פס"ד בעניין תוקף כתב הסתלקות מעיזבון

בעניין: עיזבון המנוח: ע.מ.י. ז"ל 

פתח דבר-

1. התובעת והנתבעים הינם אחים. התובעת הגישה בקשה לצו ירושה אחר עיזבון אביה המנוח, כאשר חלקה בירושה הינו 1/6 מהעיזבון. הנתבעים הגישו התנגדות  בטענה כי, המנוחה חתמה על כתב הסתלקות מעיזבון אביהם לטובתם ועל כן אינה יורשת בתיק .השאלה המצריכה הכרעה היא לעניין תוקף כתב ההסתלקות, ובתוך זה  האם התובעת חתמה על כתב ההסתלקות, האם ניתן לבטלו  עקב פגם בכריתתו והאם ניתן לחזור מההסתלקות?

רקע עובדתי -

2. המנוח ע.י.  ז"ל ( להלן:  האב המנוח)  נפטר ביום 30/4/1985 והשאיר אחריו אלמנתו גב' ת' ז"ל וכן שלושת ילדיהם , התובעת ושני הנתבעים 1 ו- 2. האלמנה  נפטרה ביום 21/2/2002.

3. ביום 30/12/1998 ניתן צו מינוי ע"י בית הדין השרעי בנצרת הממנה את הנתבע מס' 1  כאפוטרופוס על גופה ורכושה של אימו-אלמנת האב המנוח  (מוצג נ/5).
4. ביום 17/10/2001 הגיש הנתבע מס' 1 בקשה לבית הדין השרעי בנצרת  במסגרת תיק מס' 587/2001 למתן צו ירושה אחר עיזבון המנוח( נספח ד'1 לתצהיר התובעת) ; לבקשה צורף , תצהיר הסתלקות של התובעת מעיזבון  האב המנוח לטובת שני הנתבעים, מיום 16/10/2000  , וכן תצהיר הסתלקות  של האם-האלמנה  מעיזבון המנוח לטובת שני הנתבעים  מיום 6/9/2001, החתום ע"י הנתבע מס' 1 כאפוטרופוס  בשם אימו  .שני התצהירים חתומים ומאושרים ע"י עו"ד ע.י ( ד'5 ו ד'6 לתצהיר התובעת).

5. ביום 28/1/2002 ניתן צו ירושה ע"י בית הדין השרעי בנצרת לפיו ,הנתבעים הינם היורשים היחידים של עיזבון המנוח בחלקים שווים , ברי, בצו הירושה נרשם מספר ת.ז. XXX  שאינו מספר הזהות הנכון  של המנוח.

6. הנתבע מס' 1 הגיש בקשה לתיקון ת.ז. של המנוח, וביום 24/5/2005 ניתנה החלטה בעניין תיקון מספר הזהות.

7. צו הירושה נרשם  ביום 30/8/2005 בלשכת רישום המקרקעין בחלקות שהיו בבעלות המנוח לרבות בחלקותXX.

8. הנתבע מס' 1 מכר ביום 21/7/2010 חלק מזכויותיו בחלקה X גוש XX לצד ג' אשר נרשם כבעלים בחלקה בשנת 2011. הנתבע מס' 2 הקים בית מגורים עבור בנו בחלקה X גוש XX.

9. ביום 10/6/2013 הגישה התובעת בקשה בבית הדין השרעי לביטול צו הירושה , בנימוק כי היא לא חתמה על הסתלקות מעיזבון אביה המנוח, לא הסכימה לסמכות בית הדין השרעי , וחתימת הנתבע מס' 1 על תצהיר הסתלקות בשם האם  , בעת שהינה חסויה, הינו בניגוד  לחוק.( ה'1 לתצהיר התובעת).

10. ביום 23/4/2014 ניתנה החלטה ע"י בית הדין השרעי בנצרת לפיה ביטל בית הדין את צו הירושה אשר ניתן אחר עיזבון המנוח מיום 28/1/2002,מאחר ולא ניתן אישור בית המשפט לעניין הסתלקות האם החסויה ,אך מבלי לדון בטענות  לעניין תוקף תצהיר הסתלקות התובעת .

11. התובעת הגישה ביום 30/4/2014 בקשה לצו ירושה בפני הרשם לענייני ירושה ועתרה למתן  צו ירושה כאשר היא יורשת 1/6 מעיזבון אביה המנוח , והנתבעים הגישו התנגדות ביום 23/7/2014 ,בטענה שהתובעת הסתלקה מעיזבון המנוח.

12. הצדדים הגישו תצהירים , הנתבע מס' 2 לא התייצב לחקירה ועל כן תצהירו הוצא מהתיק, התובעת והנתבע מס' 1 העידו בפני וכן העיד עו"ד ע.י.

טענות התובעת-

13. התובעת ילידת 1942, אישה חולה, סובלת מהרבה מחלות ,מחלת סכרת חריפה הגורמת לליקוי בראיה ועיוורון חלקי ,מתקשה בהליכה ומתהלכת בעזרת הליכון.

14. התובעת מעולם לא חתמה על תצהיר הסתלקות מעיזבון אביה המנוח ואין ולא הייתה לה שום כוונה להסתלק מהעיזבון לטובת הנתבעים ולא לאף אדם אחר.

15. התובעת לא הסתלקה מירושת בעלה המנוח ואינה מתכוונת להסתלק ,וכיום הינה רשומה כבעלים מכוח ירושת בעלה המנוח.

16. כאשר נודע לתובעת ענין מתן צו הירושה   היא הגישה בקשה לבית הדין השרעי לביטול הצו וטענה כי ,מעולם לא ויתרה על זכותה בעיזבון אביה  ועל כן בית הדין ביטל הצו.

17. במידה והאחים שלה החתימו אותה על תצהיר הסתלקות , דבר שלא זכור לה, אזי הם עשו זאת במרמה ובהטעיה ,ומעולם לא הוסבר לה שהיא מסתלקת מעיזבון אביה המנוח.

18. הודעת ההסתלקות המוכחשת הוגשה לבית הדין השרעי. ביטול צו הירושה ע"י בית הדין השרעי מבטל הודעת ההסתלקות שצורפה לבקשה.

               הנתבעים לא הגישו בקשה חדשה לצו ירושה אלא התובעת עצמה הגישה את הבקשה .

19. מספר הזהות של המנוח לא היה נכון הן בבקשה לצו ירושה והן בתצהיר ההסתלקות וכך גם בצו הירושה הראשון שניתן.

בית הדין השרעי הורה על תיקון טעות במספר תעודת זהות של המנוח  וזאת מבלי להורות על הגשת בקשה חדשה או פרסום חדש ועל כן מדובר בפגם מהותי .

20. תצהיר ההסתלקות של התובעת שצורף לבקשה למתן צו ירושה אינו תקין ואינו תקף ולא ניתן לייחס לו כל משקל כי מספר הזהות של המנוח אינו נכון .

21. אין מחלוקת כי אם נפל פגם בהסכמת התובעת על פי אחת מעילות הביטול על פי הדין המהותי כגון עושק, טעות או הטעיה ניתן לחזור מההסתלקות.

הסתלקותה של התובעת נעשתה על בסיס הטעיה של הנתבעים או טעות.

טענות הנתבעים

22. התובעת הסתלקה מחלקה בעיזבון אביהם המנוח לטובת הנתבעים, ועל אינה יכולה להיות יורשת בתיק.

23. התובעת היא זאת אשר ביקשה להסתלק מעיזבון אביה המנוח לטובת שני הנתבעים , התובעת חתמה על ההסתלקות מרצונה הטוב והחופשי ללא כל לחץ או כפייה, כאשר הנתבע מס' 2 ועו"ד ע.י. הסבירו לה את תצהיר ההסתלקות.

24. בהתאם לצו הירושה נרשמו ביום 30/8/2005 החלקות שהיו על שם המנוח על שם הנתבעים בחלקים שווים ובן היתר, חלקות, X ו X .

25. על סמך אותה הסתלקות הנתבעים מחזיקים בכל החלקות ואף מעבדים אותן בהסכמת התובעת , וכל הבניה בוצעה בידיעתה ומול עיניה  של התובעת שכן היא הייתה מבקרת בבית הנתבע מס' 1 והייתה מעודכנת  בהכל. מה גם שהתובעת שהתה בביתו של הנתבע מס' 1 במשך שנה וחצי לאור התנהגות מחפירה של ילדיה שגירשו אותה מביתה.

26. על סמך אותה הסתלקות ורישום צו הירושה שינו הנתבעים את מצבם לרעה ועל כן מנועה התובעת מלחזור מההסתלקות. בין הנתבעים נערך ביום 17/11/2006 הסכם שיתוף במקרקעין ,כמו כן מכר הנתבע מס' 1 חלקים מחלקה X בגוש XX לצד ג'  , אשר רשם זכויותיו בלשכת רישום המקרקעין כאשר ב"כ התובעת שהוא גם בנה הוא  זה אשר טיפל בעסקה.

בנוסף, הנתבע מס' 2 הוציא ביום 20/9/2001 היתר בניה על שם בנו , ונבנה בית עבורו , כאשר הבן תופס שטח של 700 מ"ר. כמו כן הוצא היתר בניה על אותה חלקה  על שם בו נוסף.

27. ידוע לכל העולם כי ,התובעת הסתלקה מרצונה החופשי ,ובאם היו לה טענות כנגד ההסתלקות לא הייתה יושבת בחיבוק ידיים כל השנים. בית הדין השרעי ובהחלטה מוטעית החליט לבטל את צו הירושה אך לא דן בעניין תוקף ההסתלקות.

28. הסתלקות התובעת עדיין שרירה וקיימת מכוח החוק והדין ,והתובעת אינה רשאית לחזור מהסתלקותה.

דיון והכרעה

29. תצהיר הסתלקות-נספח ד'5 לתצהיר התובעת –

               מדובר בתצהיר הערוך בשפה הערבית חתום ,לכאורה, ע"י התובעת ביום 16/10/2000 , בפני עו"ד עאוני יוסף במשרדו בכפר XX  .על פי התצהיר מסתלקת התובעת ממלוא חלקה  בעיזבון אביה המנוח לטובת אחיה שני הנתבעים  .

על פי סעיף 6(א) לחוק הירושה , יורש יכול להסתלק ממלוא חלקו בעיזבון או ממקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה , הזכות להסתלק עומדת לו ליורש במהלך פרק הזמן שלאחר מות המוריש ולפני שחולק העיזבון.

בהתאם לתקנה 16 לתקנות הירושה התשנ"ח 1998 , ההסתלקות תהיה בכתב על דרך של הודעה הסתלקות לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט  כשהעניין הועבר אליו לפי סעיף 67 לחוק. ובהתאם לסעיף 155 לחוק הירושה גם לבית הדין הדתי המוסמך.

הודעת ההסתלקות תיכתב בתצהיר ויפורטו בה פרטי הזיהוי של המסתלק .

בענייננו  ,הצדדים הינם מוסלמים כאשר צורפו לבקשה לצו ירושה אשר הוגשה לבית הדין תצהירי הסכמה לעניין סמכות בית הדין וכן צורפו תצהירי הסתלקות, החתום לכאורה , ע"י התובעת וע"י אשת המנוח.

במקרה דנן , לכאורה, כתב ההסתלקות מטעם  התובעת ממלא אחר הדרישות הפורמאליות בהתאם לסעיף 6 לחוק הירושה ותקנה 16 לתקנות הירושה.

העובדה כי ,התובעת לא בחרה לצרף את  הודעת ההסתלקות לבקשתה למתן צו ירושה אשר הוגשה ביום 1/5/2014 לרשם לענייני ירושה  , אינה מעלה ואינה  מורידה לעניין קיום הדרישה הפורמאלית הנ"ל , שכן הודעת  ההסתלקות הוגשה  לבית הדין השרעי עוד בשנת 2001.

30. טעות במספר הזהות –

בצו הירושה  אשר ניתן ע"י בית הדין השרעי  ביום 28/1/2002 נרשם מספר ת.ז. XX  שאינו מספר הזהות הנכון  של המנוח. בית הדין השרעי הורה בהחלטתו מיום   24/5/2005 על תיקון מספר הזהות, ונרשם המספר הנכון: XX.

טענת ב"כ התובעת בסיכומיו כי ,טעה בית הדין השרעי עת הורה על  תיקון הטעות במספר הזהות של המנוח  מספר שנים לאחר שניתן הצו , מבלי להורות על הגשת בקשה חדשה לצו ירושה או פרסום חדש, אינה רלבנטית כיום מאחר וכאמור צו הירושה ממילא בוטל ע"י בית הדין השרעי בהחלטתו מיום 23/4/2013, מה גם בית משפט זה אינו יושב כערכאת  ערעור על החלטות בית הדין.

בנוסף, טענת ב"כ התובעת בסיכומיו כי ,תצהיר ההסתלקות של התובעת אינו תקין ואינו תקף ולא ניתן לייחס לו כל משקל כי מספר הזהות של המנוח אינו נכון ואינו קרוב לנכון, גם אינה נכונה. שכן בתצהיר ההסתלקות של התובעת צוין מספר הזהות הנכון של המנוח ונרשם מספר: XX, שזהו מספר ת.ז. של המנוח אך חסרה ספרת ביקורת וספרה קידמית, אך זה לא המספר המוטעה אשר נרשם בצו הירושה הראשון או בבקשה.

התובעת אף לא טענה כי התכוונה להסתלק מעיזבון אדם אחר .

האם ביטול צו הירושה ע"י בית הדין השרעי מבטל הודעת ההסתלקות-

31. גם כאן, אינני מקבלת טענת ב"כ התובעת כי ביטול צו הירושה ע"י בית הדין השרעי מבטל את הודעה ההסתלקות אשר הוגשה ע"י התובעת. כפי שניווכח להלן, בית הדין לא דן ולא הכריע בעניין תוקף הודעת ההסתלקות של התובעת.

32. צו ירושה ניתן ע"י בית הדין השרעי ביום 28/1/2002.

ביום 10/6/2013 הגישה התובעת בקשה בבית הדין השרעי לביטול צו הירושה , בנימוק כי היא לא חתמה על הסתלקות מעיזבון אביה המנוח, לא הסכימה לסמכות בית הדין השרעי , וחתימת  הנתבע מס' 1 על תצהיר הסתלקות בשם האם  , בעת שהינה חסויה, הינו בניגוד  לחוק.(  הבקשה צורפה כנספח ה'1 לתצהיר התובעת).

בבית הדין השרעי התקיימו מספר דיונים בעניין הבקשה הנ"ל , דיון מיום 20/11/2013, דיון מיום 2/4/2014 ודיון מיום 21/4/2014 ( נספחים  ה'6, ה'9, ה' 10 לתצהיר התובעת ).

ביום 23/4/2014 ניתנה החלטה ע"י בית הדין השרעי בנצרת לפיה ביטל בית הדין  את צו הירושה אשר ניתן אחר עיזבון המנוח מיום 28/1/2002, וכך קבע :

" לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושמעתי הצדים ואחר שעיינתי בתיק הירושה מס' XX, אני מורה על ביטול הצו בתיק XX הנ"ל מיום 28/1/2002 , כי האפוטרופוס שמונה לאלמנת המנוח    ,לא קיבל רשות בית המשפט  לחתום על הסמכת  בית הדין השרעי למתן צו ירושה אחר עיזבון בעלה המנוח ע' הנ"ל,  ולא על רשות מבית המשפט להסתלקות מזכויותיה לטובת העיזבון , וזה  פוגע ברכושה ,בטובתה  וגורם לה נזק . לא ניתן לעשות כל פעולה בעניין רכוש החסויה, הנייד ולא דניידי  ללא קבלת רשות מבית המשפט המוסמך, לכן יש לבטל הצו , ומבלי לדון בטענות המבקשת בעניין תוקף החתימה שלה על סמכות בית הדין ועל הסתלקותה מחלקה בעיזבון לטובת אחיה , וזאת מאחר ולפי סעיף 155 לחוק הירושה יש לקבל הסכמת כל היורשים   לצורך הסמכת בית הדין לדון בבקשה ...." ( נספח ג' לתצהיר התובעת).( התרגום שלי ג.ג.)

33. בעא 735/07 ‏ ‏ צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות [פורסם בנבו] נקבע:

"השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני בפני בעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בכל שאלה, עובדתית או משפטית, שנדונה בין הצדדים בעבר, בתנאי שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והוכרעה באותו הליך, במפורש או מכללא, שאז בעלי הדין מושתקים מלהתדיין בעניינה מחדש במשפט נוסף, וזאת, גם אם עילתו שונה מעילתה של התביעה הראשונה ".

ראה גם ע"א 1041/97‏ סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ''ד נד(1) 642

בעא 4087/04‏ ‏ מוטי גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, ציין בית המשפט את התנאים של "השתק פלוגתא" כפי שסכמה ד"ר זלצמן בספרה "מעשה בית דין בהליך אזרחי(1991):

א. הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא, על רכיביה המשפטיים והעובדתיים;

ב. בין הצדדים התקיימה התדיינות בכל הנוגע לפלוגתא זו;

ג. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או משתמעת ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי;

ד. ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק הדין הראשון "

ראה גם ע"א 1041/97‏ סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ''ד נד(1) 642.

בחינת כתבי הטענות שהוגשו לבית הדין , הפרוטוקולים  וההחלטה שניתנה ע"י בית הדין השרעי  ביום 23/4/2013, מעלה בבירור  כי ,הסוגיה בעניין תוקף כתב ההסתלקות החתום ,לכאורה, ע"י התובעת לא  הוכרעה ע"י בית הדין השרעי   בהליך הקודם בכלל, לא במפורש ולא מכללא, ועל כן לא ניתן לקבוע כי ההסתלקות בוטלה בהחלטה של בית הדין השרעי.

טענות התובעת לבטלות תצהיר ההסתלקות על פי הדין המהותי-

34. לשיטת התובעת, היא לא חתמה על תצהיר ההסתלקות( נספח ד' 5 לתצהיר התובעת) ובמידה וחתמה הרי האחים שלה –הנתבעים- החתימו אותה במרמה ובהטעיה ומעולם לא הסבירו לה שהיא מסתלקת מעיזבון אביהם המנוח.

          מנגד טוענים הנתבעים כי, התובעת חתמה על תצהיר ההסתלקות בפני עו"ד עאוני יוסף , מרצונה הטוב והחופשי ולאחר שהבינה על מה היא חותמת.

35. התובעת מעלה טענות עובדתיות חילופיות בקשר לתצהיר ההסתלקות :

היא טוענת    מחד כי, היא לא חתמה על תצהיר ההסתלקות , אך מאידך, היא טוענת   כי אם יתברר כי אכן חתמה  על תצהיר ההסתלקות  , אז החתימה  הושגה במרמה ו/או בהטעיה ללא כל רצון מצדה  וללא כל כוונה לוותר  על חלקה בעיזבון אביה  .

ודוק, לא ניתן לטעון מחד לא "חתמתי" ובאותה נשימה לטעון גם אם חתמתי  החתימה הושגה בנסיבות של הטעיה  ומרמה  ; מדובר בטענות עובדה המכחישות זו את זו, מפי אותו בעל דין, וזאת  בניגוד לתקנה 72 (ב) לתקנות סד"א (ראו למשל ע"א 4667/08 הר עוז נ' סערת תוכנה בע"מ.

36. לעניין הטענות בהקשר טעות או הטעיה ,כבר נקבע בפסיקה כי הוראות סעיף 6 לחוק הירושה אינה מונעת את בדיקת תוקפה של הסתלקות לפי הדין המהותי. סעיף 61(ב) לחוק החוזים מאפשר את התפשטות הנורמות החוזיות גם על ענפיו האחרים של המשפט הפרטי, ודיני הירושה בכללם. היינו, פגמים ברצון המסתלק ייבדקו על פי הוראות חוק החוזים.( השווה רע"א 5103/95 דשת נ' אליהו וכן בע"א 2041/05 דוד מחשקשווילי ואח' נ. רחל מיכקשווילי ואח' ) .

37. התובעת מעלה טענה כללית וסתמית בעניין טעות או הטעיה אך לא מפרטת אותה ולא מעמידה גרסה ברורה , התובעת אינה מפרטת נסיבות החתימה ,מה הטעות או ההטעיה ומי הטענה אותה. להלן אדון בשתי הטענות הן לעניין החתימה על תצהיר ההסתלקות והן לעניין נסיבות החתימה.

               אקדים אחרית לראשית  כבר עתה ואקבע כי ,בדיקת התשתית הראייתי שהונחה בפני בנושא  זה אינה תומכת בטענותיה של התובעת, והכל כפי שיפורט להלן.

עדות עו"ד ע.י

38. כאמור תצהיר ההסתלקות החתום ,לכאורה, ע"י התובעת מאושר וחתום ע"י עו"ד ע.י

עו"ד ע.י  העיד בפני ומסר גרסה ברורה כי ,התובעת חתמה בעצמה על תצהיר ההסתלקות  מרצונה הטוב והחופשי לאחר שהסביר  לה שהיא חותמת על הסתלקות  מעיזבון אביה לטובת שני האחים והיא הבינה זאת.

העד נחקר בחקירה נגדית וגרסתו לא נתערערה , עדותו  הייתה ברורה, קוהרנטית, ובלתי מהוססת והוא השאיר רושם חיוב ואמין ואני מקבלת גרסתו.

עו"ד ע.יהעיד כי ,הם  ממשפחה אחת והוא מכיר את כולם , לרבות התובעת , בנה ב"כ עו"ד ס' ואת הנתבעים . הוא נשאל באם פנה למוסד לברר מי הם היורשים וענה :

" לא, כי הם אנשים שאני מכיר היטב .הם לא זרים לי" ( שורות 24-25 עמוד 26)

וכן מסר:

" אנחנו אותה משפחה ואנחנו כמעט שכנים ומכירים, אני ו- ס'  מאותה כיתה וביקרתי אצל בבית רבות, וגם מכיר את הנתבעים, י.ע היה מורה שלי, התובעת לא אישה זרה בשבילי. גם כאשר הכנתי את הבקשה עצמה , צילמתי את תעודת הזהות שלה והיא עדיין אצלי בתיק".(  עמ' 21 שורות 29-31 ).

39. עו"ד ע.י. העיד  על נסיבות החתימה על תצהיר ההסתלקות ומסר :

"ש.        התובעת הצהירה בפניך שהיא מסתלקת לטובת שני האחים שלה?

ת.           נכון.

ש.          הסברת לה את מהות המסמך?

ת.           בוודאי

ש.          תסביר לבית המשפט באיזה נסיבות נערך כתב ההסתלקות?

ת.           נדרשתי על ידי מר י.ע.  להכין בקשה למתן צו ירושה, ואז ביקשתי ממנו כמה דברים ואמר שיש להם אחות שגם יורשת וביקשתי לשמוע אותה. בהתחלה לא אמר לי שהיא רוצה להסתלק, רצה לעשות צו ירושה, אז כמובן רשמתי מי היורשים ואת מה שדרוש כדי להכין צו ירושה לבית הדין השרעי, מדובר לפני 16 שנים. אנחנו מכירים וכל הזמן מדברים. אח"כ הודיע לי י' שגם אחותו רוצה להסתלק מהעיזבון, ואז אמרתי לו שאני חייב לשבת איתה, שמעתי את רצונה והסברתי לה את משמעות ההסתלקות. פעם ראשונה נפגשנו בביתו של מר י' ואח"כ לא זוכר, כי היו כמה פגישות. אח"כ ערכתי את התצהיר וביקשתי ממר י' שיכין את המסמכים והחתמתי את התובעת על התצהיר . אני לא זוכר היום איפה החתמתי אותה, אבל מה שכתוב בתצהיר זה היה במשרד שלי, וסביר להניח שנחתם במשרד שלי. אני לא זוכר עם מי היא הגיעה למשרד שלי, עברו הרבה שנים.

ש.          אתה לא זוכר את נסיבות החתימה ?

ת.           זה שהיא הגיעה אלי וחתמה על ההסתלקות זה בטוח, אבל לא זוכר עם מי הגיעה. אם רשום שזה היה במשרד אז זה בטוח היה במשרד, זה היה בבית הישן."( עמוד 20 שורות 13-30 ).

40. 40. עו"ד ע.י. מסר בעדותו כי ,התובעת חתמה בפניו  במספר הזדמנויות על כמה מסמכים המעידים על רצונה להסתלק, הוא אף  חזר והדגיש  :" כל חתימה של התובעת הייתי מסביר לה שוב ושוב, הסברתי לה את משמעות התצהיר" ( עמוד 22 שורה 1).

עוד  מסר כי ,התובעת  יחד עם שני הנתבעים  חתמה על תצהיר בשפה העברית מיום 3/9/2001 שביקשו אותו לצורך הועדה המקומית לתכנון ובניה , התצהיר הוגש וסומן כנספח נ/6. מעיון בתצהיר זה עולה כי התובעת מצהירה כי היא מסתלקת מעיזבון אביה לטובת שני אחיה הנתבעים.

בענין נסיבות  החתימה על מסמך זה העיד עו"ד ע':

" ש.       מציג לך את נ/6. זה היה לשם הוצאת צו ירושה או לשם הגשת בקשה ?

ת.           זה היה לצורך הועדה לתכנון ובניה.

ש.          איפה התובעת חתמה עליו ?

ת.           המסמך הזה נחתם בבית של מ', אחיה של התובעת.

ש.          איך אתה מזהה שזה בבית של מ' ?

ת.           החתמתי אותה 3 פעמים, פעמיים אצלי במשרד, פעם אחת זה היה בבית של מ' והגעתי לשם, ואני אפילו זוכר את הסלון שישבנו אני והיא, סלון ארוך, וישבתי איתה, וצחקנו, ואפילו אני זוכר ש- הנתבע מס' 1  אמר לה ".. אם את רוצה משהו אז תגידי" והיא אמרה " לא אחי אני לא רוצה כלום". ( עמ' 22 שורות 6-14).

בהקשר זה אציין כי, עיון בעין בלתי אמצעית בחתימה על שני התצהירים  ( נ/6 ותצהיר ההסתלקות מיום 16/10/2000)עולה , לכאורה, כי מדובר בחתימה זהה של התובעת.

41. בנוסף עו"ד י.ע   מסר בעדותו כי , אמנם הוא החתים את התובעת על תצהיר הסתלקות מיום 16/10/2000 , אך הנתבע התעכב בהבאת הממסכים הדרושים לצורך הגשת הבקשה לצו ירושה , אישור מהעירייה ועוד תצהיר של שני עדים, ועל כן הבקשה הוגשה לבית הדין השרעי רק בחודש 10/2001 ( נ/3) לאחר שהושגו כל המסמכים ( תצהיר העדים מיום 5/10/2001 נספח ד'4 לתצהיר התובעת, ואישור העירייה) . מאחר והנתבע התעכב בהשגת המסמכים הוא שוב והחתים את התובעת על תצהיר הסתלקות נוסף זהה לתצהיר אשר הוגש לתיק וזאת בחודש 2/2001 ( התצהיר השני לא הוגש לתיק),כי הוא רצה לוודא שוב את רצונה , הוא מסר כי הוא צירף לבקשה לצו ירושה את התצהיר הראשון מחודש 10/2000.( עמ' 20 שורות 31-34 , עמ' 21 שורות 1-9).

42. עו"די. ע' מסר בעדותו כי התובעת ערכה צוואה בפניו בשנת 2006 והוא היה עד לצוואה . ( שורה 2 עמוד 22).

סבורני כי, דבר  זה מעיד על האימון שרוכשת התובעת ובני משפחתה  כלפי עו"ד ע'.

43. עו"ד י.ע' נחקר האם הוא הסביר לתובעת עניין ההסתלקות וגרסתו לא נתערערה:

ש.          אתה זה שהסברת על ההסתלקות או י'  ?

ת,.         אני הסברתי. בפעם הראשונה והשניה זה היה אצלי במשרד, הסברתי לה אישית על מה היא חותמת ואת המשמעות, למרות שגם בעבר לפני הכנת כל המסמכים הסברתי לה, וגם בתצהיר האחרון בבית מ' שוב הסברתי לה מה תוכן התצהיר הזה. אני אישית הסברתי לה. אצלי במשרד נפגשנו פעמיים, ופעם אחת בבית מ', זה היה לצורך חתימות, זה למיטב זכרוני.

ש.          במשרד שלך כמה פעמים נפגשתם ?

ת.           נפגשנו כמה פעמים לא זוכר כמה, לצורך חתימות פעמיים במשרדי.

ש.          כמה פעמים נכנסה למשרד שלך בכל החיים ?

ת.           לא זוכר, אבל היא גם פנתה אלי לצורך עריכת צוואה. לצורך הירושה אני זוכר שהיתה אצלי במשרד פעמיים ולצורך חתימת הצוואה פעם אחת .

ש.          על איזה מסמכים היא חתמה ?

ת.           תצהירי הסתלקות משנת 2000 ו- 2001 ותצהיר של הועדה והצוואה.

ש.          ההסתלקות שלה היה בגין עזבון אביה ואמה ?

ת.           מה שכתוב בתצהיר. לאחר שאני מעיין בתצהיר, זה לעניין האבא.

ש.          כאשר החתמת אותה הסברת לתובעת שיש גם הסתלקות של האמא שלה ?

ת.           הסברתי לה את כל ההליך, מה אני עושה ומי חותם, מדובר בבקשה שאנו עושים כל יום, אנו מסבירים שאנו עושים צו ירושה, הכל, הרי אנחנו מעל 25 שנים בעריכת דין.( עמוד 24 שורות 11-27)

                              ראה גס עדותו (בעמ' 26 שורות 13-21).

44. ב"כ התובעת מעלה בסיכומים הרבה תהיות וסימני שאלה אשר לטענתו פוגעים  בתוקף תצהיר ההסתלקות  או אמינות עדותו של עו"ד  ע' ,אך לא מצאתי בהם ממש.

א.           העובדה שעו"ד  ע.י   אינו זוכר היום  עם מי הגיעה התובעת או איפה נחתם התצהיר, אינה פוגעת במהימנותו בנסיבות שבנדון. מדובר בחתימה על תצהיר משנת 2010 קרי  לפני 16 שנים ,כאשר העד מכיר את התובעת ואף לטענתו היא חתמה על מספר מסמכים בפניו בהזדמנויות שונות. לרבות  מסמכים שהיא ערכה עבורה כמו צוואה  ,העד השיב מפורשות כי אינו זוכר ואם כתוב בתצהיר שזה במשרד  אז זה במשרד.

ב.            לא מצאתי פסול או פגם שעו"ד מצא להחתים את התובעת על תצהיר הסתלקות נוסף מחודש 2/2001 בנוסף לתצהיר ההסתלקות הראשון מיום 16/10/2010,  עו"ד הסביר בעדותו כמפורט לעיל כי הוא מצא להחתים התובעת עוד הפעם לוודא שהיא עדיין עומדת על רצונה מאחר והגשת הבקשה לצו ירושה התעכבה. כמו כן לא מצאתי פסול כי הוא בחר להגיש התצהיר  הראשון לבית הדין השרעי. מדובר בשני תצהירים זהים, ומה שקובע בסופו של יום הוא אותו תצהיר אשר הוגש לבית הדין שכן השתכללות ההסתלקות הינה מיום הגשתה לבית המשפט.

               העובדה שלא נערך תצהיר הסתלקות נוסף סמוך להגשת הבקשה אינה מעלה ואינה מורידה , שכן ,ממילא לא היה צורך בתצהיר נוסף לאחר התצהיר הראשון.

ג.            הטענה כי המסמכים שצורפו לבקשה לצו ירושה נערכו בגופן שונה אינה ברורה ואינה מעלה או מורידה לעניין שבנדון.  העד נשאל מדוע יש שונה בגופן בין תצהיר ההסתלקות לבין תצהירים אחרים והעד השיב כי המסמך שהוצג לו הינו מסמך שהוגש בשנת 2005,הוגש לבית הדין השרעי לתיקון טעות סופר . והוא אף הסביר כי יש לו שני משרדים גם ב- XX  וגם ב- XX  וייתכן שכל מסמך נערף במקום אחר. לא מצאתי ממש בטענות או טרוניית ב"כ התובעת בעניין זה.( עכמ' 24 שורות 30-33 , עמ' 25 שוות 1-4).

               בנוסף, עו"ד ע' אישר בעדותו כי הוא זה אשר הדפיס בעצמו את תצהיר ההסתלקות:

               ש.          אתה ערכת את התצהיר של התובעת ?

ת.           ברור שאני ערכתי. אני מדפיס, מבין, מסביר וזה נגמר מבחינתי. אני לא מבין על איזה גופן אתה מדבר.

ש.          אולי אתה לא ערכת את המסמך ואתה רק אימתת את החתימה  ?

ת.           זה לא יכול להיות, כי רק אני היחיד שכותב במשרד אצלי, עד היום אין לי מזכירה שמדפיסה. אני מקליד ומדפיס". ( עמ' 25 שורות 7-12).

ד.            גם הטענה כי לא כל התצהירים או יפוי הכוח  נחתמו באותו יום אינה מעלה ואינה מורידה ,

עו"ד  ע' נחקר בעינין זה ונתן תשובה סבירה:

"ש.        ,איך יתכן שתצהיר הסתלקות של האם זה במועד אחד ושל הבת במועד אחר ויפוי הכוח במועד אחר והעדים במועד אחר  ?

ת.           אני לא יודע מה אמרו קודם, שנית זה לא חדש לי ולך כעורכי דין כאשר עושים תצהיר בתיקים מסוימים ולא כולם באים באותו רגע, אז אי אפשר להשאיר אותו תאריך לכולם, אחד מגיע היום, אחד עוד חודש, צריך להחתים ולאשר שזה היום שאתה החתמת, וכך אני נוהג. עובדה שלא כולם באותו תאריך חתמו בפני ביחד, ולא כולם באו אלי באותו יום ושעה, ובשביל זה יש תאריכים שונים." (  עמ' 25 שורות 13-19).

ה.           גם לגבי תהיות ב"כ התובעת איך עו"ד ע' הסביר לתובעת את הסתלקות האם שהייתה בחודש 6/9/2001 בעוד שהתובעת עצמה חתמה על ההסתלקות שנה לפני בחודש 16/10/2000 נתן עו"ד ע' תשובה סבירה :

"ש.        ההסתלקות של האמא היא משנת 2001. אתה אומר שהסברת לתובעת שהאמא מסתלקת כאשר טרם הסתלקה.

ת.           לצורך הכנת בקשה זו והגשתה לבית הדין השרעי, זה לא היה מפגש אחד או שניים, נפגשנו, דיברנו, מה רצון של זה, מה רצון הצדדים, אח"כ התחלנו להכין הכל. רצון הצדדים היה שהתובעת מסתלקת מן העזבון לטובת שני האחים, וזה היה רצונה. מדברים על עזבון אביה. ( עמ' 26 שורות 1-6)

עדות הנתבע מס' 1

45. גם הנתבע מס' 1 העיד לעניין הסתלקות התובעת ונסיבות החתימה שלה על ההסתלקות. אינני מקבלת טענת ב"כ התובעת כי הנתבע התחמק  בחקירתו  בשיטתיות מהשאלות בחקירתו או כי קיימת סתירה בין עדות  הנתבע מס' 1 לבין  עדות  עו"ד ' לעניין החתימה על תצהיר ההסתלקות .

               כבר עתה,  אציין כי, עדותו של הנתבע מס' 1 הייתה עדות ישירה, פשוטה  , ספונטנית והשאיר רשום חיוב ואמין. לא התרשמתי כי הוא מכוון מטרה, או מתחמק מהשאלות להיפך,  התרשמתי שהוא הציג את העובדות כפי שזכור לו או כהווייתן, מבלי לנסות להתחמק או להתחכם או להתאים תשובותיו לתוצאות.

46. הנתבע מסר בתצהירו כי " בטרם הגשת הבקשה לצו הירושה ישבנו אני ואחי הנתבע מס' 2 והתובעת בנוכחות עו"ד ע.י. בביתו של אחי הנתבע מס' 2  אשר בתורה ביקשה התובעת להסתלק מכל הירושה,לטובתי ואחי ועו"ד ע' הסביר לה את התצהיר שלה שחתמה עליו מרצונה החופשי וללא כל לחץ וכפייה."

 לטענת ב"כ התובעת עדות זו סותרת את עדותו של עו"ד ע'.י  אשר מסר כי ,תצהיר הסתלקות נחתם במשרדו וללא בבית של הנתבע מס' 2.

לא מצאתי כי ,מדובר בסתירה מהותית היורדת לשורשו של העניין. אפרט.

 מחקירת העדים עולה  כי הכוונה למסמך אשר נחתם בבית של הנתבע מס' 2 זהו התצהיר לוועדה המקומית מחודש 9/2001 –נ/6.

 עו"ד ע' .י הסביר כי נחתמו מספר תצהירים , כאשר המסמך שנחתם בביתו של הנתבע מס' 2 זה היה התצהיר לוועדה לתכנון ובניה בחודש 3/9/2001 ( נ/6) .( עמ' 22 שורות 6-14), גם בתצהיר זה יש הצהרה של התובעת בעניין הסתלקות מירושת אביה המנוח.

אמנם הנתבע  מס' 1  הצהיר בתצהירו כי לאחר רישום צו הירושה הנפיקה הועדה היתר בניה לאחיו הנתבע מס' 2  על שם בנו  והוא הקים בית על שטח של 700 מ"ר , אך בחקירתו  הסביר כי ,בעת קבלת ההיתר אולי לא היה צו ירושה, היה ויתור מהתובעת, הקרקע הייתה עדיין רשומה על שם האב המנוח ומאחר והתובעת התנגדה לא הוצא היתר עד שהתובעת חתמה על תצהיר הסתלקות לוועדה המקומית ( עמ' ד 11 שורות 10-16 וכן עמ' 12 שורות 1-2)

               ובהמשך מסר : " לפני  שפניתי בעניין צו הירושה לבית הדין השרעי,אחי רצה לבנות לבנו  בית בחלקה XX ואז ס' ( הכוונה לעו"ד ס.י. ב"כ התובעת  –ג.ג) התנגד לוועדה לתכנון ובנייה ,כי הוא בנה של התובעת  שהיא גם יורשת בקרקע,ו אז התובעת  הצהירה וכתבה לוועדה שהיא מוותרת על חלקה לאחים שלה". (עמ' 14 שורות 7-10).

ובהמשך :" אחד הדברים שעשיתי זה שאחותי ויתרה על החלק שלה לוועדת התכנון ויש לי תצהיר ממנה ,כי אתה התנגדת שאחי לא יבנה את הבית שלו בחלקה הזאת". ( עמ' 14 שורות 3-4).

               מעדות זו ומעדות עו"ד ע.י  ניתן להסיק כי ,אכן היה תצהיר הסתלקות של התובעת מעיזבון אביה לעניין אחיה היורשים, אך מאחר והקרקע עדיין הייתה רשומה על שם האב המנוח וטרם ניתן צו ירושה, נדרשו הנתבעים להציג תצהיר ויתור של התובעת לצורך הוצאת היתר בניה, תצהיר אשר נחתם בביתו של הנתבע מס' 2  בחודש 9/2001.

47. הנתבע מס' 1 מסר בעדותו כי ענין ההסתלקות התובעת עלה כמה פעמים בישיבות ביניהם, הוא מסר כי התובעת " הייתה נוכחת בכל הישיבות שהיו בפנינו לפני שחתמה על וויתור על כל חלקה מעיזבון אביה". ( עמ' 12 שורה 33). ובהמשך :

               "ש.        את תצהיר ההסתלקות של התובעת מי ערך, אתה או עו"ד ע.י ?

ת.           כל מה שנוגע להסתלקות, זה עו"ד ע.י .

ש.          איפה זה היה ?

ת.           ישבנו יותר מפעם אחת בבית שלי, בבית של אחי, במשרד של עו"ד ע.י. ישבנו, הסביר לה על המצב, הסברתי לה בדיוק מה שהולכים לעשות, הולכים לעשות צו ירושה, ואמרתי לה שהיא יורשת, אפילו הנשים שלנו לא התערבו, הסברנו לה והבינה את הכל וחתמה, פעם אצל הדוד שלך ... פעם אחת חתמה על ההתנגדות שהגיש לתכנון ובניה, פעם על צו הירושה. אני לא זוכר איפה חתמה על ההסתלקות, אולי אצל עו"ד במשרד או אצל עו"ד שלי כי המשרד שלו ליד הבית של אחי . אני זוכר שחתמה על תצהירים גם במשרד של עו"ד, לא זוכר מה זה היה בדיוק.

ש.          מי הסביר לה אתה או עו"ד ע.י  ?

ת.           אני, ועו"ד ע.י. והנתבע מס' 2

ש.          איפה זה היה ?

ת.           בכל מקום, במשרד שלו, בבית שלי, בבית של אחי. שלושתנו ישבנו והסברנו לה. אצלי היא לא חתמה.

ש.          מפנה אותך לפרוטוקול מבית הדין השרעי, שם אמרת שאתה הסברת לתובעת וזה היה בבית של מ' .

ת.           זה לא אומר שעו"ד לא הסביר". ( עמ' 17 שורות 25-34).( עמ' 18 שורות 1-8).

48. אשר על כן, גרסתו של הנתבע כי, הם כבני משפחה ישבו ודיברו במספר הזדמנויות בענין ההסתלקות וכי לא זכור לו בדיוק מתי נחתם כל מסמך  הינה סבירה ומקובלת עלי. גם אם העד התבלבל פה או שם בתאריכים או בסדר הדברים , מתי ניתן צו הירושה או מתי בוצעה הבניה או קבלת ההיתר ,או חתימת ההסתלקות  אין הדבר פוגע במהימנותו. אי דיוקים  אלה הם  זניחים ושוליים שאינם יורדים לשורשו של עניין ואין בהם כדי להעיד על חוסר מהימנותם של העדים. סתירות כאלה  הינן סתירות טבעיות במקרים כגון אלה, במיוחד במצב דברים כאשר עברו כ- 16 שנים מיום החתימה על המסמכים.

במאמר מוסגר אציין כי ,עצם השוני בגרסאות מעיד, לפעמים,  על העדר תיאום בין העדים  ותורם לאמינות הגרסה. בכול מקרה לא מצאתי שיש בכך כדי לתמוך בטענת התובעת כי היא בכלל לא חתמה על תצהיר ההסתלקות  או שחתמה תוך טעות או הטעיה מבלי שהבינה משמעות הדברים.

49. בדיון בבית הדין השרעי מיום 2/4/2013  ( נספח ה'9 לתצהיר התובעת)  מסר הנתבע  כי ,התובעת  הסכימה להסתלק מירושת אביה כי היא התחתנה עם בן דוד שלהם  והדוד קיבל רוב ירושת אביו. הנתבע נחקר בעניין זה , והסברו בעניין זה הינו סביר :

"ש.        לגבי ההצהרות שלך בבית הדין השרעי, לגבי החלק של ע' ואיך קיבלה אותו -  מפנה אותך לפרוטוקול הדיון בבית הדין השרעי מיום 2.4.14 – נספח ה/9 לתצהיר התובעת, עמ' 6 ש' 19. מה רצית להגיד בדברים האלה בבית הדין השרעי ?

ת.           רציתי להגיד ש- מ' זה הסבא שלי, לסבי היו ילדים, בין היתר אבי ודוד שלי מ' שהוא חמה של התובעת . התובעת  התחתנה עם בן דוד שלי. רוב הירושה של מ', בגלל ש- מ' הוא הבן הבכור בין אחד ה- 4 מהאישה השניה, 80% רשומים על שמו, וכשאני ביקשתי מהתובעת שתגיד מה שהיא רוצה לפני שתחתום בפני עו"ד ע.י על הסתלקות, והיא אמרה לא רוצה, כי בעלה קיבל מירושת סבא את החלק הרב, ולכן לא רצתה לקבל מירושת אבי.

ש.          אתה מתכוון שהתובעת  הסתלקה בגלל שחמה קיבל את החלק הרב מירושת הסבא?

ת.           ככה היא אמרה.

ש.          באיזה הזדמנות הסבירה את זה ?

ת.           כשישבנו אני ואחי והעו"ד, היא אמרה שהירושה של חמה עוברת לבעלה של התובעת, ואמרה שלקחה יותר ממה שמגיע לנו ועל כן לא רצתה בירושת אבא.

ש.          אתה טוען שחלקים מסוימים נרשמו על שם מ' ולא על שם ע' ?

ת.           לא ככה אמרתי, אמרתי שרוב החלקות נרשמו על שם מ'. עוד 4 אחים לא נרשמם על שמם כלום. עמ' 17 שורות 1-169.

50. חיזוק לגרסה כי התובעת כן חתמה על ההסתלקות תוך שהייתה מודעת למשמעות המסמך, ניתן למצוא בעובדה שעל המקרקעין של האב המנוח  הונפקו היתרי בניה  לשני בתים ואף הוקם בית מגורים  בידיעתה של התובעת ,ואף נמכרו מקרקעין ע"י הנתבע מס' 1 באמצעותו של ב"כ התובעת  ובנה עו"ד ס.י. , והכל כפי שיפורט להלן.

51. מהעדויות עולה כי ,בטרם הוגשה הבקשה לצו ירושה בבית הדין השרעי הוגשה  בשנת 2001 בקשה להיתר בניה על המקרקעין של האב  המנוח מטעם הנתבע מס' 1 לבניית בית עבור בנו וזאת בחלקה XX גוש XX , התובעת או בנה עו"ד ס' התנגדו  תחילה לבקשה להיתר ,  אך לאחר מכן ההיתר הונפק  ביום 20/9/2001 ( צורף לתצהיר הנתבעים) לאחר שהוגש  לוועדה המקומית התצהיר ( נ/6) שבו הצהרה   של התובעת על ההסתלקות מירושת אביה המנוח . ראה עדות הנתבע מס' 1 ( עמ 14 שורות 6-10).

וכן ביום 9/8/2006 ניתן היתר לבניית בית נוסף  בחלקה הנ"ל לבנו של הנתבע מס' 2.( ההיתר צורף לתצהיר הנתבעים).

52. בנוסף עולה כי, בנה של התובעת וב"כ, עו"ד י.ס. ,היה מעורב בעסקת מכירת מקרקעין אשר קבל הנתבע מס' 1 בירושה מעיזבון אביו   לקונה צד ג'  ובמה הדברים אמורים.

לשיטת  הנתבע מס' 1 ,לאחר שניתן צו הירושה  ע"י בית הדין  השרעי, צו הירושה נרשם בלשכת רישום המקרקעין ביום 30/8/2005 באופן שהחלקות שהיו על שם  האב המנוח  הועברו ונרשמו על שם שני הנתבעים בחלקים שווים לרבות חלקה XX ( נסחי הרישום צורפו לתצהיר הנתבעים).

על סמך ההסתלקות ורישום צו הירושה מכר הנתבע מס' 1 חלקים מחלקו בחלקה הנ"ל לצד ג ' אשר רשם זכויותיו בלשכת רישום המקרקעין ,כאשר בנה של התובעת עו"ד י.ס.   הוא זה אשר  טיפל בעסקה הנ"ל.  לטענת הנתבע מס' 1 שאר הזכויות שלו בחלקה הוא מכר לצד שלישי אחר  אשר טרם רשם את זכויותיו.

53. מהמסמכים אשר צורפו לתצהיר הנתבעים עולה כי, אכן צו הירושה נרשם בלשכת רישום המקרקעין בחלקות הנ"ל ביום 30/8/2005 לרבות בחלקה XX גוש XX,כאשר על שם כל אחד מהנתבעים נרשם 1/40 חלקים מחלקה זו.

כן עולה  כי ,נחתם הסכם מכר ביום 21/7/2010 בכפר XX לפיו מכר הנתבע מס' 1 למר מ.ס.י.  מכפר XX 3/240 חלקים מהחלקה ,המהווים 979 מ"ר, כאשר עו"ד י.ס.  , בנה וב"כ של התובעת ,חתום על הסכם המכר ומאשר חתימת הצדדים להסכם. עוד עולה  מהמסמכים כי הנתבע מס' 1 חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר באותו תאריך המייפה את כוחו של עו"ד ס' להעביר החלק הנמכר לטובת הקונה, וכן צורף דיווח לרשות המס  בגין אותה עסקה ע"י עו"ד ס.י.

מעיון בנסח הרישום עולה כי ביום 29/7/2010 נרשמה הערת אזהרה בהתאם לסעיף 126 לחוק המקרקעין לטובת הקונה מר מ.י. על הבעלות של הנתבע מס' 1 כאשר החלק בנכס 3/240 .

ביום 11/10/2015 נרשמה הערת אזהרה נוספת  לטובת י.מ. על הבעלות של הנתבע מס' 1 החלק בנכס 1/40.

               ביום 9/5/2011 נרשם הקונה מר מ.י. כבעלים בקרקע כאשר החלק בנכס 3/240.

54. הנתבע מס' 1 נחקר בעניין זה ע"י ב"כ התובעת . ב"כ לא התכחש כי הוא טיפל בעסקה המכר אך ניסה בשאלות שלו להסביר כי הוא הסביר לנתבע מס' 1 שהוא יכול למכור זכויות מן היושר , כי הוא יורש של אביו כמוהו וכמו אחיו ואחותו ,אך הנתבע הכחיש זאת בפה מלא ,וחזר על גרסתו כמפורט לעיל וגרסתו בעניין זה לא נסתרה ולא נתערערה.( עמ'14 שורות 22-34 וכן עמ' 15 שורות 1-13).

בהקשר זה אציין כי ,מאחר ולא הוגשו כל מסמכים לעניין מכירת יתר הזכויות לצד ג' נוסף, לא ניתן לקבוע  ממצאים בעניין זה.

55. מהמסמכים הנ"ל עולה בבירור כי ב"כ התובעת  כן ידע על צו הירושה של האב המנוח , על רישומו בלשכת רישום המקרקעין  ואף טיפל והיה מעורב בעסקת המכר. בטופס אשר דיווח ב"כ התובעת  לרשות המס בגין העסקה צוין במפורש כי הזכות הנמכרת הינה בעלות ורשומה בפנקס המקרקעין.

               הנסיבות הנ"ל, מחזקות גרסת הנתבעים כי ,התובעת כן חתמה על תצהיר ההסתלקות מרצונה הטוב והחופשי ולא נפל כל פגם מהותי במסמך.

56. ב"כ התובעת ניסה בסיכומים לפגוע במהימנות הנתבע מס' 1 עת טען שהוא ניצל את מעמדו כאפוטרופוס וחתם בשם אימו על תצהיר ההסתלקות ללא רשות בית המשפט.א ך גם כאן לא מצאתי בטיעון זה בכדי להושיע לתובעת.

               כאמור, הנתבע מס' 1 מונה כאפוטרופוס על אימו גב' ת' עוד בשנת 1998.

               אין שום פסול בחתימת הנתבע מס' 2 על תצהיר בשם אימו, אך במקרה כזה היה צורך לקבל אישור בית המשפט לעניין ההסתלקות שכן מדובר בהסתלקות של חסוי.

               ומשלא נעשה כן בוטל לאחר מכן צו הירושה.

               הנתבע מס' 1 הסביר בחקירתו כי לא ידע כי היה עליו לקבל רשות בית המשפט להסתלקות האם וכי זה ענין של עו"ד:

"ש.        קיבלת הרשאה מבית המשפט לחתום במקומה הרי החוק מחייב שתקבל הסכמת בית המשפט לחתום על הסתלקות ?

ת.           אם בעל העניין הוא הסמיך אותי לחתום וחתמתי. לא קיבלתי רשות של בית המשפט. תשאלו את עורך הדין שלי ע' את השאלה הזאת. הוא היה אמור לטפל בזה. אמי נפטרה לפני 15 שנים". ( עמ'13 שורות 10-14).

               גם עו"ד ע' הסביר בעדותו  ענין זה של  העדר אישור בית המשפט להסתלקות וכך מסר:

               "ש.        מה עם אישתו של המנוח  ?

ת.           לא החתמתי אותה, החתמתי את האפוטרופוס שלה י', כי בבית הדין השרעי היה אז השופט אסדי ואז הסברתי לו שצריכה להיות החלטה נפרדת בעניין הזה, אבל השופט אסדי לא אהב שמתערבים בהחלטות, ושאל אותי אם כתוב בבקשה שהוא אפוטרופוס, אמרתי שכן,  והוא אמר לי שזה מספיק.

               ------

ש.          הסברת ל- י' שצריך לקבל אישור מבית המשפט לצורך הסתלקות מהעיזבון ?

ת.           בטח. הסברנו את זה גם לשופט אסדי, אבל הוא אמר שזה מספיק. לא הייתה החלטה של בית הדין השרעי המאשרת הסתלקות האם מהעיזבון.

                              אינני יודע מה היה מצבה הרפואי של האם.

ש.          נכון שיש פגם בכל ההליך הזה?

ת.           בגלל זה ביטלו את צו הירושה שניתן.". ( עמ21 שורות 13-26).

בנסבות אלה לא ניתן לומר ולקבוע  כי מדובר במעשה מרמה או קנוניה  מצד הנתבע או עו"ד.

57. גם טענות ב"כ התובעת כי בהתאם לגרסת הנתבעים ההסתלקות של התובעת הינה מעיזבון אביה ואימה, אין בה ממש.

               עו"ד ע' נשאל בעניין זה והשיב כי מדובר בהסתלקות מעיזבון האב המנוח ( עמ' 26 שורות 6-7). אמנם הנתבע מס' 1 בעדותו מסר כי ,כוונת התובעת הייתה לוותר גם על עזבון האם ועל עיזבון האב( עמ' 16 שורות 30-31), אך הוא דיבר על כוונתו ולא על הסתלקות בפועל , שכן האם נפטרה בשנת 2002 ולא נחתם כל תצהיר הסתלקות מטעם התובעת בעין עיזבון האם.

ההסתלקות של האם לא אושרה ואין לה תוקף  ועל כן היא יורשת מחצית מעיזבון האב. מה גם שהאם גם נפטרה כך שעיזבונה גם יתחלק בין כל יורשיה על פי דין שהם התובעת והנתבעים.

58. אי זימון עדים-

ב"כ התובעת מעלה  טרוניה כי ,הנתבעים לא זימנו לעדות עדים לרבות העדים  שחתמו על תצהיר התומך בבקשה לצו ירושה וכן אי זימון הנתבע מס' 2.

א.           לעניין תצהירי העדים- לבקשה לצו ירושה אשר צורפה לבית הדין השרעי צורף תצהיר מטעם שני העדים פ.ס.  וכן העד ס.א.  מיום 5/10/2001 החתום בפני עו"ד ע.י.  ( ד4 לתצהיר התובעת) הכולל הצהרה לעניין פרטי המנוח ילדיו והסתלקות התובעת ואלמנת המנוח.

העד עו"ד ע' מסר בחקירתו כי שני העדים חתמו בפני על התצהיר והוא זה שהודיע להם שיש הסתלקות של התובעת והאלמנה( עמ' 21 שורות 9-12).

גם הנתבע מס' 1 העיד כי התובעת לא חתמה על ההסתלקות בפני העדים :

"ש.        לגבי העדים האחרים, צורף גם תצהיר שני עדים, האם אלה היו עדים להסתלקות התובעת?

ת.           אחד נפטר ואחד חי. אני מבקש להזמין את פ.ס.  ותשאל אותו האם חתם והאם היה בבית המשפט. התובעת לא חתמה על הסתלקות בפניהם, אבל על הסכמתה אחד מהעדים יודע שהיא מוותרת על חלקה. פואד היה אצלי בבית ושאל את התובעת והיא אמרה בפניו שהסתלקה. סלס'ימאן נפטר, אני לא יודע אם הודיעה בפניו שהיא מסתלקת -          התצהירים צורפו כ- ד/4 לתצהיר התובעת" .  ( עמ'19 שורות 9-15).

אם כך, אף אחד לא טען כי העדים  הנ"ל היו עדים  לחתימת התובעת על תצהיר ההסתלקות ועל כן זימונם לעדות אינו הכרחית.

ב.            לעניין הנתבע מס' 2- מדובר  בבעל דין אשר הגיש תצהיר אך מאחר ולא התייצב לחקירתו הוצא תצהירו מהתיק.

לא ברור מדוע הנתבע מס' 2 לא התייצב לחקירה  על תצהירו בישיבה לשמיעת ראיות וזאת על אף שהוא התייצב בכל הישיבות המקדמיות לפני כן.

יחד עם זאת ,מכלל חומר הראיות שהוצג בפניי יש כדי לבסס גרסת הנתבעים , גרסה אשר  מסתברת יותר מגרסת התובעת.

בנוסף, עו"ד ע' לא מסר בעדותו כי הנתבעים היו עדים לחתימה של התובעת על תצהיר ההסתלקות מיום 16/10/2010, כך שלעניין זה עדותו של הנתבע מס' 2 לא הייתה מעלה או מורידה.

עדות התובעת -

59. מנגד, התובעת העידה בפני וניכר מעדותה כי היא הייתה מודרכת ומכוונת מטרה להתכחש לכל חתימה שתוצג בפניה  . עדותה הייתה מבולבלת , אינה קוהרנטית והשאירה רושם בלתי חיובי ובלתי אמין.

60. התובעת ובתחילת עדותה נשאלה האם החתימה המופיעה על תצהיר העדות הראשית אשר הוגש לתיק זה הינה שלה אך, היא הכחישה את החתימה שלה , ורק לאחר שהבן שלה, ב"כ עו"ד ס', הסביר לה שזה המסמך אשר חתמה עליו בפניו, אישרה את חתימתה . בית המשפט שאל שוב את התובעת באם מדובר בחתימה שלה על התצהיר ואז והשיבה :

               " לשאלת בית המשפט האם אני חתומה על התצהיר, אני משיבה שמה שהבן שלי (עו"ד ס') נתן לי זה שלי,השאר לא". (  ע' 27 שורות 5-11).

               בהמשך התובעת נשאלה מתי היא חתמה פעם אחרונה על מסמכים ואז השיבה :

               " אף פעם לא חתמתי על מסמכים , אני לא חותמת על מסמכים "( ( עמ' 27 שורות 14-15).

               עוד בהמשך התובעת נשאלה לגבי חתימתה על מסמך "הודעה ליורש" אשר צורף לבקשה לצו ירושה שהגישה התובעת לתיק הנוכחי ( ת/1 ) אך התובעת הכחישה חתימתה על מסמך זה, גם הכחישה את חתימתה על הצהרתה בבקשה לצו ירושה ( ת/2) ואף הכחישה את חתימתה על יפוי הכוח (ת/3) בו ייפתה את כוחו של בנה עו"ד ס.י.  מיום 29/4/2014 ואשר צורף לבקשה לצו הירושה. והשיבה " זאת לא החתימה שלי,לא ככה אני חותמת".

               ( עמ' 27 שורות 21-34 , עמ' 28 שורה 1).קרי התובעת הכחישה חתימתה על מסמכים שהיא הגישה לתיק הנוכחי ואשר הוגשו ע"י בנה עו"ד ס.י. , והדבר אומר דרשני!

61. התובעת אישרה בעדותה כי היא מכירה את עו"ד י.ע , כי היא הייתה אצלו בבית עת חתמה על מסמכים בקשר לאדמה שלהם אשר קיבלה מבעלה וחתמה על מסמכים , כאשר הייתה  יחד עם בנה עו"ד  ס'. אך  לשיטתה מלבד המסמכים בעניין האדמה שלהם היא לא חתמה על שום מסמך אחר. ( עמ' 28 שורות 14-18).

העובדה שהתובעת יחד עם בנה עו"ד ס' פונים לעו"ד י.ע' לצורך עריכת מסמכים עבור האדמה שלה אשר קיבלה מבעלה מעיד על האימון שרכשו כלפי עו"די. ע'. ומחליש הטענה כי החתימה שלה על תצהיר ההסתלקות זויפה., ועדותו של עו"ד י.ע' אינה אמינה.

62. בקשר לחתימה של התובעת יש לציין כי ב"כ הנתבעים ובמסגרת הדיון מיום 5/11/2015 ביקש מינוי גרפולוג על מנת שיחווה דעתו לעניין החתימה של התובעת ,אך ב"כ התובעת התנגד לכך בטענה כי ,ממילא התובעת מעלה טענה כי היא לא הבינה על מה שחתמה ועל כן יש לשמוע ראיות בעניין זה.( עמוד 2 לפרוטוקול ).

הנה כי כן ככל שהתובעת טוענת  כי החתימה על תצהיר ההסתלקות הינה שלה , היא מסייגת דבריה וטוענות שחתמה תוך טעות או הטעיה , אך היא לא הצליחה להעמיד גרסה אחת בעניין זה ולהוכיח אותה. התובעת לא פירטה מה  הן נסיבות הטעות או ההטעיה או המרמה , מי הטעה אותה ובאילו נסיבות .

סע' 14 לחוק החוזים קובע כי מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.

               סעיף 15 לחוק החוזים קובע לאמור "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה;

במקרה דנן, מלבד העלאת הגרסה ע"י התובעת , לא מצאתי תימוכין אובייקטיבי לטענתה להטעיה, והיא  לא הוכיחה  יסודות עילה זו; וכאן יש להזכיר כי טענות מסוג של הטעייה ומרמה , בעלות אופי חמור-דורשות ראיות כבדות משקל (עא 400/86‏ ‎ ‎עיזבון המנוח בין ציון קריגר ז"ל‎ ‎נ' ד"ר סבינה שטנה קריגר, פ''ד מב(4) 500 ;עא 260/82‏ ‎ ‎שמעון סלומון‎ ‎נ' ששון אמונה, פ''ד לח(4) 253).

אדגיש, כי, רק בסיכומים טען ב"כ התובעת כי התובעת הוטעתה ע"י הנתבעים עת ביקשו ממנה חתימה על אישור בניה אך החתימו אותה על ההסתלקות.

טענה זו לא הועלתה ע"י התובעת בתצהיר או בחקירתה ומן הטעם הזה גם דינה להידחות. בנוסף, טענה זו אינה מתיישבת עם חומר הראיות שהוצג, שכן תצהיר ההסתלקות נחתם 16/10/2000, בעוד שהתצהיר בעניין הועדה המקומית נחתם כשנה אחרי בחודש 9/2001, בשנה זו הגיש הנתבע הבקשה להיתר והתעורר הצורך בתצהיר עבור הועדה המקומית.

63. בנוסף, חזקה על מי שחתם על מסמך שהבין את תוכנו, ואם חתם מבלי להבין עליו לשאת בתוצאות מעשיו. החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוכנו. (ע"א 1548/96 בנק איגוד נ. זהבה לופו פד נד 2 עמ' 559 בעמ' 570). אדם החותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה הוא חותם. חזקה שחתם לאות הסכמתו, יהיה תוכן המסמך אשר יהיה. (ע"א 779/87 נח  בליט ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ  פד מד 3 עמ' 304 בעמ' 31 ).

               במקרה דנן תצהיר ההסתלקות שבנדון נערך בשפה הערבית, לא נטען ולא הוכח כי התובעת לא יודעת לכתוב או לקרוא בשפה הערבית. התובעת אף בחקירתה  נשאלה לעניין מי הקריא לה את המסמכים שערכה בעניין האדמה שלה אצל עו"ד ע.י. והשיבה כי היא גם קראה וגם כתבה:

"ש.        מי הקריא לך מה שכתוב ?

ת.           אף אחד לא הקריא לי, אני קראתי וכתבתי, אני רציתי את המסמכים, זה האדמה שלי ושל הילדים שלי.

ש.          את יודעת לקרוא ולכתוב בערבית ?

ת.           אני קוראת קצת וכותבת קצת בערבית". ( עמ30 שורות 14-19).

64. על אף שבתצהיר העדות הראשית טענה התובעת כי, היא סובלת ממחלת סכרת חריפה הגורמת לליקוי בראיה או עיוורון חלקי, אך התובעת לא הביאה כל ראיה כי היא אכן סובלת מעיוורון או שאינה רואה טוב. המסמכים אשר צירפה לתצהירה הינם מסמכים מהשנים האחרונות של שנת 2016 ולא צורף אף מסמך המעיד על עיוורון בשנת הרלבנטית לחתימת ההסתלקות בשנת 2000.

גם מעיון במסמכים שצורפו לתצהיר  עולה כי, מדובר באישה צלולה , סובלת בעיקר מסכרת והשמנת יתר ומתהלכת בעזרת הליכון , וכן קיימת התייחסות לניתוח להורדת קטרקט בשנת 2014 ,אך אין כל אבחנה בעניין עיוורון.

65. לסכום -לטעמי, בנסיבות אלה , שוכנעתי כי, התובעת חתמה על תצהיר ההסתלקות. התובעת אינה יכולה להתנער מחתימה  בטענה  בעלמא ובלתי מבוססת כי היא חתמה תוך טעות או הטעיה  וללא שהבינה את המסמך ; סבירה  יותר בעיני  גרסת הנתבעים   כי ,התובעת  חתמה על תצהיר ההסתלקות מרצון טוב וחופשי ולא נפל פגם ברצונה אשר מצדיק את ביטולו.

אפשרות החזרה מתצהיר ההסתלקות.

66. התובעת לא טענה ולא ביקשה לחזור מההסתלקות אלא טענה כי ,היא לא חתומה על תצהיר ההסתלקות ובמידה וחתומה הרי חתמה תוך טעות או הטעיה. יחד עם זאת, אתייחס לאפשרות זו , שכן ב"כ התובעת טען בפרוטוקול הדיון מיום 5/11/2005 כי ,מאחר וצו הירושה בוטל וטרם ניתן צו חדש הרי התובעת יכולה לחזור בה מההסתלקות.

67. יכולתו של יורש להסתלק ממנתו בעזבון הוסדרה בסעיף 6 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 ( להלן: "חוק הירושה") כדלקמן:

"6.       הסתלקות היורש מזכותו בעזבון

(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש  ... להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממה שהוא זכאי לו עפ"י הצוואה, כולה או מקצתה.

(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה ......"

68. 68. המלומד פרופ' שילה כותב בספרו "פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965", כרך 1, עמוד 87:

"6.    חזרה מהסתלקות-

האם אפשר לו לאדם לחזור בו מהסתלקותו? לדעתנו, אין אדם יכול לחזור בו מהסתלקותו. עם הסתלקותו הוא חדל להיות בעל מעמד לעניין אותו עיזבון, ואין לטעון שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. זה לדעתנו, המצב המשפטי לנוכח חוק הירושה, שאיננו מזכיר את אפשרות החזרה מן החזרה. דברים אלה, נכתבים למרות פסיקתו של ביהמ"ש העליון לפני כניסת החוק לתוקפו, שאדם יכול לחזור בו מהסתלקותו, כזו נעשתה ללא תמורה...".

הכוונה בדברים אחרונים אלה (התייחסות לפסיקת העליון לפני חוק הירושה) היא לפסק הדין בעניין ע"א 177/62 תומא נ' מעלוף פ"ד ע"ז 2237.

69. כן ראה גם ספרם של שוחט, פינברג ופלומין "דיני ירושה ועיזבון " בעמודים 48-49.

" מועד השתכללות ההסתלקות הוא מועד הגשתה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט..לפי כך משחתם המסתלק על תצהיר הסתלקות, יכול הוא לחזור בו כל עוד לא הוגש התצהיר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט... משהגיש היורש הודעה הסתלקות כדין,שוב אינו יורש עוד ורואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה ,לענין זה אין נפקא מינה אם ניתן צו ירושה או אם בית המשפט לא אישר את ההסתלקות...יורש שהסתלק אינו יכול להיות בעל ענין בהגשת בקשה לצו ירושה ..כמו כן אין הוא יכול להיות בעל ענין בביטול צו ירושה שניתן,כדי לחזור להיות במעמד של יורש,עליו לפעול לביטול הסתלקותו בהליך נפרד וחיצוני לחוק הירושה,בהתבסס על דיני החוזים ...).(עמוד 49)

               ראה גם ע"א 639/69 שלכטר נגד חרש

70. פרשנות זו התקבלה בחלק מהפסיקה אשר סברה כי אכן המדובר בפעולה משפטית בלתי הדירה החל מן השעה בה שוכללה.

ר' לדוג': ת"ע (ת"א) 110640/08 נ.א. נ. מ.ז. [פורסם בנבו],  3.5.10 מפי כב' השופטת גליק).

תמ"ש (ת"א) 82221/96 זעפרני נ. שלאב [פורסם בנבו],  28.3.2000, מפי כב' השופט גייפמן אשר קבע:

"חוק הירושה אינו מזכיר במפורש את האפשרות של חזרה מן ההסתלקות, אין מדובר בלאקונה אלא בהסדר שלילי. לעניין זה מבהיר המחוקק בהצעת החוק     מתשי"ב בעמוד 46:"בהצעתנו אין גם הוראה השוללת את האפשרות לחזור מן הויתור... בחוק המוצע אין קשר כזה, ואין מקום להניח שאדם יוכל לחזור בו מהודעה בכתב שמסר לביהמ"ש ושאינה יכולה להיות תלויה בתנאי. לפיכך, לא ראינו צורך בהוראה מיוחדת לשלילת זכות החזרה...".

ובהמשך:

" על פי סעיף 6(ב) לחוק הירושה ,המסתלק איבד מעמדו כיורש ורואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה...

..הסתלקות על פי דיני הירושה אינה בגדר העברה,..ממילא לא ניתן לפנות לחוק המתנה שדן בהעברה ללא תמורה.התפחסה בחוק הירושה היא שעם עשיית ההסתלקות נעק היורש מן הירושה ,ולפיכך קיימת הבחנה בחוק הירושה בין הוראת סעיף 6 (הסתלקות מזכות בעיזבון) לבין ההוראה בסעיף 7 לחוק הירושה (העברת חלק בעיזבון).מסתלק מרגע הסתלקותו חדל להיות יורש,לעוממו,יורש המעביר את זכותו נשאר במעמד יורש...

חוק המתנה אינו מתאים ליישום גם מהסיבה שפעולת ההסתלקות משתכללת עם הגשת הודעה ההסתלקות..... משהשתכללה פעולת ההסתלקות, לא ניתן עוד להחזיר את הגלגל אחורנית ולאפשר חזרה מן ההסתלקות כדוגמת ההסדר של התחייבות לתת מתנה הקבוע בחוק המתנה. חזקה על פעולה משפטית שהיא בלתי הדירה החל מן השעה בה ושוכללה הפעולה.

אמנם נפסק בע"א 177/62 תומא נ' מעלוף פ"ד ט"ז 2327 שניתן לחזור מהסתלקות, אולם פסק דין זה ניתן לפני חקיקת חוק הירושה. לפני כניסת חוק הירושה לתוקפו הכירו בתי המשפט באפשרות יורש להסתלק מחלקו בעיזבון למרות שלא נמצא לכך הסדר מפורש בחוק. לפיכך יכול היה ביהמ"ש של ירושה לפתח הלכה זו, שנקבעה ללא הוראת חוק ולקבוע שגם המסתלק יכול לחזור בו מההסתלקות. כן ראה מאמרו של א' וולף "הסתלקות יורש מחלקו בעיזבון מורישו" משפטים ה' 466".

71. ואולם, נשמעה גם דעה שונה בפסיקה , שלפיה כאשר הסתלקותו של יורש מחלקו בעיזבון נעשתה ללא תמורה, ניתן לראותה כמתנה וחלות עליה הוראות סעיף 5 לחוק המתנה, לרבות ההוראות בדבר חזרה מההתחייבות, וזאת אף לאחר שניתן צו הירושה

כך למשל, בהמ' (ירושלים) 21192/97 יוסף סקלצקי נ. סימה איצקס [פורסם בנבו] (20.7.95) קבעה כב' השופטת אור מביהמ"ש המחוזי כי,  חוק הירושה אינו דן בנושא של חזרה מהסתלקות מירושה, ובכך אינו מביע דעה חד-משמעית לחיוב אפשרות זו או לשלילתה

   בנסיבות העניין ניתן לראות בכך לקונה בחוק הירושה, ולא הסדר שלילי, ועל כן, נראה  כי אין מניעה להשתמש בחוק המתנה , המאוחר לחוק הירושה ,כדי למלא את החלל שהותיר חוק הירושה בנדון. משמע: המסתלק יכול לחזור בו מההסתלקות בכפוף להוראת חוק המתנה.

  עוד נקבע באותו פסק דין כי  ,מאחר שההסתלקות  מהעיזבון באה כדי להקנות לנהנה את זכות המסתלק  בשישית מהדירה, וזו לא הייתה הורשה עפ"י צוואה - הרי הסתלקות זו היא עסקה במקרקעין לפי ס' 6לחוק המקרקעין.עסקה זו טעונה רישום ע"י רשם המקרקעין כדי להיחשב  כעסקה גמורה. ועל כן נקבע שם שמדובר בהתחייבות לתת מתנה ולא במתנה גמורה.

בתא (חי') 586/01 הנייה אסעד ליבנאוי נ' עבד אלטיף אסעד ליבנאוי [פורסם בנבו], 2.1.13), חולק כב' השופט נאמן מביהמ"ש המחוזי בחיפה על פרשנותו של פרופ' שילה בספרו דלעיל, וסובר כי רק אם שינה מי מהיורשים את מצבו לרעה על יסוד הסתלקות או שכבר חולק העזבון – לא תהא אפשרות של חזרה מהסתלקות.

72. חשוב לציין כי, הצדדים עצמם לא העלו כל טענות בעניין זה האם ההסתלקות מהווה מתנה או התחייבות לתת מתנה, יחד עם זאת, מצאתי להתייחס לסוגיה זאת.

73. בהתאם לגישה הראשונה כמפורט לעיל, אין מקום לאפשר לתובעת לחזור בה מההסתלקות שכן  קבעתי, כאמור לעיל, כי לא נפל פגם מהותי בתצהיר ההסתלקות המצדיק את ביטולו.

גם  אם נלך לפי הגישה  השנייה הסוברת כי , ההסתלקות ללא תמורה הינה עסקת מתנה  וניתן להחיל עליה את חוק המתנה , הרי במקרה שבנדון סבורני כי, מדובר במתנה מוגמרת ולא בהתחייבות לתת מתנה.

  סעיף 1 לחוק המתנה התשכ"ח 1968  קובע כי, מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה, וכי  דבר-המתנה יכול שיהיה מקרקעין, מיטלטלין או זכויות.  סעיף 2 לאותו חוק  קובע  כי ,מתנה נגמרת בהקניית דבר-המתנה על-ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה. וכן סעיף 6 לחוק המתנה קובע כי הבעלות בדבר המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו או במסירת מסמך המזכה לקבלו. אם כך, לאור עיקרון הנפילה המיידית בהתאם לסעיף 1 לחוק הירושה  הקובע כי במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו , הרי במקרה  דנן דבר המתנה, הינו "זכויות בירושה" באופן כללי ולא זכויות במקרקעין ,ועל כן מדובר בזכות אובליגטורית; לכן  עצם חתימה על כתב ההסתלקות והגשתו לבית המשפט  הושלמה עסקת המתנה והשתכללה למתנה מוגמרת, ואין המתנה בת ביטול עפ"י חוק המתנה, אלא ניתנת לבטלה רק אם התקיים פגם בכריתת חוזה המתנה בהתאם לחוק החוזים.

               במקרה כזה , השתכללות  המתנה לא קשורה במתן צו ירושה  או בחלוקת העיזבון  שכן צו הירושה  אינו  קובע את הזכויות אלא הוא דקלרטיבי בלבד ,וההסתלקות הינו כללית מכלל העיזבון  ולא מנכס מסוים או ממנה מסוימת בצוואה.

74. לחילופין ומבלי לפגוע באמור לעיל ,גם אם תמצי לומר כי מדובר בהתחייבות לתת מתנה; האחיות לא הוכיחו כי קמה להן זכות חזרה בהתאם לחוק המתנה.

סעיף 5 לחוק המתנה-1968

"(א)      התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב.

(ב)        כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי

                              הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו.

(ג)        מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם הייתה

החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן".

75. במקרה דנן האחים הנתבעים שינו באופן מהותי את מצבם בהסתמך על תצהיר ההסתלקות  ;כבר פרטתי לעיל, כי  הנתבעים  התנהגו מנהג בעלים במקרקעין שקיבלו בירושה מהמנוח , ועשו בהם כבתוך שלהם: הקימו בנין מגורים, מכרו חלק מהאדמות. במצב זה  וגם אם עדיין קיימות חלקות מקרקעין בעיזבון המנוח שלא נעשתה בהם שום פעולה  ,הרי אין בכך כדי לשנות כהוא זה, מהשינוי המהותי שעשו הנתבעים  בהסתמך על ההסתלקות.

76. לעניין ההתנהגות המחפירה התובעת לא העלתה בתצהירה  או בסיכומים כל טענה בעניין ולא הובאו ראיות בעניין התנהגותם המחפירה של הנתבעים  כלפי התובעת  וכן כי, עקב התנהגות זו היא  מבקשות לחזור מההתחייבות לתת מתנה . אמנם כיום קיים סכסוך וקרע בין התובעת והנתבעים ( עדות התובעת  עמ' 29 שורות 30-34) אך זה מקורו, ככל הנראה,  בהליך המשפטי שנקטה התובעת לביטול צו הירושה. מעדות התובעת עולה כי ,היא ביקשה מאחיה הנתבעים  לתת לה חלקת אדמה ,ומשסירבו פתחה בהליכים לביטול צו הירושה.

               בנוסף ,התובעת לא טענה ולא  לא הוכיחה כי ,חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי-להיפך, התובעת טענה כי היא היורשת של עיזבון בעלה.

77. לסיכום- שוכנעתי כי התובעת חתמה על תצהיר ההסתלקות מיום 16/10/2000 מכלל עיזבון אביה לטובת שני הנתבעים ,  לא קמה  לתובעת  כל עילה לבטל את ההסתלקות מכוח הדין המהותי כמו כן לא קמה לה כל  עילה  לחזור מההסתלקות.

סוף דבר

78. לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן :

א.           אני מקבלת ההתנגדות של הנתבעים וקובעת כי ,התובעת הסתלקה מעיזבון אביה המנוח  בהתאם לתצהיר ההסתלקות מיום 6/10/2000 , כתב ההסתלקות הינו בתוקף ועל כן אינה יורשת את עיזבון אביה .

ב.            בנסיבות כמפורט לעיל לא קמה לתובעת עילה  לחזור בה מההסתלקות.

ג.            היורשים של עיזבון המנוח הינם עיזבון אלמנת  המנוח גב' ת' בשיעור מחצית( 1/2) וכל אחד מהנתבעים בשיעור 1/4.

ד.            צו ירושה פורמאלי יינתן במסמך נפרד .

ה.           אני מחיבת את התובעת לשלם לידי הנתבעים, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד והוצאות בסכום כולל  סך של 10,000 ₪ .

המזכירות תמציא פסק הדין  לצדדים ותסגור שני התיקים בכותרת.

( ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים).

ניתן היום,  כ"ב שבט תשע"ח, 07 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.