פס"ד בעניין נחלה שקיבל איש מהוריו בתור "בן ממשיך"

השופט ניצן סילמן:

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת הבכירה מאיה לוי) מיום 29.7.24 בתביעת מזונות קטינים ותביעה כספית שהגישה המשיבה.

רקע עובדתי –

1.הצדדים נישאו בשנת 2020 והתגרשו בשנת 2022. לצדדים ילד משותף יליד 5/20.

2.המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה סביב הנחלה אותה קיבל האיש מהוריו בתור "בן ממשיך" ובעיקר במכסות הביצים ובתשלומים המשולמים בגינן.

3.ביהמ"ש מינה אקטואר שיבחן את הכנסות הצדדים מכלל המקורות. על פי חוות דעתו של המומחה מיום 1.2.2022, נקבע כי שכרה של האישה מסתכם בסך של כ-6,384 ₪ נטו כשכירה בתחום עיסוקה הנוכחי בחברת XXX, וכן פוטנציאל השתכרות נוספת של כ- 7,000 ₪ נטו כקונדיטורית שכירה, ככל שתעבוד במקצוע הכשרתה. באשר לשכרו של האיש, אשר עובד כשכיר בחברת XXX, זה עומד על כ- 12,000 ₪ נטו.

4.באשר למכסת הביצים נקבע על ידי המומחה כי ישנן 2 מכסות ביצים, אשר אחת מהן רשומה ע"ש המערער ואחת נוספת רשומה ע"ש אמו; מכסות הביצים מושכרות וכל מכסה מניבה הכנסה של 8000 ₪, וסה"כ 16,000 ₪; המערער הצהיר כי הכספים בגין המכסות מתקבלים בחשבון של אמו בלבד, וכך ימשיך ויהיה כל חייה כי הוריו מתקיימים מתשלומים אלו; המערער פתח תיק במס הכנסה ובמע"מ בדצמבר 2019 ודיווח על הכנסות צפויות בשנת 2020 בסכום של 200,000 ₪, והסביר זאת בשל חיובו ע"י מועצת הלול לפתוח תיק ברשויות המס על שמו מאחר ואחת ממכסות הביצים הינה על שמו; משיחה עם יועץ מס של הורי המערער, הוא אישר כי פתיחת התיק התבצעה לאור העובדה שנדרשו לכך על ידי מועצת הלול; כמו כן מסר יועץ המס והציג מסמכים המעידים כי כלל ההכנסות בגין מכסות הביצים מקבלת אמו של המערער; מבדיקת חשבונות הבנק של המערער אכן לא אותרו כניסות הכספים בגין מכסות הביצים; כמו כן מאישור שומת המס על שם המערער שהוגשה למס הכנסה לשנת 2020 עולה כי רק הכנסותיו כשכיר בXXX דווחו ללא הכנסות נוספות אחרות; הכנסות בגין מכסות הביצים מתקבלות ומדווחות על שם אמו; לא אותרו כניסות כספים בגין מכסת הביצים לחשבון המערער, למעט 9 העברות ע"ס 5,000 ₪ שהועברו ישירות משוכר מכסת הביצים למערער בהוראת אמו, וזאת כעזרה לצדדים לאחר לידת בנם המשותף והמעבר לדירה בשכירות.

פסק דינו של בית המשפט קמא –

5.לאחר עיון, באסמכתאות אשר צורפו, ושמיעת העדים, הגיע ביהמ"ש לכלל מסקנה כי קיימים פערי השתכרות בין הצדדים וכי יש מקום לפסוק מזונות, על אף קיומם של זמני שהות שווים, וכן כי יש להורות לאיש לשלם לאישה כספים, בהתאם להסכם הממון אשר נחתם ביניהם עובר לנישואיהם.

6.הרושם אשר עלה בישיבת ההוכחות הוא של עדות מהימנה של האישה, לעומת עדותו של האיש, אשר היתה רוויה סתירות פנימיות. האיש התלהם לא פעם במהלך הדיון וניסה להתערב ולהשפיע על עדי ההגנה, עד כי הוזעק משמר בית המשפט אשר נדרש לנוכחות במהלך הדיון.

7.באשר למכסת הביצים, המצויה בבסיס המחלוקת בין הצדדים, הרשומה על שם האיש, יש לענות על הסוגיות הבאות:

א.האם המכסה רשומה על שמו של האיש באופן פורמלי בלבד, לשם קבלת הטבות מס להוריו, כאשר ההכנסות משתי המכסות משולמות באופן בלעדי להוריו.

ב.לחילופין, האם מכסת הביצים הרשומה ע"ש האיש הינה בבעלותו הבלעדית, כאשר הכספים אותם הוא אמור לשלשל לכיסו מועברים למראית עין להוריו לצורך הפחתת תשלומי המזונות.

8.אמו של האיש התייצבה לדיון בסמוך לאירוע מוחי שעברה– היא לא ראתה ולא שמעה טוב, לא זכרה את חתימתה על התצהיר ולא את תוכנו. כמו כן הייתה מבולבלת עד מאוד ובמצב דברים זה, לא ניתן לייחס לתצהירה משקל ראייתי כלשהו. בשולי הדברים יוער, כי ממילא גרסתה של אם האיש, כפי שהשתקפה בעדותה, אינה תורמת מאומה לטענות ההגנה ואף מזיקה לאיש.

9.כידוע, בית המשפט ייטה לאמץ את מסקנות המומחה, אלא אם מצא סיבה של ממש שלא לעשות כן.

10.חוות דעת המומחה התקבלה בכל הנוגע להערכת כושר ההשתכרות של הצדדים.

11.עם זאת, הקביעות בחוות הדעת ביחס למכסות הביצים, נשענו על גרסת האיש ובני משפחתו, ולא על נתונים כלכליים גולמיים כפי שנדרש. גרסה זו אמורה להיבחן על ידי בית המשפט על פי הכלים העומדים לרשותו ואין מקום לאמץ אוטומטית את קביעותיו של המומחה ביחס למכסות הביצים ושיוכם למי מהצדדים.