פס"ד בעניין מעמד יורשי "בן ממשיך" שנפטר

התובעים והנתבע 1 הם ילדיו של המנוח ב"מ ז"ל, שנפטר ביום 6.11.2024. יורשיו, לפי צו ירושה מיום 18.1.2025, הם התובעים והנתבע 1 בחלקים שווים.

רעיית המנוח ואם התובעים והנתבע 1, ע"מ ז"ל, נפטרה ביום 24.6.2024. המנוח ירש אותה בשלמות לפי צו ירושה מיום 1.8.2024.

הנתבעת 2, שנפטרה לאחרונה, היא בעלת הזכויות כ"בר רשות" בנחלה 13 במושב תירוש והן רשומות על שמה.

הסעד המבוקש בתביעה הינו מינוי מנהל עיזבון קבוע למנוח. במקביל מתנהל הליך נוסף בתיק תמ"ש 78090-01-25 בו התבקשו סעדים שונים, ובהם רישום המנוח כבעלים של הנחלה בין מכח העברה ללא תמורה ובין כבן ממשיך. מבוקשים סעדים הצהרתיים נוספים, שעניינם היקף עזבונו של המנוח. בתיק הנ"ל קיימים נתבעים נוספים – הסוכנות היהודית לארץ ישראל ומושב תירוש. ב"כ האפוטרופוס הכללי הודיע, כי הואיל וכל הצדדים בוגרים וכשירים הוא אינו מתערב בהליך.

‏מינוי מנהל עיזבון נדרש, לטענת התובעים, לצורך הפעולות הבאות:

1. הפעלת המשק החקלאי (גידול פטמים, תחזוקת מערכת סולארית) וחלוקת הרווחים ליורשים;

2. עריכת בירורים, חקירה ובדיקת זכויות המנוח בקשר לפרויקט פינוי-בינוי בין חברות "xxx" ו"xxx" ולזכויות בחברת "xxx";

3. כינוס, בדיקה, ובחינת ניסיונות הברחה של נכסי העיזבון.

   טענות התובעים

המנוח הוא הזכאי הבלעדי להירשם כבעל הזכויות בנחלה xx במושב תירוש מכוח העברה ללא תמורה. לחילופין המנוח הוא "הבן הממשיך" במשק, ומינוי זה אינו ניתן לביטול.

הנתבעת 2 מינתה את המנוח והמנוחה כ"בנים ממשיכים" בנחלה לפני כ-40 שנה. בשנת 2019, לאחר שלא נמצאו מסמכי המינוי המקוריים, חתמה הנתבעת 2 שוב על מסמכי מינוי ("הצהרה והתחייבות המתיישבים למינוי בן ממשיך"). המנוח והמנוחה חתמו על "הצהרה והתחייבות הבן הממשיך", והסוכנות היהודית חתמה על המלצה למינוי. המינוי הושלם ביום 25.12.2019 בהודעה שנשלחה ע"י הסוכנות היהודית לרמ"י.

ביום 23.4.2023 חתמה הנתבעת 2 על צוואה נוטריונית, במסגרתה הורישה את כל רכושה, כולל הנחלה, למנוח. נימוקיה היו שהמנוח סעד אותה ואת אביו המנוח וניהל את המשק החקלאי במשך עשרות שנים. ביום 24.10.2023 חתמה הנתבעת 2 על ייפוי כוח בלתי חוזר בפני עו"ד, הממנה את עורך הדין להעביר ללא תמורה את כל זכויותיה בנחלה למנוח.

לאחר פטירת הנתבעת 2, התייתר הצורך בהחתמתה על ויתור מעמד "בן ממשיך", והמנוח הוא הזכאי הבלעדי להירשם כבעל הזכויות מכוח העברה ללא תמורה.

מינוי המנוח כבן ממשיך בתוקף ואינו ניתן לביטול. הפסיקה קובעת, כי בן ממשיך נכנס בגדר עסקת מתנה, ומדובר בזכות אישית של בר רשות שזכאי להעביר את זכותו, וכי הזכות לקבל את המתנה קיימת לבן הממשיך באופן מלא ובלתי מותנה גם בחיי הוריו.

הוראות הסכם המשבצת (סעיף 20) וסעיף 114 לחוק הירושה משתלבות וקובעות כי זכויות עוברות לבן המסוגל לקיים את המשק, בכפוף לפיצוי היורשים האחרים.

חשבונות משותפים למנוח ולנתבעת 2: למנוח ולנתבעת 2 היו חשבונות משותפים בבנק לאומי (מס' xxx, xxx וכן מס' xxx, xxx). התובעים טוענים שהכספים בחשבונות אלו שייכים במהותם למנוח בלבד, חרף רישומם המשותף, ולכן יורשי המנוח זכאים לקבל את כל הכספים שהיו בהם במועד הפטירה בחלקים שווים.

למנוח ולנתבע 1 היה חשבון משותף נוסף (מס' xxx, xxx). יורשי המנוח זכאים למחצית מהכספים בחשבון זה.

לאחר פטירת המנוח, הנתבע 1 והנתבעת 2 פתחו חשבון בנק משותף חדש (מס' xxx, xxx) אליו נכנסים כל התקבולים מהנחלה, ולא לחשבונות המנוח, באופן המהווה הברחת הכנסות ונכסים מהעיזבון שלא כדין.

הנתבע 1 מושך כספים מחשבונות הנתבעת 2 בסכומים של מעל מיליון ₪ בשנה האחרונה. הנתבע 1 העביר סך של 750,000 ₪ לחשבונו האישי כ-40 ימים לאחר פטירת המנוח מחשבון בנק בו היה שותף המנוח יחד עם הנתבעת 2.

המנוח זכאי למחצית מזכויות הנתבע 1 בחברת "ססס" (ח.פ. xxx) או שהנתבע 1 מחזיק עבור המנוח בנאמנות במניות החברה. המנוח זכאי גם לזכויות, טובות הנאה או תשלומים מחברת "xxx" (ח.פ. xxx).

השקעת המנוח: ביום 21.9.2016 נחתם הסכם הלוואה בין חברת "xxx" ל"xxx" לפרויקט פינוי-בינוי, כאשר סך של 1.4 מיליון ₪ הועבר בפועל על ידי המנוח לחברת "xxx". יורשי המנוח זכאים למחצית המניות בחברה הרשומות על שם הנתבע 1 ו/או למחצית מכל הרווחים והתקבולים מחברת "xxx" בהתאם להסכם ההלוואה ולתוספת.

התובעים טוענים, כי הנתבע 1 ביצע ומבצע פעולות שונות אשר בגינן יש למנות מנהל עיזבון כמבוקש:

משתלט על הנחלה, על פירותיה (לולים, מתקנים סולאריים) ועל חשבון הבנק המשותף של המנוח והנתבעת 2.

1. נוטל לעצמו את כל הכספים מהמתקנים הסולאריים בנחלה דרך חברה הרשומה על שם רעייתו, ומעביר את ההכנסות מחברת החשמל לחשבון האישי של רעייתו.

2. ניסה להעביר את הנחלה על שמו ע"י החתמת הנתבעת 2 על מסמכים, וכיום מנסה למכור את הנחלה לגורמים עבריינים.

3. מאיים על התובעים כי ימכור את הנחלה לגורמים עבריינים.

4. פועל לרוקן את קופת העיזבון ומונע מהתובעים להיפגש עם הנתבעת 2.

5. ביצע חסימה פיזית של התובעים ממערכת שער הכניסה למשק, ואין להם גישה לנחלה.

6. קיימות מחלוקות קשות בין היורשים, והיחסים בין התובעים לנתבע 1 אינם טובים.

7. העיזבון מורכב וכולל כספים בבנקים, זכויות בחברת "xxx", ונחלה מניבה (לולים, מתקנים סולאריים).

8. נדרש מנהל עיזבון לצורך שמירת נכסי העיזבון ומניעת הברחתם, ניהול המשק החקלאי, בדיקת ניסיונות הברחה, בחינת שאלות מיסוי, ורישום זכויות.

9. ספקים של המשק מתעלמים מהודעות על פטירת הנתבעת 2 ופקיעת ייפויי כוח, וממשיכים לעבוד מול הנתבע 1, ואמרו שידברו רק עם "מנהל עיזבון שימונה כחוק".

10. במשק יש עובד זר לחקלאות, וללא מנהל עיזבון שיסדיר את מעמדו, העיזבון חשוף לתביעות מכוח דיני עבודה והעסקת עובד זר שלא כדין.

    טענות הנתבע 1

הנתבע 1 טוען טענות הגנה שונות. הערה לעניין זה - הטענות בנוגע לניהול הליך בעניין הזכויות בנחלה, כאשר הנתבעת 2 היא הבעלים שלהם והיא עדיין בחיים כבר אינן רלבנטיות לאור פטירת הנתבעת 2, כך שלא יפורטו.

לטענת הנתבע 1 אין מקום למנות מנהל עיזבון, שכן כבר מתנהל הליך משפטי (תיק תמ"ש 78090-01-25) שבו ייקבעו נכסי העיזבון.

עוד טוען הנתבע 1:

1. העיזבון אינו מורכב ואינו מצדיק מינוי מנהל עיזבון.

2. התובעים מיוצגים ויכולים לנהל את ההליכים המשפטיים בעצמם.

3. מנהל עיזבון לא יכריע בטענות הצדדים ואינו נועד להיות "חוקר" או "מנהל על".

4. הנתבעת 2 מעולם לא העבירה את זכויותיה במשק למנוח, לא במתנה ולא בכל דרך אחרת. לא צורפו מסמכים המעידים על הסכם מתנה או דיווח עליו.

5. ייפוי הכוח שצורף לבקשה אינו מהווה הסכם מתנה, אלא ניתן לצורך בירורים בלבד. הנתבעת 2 בחרה שלא להעניק את המתנה.

6. הצוואה הנוטריונית טרם קיבלה תוקף כך שאין להסתמך עליה (בפועל נטען כי הנתבעת 2 בחיים ויכולה לשנות את צוואתה. כאמור, עם פטירת הנתבעת 2 טענה זו אינה רלבנטית עוד).

7. הנתבעת 2 מינתה את המנוח כ"בן ממשיך" בשנת 2019, אך מינוי זה פקע עם פטירתו בחייה של הנתבעת 2. קיימת פסיקה לפיה זכויות "בן ממשיך" פוקעות במקרה כזה.

8. העדר זכויות למנוח: למנוח אין ולא היו זכויות במשק. כל שהיה לו הן זכויות "בן ממשיך" שהתאיינו עם פטירתו. סעיף 114 לחוק הירושה אינו חל, שכן למנוח לא היו זכויות במשק.

9. הנתבע 1 מנהל את המשק בפועל מזה שנים רבות (מאז שנת 2000), כולל ניהול לולים, הקמת מערכות סולאריות, וניהול עובדים זרים. כל הפעילות הייתה עבור הנתבעת 2 שהיא בעלת המשק, ובהמשך עבור הנתבע 1 לאחר שהועברו אליו הזכויות במתנה.

10. הכנסות מהמתקנים הסולאריים: המתקנים הסולאריים הם חלק בלתי נפרד מרכיבי המשק, והנתבעים פועלים בהתאם לזכויותיהם.

11. טענות התובעים לגבי הברחת כספים על ידי הנתבע 1 הן דברי הבל ושקרים. הנתבע 1 והנתבעת 2 פעלו בהתאם לזכויותיהם בחשבונות הבנק.

12. הכספים בחשבונות המשותפים למנוח ולנתבעה 2 (מס' xx, xx) אינם שייכים למנוח בלבד, אלא לנתבעת 2. הנתבעת 2 לא הייתה "שותפה" משיקולי מיסוי בלבד.

13. החשבון החדש (2842/10) הוא חשבון עסקי של המשק, והתקבולים בו אינם שייכים לעיזבון.

14. הנתבע 1 מכחיש נסיונות להברחת כספים, מכירת הנחלה לגורמים עבריינים, איומים או הכפשות. לדבריהם, טענות אלה הן דברי שקר ונועדו להכפיש אותו.

15. בעניין הטענה לזכויות בחברות "xxx" ו"xxx": טענות התובעים הן מופרכות ושקריות. חברת "xxx" הוקמה על ידי הנתבע 1 בשנת 2014, והוא בעל המניות והדירקטור היחיד. למנוח לא היה קשר לחברה.

16. הלוואה ל"xxx": הכספים שהולוו לחברת "xxx" הועברו מכספי "xxx" ומכספיו האישיים של הנתבע 1. למנוח לא הייתה זכות לקבל דבר מה מהשקעה זו.

17. מכל מקום טוען הנתבע 1, כי טענות אלו התיישנו ויש לדחותן על הסף. התובעים מנסים לקבל מידע רגיש וחסוי ללא בסיס.

18. לבסוף טוען הנתבע 1, כי טענות התובעים יתבררו במסגרת ההליך העיקרי בתיק התמ"ש ואין צורך במנהל עיזבון לשם כך.

    דיון והכרעה

הואיל והנתבעת 2 נפטרה, חלק מטענות ההגנה איבדו מתוקפן. נותר לדון בשאלה אם זכויות בן ממשיך נותרות על כנן ועוברות ליורשיו כאשר הוא הולך לעולמו לפני ההורה שהעניק לו את הזכות. ככל שתתקבל עמדת הנתבעים לפיה הזכות פקעה במות המנוח יהיה צורך לדון בטענה להיעדר תחולה לייפוי הכח הבלתי חוזר שמסרה הנתבעת 2 למנוח ולשאלת מעמד הצוואה הנוטריונית של נתבעת 2.

הנתבע 1 טוען, כי עם מות הבן הממשיך פוקעות זכויותיו ככזה והזכות חוזרת לנתבעת 2. לביסוס טענתו הוא מפנה לבע"מ 1119/06 פלוני נ' פלוני ואח' - "הלכת כפר זיתים", וכן לבע"מ 3996/12 פלוני נ' פלונית, בהם נקבע, לגרסתו, כי זכויות בן ממשיך פוקעות בפטירת הבן טרם פטירת ההורה.

מנגד טוענים התובעים, כי זכות הבן הממשיך לא פקעה במות אביהם, והיא מהווה חלק מעזבונו ועוברת ליורשיו. עמדה זו זכתה לתמיכה בכתב ההגנה מטעם רשות מקרקעי ישראל בתיק המקביל בתמ"ש 78090-01-25. הרשות טוענת, כי כפי שקבע בית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע בת"ע 2401/00 2402/00 מ. נ' י. ואח', מינוי בן ממשיך מהווה מתנה שהושלמה, אשר אינה מתבטלת עם פטירתו בטרם עת של הבן הממשיך. לפיכך, וככל שתתקבל עמדה זו, המשק מוחרג מעזבון ההורים, ואין הם יכולים לצוות את הזכויות במשק בירושה למישהו אחר אלא בהתאם לחוזה המשבצת וסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.

עמדתי במחלוקת היא כעמדת רשות מקרקעי ישראל.

על פי פסק הדין בת"ע 2401-00, כאשר מינוי "בן ממשיך" הושלם ונרשם כדין אצל הגורמים המיישבים, מדובר במתנה שהושלמה אשר אינה פוקעת או מתבטלת אוטומטית עם פטירתו של הבן לפני הוריו, וזכויותיו אינן חוזרות להורים אלא עשויות לעבור לבת זוגו וליורשיו.

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע, כי כאשר מינויו של "בן ממשיך" אושר ונרשם כדין אצל הגורמים המיישבים (רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה), הקניית הזכות הושלמה לפי סעיף 6 לחוק המתנה, תשכ"ח-1968. אף שהמתנה יוצאת אל הפועל רק עם מות ההורים, הזכות לקבלתה קיימת לבן באופן מלא ובלתי מותנה עוד בחייו, וההורים אינם רשאים לחזור בהם ממנה או להוריש את המשק לאחרים.

בניגוד לגישה הגורסת פקיעה אוטומטית, נקבע כי זכויותיו של בן ממשיך שנרשם כדין אינן מתבטלות ואינן חוזרות להורים עם מותו בטרם עת. פטירת הבן לפני הוריו אינה משיבה את המתנה להורים, והמשק יוצא סופית מכלל נכסי עיזבונם של ההורים מרגע השלמת הרישום.

בית המשפט הבחין מקרה זה מהלכת כפר זיתים (בע"מ 1119/06) בשני היבטים מרכזיים: ראשית, בכפר זיתים רישום הבן הממשיך לא הושלם כדין אצל הגורמים המיישבים. שנית, שם חתם הבן על תצהיר התחייבות מפורש לכלכל ולסעוד את אמו, דבר שהיווה "תנאי מפסיק" בחוזה המתנה. בהיעדר מסמך התחייבות או תנאי מפסיק מפורש, ומשנרשמו הזכויות כדין, אין להחיל את מנגנון התנאי המפסיק והמתנה נותרת בעינה.

המסקנה מהאמור היא, כי מעמדו של המנוח כ"בן ממשיך" מהווה חלק מעזבונו ועובר ליורשיו, והנתבעת 2 לא יכולה היתה להחליט על בן ממשיך אחר או להעביר את זכויותיה במשק לאחר.

הכרעה זו מייתרת את הצורך לדון בשאלת משמעותו של יפוי הכח הבלתי חוזר ושל הצוואה הנוטריונית עליה חתמה הנתבע 2. עם זאת, למעלה מן הצורך אתייחס בקיצור נמרץ לשני עניינים אלה –

לעניין יפוי הכח שניתן ע"י הנתבעת 2 להעברת זכויותיה במשק למנוח, הואיל וקיימת מחלוקת בשאלה לשם מה ניתן ייפוי הכח, יש צורך בבירור עובדתי על מנת להכריע במחלוקת. עם זאת, הואיל ונטענת טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, הנטל בעניין זה הינו על הנתבע 1, ולצורך מינוי מנהל עיזבון זמני לשמירה על נכסי העיזבון די בכך שלכאורה יפוי הכח תומך בעמדת התובעים על כך שהוא מקנה למנוח את הזכות להעביר לשמו את זכויות הנתבעת 2 במשק.

כך גם הצוואה הנוטריונית על פיה המנוח הוא היורש היחיד של הנתבעת 2. אכן, בימי חייה לא ניתן היה להסתמך על הצוואה לצורך טענה על זכויות מכוחה, אך עם פטירתה, ניתן לבקש לקיים את הצוואה ובכך די כדי לבסס בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני לשמירה על נכסי העיזבון של היורש.

מכאן, שלצורך הכרעה בבקשה למינוי מנהל עיזבון, המנוח הינו מי שרשאי להירשם כבעל הזכויות במשק.

כאשר מתגלעים חילוקי דעות, סכסוכים או חוסר אמון בין היורשים, קם צורך ממשי במינוי מנהל עיזבון שינהל את הנכסים וימנע את קיפוחם או פגיעה בהם, שכן כעולה מכתבי הטענות, היורשים אינם מסוגלים לפעול יחד בהסכמה כנדרש על פי דין.

ת"ע (שלום תל אביב-יפו) 5650/99 עו"ד מיכאל פוקס בעניין עיזבון הברונית בת-שבע דה-רוטשילד ז"ל נ' עמותת בת-דור (28.06.1999)

עיזבון הכולל נכסים פעילים ומורכבים, כגון משק חקלאי, זכויות בחברות וכספים, מצריך טיפול מיוחד, שמירה על ערך הנכסים, מניעת נזקים והפחתת הוצאות.

סיכומו של דבר, בנסיבות שבהן קיים סכסוך בין היורשים והעיזבון כולל נכסים מורכבים ופעילים כגון משק חקלאי, חברות וכספים בהיקף רחב, כפי המצב במקרה הנדון, ישנו מקום מובהק למינוי מנהל עיזבון ניטרלי ומקצועי שינהל את נכסי העיזבון וישמור על ערכם בפיקוח שיפוטי.

התביעה היא למינוי מנהל עיזבון קבוע. במצב הדברים בו טרם הוכרעה זהות היורשים והיקף העיזבון, אין מקום למינוי של מנהל עיזבון קבוע ובשלב זה יש למנות מנהל עיזבון זמני, אשר יכנס את נכסי העיזבון וינהל אותם, אך לא יחלקם ליורשים, שכאמור טרם נקבעו.

לפיכך, בית המשפט ממנה את עו"ד אורן אבלה מרח' הזית 10, כפר ביל"ו (טל. 08-9390199) כמנהל עיזבון זמני של עזבון המנוח. עו"ד אבלה יודיע בתוך 7 ימים אם הוא מסכים לקבל עליו את המינוי.

תוקף המינוי למשך שנתיים מהיום.

על מנהל העיזבון הזמני להמציא ליורשים הפוטנציאליים, במועדים הקבועים לכך, פרטה של נכסי העזבון ודוחו"ת על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, והתקנות שהותקנו על פיו. את הפרטה ישלח מנהל העיזבון באופן מקוון גם לאפוטרופוס הכללי לשם תיעוד, ויקבל אישור על מסירה כאמור, או לשם בדיקתה במקרים המנויים בתוספת השנייה לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.

הנתבע 1 ישלם לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

ניתן היום, ב' אב תשפ"ו, 16 יולי 2026, בהעדר הצדדים.