דברי שקר שנועדו להכפיש אותו".

מתנה שהושלמה

בסלע המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים – האם מות האב בחיי אמו גורע מיורשיו את זכויותיו בנחלתה – צידד השופט בראון בעמדת התובעים. הוא נימק כי בהתאם לפסיקה, מרגע שמינוי "בן ממשיך" הושלם ונרשם כדין אצל הגורמים המיישבים, הרי שיש לראותו כ"מתנה שהושלמה" אשר אינה פוקעת אוטומטית עם פטירת הבן לפני הוריו.

"אף שהמתנה יוצאת אל הפועל רק עם מות ההורים", הסביר השופט, "הזכות לקבלתה קיימת לבן באופן מלא ובלתי מותנה עוד בחייו, וההורים אינם רשאים לחזור בהם ממנה או להוריש את המשק לאחרים". הובהר כי "פטירת הבן לפני הוריו אינה משיבה את המתנה להורים, והמשק יוצא סופית מכלל נכסי עיזבונם של ההורים מרגע השלמת הרישום".

המורם מכל האמור, קבע השופט, הינו שמעמדו של המנוח כ"בן ממשיך" מהווה חלק מעיזבונו ועובר ליורשיו. הסבתא, כך למסקנתו, לא יכולה הייתה להחליט על "בן ממשיך" אחר מלבד המנוח, מרגע רישומו כדין אצל הגורמים המיישבים, או להעביר את נחלתה לצד שלישי.

משנקבע כי זכות המנוח כ"בן ממשיך" נותרה על כנה חרף מותו בחיי אמו, ובהינתן הסכסוך הנוקב בין ילדיו – נעתר השופט לבקשת התובעים למנות לעיזבונו מנהל, אולם נקבע שלעת הזו יהיה המינוי זמני ולא קבוע, למשך שנתיים, נוכח העובדה שטרם הוכרעו סופית זהות היורשים והיקף העיזבון. עורך הדין שנבחר למשימה התבקש לעדכן את בית המשפט תוך שבוע, האם מקבל על עצמו את המינוי.

על הנתבע הושתו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.  

• ב"כ התובעים: עו"ד אייל סודאי
• ב"כ הנתבע: עו"ד אמנון גיל ועו"ד ניר צורף

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.