אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתביעה לשלילה אפוטרופסות ותביעה למזונות לקטינה בעלת צרכים מיוחדים

פס"ד בתביעה לשלילה אפוטרופסות ותביעה למזונות לקטינה בעלת צרכים מיוחדים

תאריך פרסום : 28/02/2024 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה תל אביב -יפו
37269-07-22,23884-04-22
01/01/2024
בפני השופטת:
ציפי כהן אביטן

- נגד -
תובעת:
פלונית
עו"ד פנינה בכר
נתבע:
אלמוני
פסק דין
 

 

לפני שתי תובענות: תובענה לשלילת אפוטרופסות וקביעת אפוטרופסות להורה יחיד ותובענה למזונות קטינה.

רקע עובדתי ודיוני:

 

  1. התובעת (להלן: "האם" או "התובעת"), רווקה, והנתבע (להלן: "האב" או "הנתבע"), גרוש ואב לשני ילדים, הכירו באמצעות מכר משותף וקיבלו החלטה משותפת להביא ילד לעולם ללא קיום מערכת יחסים וללא קשר זוגי.

     

  2. ביום 8.12.2014 חתמו הצדדים על הסכם הורות, אשר סעיפיו הרלוונטיים לענייננו יפורטו להלן:

    1. שני ההורים הם האפוטרופסיים החוקיים של הילד/ה ושניהם אחראים במשותף לגידולו, חינוכו והבטחת טובתו (סעיף 25 להסכם ההורות);

    2. עד הגיעו של הקטין לגיל שנה הלינה תהא בבית האם בלבד. מגיל שנה ואילך ישהה הילד עם האב בימי שני וחמישי כולל לינה וכן כל סוף שבוע שני מיום שישי ועד ליום ראשון (סעיף 36 להסכם ההורות);

    3. האב ישלם לאם סך של 1,000 ש"ח לחודש עבור מזונות הילד (סעיף 39 להסכם ההורות);

    4. ההורים ישאו בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות של הילד וכן בהוצאות החינוך והתרבות (סעיף 41 להסכם ההורות).

       

  3. בתם הקטינה של הצדדים נולדה ביום 25.6.2015 (להלן "הקטינה") וזמן קצר לאחר לידתה התברר כי הקטינה נולדה עם מום המתבטא בחסר של החלק הקדמי של הקורפוס קלהום (כפיס המוח) וכן עם מום בלב. הקטינה סובלת מהיפוטוניה מלווה באיסקסיה ואיחור התפתחותי ניכר (עד היום אינה הולכת), קשיים באכילה (מוזנת חלקית באמצעות PEG), קשיים מוטורים ושפתיים (הקטינה אינה מדברת) והיא משולבת במסגרות חינוכיות שיקומיות מתאימות. בעת הגשת התובענה הוכרה הקטינה בביטוח הלאומי כבעלת 188% נכות וכעת כבעלת 235% נכות צמיתה.

     

  4. מאז מלאו לקטינה 6 חודשים היא לנה בבית האב אחת לשבוע. ואילו מגיל שנה, לנה הקטינה בבית האב פעמיים בשבוע ובמוצאי שבת (אחת לשבועיים).

     

  5. ביום 2.11.2021 מסר האב לאם הודעה, באמצעות הדואר האלקטרוני, אודות ביטול מוחלט של זמני השהות שנהגו עד אותה העת. האב הוסיף כי הוא סבור שטובת הקטינה הינה שהות במסגרת חוץ ביתית בתנאי פנימייה. עוד ציין האב בהודעתו כי במידה והאם מתנגדת לשילוב הקטינה במסגרת חוץ ביתית בתנאי פנימייה, הוא מסכים כי הקטינה תשהה במשמורת מלאה אצל האם.

     

  6. ביום 9.12.2021 הגישה האם בקשה ליישוב סכסוך במסגרת תיק י"ס 18981-12-21. משהליך י"ס לא צלח, הגישה האם תביעה לאפוטרופסות יחידה על הקטינה ושלילת אפוטרופסותו של האב (תלה"מ 23884-04-22) וכן תביעה לחיוב האב במזונות והוצאות הקטינה בעבר בהווה ובעתיד (תלה"מ 37269-07-22).

     

    יצוין כי טרם הגשת התביעות האמורות, הוגשו תובענות, אשר נמחקו בשל הצורך בהגשת כתבי תביעה מתוקנים.

     

  7. בהחלטתי מיום 23.8.2022, ובשים לב ליתרת הזכות הקיימת בחשבון הבנק אשר נפתח לצרכי הקטינה, התרתי לאם לעשות שימוש בכספים אלו ובקצבאות להן זכאית הקטינה לצרכי הקטינה, תוך הצגת אסמכתאות מתאימות.

     

  8. ביום 28.3.2023 התקיים דיון ההוכחות בשני ההליכים והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

     

  9. לאחר הגשת הסיכומים ובעת שכתיבת פסק הדין הייתה בעיצומה, הגיש הנתבע, ביום 13.12.2023, בקשה בעניין רכישת רכב נכה לקטינה בעקבות זימון (ליום 21.1.2024) שנתקבל לוועדה במשרד הבריאות.

    במסגרת בקשתו עתר הנתבע לקבלת פרטים מהאם הנוגעים לרכישת הרכב ולהשפעה שתהא לכך על מצבה הכלכלי של האם. אלא שבהחלטתי מיום 22.12.2023, ולאחר בחינת טענות הצדדים בעניין זה, נדחתה הבקשה תוך שנקבע כי, בשלב זה, לא ברור כיצד תשפיע רכישת הרכב על הוצאות הקטינה ועל הכנסתה הפנויה של האם ואף אין מקום להמתין עם מתן פסק הדין עד לבירור הסוגיה. ככל שבעתיד תהא לסוגיית רכישת הרכב השלכה מהותית על הכנסתה הפנויה של האם ו/או ככל שהאם תהא חפצה בסעד הנוגע למימון רכישת הרכב, יוכלו הצדדים לנקוט בהליכים מתאימים לשם כך.

     

    הליך האפוטרופסות (תלה"מ 23884-04-22)

     

  10. בהחלטה מיום 23.11.2022, עוד טרם הגשת התסקיר ובהסכמת האב, ניתנו לאם סמכויות בלעדיות בענייני חינוך ובריאות על יסוד המלצות התסקיר, וזאת עד למתן החלטה אחרת.

     

  11. ביום 14.7.2022, הוגש תסקיר עו"ס לסדרי דין אשר המליץ על מתן סמכויות בלעדיות לאם בכל התחומים הנוגעים לקטינה, תוך התחייבות האם ליידע את האב בכתב בכל השינויים/החלטות/טיפולים חדשים הנוגעים לקטינה, כאשר האב יוכל להביע התנגדותו לפני בית המשפט, ככל שיימצא לנכון.

    עו"ס לסדרי דין, גב' ______, אף נחקרה על תסקירה בדיון מיום 23.3.2023.

     

  12. האם מתנגדת להמלצות התסקיר. האם אינה מסתפקת בסמכויות בלעדיות ומבקשת לשלול מהאב את האפוטרופסות על הקטינה. לטענתה, האב נטש את הקטינה בתואנת שווא של התרסקות ו/או התמוטטות נפשית. מאז נטישתו ביום 2.11.2021 ניתק האב כל קשר עם הקטינה ואף אינו מתעניין בה ובמצבה.

    האם טוענת כי היא זו אשר משקיעה את כל כולה בטיפול בקטינה, דואגת לרווחתה ובריאותה.

     

  13. בנסיבות אלו, טוענת האם, יש לעגן באופן חוקי את נטישת האב ולשלול את אפוטרופסותו ביחס לקטינה. האם הוסיפה כי אין די במתן סמכויות בלעדיות לידיה אלא יש לשלול את אפוטרופסותו של האב לחלוטין נוכח נטישתו את הקטינה וניתוק הקשר. האב מתנער מבתו משום שהיא בעלת צרכים מיוחדים, מרחיק אותה מכל בני משפחתו ומונע ממנה להרגיש רצויה ואהובה. האפוטרופסות הטבעית של האב התפוגגה עם נטישתו הקטינה קל וחומר שעה שמדובר בקטינה בעלת צרכים מיוחדים.

     

  14. בנוסף, לטענתה, האב מתנגד לשלילת אפוטרופסותו ממניעים זרים בלבד. האב הגיש תביעה נזיקית נגד הגורמים הרפואיים ומעוניין לשמר את הקשר המשפטי לקטינה כדי לשמר את זכות התביעה.

     

  15. האב, מנגד, מתנגד מכל וכל לשלילת אפוטרופסותו על הקטינה ומוכן ליתן לאם סמכויות בלעדיות בכל העניינים הרפואיים והחינוכיים של הקטינה. לטענתו, משך 7 שנים היה האב פעיל ומעורב מאוד בחיי הקטינה. האב התמסר במלואו לקטינה ולטיפול בה שבה אף על חשבון ילדיו הבוגרים ונאלץ להעביר את המשמורת לידי האם לאחר שקרס נפשית.

     

  16. מוסיף וטוען האב כי שלילת האפוטרופסות הינה הליך קיצוני ביותר שאינו הולם את נסיבות המקרה דנן. נוכח מצבו האב מסכים להמלצות התסקיר, לפיהן יינתנו לאם סמכויות בלעדיות בכל ענייני החינוך והרפואה של הקטינה. לדידו, זהו הפתרון ההולם בנסיבות העניין.

     

  17. עוד מלין האב כי האם מבקשת למחוק לחלוטין את האב מחיי הקטינה על מנת להענישו.

     

    דיון

     

  18. סעיפים 14-15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "החוק") קובעים את מעמד ההורים כאפוטרופסים טבעיים של ילדיהם ואת תפקידי ההורים:

    "

    1. ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.

    2. אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום-מגוריו, והסמכות לייצגו."

       

  19. סעיף 27 לחוק דן בשלילת אפוטרופסות או הגבלתה:

     

    "הורה של קטין שבית משפט שלום נקט כלפיו בדרך האמורה בסעיף 3(3) או (4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, רשאי בית המשפט לשלול ממנו את אפוטרופסותו על הקטין או להגבילה, הוא הדין אם הוכח להנחת דעתו של בית המשפט כי נתמלאו התנאים שבהם היה בית משפט שלום נוקט כלפי ההורה בדרך האמורה"

     

  20. יוער כי בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה נדונה השאלה האם ניתן להגביל אפוטרופסות של הורה שלא מכוח סעיף 27 לחוק האפוטרופסות (ר': דברי כב' השופט פיליפ מרכוס בתמ"ש 32732/05 ה.ס. נ' ר.ס. (22/2/2011) למול דברי כב' השופט זגורי בתמ"ש 53687-07-13 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (30.06.15) . וכן ר' : פסק דינה של כב' השופטת אביבית נחמיאס בא"פ 17723-03-22 (מיום 24.7.2022)).

     

  21. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, תוך שעיינתי באשר הובא לפני, מצאתי לאמץ את המלצות התסקיר וליתן לאם סמכויות בלעדיות בכל הנוגע לקטינה מבלי לשלול את אפוטרופסות האב, וזאת משלא נתקיימו התנאים הקבועים בחוק לשלילת אפוטרופסות ומשהמלצות התסקיר הינן מנומקות ומבוססות ולא מצאתי לסטות מהן.

     

  22. במקרה דנן, לא ננקט הליך לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך-1960 לשם הכרזה על הקטינה כנזקקת ואף לא מצאתי כי נתקיימו התנאים הקבועים בסעיפים 3(3) או 3(4) לחוק.

     

  23. בנוסף, מהתסקיר ומעדויות הצדדים עולה כי האב היה שותף לגידול וטיפול בקטינה משך שש שנים. עוד עולה מהתסקיר כי האב עדיין מצוי בתהליך עיבוד, אשר טרם הושלם והיום הוא מתקשה להעניק לקטינה טיפול ראוי.

    היינו, אין המדובר באב, אשר נטש את ילדו ללא סיבה ומחוסר אכפתיות. ברי, כי האב אינו מסוגל כיום לדאוג לצרכי הקטינה.

     

  24. בעניין זה העידה העו"ס לסדרי דין בחקירתה הנגדית:

     

    "...ראיתי שכן איכפת לו, שהוא כואב את האבחנה, את האובדן בעצם שנולדה לו תינוקת שזקוקה להרבה טיפול. הוא הביע קושי סביב הטיפול בילדה. כלומר, אני מניחה שבנאדם שלא איכפת לו, לא מעלה איזה שהוא קושי שקשה לי לטפל בילדה, אלא את הקושי של החלפת מוצרי ספיגה לילדה. הייתה בתהליך גמילה כשהכרתי אותה, אז אני לא יודעת מה המצב עכשיו. כלומר, ראיתי שכן ככה אבא שחווה טרגדיה של תינוקת, ילדה שמאוד זקוקה לטיפול."

    (עמ' 11 לפרו' שורות 5-11).

     

    ובהמשך עדותה:

    "ראיתי אבא מיוסר. ראיתי אבא שתשמעי, אני חושבת שחלום של כל ילד משפחה ליצור ילד שהוא ילד בלי מוגבלויות. כי מן הסתם כל דבר דורש יותר התערבות, יותר טיפול, טיפולים פרה מקצועיים שאלה כל כך מוקפת סביבם, כן, ראיתי שהאב ממש כואב את האובדן הזה. הוא גם סיפר לי שהוא לפעמים עולה על האופנוע, קטנוע, אני לא זוכרת מה. ממש מתנפץ בסלעים מרוב כאב. כלומר, אני ראיתי אב מיוסר. "

    (עמ' 13 לפרו' שורות 17-22).

     

    אשר להמלצתה כנגד שלילת האפוטרופסות ציינה העו"ס:

    "לא נכח זה לא נכון. הוא נכח 5-6 שנים. אני אציין ואדגיש את זה. ... לא, חשוב לי התיקון הזה. כי על סמך זה התבססה ההמלצה. הוא כן נכח עד גיל 5-6 עד שהוא הוציא את המכתב. אנחנו ראינו את היש, ואנחנו מבינים שכרגע זה אין. המקצוע שלי מחזיק המון, המון תקווה במשפחות כאלה. אני אומרת עם עו"ס אנחנו כמקצוע אם נאבד את התקווה, לא יהיה לי ממה להגיע לעבודה. מה שמביא אותי זה המון תקווה והמון אמונה. אני מקווה בשביל האב, אני באמת אנצל את ההזדמנות להעביר את המסר שככה תשלים את התהליך, תקבל את המציאות הכואבת הזו. כי המציאות היא מאוד כואבת. אני מאוד שמחה בשביל האם שככה מצליחה לגייס כוחות ולראות את היופי ואת הקסם. ושבאיזה שהוא שלב האב יחליט לחזור לתמונה, זו התקווה שלנו, זה המסר שלי לאב.

    ...

    נכון. נכון. הוא עשה בחירה. א'- אני אציין שכשהוא עשה בחירה והביע אותה מולי ומול ___, הוא ציין פעמיים שחשובה לו הילדה. כלומר, כשהוא אומר טובתה של הקטינה במוסד. הוא לא אומר לא איכפת לי מהילדה, אוקי. זה לא המסר שאנחנו קיבלנו. קיבלנו מסר מאוד איכפת לי מהילדה. קשה לו המפגש בבית של האם, מסיבות שכרגע לא מעניינות אותי. הוא כן, אני ראיתי שיש לו מקום בלב לילדה שיש אהבה, שיש איכפתיות. יכול להיות שיש שמה איזה שהיא דינמיקה של הורדת ידיים, אני מקווה שתעברו את הדינמיקה הזו ובאמת תתרכזו בילדה. אני חושבת שהמגנון שאישרנו, ואישרנו את זה לאחר התייעצות עם המפקחת ועם הצוות ועם הרכזת, ויש לנו צוות מאוד מנוסה ומאוד מקצועי. השארנו מנגנון קטנצ'יק כדי לשמור על התקווה הזו ועל הקשר."

    (עמ' 15 ש' 31-35; עמ' 16 ש' 1-20).

     

  25. על יסוד האמור, מצאתי לאמץ המלצות העו"ס אשר עולות בקנה אחד עם טובת הקטינה.

     

  26. יתרה מכך. לטעמי, שלילת האפוטרופסות שמורה למקרים קיצוניים וחמורים ביותר, לרבות, במקרים של עבירות פליליות, אלימות, פגיעות מיניות וכיוצ"ב. דהיינו, מצבים בהם הותרת האפוטרופסות פוגעת בקטינים באופן אשר אינו ניתן לריפוי ללא שלילת האפוטרופסות.

     

     

    יפים לעניין זה דברי חברי, כב' השופט ארז שני:

    "מדובר בעצם באחד הסעדים החמורים ביותר שיכול בית משפט לענייני משפחה ליתן. כאשר אנו מדברים על שלילת אפוטרופסות מהורה, אנו הופכים את מצב בעצם לשלילת הורותו של אדם בקטין. שלילת אפוטרופסות, להבדיל משלילת משמורת למשל, גם פוטרת את אותו הורה שאינו אפוטרופוס מחובת מזונות, היא מונעת מקטין את הזכות לרשת, היא למעשה פוגעת בהורות בבסיסה וכבר אמרתי בדיון היום כי הזכות להיות הורה, בוודאי הורה אשר הביא אל העולם ילדים פרי חלציו שלו, היא זכות יסודית וטבעית שכמעט אין נעלה ממנה. הדברים הביאו אותי אפילו לחוק כבוד יסוד האדם וחירותו ועל כולנו מקובל שאין שוללים מאדם זכות יסוד, אלא לתכלית ראויה ורק כפי הצורך הקיים (וראה סעיף 8 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו).".

    (ר': תמש (ת"א) 44538-07-21 משרד הרווחה והשירותים החברתיים-ת"א נ' ב. ב, ניתן ביום 16.11.2021).

     

  27. זאת ועוד, מצאתי כי יש במתן סמכויות בלעדיות לאם (בהסכמת האב), מחד, ומבלי לשלול אפוטרופסות מהאב, מאידך, משום איזון ראוי בין הצורך לאפשר לאם לפעול לטובת הקטינה, ללא כל קושי ותלות באב שמשך ידו מהטיפול בקטינה, לעת הזו, ובין זכותו הטבעית של האב.

     

  28. עוד יצוין כי אף לא מצאתי ברצונו ו/או בעמדת האב כי ראוי שהקטינה תשהה במוסד מתאים, משום נימוק ו/או הצדקה לשלילת האפוטרופסות. שוכנעתי כי האב, מנקודת מבטו, רואה בכך משום טובת הקטינה, ולא כהזדמנות להתנער מחובותיו וזכויות כאב. הגם כי ההתרשמות של בית המשפט ושל גורמי המקצוע היא כי השהייה בבית האם תואמת את טובתה של הקטינה, ואף מעבר לכך. (ר' בעניין זה : דברי העו"ס לסדרי דין בעמ' 13 לפרו' שורות 3-10).

     

  29. כאמור לעיל, שלילת האפוטרופסות אינה מטיבה עם הקטינה ו/או עם צרכיה. ומשכך, אין מקום לשלילת האפוטרופסות וניתן להסתפק, במקרה דנן, במתן סמכויות בלעדיות לאם, על מנת להעניק לקטינה את הטיפול המיטבי. מתן סמכויות בלעדיות לאם מאפשר לאם לפעול לבדה וכראות עיניה לטובת הקטינה בכל תחומי החיים ללא כל קושי. תוך, שמנגד, מותיר את האב "בתמונה", לפחות ברמת "הידיעה", ומשאיר את "הדלת פתוחה" לעתיד בפני האב, ככל ויבקש לחזור לחיי הקטינה.

     

  30. בנסיבות מעין אלו, כאמור, אין כל הצדקה לשלילת אפוטרופסותו של האב ואף הדבר אינו משרת את טובת הקטינה.

     

  31. לאור האמור, מצאתי לקבל את המלצת התסקיר וליתן לאם סמכויות בלעדיות בכל הנוגע לקטינה.

     

  32. על כן, ניתנות סמכויות בלעדיות לאם, בענייני בריאות וחינוך ופניות למשרד הפנים (לרבות הנפקת דרכון, ושינוי כתובת מגורים) וכן ביחס לקבלת החלטות הנוגעות לרכישת רכב נכה על כל הכרוך בכך.

     

  33. האם מתבקשת ליידע את האב בנוגע להחלטות מהותיות הנוגעות לקטינה והנובעות מהשימוש בצו, וזאת באמצעות משלוח הודעה לכתובת המייל של האב .

     

    תביעת המזונות (תלה"מ 37269-07-22)

     

    טענות האם בתמצית 

     

  34. החל מחודש נובמבר 2022 הקטינה מצויה אצל האם בלבד ונטל הטיפול בקטינה מוטל במלואו על האם. נוכח מצבה של הקטינה הטיפול הנדרש הוא "סביב השעון". כאשר אין חולק כי המדובר בקטינה בעלת צרכים מיוחדים, אשר לעולם לא תהא עצמאית ואשר תזדקק לעזרה ותמיכה לכל ימי חייה. טובת הקטינה מחייבת ביטחון ויציבות.

     

  35. חובתו החוקית והמוסרית של האב היא לדאוג לכלל צרכי הקטינה. קל וחומר, שעה שהוא נטש את הקטינה.

     

  36. קצבת הנכות של הקטינה עומדת על סך של כ 10,333 ₪ לחודש. ממילא, לטענת האם, הקצבה, אשר מיועדת אך לצרכים המיוחדים של הקטינה ולא לצרכיה השוטפים, אינה מספיקה לצרכיה הרפואיים של הקטינה.

     

    ההוצאות בגין הטיפולים הרפואיים של הקטינה עומדות על סך של 6,600 – 7,000 ₪ לחודש. הוצאות הכלכלה של הקטינה עומדות בסך של 1,600 ₪ לחודש. הוצאות המדור הן בסך של 1,089 ₪ לחודש.

    בנוסף, האם מעסיקה עובדת זרה במשרה מלאה ועלות העסקתה עומדת על סך של כ – 9,500 ₪ לחודש.

     

  37. האם עותרת חיוב האב ב 60% מהוצאות הקטינה וכן בדמי טיפול בסך של 1,000 ₪ לחודש.

    טענות האב בתמצית

     

  38. בנסיבות המקרה דנן, אין כל מקום לתשלום מזונות. הן מכוח הסכמת הצדדים והן לנוכח קצבת הנכות שמקבלת הקטינה, אשר יש בה כדי לכסות את כל הוצאות הקטינה.

     

  39. האב הינו גרוש ואב לשני ילדים (בנוסף לקטינה נשוא הליך זה). האב עובד שכיר ומשתכר סך של כ 25,000 ₪ נטו לחודש. האב מתגורר בדירה שכורה שעלותה 7,500 ₪ לחודש. הוצאות אחזקת הדירה – 2,500 ₪ לחודש.

    לאב דירה בבעלותו המושכרת לצד ג'. על הדירה רובצת הלוואת משכנתא. ההחזר החודשי של הלוואת המשכנתא עומד בסך של 2,500 ₪ (לאחר קיזוז דמי השכירות).

    הוצאות האב בגין שני ילדיו הקטינים עומדות בסך של 4,000 ₪ לחודש, ואילו הוצאותיו האישיות של האב עומדות על סך של – 2,000 ₪ לחודש.

     

  40. חישובה של האם אשר להוצאות הקטינה אינו נכון חשבונאית ואינו תואם את המציאות. כל צרכי הקטינה, לרבות הטיפולים הרפואיים והציוד הנדרש, מכוסים על ידי קצבאות הביטוח הלאומי ואף נותר "עודף". מרבית הטיפולים, להם נזקקת הקטינה, מכוסים על ידי שירותי הבריאות הציבוריים ולאם אין כל הוצאות בגין הקטינה.

     

  41. לא זו אף זו, בהסכם בין הצדדים נקבע כי לא יבוצעו תשלומי מזונות האחד לשני. בנוסף, האם הונתה את האב באשר לא ביצעה במהלך ההיריון את כל הבדיקות הנדרשות, ובסופו של יום, נולדה הקטינה, כשהיא סובלת מנכות בשיעור של 235%.

    לא לכך התכווננו הצדדים. גידול ילד עם צרכים מיוחדים מצריך תעצומות נפש אדירות ולא כל אדם יכול לעמוד בכך. האב טיפל בקטינה משך 7 שנים עד שקרסו כוחותיו. האב אינו אותו אדם והוא שבור ומרוסק.

     

  42. שכירת מטפלת על ידי האם אינה קשורה כלל וכלל לשינוי בזמני השהות. שכן, עוד בשנת 2020 החליטה האם לשכור שירותי מטפלת לקטינה. תוך שהיא מבהירה לאב כי היא זו אשר תישא בעלות המטפלת. משהאם התחייבה לשאת בעלות המטפלת אין מקום לחייב את האב להשתתף בעלות העסקתה.

    דיון

     

  43. הקטינה הינה בת כ-8.5 שנים, והצדדים הינם יהודים. לכן, לפי ההלכה שנפסקה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) , שני ההורים חבים במזונות הקטינה מדין צדקה, כאשר חלוקת הנשיאה במזונות בין ההורים תיעשה על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות, תוך התחשבות בזמני השהות של הקטינה עם כ"א מההורים.

    יוער כי בשים לב כי לא מתקיימים זמני שהות בין האב ובין הקטינה, מתייתר הצורך בביצוע הבחנה בין צרכים תלויי שהות בין הצרכים שאינם תלויי שהות.

    הכנסות הצדדים

     

    הכנסות האם-

  44. האם עובדת כXXXXXX ב______. יש לציין כי האם לא פירטה בתצהירה את שיעור הכנסותיה ומצבה הכלכלי, כפי הנדרש ממנה. כאשר תלושי השכר המצורפים לכתב התביעה אינם קריאים כלל.

    הנתונים נלקחו מעדות האם לפני ומהרצאת הפרטים, אשר צורפה לכתב התביעה.

     

  45. מעדותה של האם עולה כי שכרה ברוטו עומד על סך של 45,000-46,000 ₪ לחודש. מטופס הצהרת פרטים שצירפה האם לכתב התביעה עולה כי שכרה נטו עומד בממוצע על סך של כ – 23,000 ₪ לחודש.

    לאם דירת מגורים בבעלותה, בה היא מתגוררת עם הקטינה, וכן דירה נוספת המושכרת לצד ג' (כאשר הצדדים שניהם לא הציגו כל נתונים באשר לשווי הדירות)

    עוד עולה מהרצאת הפרטים, כי לאם שתי הלוואות משכנתא בסך כולל של כ 2,500,000 ש"ח וכי, ככל הנראה, שיעור ההחזר החודשי של כלל הלוואות, אותם נטלה האם, עומד על סך של 19,000 ₪.

    הוצאות אחזקת המדור של האם עומדות על סך של 1,090 ₪ לחודש.

    כאמור, לאם דירה נוספת. ומשהאם לא הבהירה את שיעור הכנסותיה מהדירה, מצאתי להעריך, לצורך חישוב המזונות, ועפ"י נתוני "יד 2" באשר לממוצע גובה השכירות באזור ומשלא הוצגו נתונים אחרים ע"י האב, כי הדירה מושכרת לצד ג' בסך של כ – 6,500 ₪ לחודש.

    על כן, הכנסתה הפנויה של האם עומדת בסך של כ  9,500 ₪ לחודש.

     

    הכנסות האב-

     

  46. האב – האב עובד כשכיר בחברת "...." . מתלושי השכר שצירף, עולה כי שכרו נטו עומד על סך של 26,000 נטו לחודש.

    לאב דירה בבעלותו, עליה רובצת משכנתא (2,000,000 ₪) שהחזרה החודשי עומד על סך של

    8,500 ₪. הדירה מושכרת לצד ג', כאשר דמי השכירות עומדים על סך של 6,600 ₪ לחודש.

    האב שוכר דירה בעלות של 7,500 ₪ לחודש.

    האב טען כי לו הוצאות על שני ילדיו הקטינים בסך של 4,000 ₪ לחודש.

    עם זאת, מהאסמכתא שצורפה (תדפיס חשבון בנק המשותף לאב ולאם ילדיו לצרכי מזונות הקטינים- נספח ו' לכתב ההגנה) לא ניתן להבחין בהוצאות עבור הקטינים בשיעור הנטען.

    מנגד, ברי, כי לנתבע הוצאות על ילדיו הקטינים ולצורך פסק דין זה מצאתי להעמידם על סך של 2,500 ₪ לחודש (לשני הקטינים יחד).

    האב טען כי הוצאות אחזקת המדור עומדות על סך של 2,500 ₪ לחודש, אך לא הוכיח שיעור זה של הוצאות, בעוד מעיון באסמכתאות, אשר צורפו לכתב התביעה, עולה כי הוצאות אחזקת המדור (ארנונה, חשמל, מים וגז) עומדות על סך של כ 1,100 ₪ לחודש.

    על כן, מצאתי לקבוע כי הכנסתו הפנויה האב עומדת בסך של 13,000 ₪ לחודש.

     

  47. יחס ההכנסות בין הצדדים הינו, אם כן, 60% - 40% לטובת הנתבע.

     

  48. עם זאת, על פי ההלכה הפסוקה, בעת חיוב במזונות יקח בית המשפט בחשבון מצבו הכלכלי של החייב במזונות לא רק מהכנסתו אלא גם מרכושו ואף ממקורות אחרים העומדים לרשותו (ר': ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח' (1) 721, 725, ע"א 230/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ' (1) 145; 151-152).

    במקרה דנן, לאם שתי דירות בבעלותה ואילו לאב דירה אחת.

    לפיכך, מצאתי כי על הצדדים שניהם לשאת בהוצאות הקטינה השוטפות והמיוחדות מחצה על מחצה.

     

    צרכי הקטינה

     

  49. הקטינה, כאמור, בעלת 225% אחוזי נכות צמיתה וזכאית לגמלת ילד נכה, אשר מגיעה כיום לסך של 10,400 ₪ לחודש.

     

  50. גידול קטין בעל צרכים מיוחדים מצריך משאבים רבים, כלכליים ורגשיים. כאשר סוגיית גמלת ילד נכה במסגרת החיוב במזונות העסיקה, לא אחת, את בתי המשפט לענייני משפחה לאורך השנים והובעו גישות שונות בסוגיה זו.

    לאחרונה נדרש לסוגיה זו בית המשפט העליון במסגרת בעמ 2083/19 ‏(ניתן ביום 28.4.2021).

    שם נפסק כי:

    "הנה כי כן, גמלת ההשתתפות בהוצאות נועדה לסייע בהתמודדות עם ההוצאות "העודפות" הנובעות מהמוגבלות שעמה חי הילד – להבדיל ממכלול עלויות המחיה שלו.

     

    נוכח תכלית זו של גמלת ההשתתפות בהוצאות, ברי שאין חפיפה מלאה בינה ובין חובת המזונות המוטלת על ההורים – שבליבתה ניצבים צורכי הקיום ההכרחיים, והאוניברסליים, של הילדים: "מזון, ביגוד, ביטוח בריאות חובה, חינוך חובה ושאר צרכים מינימליים בסיסיים (הסכום נחפף באופן חלקי כשמדובר בכמה ילדים), בתוספת כשליש עד מחצית מהסכום [...] עבור שכר דירה ועלויות המדור הנלוות לו" (בע"ם 919/15 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] פסקה 5 לחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן (19.7.2017); אף שהדברים עסקו בפסיקת מזונות לפי הדין העברי, להבדיל מסעיף 3א לחוק המזונות שבמוקד ענייננו, אין במישור זה הבדל בין שני המסלולים; ראו שם, פסקאות 78-81)).

     

    זאת ועוד, לגמלת ההשתתפות בהוצאות ייעוד שונה מזה של קצבת הילדים, שתכליתה העיקרית היא "לסייע למשפחות בעלות ילדים לשאת בעלויות ההולכות וגדלות בשל גידול הילדים", למנוע את הידרדרותן אל מתחת לקו העוני, ולקדם את ערכי השוויון וטובת הילד (בג"ץ 7245/10 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' משרד הרווחה, [פורסם בנבו] פסקה 24 לחוות דעתה של השופטת ע' ארבל (4.6.2013); ראו גם פסקאות 17-20 לחוות דעת השופטת ד' ברק-ארז)): בניגוד לאחרונה, המיועדת לסייע בגידול הילדים באופן כללי, גמלת ההשתתפות בהוצאות מתמקדת בצרכים הנובעים מן המוגבלות....."

    "....אמנם, דמי המזונות וקצבת הילדים משרתות תכלית זהה, ולכן יש לראות בהן "קופה" אחת – אך זה אינו המצב בנוגע לגמלת ההשתתפות בהוצאות, שנועדה למלא רק את הצרכים הייעודיים הנובעים ממחלתה. "

     

    עולה, אם כן, כי תכלית גמלת ילד נכה של קטין מיועדת למימון צרכיו של הקטין הנובעים ממוגבלותו ולא למימון צרכיו השוטפים.

     

  51. עוד צוין בבע"מ 2083/19 לענין היתרה מקצבת ילד נכה (לאחר מימון הצרכים המיוחדים) כי:

    ".... עם זאת, במקרים מהסוג שלפנינו, יש מקום כי בית המשפט לענייני משפחה יתן את דעתו על העניין בבואו לקבוע את שיעור המזונות, והחלוקה בין ההורים. בחינה נקודתית, בין היתר של האפשרות להקצות את כספי הגמלה לצרכיו המיוחדים של הילד, תוך הפקדת היתרות השוטפות בחשבון ייעודי שיועמד לרשותו בבגרותו ומבלי להפחית בשל כך ממזונותיו השוטפים, עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת (בע"ם 8994/18, ובג"ץ 448/21 שהוזכרו לעיל). סבורני כי הערכאה המבררת – שברגיל מזמינה עדים, ובוחנת ראיות – היא הפורום המתאים לשמור על טובת הילד, ולמנוע מצב שבו הורה שהכנסתו גבוהה יחסית לא יידרש לשאת במזונותיו, בהסתמך על גמלה שנועדה לספק את צרכיו הייעודיים של ילד עם מוגבלות. ישנם פתרונות שונים למצב כזה, וחזקה כי בית המשפט לענייני משפחה יכריע בעניין, תוך רגישות לשיקולים השונים. "

     

  52. האם העמידה את הוצאות הקטינה בכתב התביעה כדלקמן:

     

    1. הוצאות טיפולים רפואיים, פארארפואיים, טיטולים ומוניות (בסך של 1,032 ₪ ) – 6,582 ₪ לחודש

    2. הוצאות מטפלת "סביב השעון" – 9,515 ₪ לחודש (כולל חופשות, זכויות ועלויות מעסיק).

    3. כלכלה וביגוד – 1,600 ₪ לחודש.

    4. הוצאות אחזקת מדור – 1089 ₪ לחודש (חלקה של הקטינה 1/3- 363 ₪).

       

  53. יש לציין כבר כעת כי האם לא הוכיחה את שיעור ההוצאות הנטען על ידה, בפרט ביחס להוצאות עבור הטיפולים הרפואיים.

    עם זאת, בראי טובת הקטינה, לא מצאתי לדחות את התביעה מטעם זה בלבד אלא להעריך את צרכי הקטינה על יסוד המצוי בתיק ובהתאם להלכות המשפטיות החלות עפ"י הפסיקה.

     

    1. הוצאות כלכלה, ביגוד - הוצאות הכרחיות של קטין עומדות כיום על סך של כ- 1,600 ₪ לחודש, כסך מינימלי חודשי שאינו נדרש לראיה (עמ"ש (תל אביב) 1971-12-16-פלוני נ' פלונית (מיום 6.1.2019); עמ"ש (מחוזי ת"א) 46291-01-16פלונית נ' פלוני(מיום 9.1.2017).

      בשים לב ליחס ההכנסות בין הצדדים ולאי קיומם של זמני השהות אצל האב, יש להעמיד את חיובו של האב בגין הוצאות אלו על מחצית, דהיינו, סך של 800 ₪ לחודש.

       

    2. הוצאות מדור גם סכום זה הינו סכום סביר, אשר אף לא נסתר על ידי האב. חלקה של הקטינה כאמור 363 ₪.

      בכל הנוגע להוצאות אחזקת המדור, מצאתי לציין כי משהקטינה שוהה 100% מהזמן אצל האם, הרי שההסכם בין הצדדים ביחס לתשלום המזונות אינו רלוונטי עוד ועל האב להשתתף בהוצאות אחזקת המדור של הקטינה.

      יוער כי לא מצאתי לקבל טענת האב, לפיה הוצאות אחזקת המדור של האם נותרו כשהיו עת הייתה הקטינה במשמורת משותפת, ולפיכך, אין מקום להשתתפותו בהוצאות אלו.

      ברי, כי כעת, נוכח שהותה של הקטינה מלוא הזמן בבית האם, לאם יש יותר הוצאות, למצער, בגין חשמל ומים.

      בנוסף, שעה שהקטינה נמצאת מלוא הזמן עם האם, על האב להשתתף בהוצאות חלקה של הקטינה, בין אם הוצאות אלו עלו ובין באם נותרו כשהיו.

      על כן, חיובו של האב בגין הוצאות המדור (כמחצית) יעמוד בסך של 200 ₪.

    3. הוצאות רפואיות – האם טענה כי הוצאותיה הרפואיות של הקטינה עומדות על סך של 6,582 ₪ לחודש (בסיכומיה טענה 7,000 ₪).

      עם זאת, האם לא פירטה אלו טיפולים ניתנים (או ניתן לקבל) במסגרת שירותי הבריאות (ללא עלות או בעלות נמוכה) וכן אלו מהטיפולים הם טיפוליים פרטיים (אשר בגינם אף לא צירפו קבלות) ומדוע לא ניתן לקבלם במסגרת שירותי הבריאות הציבוריים.

      האם אף העידה כי הקצבה (שעמדה בעת הדיון על סך של - 8,800 ₪ לחודש) מכסה את כל הוצאות הטיפולים הנדרשים לקטינה (עמ' 26 ש' 33-35; עמ' 29 ש' 31-33),למעט התשלום עבור המטפלת ועבור המוניות.

      משלא צירפה האם כל אסמכתאות כאמור בעניין הטיפולים הרפואיים, מצאתי להורות כי האב יישא בחלקו בהוצאות אלו כנגד קבלות ולאחר שהאם הראתה כי מיצתה זכויות הקטינה במסגרת שירותי הבריאות הציבוריים ביחס לטיפולים אלו.

      יחד עם זאת, מצאתי לקבל גרסת האם ביחס להוצאות בגין נסיעות/מוניות לטיפולים בסך של כ-1,000 ₪ לחודש. המדובר בסכום סביר בשים לב לכמות הטיפולים להם נדרשת הקטינה נוכח מצבה.

       

    4. עלות מטפלת – האב לא העלה טענה באשר לעלות המטפלת, ולאחר עיון באסמכתאות שצירפה האם, מצאתי לקבל גרסת האם אשר לשיעור עלות המטפלת (בסך של 9,515 ₪).

      יודגש כי נוכח ההיעזרות השוטפת בסיוע מטפלת, בד בבד עם שהייתה של הקטינה במוסד חינוכי במהלך שעות היום, לא מצאתי כי יש מקום אף להכיר בהוצאה בגין דמי טיפול.

       

      האב טען כי האם העסיקה מטפלת עוד כשהתקיימו זמני שהות עם האב. ולפיכך, לטענתו, ביטולם של זמני השהות לא גרם לעלייה בהוצאות האם בכל הנוגע לעלות המטפלת ולכן, אין מקום לחייבו להשתתף בהוצאה זו.

      לא מצאתי לקבל טענה זו של האב.

      שכן, אין מחלוקת כי הקטינה הינה בעלת מוגבלויות קשות ביותר וזקוקה להשגחה וטיפול במהלך כל שעות היממה.

      כמו כן, אין חולק כי האם עובדת במשרה מלאה.

      בנסיבות אלו, והגם שהקטינה נמצאת בשעות היום במסגרת חינוכית מתאימה, העזרות במטפלת הינה צורך סיעודי והכרחי ואינה בגדר מותרות.

      שעה שהקטינה שהתה עם האב לפחות שני לילות בשבוע ניתן היה לחלוק בדבר הצורך בהיעזרות במטפלת במשרה מלאה. אולם, כיום, משהטיפול בקטינה מתבצע על ידי האם לבדה, כאשר, כאמור, הקטינה נזקקת להשגחה וטיפול בכל שעות היממה, אין לצפות מהאם לעשות זאת ללא עזרה. ביחוד, בשים לב כי, כאמור, האם עובדת במשרה מלאה.

       

    5. הוצאות עודפות- לטענת האב, גמלת ילד נכה מכסה את כלל הטיפולים ואף נשאר "עודף" בסך של לפחות 1,400 ₪ לחודש.

      כאמור, כיום מקבלת הקטינה גמלת ילד נכה בשיעור של כ 10,400 ₪.

      בניכוי הוצאות עבור מטפלת (כ-9,500 ₪ לחודש) ועבור נסיעות/מוניות (כ-1,000 ₪ לחודש), לא נותרה כל יתרה מגמלת הנכות לה זכאית הקטינה.

      אף באם היה נותר "עודף" מקצבת הנכות, לא מצאתי כי יש מקום להורות על קיזוז הוצאות הקטינה הרגילות. שכן, ברי כי מעת לעת תזדקק הקטינה לטיפולים/תרופות/עזרים וכדומה (שאינן בשגרה) כתוצאה מנכותה ויש מקום להותיר סכום זה בצד לטובת הקטינה כיום ובעתיד.

       

    6. התאמת מדור ורכב נכה- האם עתרה בכתב התביעה למתן סעד הצהרתי לפיו על האב להשתתף במחצית הוצאות התאמת המדור עבור הקטינה וכן בהשתתפות רכישת רכב נכה.

      לא מצאתי להיעתר לסעד זה במסגרת ההליך דנן, שכן מדובר בסעד ערטילאי ביותר בעת הזו .שעה שלא ברור אם ואילו התאמות יידרשו עבור הקטינה ומה עלותן וכן באם ישנה השתתפות מהמוסד לביטוח לאומי בגין הוצאות אלו.

      האם אף לא צירפה כל אסמכתאות בעניין זה.

      ככל ויתעורר צורך קונקרטי בעתיד, פתוחה הדרך לפני האם לפנות בהליך מתאים.

       

  54. לפיכך, ובהתאם להוצאות הקטינה, אשר פורטו לעיל, על האב לשאת במזונות הקטינה (מחצית מההוצאות) בסך של 800 ₪, בתוספת 200 ₪ בגין חלקה של הקטינה בהוצאות אחזקת מדור. כן יישא האב במחצית הוצאות רפואיות חריגות.

    באשר להוצאות בגין מימון מטפלת ובגין נסיעות/מוניות לטיפולים, מצאתי להורות כי אלו יקוזזו מגמלת ילד נכה, המשולמת עבור הקטינה.

    סוף דבר

  55. לאור האמור, אני מורה כמפורט להלן:

    1. האב ישלם לידי האם סך של 800 ₪ מזונות הקטינה (השוטפים) בתוספת סך של

      200 בגין הוצאות אחזקת המדור .

    2. עוד יישא האב במחצית מהוצאות רפואיות ו/או טיפולים רפואיים, וזאת כנגד קבלות ולאחר מיצוי הזכויות בשירותי הבריאות הציבוריים.

    3. קצבת הנכות, קצבת הילדים וכל קצבה אחרת לה זכאית הקטינה, תשולם לידי האם, אשר תפקיד את הקצבה בחשבון ייעודי לקטינה וכל הוצאות הקטינה ישולמו מחשבון זה, לרבות, בגין מימון מטפלת ובגין מימון נסיעות/מוניות לטיפולים רפואיים.

    4. תוקף החלטתי זו מיום 8.12.2021 (מועד פתיחת הליך י"ס ) ועד להגיעה של הקטינה לגיל 18.

    5. סכום זה צמוד למדד הידוע היום ויתעדכן בכל שלושה חודשים ללא תשלום רטרואקטיבי.

    6. הסכום ישולם עד ל 10 בכל חודש לחשבון הייעודי לקטינה.

    7. חוב העבר ישולם ב 12 תשלומים שווים.

    8. הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום

      המזכירות תסגור את התיק.

      מתירה פרסום פסק הדין ללא פרטים מזהים.

       

      ניתן היום, כ' טבת תשפ"ד, 01 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.

       

      Picture 1

       

       

       

       


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ