עיקר טענתה של המבקשת היא כי בית המשפט בהחלטתו זו התעלם מקביעות מומחה שמונה על ידו באשר למסוכנותו של המשיב ולא הורה על קביעת מגוריהם של הקטינים עמה וכי לחלופין התעלם מהמלצות גורמי הטיפול האחרים לחלוקת זמנים שווה של זמני השהות.
-
הצדדים נישאו בשנת 2008 ולהם ארבעה ילדים קטינים – מ.ש. כבת 14.5, א. כבת 13, אל. כבן 11.5 וע. כבן 5. במהלך חייהם התגוררו הצדדים באזור השומרון. בין לבין ניצתו הסכסוך והמריבה ביניהם, כאשר מטיבם של דברים כל אחד מהצדדים מבקש למצוא את האשם במשנהו.
הצדדים פתחו בהליכים משפטיים הנוגעים לקטינים ובכללם תביעת המשיב לקביעת אחריות הורית משותפת, חלוקת זמני שהות שווה וסעדים נלווים נוספים לרבות מניעת החלטות הוריות באופן חד צדדי ומינוי פקידת סעד לצורך הכנת תסקיר (תלה"מ 50984-06-22), ומנגד תביעת המבקשת להעתקת מגורי הקטינים מ **** שבשומרון לירושלים, זאת אחר ששינתה את מקום מגוריה ועברה להתגורר בירושלים, תוך קביעת זמני שהות מתואמים (תלה"מ 25373-12-22).
-
נציין כי בין הצדדים עלתה בתחילה מחלוקת לעניין סמכותו של בית המשפט וזאת בשל תביעת גירושין אותה הגיש המשיב לבית הדין הרבני אליה כרך אף את עניינם של הקטינים, ואולם ביום 22.9.22 נקבע בהחלטת בית משפט קמא כי נוכח מחיקת התביעה שהגיש המשיב בבית הדין הרבני הרי שהסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. כבר עתה יאמר, כי אין מקום לטענות אלו אחר שהיא עצמה הגישה תביעתה שלה לקביעת מקום מגורי הקטינים לבית המשפט לענייני משפחה וזאת מעבר לעובדה כי לא הוגשה כל בר"ע על ההחלטה הנזכרת לעניין הסמכות עניינית.
-
מכל מקום, במסגרת ניהול ההליכים בבית משפט קמא מינה בית המשפט מטעמו את המומחים הבאים:
-
אפוט' לדין לקטינים – עו"ד מאיה חונגל, אשר הגישה עמדות עדכניות, על פי הוראות בית המשפט.
-
מכון טריאסט שריג – אשר הגיש חו"ד בעניין מסוגלות הורית.
-
ד"ר יעקב ראובן – אשר הגיש חו"ד בעניין מסוכנות הצדדים.
-
ד"ר ענבל קיבנסון – לצורך התחלת הליך טיפולי עם המשפחה.
-
ד"ר רות רוזן צבי - אף היא מונתה לצורך טיפול במשפחה ותיכלולו.
-
רשויות הרווחה – אשר הגישו תסקירים שונים שעיקרם יפורט בהמשך.
-
הסכסוך בין הצדדים התנהל בעצימות גבוהה מאוד ובית משפט קמא נדרש לאינספור החלטות בעניינם. להלן נשתדל לברור ולהביא אך ורק את עיקר ההחלטות הנוגעות לנדון, בגדר גרגיר מן ההר, רובן פורטו פרט היטב בהחלטת בית משפט קמא.
כך עובר למתן ההחלטה נושא הבר"ע עמדו לפני בית משפט קמא מספר בקשות ובכללן בקשת המבקשת להעברת הילדים לירושלים בשל מסוכנות המשיב, קדמה לה בקשה להעברת הקטינים לידיה עם עתירה חלופית להורות כי המשיב יביא את הקטינים לנקודת מפגש בכפר סבא ויאסוף אותם מאותה נקודת מפגש, וזאת לשם קיום זמני השהות שלהם עמה. וכן בקשת המשיב להשיב את הקטינה א. לביתו ב*** וחיוב המבקשת בסנקציות בגין הפרות, ובקשתו להורות כי החזקת ארבעת הקטינים תהא בידו.
-
ביום 31.1.2023 ניתנה החלטת בית משפט הנוגעת למקום לימודיה של הבת הגדולה, מ.ש., אשר סירבה להמשיך וללמוד במסגרת הלימודים ב **** ועברה, על דעת עצמה ובגיבוי המבקשת, להתגורר עם המבקשת. בית המשפט קבע, אחר שקיבל את עמדות האפוט' לדין והעו"ס לסדרי דין ובהתחשב בגילה וברצונה, כי הקטינה תירשם למסגרת חינוכית בעיר ירושלים ותחל בדחיפות טיפול רגשי אצל המומחית ד"ר קיבנסון. בית המשפט הביע תקוותו כי עם רישום הקטינה, לבקשתה, במסגרת חינוכית בירושלים, תוך תמיכה ועידוד של האם, היא תחדש את הקשר עם אביה - תקווה שנכזבה בסופו של יום.
-
ביום 26.2.2023 נדרש בית משפט קמא לסוגיית זמני השהות של שלושת הקטינים האחרים, זולת מ.ש. שכאמור מסרבת לכל קשר עם המשיב. בית המשפט סקר ארוכות את ההליך המשפטי שהתנהל בעניין הקטינים עד לאותה העת, ובסופו קבע כי הקטינים ימשיכו להתגורר עם המשיב ב***, ישהו עמו במהלך הימים א-ו בכל שבוע, ועם המבקשת שלושה סופי שבוע ברצף, כאשר האחריות לאסוף את הקטינים מבית המשיב והשבתם אליו תהא על המבקשת, וכי בשבוע הרביעי, בו הקטינים לא שוהים בסופו עם המבקשת היא תהא רשאית להיפגש עמם ב*** ובסביבתה, ביום חמישי, החל מהשעה 16:00 ועד השעה 20:00.
-
ביום 16.3.23 נמסר דיווח של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר רות רוזן צבי, אשר מונתה אף היא לצורך טיפול במשפחה. לדבריה היא התרשמה ממצב של ניתוק קשר ופיצול בתוך המשפחה, נתק בין הקטינה מ.ש. למשיב ובינה לשאר אחיה, ד"ר רוזן סברה כי יש להתחיל בטיפול לצורך חידוש הקשר שבין מ. ש. למשיב, טיפול אשר החל אצל ד"ר קיבנסון, אשר ד"ר רוזן מציינת בעניינה ש"היא מהמובילות את תחום הטיפול בחידוש קשר בארץ ואין מתאימה ממנה לעניין", קיומו של צורך להבהיר את התמונה באשר למורכבות ההורית של כל אחד מהצדדים, טיפול משפחתי לכל יחידה משפחתית בנפרד (4 ילדים ואמא, 4 ילדים ואבא), והדרכה הורית לשני ההורים על ידי גורם טיפולי אחד. ד"ר רוזן צבי הוסיפה והעירה כי יש לראות בחומרה את התנהלותה של המבקשת המתעלמת מהחלטות והוראות בית משפט קמא ועושה דין לעצמה הן במעבר עם בתה, מ.ש., לירושלים ואי שיתוף פעולה לצורך קידום הטיפולים השונים עליהם הורה בית המשפט.
-
בעניינה של המשפחה אף ניתנו תסקירים רבים ואין כאן המקום לסקור את כולם, לעניינו נציין בקצרה כי תסקיר מחודש ינואר 2023 מתייחס למצבה של הקטינה מ.ש והצורך הדחוף לטיפול בעניינה, כמו גם הצורך בהכרעת בית המשפט באשר למקום מגורי ולימודי הקטינות. תסקיר מחודש פברואר 2023 במסגרתו צוין כי על אף המצב המשפחתי הלא פשוט הרי שבשלב זה אין מקום להפעלת עו"ס ע"פ חוק הנוער בעניינן של הקטינות, כך צוין כי במידת הצורך יש לאכוף החלטות שיפוטיות גם בסיוע המשטרה!.
בתסקיר מקיף מיום 16.3.23 הומלץ על קיום זמני שהות עם הקטינים בדרך של "נסטינג" בבית המגורים ב***, דבר שיותיר את הקטינים במסגרות הלימודים המוכרות להם. וכן קיום הערכת מסוגלות הורית להורים, וכי לאחר קיום ועדת תסקירים נוספת ישלחו לבית המשפט מסקנות סופיות.
ביום 4.7.23 הוגש תסקיר נוסף בו צוין כי בשים לב להתנהלותה של המבקשת כי "החשד כי במקביל האם ממשיכה להסית כנגד האב עד כדי שינוי כל כך קיצוני בעמדתה של א. תוך חודשים ספורים מעלה חשש כי ההסתה עלולה להמשיך וביתר שאת, ולגרום לנזק עצום עבור הילדים, מה שגרם לנו לשקול אפשרות למפגשים עם האם תחת פיקוח במרכז הקשר". בסופו של יום הומלץ על חלוקת זמני שהייה שווים "תחת אזהרה לאם שככל שיובא לידיעת מי מהגורמים המטפלים לרבות בית המשפט כי ההסתה נמשכת לא יהיה מנוס מקיום מפגשים תחת פיקוח במרכז הקשר על אך המחיר הכבד הכרוך בהחלטה שכזו".
ההחלטה מיום 2.4.23
-
החלטה נוספת ומהותית הנוגעת לזמני השהייה ניתנה ביום 2.4.2023 לאחר קבלת המלצות ועדת תסקירים, ודיון שהתקיים במעמד הצדדים והאפוט' לדין, ביום 30.3.2023. בהחלטה זו נקבע כי זמני השהות בסופי השבוע יחולו לסירוגין, סוף שבוע למבקשת ולאחריו סוף שבוע למשיב. המבקשת תהא אחראית לאסוף את הקטינים מבית האב ולהשיבם לבית המשיב. כאשר לגבי אמצע שבוע נקבע כי המבקשת תיפגש עם הקטינים בימים שני ורביעי, עד השעה 20:00 בבית ב***, תוך התחייבות המשיב שלא לשהות בבית באותה עת. עוד נקבעה בהחלטה זו חלוקת הזמנים בחופשות מהמסגרת החינוכית ובחג פסח.
בצד זה, מאחר וההחלטה ניתנה עוד טרם קבלת דו"ח מסוגלות הורית, קבע בית המשפט כי יידרש שוב לחלוקת זמני השהות, לאחר שיתקבל הדו"ח ובכלל זה המלצות מכון טריאסט שריג לעניין מקום מגורי הקטינים.
-
ביום 19.4.2023 הגישה ד"ר קיבנסון עדכון לבית המשפט, בו תיארה את תחושותיה הקשות של הקטינה מ. ש. כנגד אביה ואת הצורך בהמשך הטיפול בעניינה. ד"ר קיבנסון הוסיפה והגישה למחרת דו"ח חסוי בעניינם של הצדדים. וביום 27.6.23 הוגש עדכון נוסף מטעמה בו ציינה כי עצרה את הטיפול המשפחתי ואת הטיפול בחידוש הקשר שבין מ. ש. למשיב, וזאת בשל הגשת תלונות שווא "עלילות שווא ושקרים באופן מסוכן" של המבקשת כלפיה וכי המבקשת טענה כנגדה שהיא מקימה קואליציה עם המשיב כנגדה. המומחית הוסיפה וציינה כי במפגש האחרון עם הקטינה מ.ש, החלה הקטינה להתקיף את המשיב באופן שלא היה אופייני לה והציבה לו תנאים לפיהם יחודש הקשר בניהם אך ורק באם הוא יעביר את אחיה להתגורר בירושלים עמה ועם המבקשת. המומחית התרשמה כי בשל השפעת המבקשת נמנע מהקטינה לחוש תחושות חיוביות כלפי המשיב "וכל תחושה של רגיעה עוברת התקפה על ידי האם". המומחית הוסיפה וציינה כי נפגשה גם עם הבת א. לבקשת המבקשת וזו אמרה לה כי ברצונה לעבור להתגורר בירושלים ולאחר שהמומחית הבהירה לה כי הדבר נתון להחלטת בית המשפט היא עמדה על כך שדבריה יועברו כפי שהם לבית המשפט. הקטינה טענה כי היא מפחדת מהמשיב וזאת למרות התרשמות המומחית ממערכת היחסים בין הקטינה למשיב שהצטיירה כ"מערכת פתוחה וחמה". המומחית ביקשה "להתריע בפני כבודה סביב דבר זה של שימוש בבנות וסביב הסכנה שישי בתלונות שווא שקריות כלפי האב וכלפיי" תוך היא מציינת את הלחץ הרגשי העצום שיש על הקטינות לרצות את המבקשת.
-
ביום 9.7.2023 הגישה המבקשת הודעה לבית המשפט כי "עקב ההסלמה בכבישי איו"ש לאחר המבצע בג'נין והפיגוע מיום 6.7.2023 ומיום 8.7.2023 – היא לא תגיע יותר לבית ב***". במסגרת ההודעה עתרה להוציא את הקטינים מבית המשיב ולהעבירם לביתה ולחלופין להורות למשיב להביא את הקטינים, בעת זמני השהות שלה עימם, לכפר סבא או לכל נקודה אחרת בה יבחר המשיב והיא תשיבם לנקודה זו, ולמיגון הרכב לשם הבאת הקטינים לנקודת האיסוף.
-
ביום 13.7.2023 הגישה המבקשת בקשה נוספת לזימון הקטינים לצורך שמיעתם ישירות על ידי בית המשפט וכן עתרה לכך שתחזיר את הקטינים בימי זמני השהות שלה עימם לכפר סבא ולא למקום מגורי המשיב ב****. במקביל, הגיש המשיב עדכון בקשר להפרת זמני השהות של המבקשת עם הקטינים ואי הגעתה לאיסוף הקטינים במועד שנקבע לקיום הסדרי השהייה. בו ביום התקיים לפני בית משפט קמא דיון במעמד הצדדים בסופו נקבע כי ד"ר קיבנסון תמשיך את הטיפול והמפגשים עם הקטינה מ. ש. ותפעל לשם קיום מפגשים של הקטינה עם המשיב, תוך התחייבות ההורים לפעול על פי הוראות המומחית. כך נקבע כי בעניין איסוף והשבת הקטינים לקיום זמני שהות עם המבקשת, תינתן החלטה בנפרד.
-
והנה עוד בטרם ניתנה החלטתו המשלימה של בית המשפט, הגיש המשיב, ביום 16.7.23, בקשה בהולה להשבת הקטינים אליו, לאחר שהמבקשת לא השיבה אותם בתום קיום זמני השהות שנקבעו לה. ביום 31.7.2023 שב המשיב והגיש הודעה בהולה בדבר "חטיפת הקטינה א. לירושלים", ובמקביל הגיש הודעה על הפרת זמני השהות מצד המבקשת ובקשה לסנקציות, וכן בקשה לחתימה על פסיקתא בדבר רישום הקטין ע. לגן ב***.
-
ביום 6.8.2023, לאחר קבלת תגובת המבקשת, קבע בית המשפט, כי הקטין ע. ירשם למסגרת חינוכית ב*** בהבהירו שעד למתן החלטה אחרת, לא יעשה כל שינוי במקום המגורים של הקטינים, ובהתאם לכך, אלה ירשמו במסגרות חינוך ב***. בו ביום הגישה המבקשת הודעה כי הבת א. אינה מוכנה לחזור ל*** וכי היא חוששת למצבה הנפשי. המבקשת עתרה בשנית לשמיעת הקטינה על ידי בית המשפט.
-
ביום 14.8.2023 קבע בית המשפט כי חלוקת זמני השהות נקבעה בהחלטה מפורשת (ההחלטה מיום 2.4.23) וכי על הצדדים לקיימה ככתבה וכלשונה, וכי המבקשת תשלם לקופת בית המשפט סך של 1,000 ₪ על כל הפרה של זמני השהות של הבת א. עם האב. במקביל הורה בית המשפט לאפוט' לדין להיפגש עם הבת א. ולהביא את עמדתה בעניינה בתוך 4 ימים וכן נקבע דיון דחוף במהלך הפגרה ליום 24.8.2023.
הערכה קלינית – ד"ר ראובן יעקב
-
בין לבין, ביום 20.8.2023 הוגשה הערכה קלינית בדבר מסוכנות הצדדים על ידי ד"ר ראובן יעקב. בחוות הדעת הנזכרת מצא המומחה, אחר שנפגש עם הצדדים בנפרד, כי המשיב עבר מסכת חיים מורכבת וכי התגבשה אצלו בבגרותו מורכבות אישיותית המתבטאת בעיקר בדימוי עצמי לא יציב ורמת חרדה גבוהה מפני נפילה והתפרקות. המשיב מתפקד כאב לילדיו ואלו לרוב חשים בנוח ובטוח במחיצתו ואולם גורמי הסיכון ההיסטוריים, הקליניים ועתידיים לצד ההתרשמות הקלינית מצביעים על כך שרמת המסוכנות שלו לפעול באלימות כלפי המבקשת או ילדיו היא באופן כללי – בינונית. המומחה המליץ על טיפול פסיכו תראפויטי ממושך העשוי לשפר באופן ניכר את איכות חייו ואת איכות ההורות שלו. כך הומלץ כי יחידת הרווחה במקום מגוריו תמנה לו "מלווה משפחתי" לצורך הדרכה הורית דבר שעשוי להפחית את המסוכנות באופן משמעותי.
בכל הקשור למבקשת מצא המומחה כי ניתן ללמוד מעברה על קשיים ביחסים בינאישיים, חוסר יציבות תעסוקתי, ושימוש קבוע בחומרים פסיכואקטיביים, המוכרים כגורמים הקשורים לרמת מסוכנות נמוכה. כיום ניתן ללמוד על יציבות בחיים בצד דפוס חשיבה אגו דיסטוני ואולם העדרן של בעיות תובנה בולטות בשנים האחרונות או חשיבה אלימה ורתיעתה ממערכת האכיפה והחוק ועניינים אלו מהווים גורמים משמעותיים מפחיתי מסוכנות, בצד זה הימשכות מאבק הגירושין וריבוי קשיים והתמודדויות על רקע זה עלולים להוות גורמי לחץ שיקשו עליה להתמודד עם האתגרים העומדים לפניה.
-
ביום 20.8.2023 הוגש עדכון נוסף מטעמה של ד"ר קיבנסון במסגרתו היא הבהירה כי הפסיקה לעבוד עם המשפחה נוכח איומי המבקשת, אשר עזבה את קבוצת הוואטאפ שהוקמה לצורך הטיפול, והעדר שיתוף פעולה מטעמה. המומחית ציינה בהודעתה לבית המשפט, בין השאר, כי –
"אינני עובדת תחת איומים. אדם שמאיים על מומחה, בית המשפט נדרש להתייחס לכך בחומרה רבה...אני סבורה שמול האם נדרשת עמדה משפטית סמכותית שכן אני סבורה כי היא תאיים על כל איש מקצוע שיעז לתת לה משוב על חלקה בניכור הילדים כלפי האב ובמידה ולא יענה לרצונותיה יעבור התקפות מרובות".
המומחית הבהירה כי לא תמשיך בטיפול כל עוד המבקשת "לא מפנימה את סמכות ביהמ"ש ואת העמדה הטיפולית, ועושה שימוש לרעה בילדים כנגד הטיפול או בית משפט".
-
כמו כן ביום 24.8.2023 הוגש דו"ח מכון טריאסט שריג ובו ניתנו המלצות שונות ובכללן – מתן טיפול אינטנסיבי למשפחה, הפניית הצדדים להדרכה הורית על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש המומחה בהתמודדות עם קונפליקט בעוצמה גבוהה וזאת בתדירות שבועית למשך שנה לפחות וכן מינוי מתאם הורי למשך שנה לפחות. באשר לקטינות מ. ש. וא. הומלץ כי מפאת גילן וכן לאור רמת המסוכנות שאובחנה אצל המשיב מומלץ להיות קשובים לקטינות ולאפשר להן להתגורר עם המבקשת ואם זאת לעודד קשר עם המשיב בכל דרך אפשרית. כמו כן יש לעקוב אחר מצבם הרגשי של הקטינים, אחיהם של הקטינות, ולדאוג לשמירה על קשר רציף בין כלל האחים ובין הקטינים למבקשת. כך הומלץ על המשך מינויו של האפוטרופוס לדין לקטינים לצורך סיוע בהחלטות מהותיות וכי על ההורים להימנע מהסתת וחשיפת הקטינים לסכסוך, והימנעות מהקלטות וצילומים לצרכים משפטיים.
-
כמו כן הוגש ביום 24.8.23 דו"ח האפוטרופוס לדין שמונתה לקטינים, עו"ד מאיה חונגר, במסגרתו ציינה כי נפגשה יומיים קודם לכן עם הקטינות מ.ש וא. וכי א. אמרה לה כי אינה מעוניינת לחזור לבית אביה, המשיב, שכן היא חשה שהפכה לאם שניה לאחיה הקטינים וכי זה "לא זורם לה" וכי האווירה בבית המשיב מתוחה ואצל המבקשת - רגועה.
-
ביום 24.8.2023 התקיים דיון במעמד הצדדים והאפוט' לדין, בסופו ניתנו ההחלטות הבאות: לבקשת הצדדים והאפוט' לדין – ד"ר ראובן יוזמן לחקירה על חוות דעתו, לאחר תיאום מועד בין הצדדים; הצדדים יגישו עמדתם לגבי חו"ד מכון טריאסט שריג בתוך 14 יום; בית המשפט ייפגש עם הקטינים א. ואל.; הקלטת שיחה מחודש יוני בין הצדדים תוגש כקבוע בדין, כמו כן הסרטון בו מתועד המפגש של המשיב עם הקטינות. כך נקבע כי עד החלטה אחרת אין כל שינוי בהחלטות בית המשפט.
-
ביום 29.8.2023 הגיש האב בקשה לחתימה על פסיקתא, לרישום הקטינה א. במסגרת חינוכית ב***. ביום 30.8.2023 הגישה המבקשת בקשה להוצאת הקטינים מבית המשיב לבית המבקשת. ביום 5.9.2023 נפגש בית המשפט עם הקטינים א. ואל..
ביום 10.9.23 השלים בית המשפט את החלטתו לעניין הסדרי השהות ומקום מגורי הקטינים כפי שיפורט להלן.
החלטת בית המשפט נושא הבקשה מיום 10.9.23
-
בית המשפט הבהיר והדגיש כי החלטתו היא החלטה זמנית כיוון שהיא ניתנת בטרם הוגשו עמדות שני הצדדים לדו"ח מכון טריאסט שריג, וטרם התקיימה חקירתו של ד"ר ראובן, ואולם זו ניתנת מתוך ההכרח לקבוע ולו לעת עתה את מקום מגורי הקטינים ומסגרות החינוך שלהם.
בית המשפט נפגש עם הקטינים והתרשם מהם ובכלל זה מרצונם לשהות במחיצת כל אחד מהוריהם. בית המשפט לא התרשם כי קיימת מסוכנות כלשהו בשהיית מי מהקטינים עם המשיב. בית המשפט לא מצא כי יש עילה לשינוי מקום מגורי הקטינים, לרבות ביחס לקטינה א., ומצא כי אין כל מקום לשנות את מקום לימודיה מחוץ ליישוב ***. בית המשפט סבר שאין לקבל את התנהלותה של המבקשת שהציבה פעם אחר פעם "עובדות בשטח" ובניגוד להחלטות שיפוטיות לא החזירה את הקטינה א. לבית המשיב לאחר קיום זמני השהות עמה.
-
מכלל האמור ומתוך היכרותו הממושכת עם הצדדים לאורך ההליכים והבקשות הרבות להן נדרש, הורה בית המשפט למבקשת להשיב לאלתר את הקטינה א. לבית האב, תוך קיום זמני השהות כאמור בהחלטה מיום 2.4.2023, בשינוי אחד והוא שהמשיב ידאג להביא את הקטינים לנקודת המפגש בכפר סבא, בעת זמני השהות שלהם עם המבקשת, ועם סיום זמני השהות, היא תשיב את הקטינים לאותה נקודת מפגש והמשיב יסיעם לביתם ב***, וזאת מתוך התחשבות בחששותיה של המבקשת להיכנס לאזור השומרון.
-
בית המשפט הוסיף וקבע כי ככל שהמבקשת תפר החלטה זו, היא תחויב בקנס כספי כאמור בהחלטת בית המשפט מיום 14.8.2023. וככל שהקטינה א. לא תשהה במסגרת חינוכית ב***, הוא ישקול מעורבות עו"ס לחוק נוער. בית המשפט שב והבהיר כי מדובר בהחלטה זמנית בלבד וכי יידרש להחלטה סופית רק לאחר חקירת ד"ר ראובן, קבלת תגובת המשיב לדוח מכון טריאסט שריג ו/או לאחר חקירת המומחה, ככל שמי מהצדדים יעתור לכך.
בית המשפט הוסיף ועמד על כך שבין השאר מונתה ד"ר רוזן צבי על מנת ליתן המלצות כוללות לקביעת הטיפול הנכון ביותר למשפחה ובית המשפט הורה לצדדים לפעול על פי המלצותיה ולתאם עמה את המפגשים, כאשר בעלויות יישאו הצדדים בחלקים שווים.
****
-
קודם שנפרוש את טענות הצדדים ראוי לציין מספר התרחשויות עובדתיות ודיוניות שהתרחשו אחר מתן ההחלטה נושא הבקשה.
ביום 19.9.23 נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט קמא. בית המשפט קבע בהחלטתו כי נוכח העובדה שלא הוגשה כל בקשת רשות ערעור על ההחלטה הקובעת את זמני השהות מיום 2.4.23 אין כל מקום לעכב את ההחלטה הנוכחית המותירה את זמני השהות על כנם. לבד מכך בית המשפט מדגיש כי החלטתו לא ניתנה בחלל ריק וכי הטענות שהעלתה המבקשת אינן חדשות אלא נבחנו שוב ושוב, בית המשפט ציין כי שמע את הקטינים ונתן משקל לעמדתם. ומכל מקום, מדובר בהחלטה זמנית כאשר ההליך נמשך וטענות הצדדים יבחנו אף בהמשכו.
-
ביום 8.10.23 ניתנה החלטת בית משפט קמא בבקשה לפסילתו מליישב בדין שהוגשה על ידי המבקשת וזאת "על רקע עוינות מצטברת, מגמתית וגורפת נגד המבקשת בכלל ובהחלטות מיום 10.9.23 ומיום 19.9.23 בפרט" וכי "קיים יותר מחשש ממשי למשוא פנים וזאת באופן אובייקטיבי וגורף!" כמו כן "קיים גילוי עוינות ואיבה כלפי המבקשת".
בית משפט קמא דחה את הבקשה וציין בהחלטתו כי התנהלותה של המבקשת, אשר הפרה לא מעט מהחלטות בית המשפט, מובילה למסקנה כי המבקשת לא הייתה שבעת רצון מהחלטותיו. אולם נהיר כי אין בכך בכדי להצדיק הפרתן וקיימת דרך משפטית להשיג עליהן. כך ציין בית המשפט, ויש לדברים חשיבות רבה לבקשה דנן, כי המבקשת פעלה, לא פעם, בניגוד להחלטות שיפוטיות, באופן חד צדדי, עד כדי נטילת החוק לידיה, וזאת בכך שלא קיימה את זמני השהות שנקבעו לה (לא הגיעה ל*** על מנת לשהות עם הקטינים), ולחלופין, כאשר קיימה את זמני השהות, מנעה את השבת הקטינים לבית המשיב. הדברים הגיעו לידי כך שבית המשפט נאלץ לקבוע סנקציות כספיות על הפרת החלטות שיפוטיות, ומשאלה לא עזרו, אף על מעורבות משטרה לשם סיוע למשיב להשבת הקטינים לביתו.
בית המשפט קבע כי אין מדובר בבקשה הנשענת על אחת מהעילות המצדיקות פסילת מותב, כי אם בבקשה הנשענת על אי שביעות רצון מהחלטה שיפוטית, ודי בכך בכדי לדחותה.
-
עניין נוסף - על פי דיווח האפוטרופוס לדין, ביום 28.9.23 התכנסה ועדת תכנון והערכה אשר המליצה כי הקטינה א. תוצא למרכז חירום. כאן אציין כי ההמלצה הנטענת לא הוצגה לפני על ידי מי מהצדדים, ואף לא מצאתי לה כל איזכור בתיק בית משפט קמא.
-
זאת ועוד - ביום 9.10.23, מיד אחר פרוץ מצב החירום בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הגישה המבקשת בקשה נוספת לבית משפט קמא שכותרתה "בקשה דחופה למתן הוראות – בתקופת המלחמה – לשהות הקטינים עם אמם וקביעת הסדרי שהות לאב" במסגרתה עתרה, בין השאר, לכך שהקטינים כולם ישהו עמה משך כל תקופת המלחמה ו"ימנעו מניוד בכבישים" וכי בתקופה זו המשיב יגיע לפוגשם בהסדרי שהות קצרים ובמקומות בטוחים במועדים אותם יקבע בית המשפט. בהחלטתו מיום 12.10.23 הורה בית המשפט למבקשת להתייחס להצעת המשיב בתגובתו לחלוקת זמני שהות בין הצדדים ולפיה הקטינים ישהו אצל הצדדים שבוע – שבוע לסירוגין, ואולם המבקשת לא קיבלה את המוצע.
-
בהחלטתו מיום 16.10.23, ואחר שבית משפט קמא הביע פעם נוספת את אכזבתו מכך שהצדדים אינם מצליחים להגיע לשום הסכמה וזאת גם בימים קשים אלו שמטבע הדברים אף מכבידים מאוד על הקטינים, ומתמידים בסכסוך שבניהם מבלי לגלות כל רצון להתגמשות ולוויתור, נקבע כי במהלך תקופת החירום ישהו הקטינים א, אל. וע. לסירוגין בבתי ההורים באופן הבא – 4 ימים ברצף בבית המבקשת ו – 4 ימים ברצף בבית המשיב וזאת עד תום מצב החירום. כך הובהר כי יום שבת יצטרף ליום שישי בהתאם לחלוקה גם אם הוא מהווה את היום החמישי וזאת מבלי לפגוע בהמשך חלוקה של 4 ימים לכל הורה. בית המשפט הבהיר כי החלטתו זו עיקרה ברצון לצמצם ככל שניתן את שהיית הקטינים בדרכים במהלך מעברים בין הצדדים ובהתייחס לחשיבות של שהיית הקטינים עם כל אחד מהוריהם מבלי לצור פירוד ארוך מדיי מההורה האחר. בית המשפט הוסיף והעיר כי –
"תעשה טוב האם אם תפעיל את כל סמכותה ההורית ותשכנע את הקטינה מ.ש. להצטרף אל אחיה בבית האב, לכל הפחות בעת הזו"
-
בכך לא די, כבר למחרת החלטת בית המשפט הנזכרת הגיש המשיב בקשה חדשה ובה עתר להשבת ההחלטה מיום 2.4.23 על כנה וזאת נוכח טענתו כי הלימודים ב **** חזרו למתכונתם הרגילה. המבקשת התנגדה למבוקש וטענה כי היא מהווה למעשה בר"ע על החלטת בית משפט קמא מיום 16.10.23.
בהחלטתו מיום 19.10.23 דחה בית משפט קמא את הבקשה תוך שהוא מבהיר כי נוכח הימשכות מצב החירום והעדר שינוי מהותי במצב הביטחוני ובהתייחס לכך שמסגרות החינוך טרם חזרו לפעילות מלאה וההנחה שאין זה מן הנמנע כי יהיו עוד שינוים ועדכונים, הרי שהבקשה נדחית בשלב זה. בית המשפט הוסיף וציין כי "ככל שיהיו הוראות ברורות של פיקוד העורף בקשר למוסדות החינוך ויעלה הצורך תוגש בקשה חדשה"
-
ואף בכך לא די, ביום 23.10.23 הגיש המשיב בקשה לבית משפט קמא ובה עתר לחייב את המבקשת לקיים את ההחלטה מיום 10.9.23 ולתאם מפגש עם ד"ר רוזן צבי. המבקשת מבחינתה הגיבה בבקשה משלה להותיר את הקטינים כולם עמה תוך שהיא מצרפת כתבות כאלה ואחרות המלמדות על חשש כי "מחבלים יכנסו לכל ישוביי איו"ש" וכן להורות על רישום הבת א. לבית הספר חורב בירושלים.
נכון למועד החלטתי זו טרם ניתנו החלטות בית משפט קמא ביחס לבקשות הנזכרות.
נבוא, אפוא, לטענות הצדדים ביחס להחלטה מיום 10.9.23.
תמצית טענות המבקשת
-
שגה בית המשפט בהתעלמו ממסקנות המומחים שהוא עצמו מינה והמלמדים על מסוכנתו של המשיב. מסוכנות שהתבטאה גם בעבר בהתנהלותו של המשיב כלפיה במספר הזדמנויות באלימות פיזית וכספית כאחד. המבקשת הפנתה, בין השאר, לתלונה שהוגשה על ידה כנגד המשיב אחר שאיים עליה כי ינגח בראשה ויהרגה, תלונה שנסגרה אחר שנמצא כי המבקשת בהריון. המבקשת האריכה ופירטה בבקשתה מספר אירועי אלימות פיסית נוספים הנטענים על ידה.
-
אין כל ממש בטענות המשיב לניכור הורי מצידה, טענות שלכל תכליתן לבטל את חיוב המזונות שהושת לשכמו של המשיב, חיוב בו אינו עומד כלל ועיקר. כך, טוענת המבקשת כי היא עודדה את הבת מ.ש להשתתף בטיפול עם ד"ר קיבנסון ולהיפגש עם המשיב למרות סירובה לעשות כן.
-
בית משפט קמא התעלם מתסקיר רשויות הרווחה מחודש אפריל 2023 לחלוקת זמנים שיוויונית בין ההורים עקב גילם של הקטינים וצרכיהם הנפשיים והפיסיים והרחיב אך במעט את הסדרי השהות עם המבקשת ל 4 שעות בימי שני ורביעי ובכל סופשבוע שני. כך התעלם בית המשפט אף מהמלצות תסקיר רשויות הרווחה מחודש יולי 2023 שחזר על ההמלצה לזמני שהייה שוויוניים והותיר את זמני השהות שנקבעו על כנם.
-
בית המשפט התעלם מהעובדה שהיא עברה להתגורר עם אמה נוכח שרשרת פיגועי ירי שאירעו בסמוך ל ****. לטענתה כיוון שבית המשפט לא נענה לבקשתה לקביעת מקום מפגש עם הקטינים בכפר סבא נמצא כי לא נפגשה כלל עם הקטינים בתקופת החופש הגדול ונוכח הנתק שנמשך החליטה הבת א. לעבור להתגורר עמה.
-
שגה בית המשפט בנמקו את החלטתו בהאשמותיה של ד"ר קיבנסון כנגדה טענות שאין להן כל בסיס. בצד זה בבקשתה הוסיפה המבקשת והעלתה אין ספור טענות והאשמות כנגד ד"ר קיבנסון, כך טענה כי ד"ר קיבנסון אינה מומחית כלל בתחום הניכור ההורי וכי יש לה עמדות קיצוניות בכל הקשור בטיפול בניכור הורי.
-
שגה בית המשפט בכך שלא קבע מועד לחקירת ד"ר יעקב, ואף לא קבע תנאים לשהיית הקטינים עם המשיב כפי המלצת ד"ר יעקב בחוות דעתו.
-
בית משפט קמא התמיד בהחלטות מוטות כנגד המבקשת ולטובת המשיב.
תמצית טענות המשיב
-
המבקשת באה בידיים שאינן נקיות לבית המשפט. אחר שניכרה בין הבת הגדולה מ. ש. לאביה וגרמה לנתק בניהם, הוסיפה וניכרה אף בין הקטינה א. לאביה כאשר זו לא נפגשה עמו מזה למעלה משלושה חודשים ועל אף שבקשת המבקשת לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט נדחתה, סירבה להשתתף בשכ"ט מומחים שמונו על ידי בית המשפט ועוד. בקשת סעד מבית המשפט תוך עשיית דין עצמי והפרת ההחלטות השיפוטיות פעם אחר פעם. אין זה סביר כי המבקשת אשר חטפה את הקטינה א. לירושלים מבקשת כי בית המשפט יטהר את עוולותיה. המבקשת לא שולחת ללימודים את הקטינות ואלו אינן לומדות כלל.
-
המבקשת איימה על כל אחד מאנשי המקצוע שמונו בעניינה – הן על ד"ר קיבנסון והן על שישה אנשי מקצוע שנכחו בוועדת הרווחה שהתקיימה בעניין הקטינים. בית משפט קמא מכיר היטב את הצדדים ואין להתעלם מהתרשמותו הישירה מהם, אין כל מקום כי ערכאת הערעור תתערב בהחלטות הערכאה הדיונית המכירה היטב את הצדדים והתרשמה מהם באופן ישיר. לבד מכך, עסקינן בהחלטה זמנית בלבד שכן בית המשפט קבע מפורשות כי החלטתו הסופית תינתן אחר חקירת המומחים.
-
בניגוד לטענות המבקשת בתסקיר רשויות הרווחה מחודש יולי 2023 נמצא כי אין שחר לתלונות הרבות שהגישה כנגד המשיב בכל הקשור להזנחת הקטינים על ידו. העו"ס התרשמה מהגננת של הבן ע. כי היא מאויימת על ידי המבקשת, וכי, מאידך, המשיב משתף פעולה עם החלטות בית המשפט ועם הטיפולים הנדרשים לוקח אחריות על מעשיו ומשתדל להשתפר ככל יכולתו. העו"ס הבהירו כי אומנם ראוי לקיים זמני שהות זהים עם הקטינים ואולם נוכח ההסתה הנחזית של המבקשת הרי שככל שזו תמשך לא יהיה מנוס מקיום המפגשים תחת פיקוח מרכז הקשר.
יתרה מזו ביום 20.3.23 ביקשה האפוטרופוס לדין כי המפגשים עם המבקשת יתקיימו תחת פיקוח נוכח הדמוניזציה שעושה המבקשת לקטינות.
תמצית טענות האפוטרופוס לדין – עו"ד מאיה חונגר
-
עיון בתגובתה של האפוטרופוס לדין מעלה, לכאורה, כי אין היא מוסרת עמדה ברורה וחד משמעית באשר לנטען בבר"ע ומסתפקת באמירות דוגמת – "הנושא העיקרי בבר"ע הוא לא עתירת האם, אלא השאלה – האם ניתן לחייב נערה מתבגרת לעשות בניגוד לרצונה" (סע' 24 לתגובתה) ואמירה כי – "משמעות היעתרות לבר"ע היא לרוקן מתוכן את המשך ניהול ההליך; ביהמ"ש קמא ציין שעסקינן בהחלטה זמנית; אמור להיקבע מועד לחקירת ד"ר ראובן; על הצדדים להגיב לחוו"ד כמו גם לפנות לד"ר רוזן כפי שנקבע בהחלטה" (סע' 19 לתגובתה).
מעבר לאמור, כאמור, האפוטרופוסית לא הביעה עמדה ברורה בתגובתה באשר לזמני השהות ומקום לימודיה של הקטינה א..
-
האפוטרופוסית לדין מציינת כי ביום 3.10.23 נפגשה עם הקטינים א. וע. השוהים עם המשיב וכן שוחחה עם המשיב עצמו, לדבריה, תחושתה היא כי הסכסוך שפרץ בין הצדדים משפיע על הילדים ומדרדר את מצבם הרגשי. כך ציינה בתגובתה כי ביום 16.10.23 היא שוחחה עם הקטינות מ.ש. וא. בנפרד וכן עם המבקשת. לדבריה הבת א. ביקשה לאפשר לה להעתיק את מקום מגוריה לירושלים ולהתגורר עם אמה המבקשת ואחותה מ.ש. והיא מבקשת שגם אחיה הקטינים יתגוררו עמן וכן מבקשת לאפשר לה להירשם במוסד חינוכי בירושלים. למרות שהלימודים במוסד החינוכי האחרון בו היא עדיין רשומה מתבצעים בזום, א. מסרבת להשתתף בהם, כאשר מבחינתה היא כבר נפרדה מחבריה. לדברי האפוטרופוס לדין, א. ציינה שאין לה התנגדות לקיום המפגשים עם המשיב. מאידך הבת מ.ש. מתמידה בעמדתה כי איננה מעוניינת בקשר עם המשיב נוכח כעסה כלפיו.
****
-
אחר שבחנתי את הטענות הצדדים ועיינתי עיין היטב בכל התסקירים והדוחות אשר עמדו לפני בית המשפט מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור.
דין הערעור להידחות.
הרחבנו הרחבה רבה בתיאור העובדות והטענות שהעלו הצדדים אף שהן אך ורק בגדר מעט מן השפע, על מנת ללמד כי ההחלטה שלפנינו אינה אלא החלטה זמנית, בגדר סעד ארעי לצורך קביעת מקום לימודי ומגורי הקטינים על מנת שלהסדיר עניין זה ולו לעת עתה עד לביצוע חקירות נדרשות של כלל המומחים. כידוע, על דרך הכלל, אין מקום להתערב בסעדים זמניים ואין כל סיבה שערכאת הערעור תקדים את הערכאה הדיונית המכירה את הצדדים בהכרעת עניינם (וראו לעניין זה, כדוגמה - רעא 5072-00 - איזי יוגב תעשיות בעמ נ' מסגרית האחים אבו בעמ (2000); רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ ואח' (1998); רע"א 3753/99 רשת הריבוע הכחול (היפר היפר) בע"מ נ' סופר פארם (ישראל) בע"מ,(1999) ורבים אחרים).
יתר על כן, בנדון באה המבקשת בידיים שאינן נקיות ואחר שלא קיימה את החלטת בית משפט קמא למרות שבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה על ידה נדחתה. המבקש את סעדו של בית המשפט מצופה ממנו, למצער, כי יקיים את החלטותיו שאם לא כן עסקינן במי המבקש לעשות את החלטות בית המשפט פלסתר וכלי ריק וכלשונו של בית המשפט העליון בעניין בג"ץ 8898/04 ג'קסון נ. מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושמרון (2004) –
"חייב אדם להחליט בלבבו אם מבקש הואמבית משפט או עושה הוא דין לעצמו. שני אלה בה-בעת לא יעשה אדם" (ועוד ראו, כדוגמה, - ע"א 7092/13ד.מ. נ' י.מ., (2015); עמנ (תל אביב) 54592-07-23 - ברט גודט נ' שר הפנים, (2023)).
וביתר הרחבה -
-
הנסיבות שלפנינו מעלות, לכאורה, סוגיה קשה להכרעה – האם יש להתחשב ברצונה של קטינה כבת 13 להתגורר עם אימה כאשר בית המשפט סבור כי אפשר שרצונה זה נגוע בהשפעה לא ראויה של אימה.
כידוע, בית המשפט יתחשב על דרך הכלל ברצונו של קטין היודע להביע רצונו וניכר כי הוא מבין את העומד מאחורי החלטתו, אלא שלא תמיד רצונו של קטין יתיישב עם טובתו ועיתים יש לחרוג מן הכלל. בנדון כאשר המחלוקת הקשה שבין הצדדים הביאה את המבקשת להתעלם פעם אחר פעם מהחלטות בית המשפט וכאשר עולה, מתוך דברי הגורמים המקצועיים השונים, חשש ממשי ליצירת ניכור הורי קשה מצידה, מצא בית משפט קמא לחרוג מן הכלל ולהתעלם, לעת עתה, מרצונה הלכאורי של הקטינה א., וזאת אחר שהתרשם הן באופן ישיר והן כעולה מדיווחי גורמי המקצוע שמינה, כי אנו מצויים באמצעו של הליך ניכור הורי ההולך ומתגבר, וכי רצונה של הקטינה הוכתם, לכאורה, ברצונה של האם והקול הנשמע ממנה אינה קולה שלה אלא קולה של אמה, וכי אין כל סכנה הנשקפת לקטינה מהמשיב. ודוק, בית המשפט לא מיהר בהסקת המסקנות וציין כי החלטתו היא זמנית בלבד וכי החלטתו הסופית תינתן לאחר חקירת המומחה למסוכנות, קבלת תגובות הצדדים לחו"ד מכון טריאסט, המשך טיפול אצל ד"ר רות רוזן ועוד.
כפי שנראה להלן החלטתו של בית משפט קמא לא ניתנה בחלל ריק ויש לה אישוש וראייה בנסיבותיו של התיק ובהתנהלותה של המבקשת לפיכך, ובהתייחס לכך שעסקינן בהחלטה זמנית בלבד, אין כל מקום להתערב בה.
-
אכן נקבע בפסיקה מזה עידן כי "ילד איננו חפץ שמעבירים מיד ליד מבלי להתייחס לרצונו. לילד יש דעה, שבה יש להתחשב" (דנא 7015-94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית,(1995)) והדברים אף עוגנו בסע' 12 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד ובתקנות 49-56 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין ) התשפ"א – 2020. אלא שכדברי כב' הש' חיים כהן בעניין ע"א 503/60 וולף נ. וולף (1961) –
"נסיוני שלי לימדני שאם הילד הוא בר דעת, הסיכוי שרצונו הוא טובתו גדול, בדרך כלל, מן הסיכון שהוא אינו יודע ומבחין בטובתו שלו. אך תמיד חייב השופט להזהיר עצמו שמא עומד הילד תחת השפעה פסולה, ופיו וליבו אינם שווים...כבודו של אדם הוא, כידוע רצונו, ואף כבודו של הילד הוא רצונו, אלא בו בזמן שרצון אדם, כל אדם, נדחה רק מפני החוק הרי רצון הילד נדחה אף מפני טובתו"
ובדומה מצאנו בדבריו של פר' פ. שיפמן, דיני המשפחה בישראל, 1989, כרך ב, עמ' 220 –
"למותר להטעים שבעוד שהתעלמות מרצונו הנחוש של ילד אינה רצויה, העדפת הילד איננה משקפת בהכרח את טובתו. כמו כן, אין להתעלם מן הנזק החינוכי שמתוך גרונו של הילד ידבר אותו הורה שהצליח לפתותו. ובמיוחד מטריד החשש שהעברת ההכרעה לילד, בסכסוך שהוא לא אחראי לו, עלולה לסכן את קשריו של הילד עם ההורה האחר"
וכפי שנכתב על ידי ד"ר ד. שרון במאמרו, שיקולים מנחים בסוגיות משמורת כסדרי ראיה, הוצאת משרד העבודה והרווחה, עמ' 33 –
"במאבקי משמורת וסדרי ראיה קיימים מצבים לפיהם הורה אחד או שני מכתיבים לילד את רצונו בהסתה פרועה נגד ההורה השני. ילדים, בבלתי אמצעיות שלהם, קשה להם לעשות מעברים מהירים ובמשך הזמן "האמת" של ההורה הופכת להיות האמת שלהם. בשלב זה יכול כבר ההורה המסית לנקוט בטקטיקה הידועה – "אני לא אומר לילד מה לעשות, תשאל לרצונו – הוא לא רוצה לבוא אליך ואני לא יכול להכריח אותו – אפשר להכריח ילד בניגוד לרצונו?" במצבים אלה השימוש במושג רצון הילד הינו מסוכן מפני שנותן לילד כוח כמעט שטני שאין לו"
מתוך שכך מצאנו פסיקה דוגמת פסיקתה של כב' הש' סביונה רוטלוי בעניין עע"מ (ת"א) 90/97 ד.מ נ. א.פ. .מ (1998) –
"במקרה הנוכחי שוכנעתי... כי רצונו של ר' הינו פרי הסתה של המערער ואיננו מהווה ביטוי לרצונו הכן והאמיתי ולפיכך אינו פרי בחירה חופשית שלו... לפיכך אי מקום להתחשב בו ואי מקום לתת לו משקל מכריע, בוודאי שאין מקום לתאר רצון זה כמושג הזהה עם טובתו..." (וכן ראו בדומה בע"מ (ת"א) 1155/03 פלוני נ. פלונית (2004)).
-
בנדון, כאמור, יש ידיים רבות לכך שרצונה הלכאורי של א. אינו רצונה הטהור והוא נגוע בהשפעה מהותית של אמה. ראשית, ניתן ללמוד מחוות דעתה של המומחית קיבנסון המציינת כי חלה תפנית לא מוסברת בהתנהלותה של א., אשר לאורך זמן הראתה חיבה והפגינה נוחות בשהייתה עם המשיב, לעמדה לעומתית כלפיו וזאת אחר ששהתה עם המבקשת וסירבה לשוב לבית המשיב, המומחית התרשמה כי השוני הקיצוני בהתנהלותה של א. הורתו בהשפעת המבקשת שאף נהגה בדרך זו ביחס לקטינה מ.ש. ואף החלה לפעול כנגד המומחית עצמה באופן אישי, אחר שסברה כי היא נוטה לטובת המשיב.
-
להתנהלות זו של המבקשת יש אישוש בדיווחי הגורמים המקצועיים הנוספים שמונו בתיק, כך, כדוגמה, ד"ר רוזן צבי מציינת בדוח שהגישה לבית המשפט ביום 16.3.23 (סע' 7 לחוות דעתה) –
"אבקש לציין כי מטרידה העובדה כי במשך חודשים ארוכים האם בוחרת להפר באופן מתמשך את החלטות בית המשפט ובוחרת לעשות פעולות חד צדדיות אשר אינן בטובת הקטינים (מעבר לירושלים עם מ.ש. אשר לא מאפשר לקטינים להיות בקשר עם הוריהם, אי פנייה לאבחון, אי פניה להדרכה הורית). מעבר למסר החינוכי לילדיה כי מותר להפר חוק מדובר פה ביצירת מציאות המקשה על המערכת הטיפולית לתת המלצות אשר טובות לילדים ואינן רק פשרה חלקית לאור העובדות שהאם קבעה בשטח"
בדומה, וכפי שצוין לעיל אף רשויות הרווחה בתסקירן מחודש יולי ציינו כי בשים לב להתנהלותה של המבקשת הרי ש"החשד כי במקביל האם ממשיכה להסית כנגד האב עד כדי שינוי כל כך קיצוני בעמדתה של א. תוך חודשים ספורים מעלה חשש כי ההסתה עלולה להמשיך וביתר שאת, ולגרום לנזק עצום עבור הילדים, מה שגרם לנו לשקול אפשרות למפגשים עם האם תחת פיקוח במרכז הקשר" בסופו של יום הומלץ על חלוקת זמני שהייה שווים "תחת אזהרה לאם שככל שיובא לידיעת מי מהגורמים המטפלים לרבות בית המשפט כי ההסתה נמשכת לא יהיה מנוס מקיום מפגשים תחת פיקוח במרכז הקשר על אך המחיר הכבד הכרוך בהחלטה שכזו"
והרי לנו כי כלל הגורמים הטיפוליים בתיק אשר בחנו ונפגשו עם הצדדים התרשמו מהסתה של המבקשת את הקטינה כנגד המשיב וכן התרשמו ממבקשת העושה כעולה על רוחה תוך התעלמות מהחלטות בית המשפט, עניין זה כשלעצמו מצדיק את דחיית הבקשה.
-
יתר על כן, לא זו בלבד שהובהר על ידי בית משפט קמא ההחלטה נושא הבר"ע היא החלטה זמנית בלבד וכי החלטה סופית תינתן אחר חקירת המומחה למסוכנות הרי שבנדון ומתוך שינויי הנסיבות, ובכלל זה, מצב החירום שבא לפתחנו עקב אירועי מלחמת חרבות ברזל, שינה בית המשפט את הסדרי הראיה בין הצדדים באופן שאלו יהיו זמני שהות שווים ונרחבים תוך נסיון למעט את ניודם של הקטינים בדרכים. אלא שדומה מתוך התנהלות המבקשת כעולה מהבקשות שהוגשו בבית משפט קמא כי גם החלטה זו אינה מקוימת על ידה. וכך היא ממשיכה בדרכה – בצד פניותיה לסעדים מבית המשפט היא מתעלמת מהחלטות הניתנות על ידו כאשר אלו אינן נראות בעיניה. כאמור, אין כל הצדקה לכך שבית המשפט יתן סעד למי שאינו שועה להחלטותיו.
-
זאת ועוד, המבקשת שמה את עיקר יהבה על מסקנות המומחה למסוכנות אשר מצא כי קיימת מסוכנות ברמה בינונית מצד המשיב. אלא שהמומחה עצמו, אשר טרם נחקר על ידי הצדדים לבקשתם ולמעשה הסתמך בחוות דעתו בעיקר על טענות המבקשת כנגד המשיב, ציין מפורשות כי מסוכנות זו עשויה להתאיין לחלוטין ככל שהמשיב יקבל הדרכה הורית מתאימה. והנה בנדון אל מול הסכמה ונכונות מצד המשיב לכל טיפול מתרים ומקדים שהוצע על ידי בית המשפט מצאנו את סירובה של המבקשת לקידומם של טיפולים ואבחונים ואת התנגחויותיה של המבקשת עם הגורמים מטפלים.
לבד מכך כעולה מדיווחי רשויות הרווחה נמצא כי מערכת היחסים בין האב לקטינים טובה וחמימה וכי אם יש מי המבקש לפגוע במערכת זו הרי שזו דווקא המבקשת.
-
גם טענותיה של המבקשת כי שומה היה על בית המשפט כבר בשלב זה לקבוע זמני שהות לצדדים אין בהם ממש, שכן החלטת בית המשפט להגדיל את זמני השהות של המבקשת באופן מדוד לבד מהיותה החלטה זמנית נעשתה בצורה מושכלת ומתוך התחשבות בהתנהלותה החריגה של המבקשת. אין כל סיבה כי ערכאת הערעור תתערב בשיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית בעניין זה.
-
מכלל הנימוקים המפורטים מעלה לא מצאתי להיענות לבקשת המבקשת וערעורה נדחה.
-
המבקשת תישא בהוצאות המשיב בשיעור של 5,000 ₪, הערובה שהופקדה על ידי המבקשת תועבר לידי המשיב על חשבון הוצאות המשפט.
-
ניתן לפרסום ללא פרטי הצדדים.
ניתן היום, י"ח חשוון תשפ"ד, 02 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.
