אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בעניין התנגדות לבקשת צו ירושה

פס"ד בעניין התנגדות לבקשת צו ירושה

תאריך פרסום : 30/01/2023 | גרסת הדפסה

ת"ע
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
18932-07-21,18891-07-21
05/01/2023
בפני השופט:
פליקס גורודצקי

- נגד -
מבקשת:
מ.מ. ת"ז ***
עו"ד דניאל ארנסט ואח'
מתנגדים:
1. ד.א.
2. א.ח.
3. ד.פ

עו"ד בועז קראוס ואח׳
פסק דין

 

 

 

ביום 00.00.21 ערך עורך דין ונוטריון *** (להלן: "הנוטריון") עבור המנוח מר *** ז"ל (להלן: "המנוח") מסמך בכתב יד אשר הוכתר "צוואה" (להלן: "הצוואה").

 

ביום 00.00.21 – יום אחד לאחר עריכת הצוואה – המנוח נפטר כתוצאה מחנק שנגרם על ידי מזון שאכל.

 

לאחר פטירת המנוח נפתחו שני הליכים משפטיים:

 

ת"ע 18891-07-21 – הליך שנפתח על ידי הגב' מ.מ., בתו של המנוח (להלן: "המבקשת") ועניינו בקשה לצו קיום צוואה.

 

ת"ע 18932-07-21 – הליך שנפתח על ידי שלושת ילדיו הנוספים של המנוח (להלן: "המתנגדים") – הגב' ד.א. (להלן: "ד.א."), מר א.ח. (להלן: "א.ח."), הגב' ד.פ. (להלן: "ד.פ.") ועניינו התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה.

 

עיקר טענות המתנגדים

 

  1. עקב פגמים צורניים ומהותיים, היורדים לשורש הגדרת המסמך כ"צוואה בפני רשות", הצוואה לא נכנסת בגדר צוואה כלל ובגדר צוואה בפני רשות בפרט ויש לבטלה.

     

  2. זאת, בין היתר:

     

    מפני שהמנוח לא יכול היה להקריא לנוטריון את הצוואה בשל הפרעה קשה בדיבור ממנה סבל;

     

    המנוח היה "מרותק למיטתו", לאחר 3 אירועים מוחיים ובעיות רפואיות קשות נוספות ולא הוצגה בפני הנוטריון תעודה רפואית כנדרש על פי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים") ועל פי תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977 (להלן: "תקנות הנוטריונים").

     

    הנוטריון לא מסר למנוח העתק מהצוואה;

     

    הנוטריון לא הפקיד את הצוואה אצל רשם הירושה;

     

    הנוטריון לא ערך את הצוואה כצוואה נוטריונית עד היום;

     

    הנוטריון לא קיבל תשלום עבור עריכת הצוואה;

     

    שם המבקשת לא רשום נכון בצוואה ומספר תעודת הזהות שלה חסר.

     

  3. בצוואה שנערכה לכאורה יום לפני פטירת המנוח, הדיר המנוח מעיזבונו את המתנגדים ללא כל הסבר וציווה את כל רכושו המוערך במיליוני ₪ אך ורק למבקשת.

     

  4. המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה ולהבחין בטיבה.

     

  5. המבקשת השפיעה בצורה בלתי הוגנת על המנוח וככל הנראה קשרה עמו קשר לצורך עריכת הצוואה. לאחר פטירת המנוח, המבקשת שלחה עורכי דין מטעמה כדי להכין לנוטריון תצהיר המתאים לאינטרסים שלה. המבקשת ניצלה את חולשתו הפיזית, הגופנית, הנפשית והמנטלית של המנוח לצורך עריכת הצוואה שבוודאי לא שיקפה כלל את רצונו באותה העת.

     

     

  6. בין המנוח למתנגדים היה קשר טוב, הדוק, קרוב ואינטנסיבי. המתנגדות ד.א. וד.פ. התגוררו ב***, סמוך למנוח, טיפלו בו, ביקרו אותו באופן קבוע, אירחו אותו בביתן ואצל ילדיהן וסעדו אותו בכבוד במשך כל חייו.

     

  7. במשך שנים לא הייתה המבקשת בקשר עם המנוח והיא אף שנאה אותו. רק בשנתיים האחרונות, מתוך מטרה, היא התקרבה אליו.

     

  8. במועד עריכת הצוואה לא היה המנוח חולה סופני ולא ראה את עצמו כחולה סופני, המנוח לא ציווה בפני שני עדים כפי שנדרש בחוק ולא ניתן לראות בצוואה כצוואת שכיב מרע.

     

  9. כשבועיים לאחר פטירת המנוח הגישה המבקשת בקשה לצו קיום צוואה בפני רשות, ללא ידיעת המתנגדים ותוך ניסיון למנוע מהם ליצור קשר עם הנוטריון.

     

  10. מספר ימים לפני מועד "החודש" לפטירת המנוח התקשרו המתנגדים לנוטריון וגילו לתדהמתם כי לכאורה הותיר המנוח צוואה.

     

  11. המנוח סבל, בין היתר, מהפרעה קשה בדיבור עקב שלושה אירועים מוחיים, ליקוי חמור בזיכרון, פגיעה בראיה, דיכאון, פרנויות ועוד מחלות קשות והוא נטל תרופות רבות. המנוח אובחן כסובל מהפרעת "דיסארטריה פלסידית קשה".

     

  12. המנוח היה סיעודי באופן מלא, הוא לא יכול היה להתנייד לבד ונעזר בהליכון. המנוח לא יצא מביתו לבדו, אלא רק במקרים דחופים בליווי אדם אחר והיה זקוק לסיוע ועזרה בלבוש, מקלחת, נדרש להשגחה מלאה וטופל ע"י מטפלים שהיו צמודים אליו 24 שעות ביממה. בימיו האחרונים שהה עמו בביתו וטיפל בו האחיין שלו – מר י' (להלן: "י'").

     

  13. בשל מצבו הרפואי הקשה של המנוח בסמוך לפטירתו, לא היה המנוח כשיר לערוך צוואה.

     

  14. לאחר שהמתנגדות החלו לחשוד הן שוחחו עם עוה"ד והתברר להן לתדהמתן כי לכאורה קיימת צוואה.

     

  15. בצוואה נפלו פגמים רבים, חלקם מהותיים ביותר ולא ניתן לרפאם באמצעות הוראות סעיף 25(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") די באחד מהם כדי לבטלה ועל אחת כמה וכמה בהצטברות כל הפגמים יחד.

     

  16. הצוואה אינה עומדת בהוראות סעיף 22 לחוק הירושה – המנוח לא מסר את רצונו ולא כתב את רצונו. בשל ההפרעה הקשה בדיבור ממנה סבל אין זה סביר כי המנוח אמר לעוה"ד בצורה חופשית מובנת וברורה מהו רצונו ואת כל פרטי הצוואה. אין מחלוקת כי המנוח בא עם צוואה מוכנה.

     

  17. לא הוצגה תעודה רפואית כמתחייב בנסיבות המקרה דנן והצוואה אינה עומדת בהוראות תקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריונים.

     

  18. כעולה מתצהירו של הנוטריון, הצוואה לא נמסרה למנוח והיא אינה עומדת בהוראות תקנה 23(א) לתקנות הנוטריונים.

     

  19. הנוטריון לא מסר את הצוואה המקורית לרשם הירושה והצוואה אינה עומדת בהוראות תקנה 23 (ד) לתקנות הנוטריונים, המחייבת את הנוטריון להפקיד בעצמו את הצוואה אצל רשם הירושה.

     

  20. כעולה מעמדת ב"כ היועמ"ש מיום 12.5.21 הנוטריון כתב, בכתב ידו, תוכן של צוואה לכאורה, הא ותו לא. עוה"ד לא ערך את הצוואה כצוואה נוטריונית עד עצם היום הזה.

     

    עיקר טענות המבקשת

     

  21. הצוואה עולה כדי צוואה בפני רשות כמשמעה בסעיף 22 לחוק הירושה, אשר נפלו בה פגמים צורניים בלבד הניתנים לריפוי ואינם פוגעים באמיתות הצוואה, שכן התקיימו בה מרכיבי היסוד בהתאם לסעיף 25 לחוק הירושה.

     

  22. עפ"י תצהירו של הנוטריון, אשר טיפל בכל ענייניו המשפטיים של המנוח, המנוח זימן אותו לביתו סמוך ליום עריכת הצוואה. המנוח שהיה אדם קנאי לפרטיותו לא הסביר לנוטריון מה סיבת הביקור, אולם הנוטריון סבר שמדובר בעריכת צוואה, כפי שפורט בתצהירו.

     

  23. לבקשת המנוח התייצב הנוטריון בביתו ביום 00.00.21. המנוח הביע את רצונו מה ייעשה ברכושו לאחר אריכות ימיו בפני הנוטריון. הנוטריון כתב את צוואתו של המנוח בכתב ידו, חתם על הצוואה, והצוואה הופקדה במשרדי הרשם לענייני ירושה לאחר פטירת המנוח, בהתאם להוראות הדין.

     

  24. אין כל חובה להפקיד את הצוואה אצל רשם הירושה ועל כן לא נפל פגם באי הפקדת הצוואה. יחד עם זאת, פעל הנוטריון כדין ובהתאם לתקנה 23(ד) לתקנות הנוטריונים.

     

  25. הנוטריון הביא לידיעת הצדדים את דבר רצונו של המנוח ואת דבר הגשת הצוואה בהתאם להוראות הדין.

     

  26. על אף שהפגם הצורני ניתן לריפוי לפי סעיף 25 לחוק הירושה, החליטו המתנגדים להגיש התנגדות ולהעלות במסגרתה את מלוא העילות שבגינן ניתן לפסול צוואה, כגון: היעדר כשירות, השפעה בלתי הוגנת, מעורבות בעריכת הצוואה.

     

  27. על אף שהמתנגדים צירפו את מלוא תיקו הרפואי של המנוח, הם עדיין לא הצליחו להציג ולו ראשית ראיה לפיה יש לדון בהתנגדות.

     

  28. האמור בצוואה משקף את רצון המנוח ואף מתצהיר הנוטריון עולה כי זה היה רצון המנוח וללא כל השפעה ממאן דהוא, ללמדך כי הצוואה נערכה מתוך רצון מלא וחופשי של המנוח, תוך מודעות למעשיו ומכאן שיש לקיים את הצוואה.

     

  29. המנוח היה כשיר לערוך את צוואתו ואף פעל לעריכתה בעצמו.

     

  30. הוראת סעיף 22(א) לחוק הירושה מתקיימת. המנוח הביע בפני הנוטריון את רצונו בעל פה ואמר לו שהוא מצווה את מלוא עיזבונו למבקשת.

     

  31. הוראת סעיף 22(ב) לחוק הירושה מתקיימת. בהתאם לתצהיר הנוטריון דברי המנוח נרשמו על ידי הנוטריון בעצמו, הנוטריון הקריא את הוראות הצוואה והמנוח אישר והצהיר כי זו היא צוואתו, כי הוא מבין אותה וכי היא ניתנה מרצונו; הנוטריון חתם בחתימתו ובחותמתו על גבי הצוואה.

     

  32. נוכח העובדה שמדובר בצוואה ראשונה אותה ערך הנוטריון, היא נעדרת סממנים של צוואה נוטריונית (סרט אדום ומדבקה אדומה על גביה מוטבעת חותמת הנוטריון), ברם לאור הוראות סעיף 25(3) לחוק הירושה נראה כי הפגם הצורני ניתן לריפוי ואינו פוגע במרכיבי היסוד המהווים את מהותה של הצוואה.

     

  33. לאחר שהנוטריון הקריא למנוח את הצוואה ושאל אותו "אם זו צוואתו, הוא מבין אותה והיא ניתנת מרצונו החופשי" ענה המנוח בחיוב והוסיף "קצר וקולע", מה שמהווה אינדיקציה נוספת לכך שהמנוח הבין היטב את משמעות צוואתו.

     

  34. המבקשת לא ידעה דבר וחצי דבר על אודות הצוואה ועריכתה ודבר קיומה של הצוואה נודע לה רק לאחר פטירת המנוח.

     

  35. גם לו הכירה המבקשת את הנוטריון אין בכך כדי להשליך על מעורבותה לכאורה בעריכת הצוואה. מתמליל השיחה שצורף על ידי המתנגדים עולה תמונה חד משמעית כי הנוטריון לא מכיר את המבקשת ואף לא זכר את שמה.

     

  36. המנוח אמר באופן מפורש לנוטריון כי אינו מעוניין שאיש ידע על צוואתו ועל רצונו ועל כן אין הוא מעוניין שהצוואה תיעשה כצוואה בעדים על אף שהנוטריון הציע כך, שכן י' היה מצוי בביתו. אמירה זו מעידה על כשירות המנוח במועד בו נערכה הצוואה ועל כך שידע היטב מהו רצונו.

     

  37. המתנגדים לא הרימו את הנטל להוכחת אי כשירות המנוח בעת עריכת הצוואה.

     

  38. המנוח לא היה "מרותק למיטתו". באסמכתאות הרפואיות שצורפו להתנגדות צוין ברחל בתך הקטנה כי המנוח הולך באופן עצמאי ונעזר במקל הליכה/ הליכון.

     

  39. הקושי בניידות הפיזית לא מנע מהמנוח להתנייד באופן מוחלט ובוודאי שלא פגע בכשירותו הנפשית ו/או בצלילותו של המנוח.

     

  40. המנוח לא היה מרותק לביתו ויכול היה לצאת מביתו למשרד הנוטריון, אך כפי שכתב הנוטריון בתצהירו, לא פעם המנוח היה קורא לו לביתו לצורך עריכת מסמכים משפטיים שונים.

     

  41. גם אם המנוח נכנס לגדר אדם מרותק למיטתו ולא צורפה תעודת רופא, הרי שגם פגם זה ניתן לריפוי.

     

  42. המנוח היה איש דעתן, נחרץ בדעתו ואשר לא ניתן היה להשפיע עליו בנקל. לפיכך כל טענה של השפעה בלתי הוגנת על המנוח אינה נכונה ואינה עולה בקנה אחד עם המציאות ועם אופיו של המנוח.

     

  43. המנוח היה אדם אהוב והיו לו חברים רבים אשר תמיד תמך בהם ועזר להם. המנוח נפגש עם חבריו לעיתים קרובות לשחק "שש-בש".

     

  44. המתנגדים לא דאגו למנוח באופן שוטף. יחסיו של המנוח עם ד.א., ד.פ. וא.ח. לא היו תקינים.

     

  45. בשנים האחרונות המבקשת הייתה ביחסים הדוקים עם אחיו של המנוח והם דאגו למנוח לאוכל יומיומי, לבריאותו, לצרכיו, לתשלומיו ולסידוריו. המבקשת דאגה שיהיו למנוח כבלים בדירתו ושילמה על המנוי מכספה הפרטי.

     

  46. המנוח היה צלול, ידע היטב מהו היקף רכושו ולמי הוא מעוניין להוריש את עיזבונו וזאת לאור יחסיו הקשים עם המתנגדים.

     

  47. העובדה שהמנוח בחר להוריש את כל רכושו רק למבקשת אינה מלמדת כלל על השפעה בלתי הוגנת, אלא על כך שהמנוח רצה להביע את מורת רוחו מהתנהגותם והתנהלותם של המתנגדים במשך השנים.

     

  48. יש לדחות את ההתנגדות משני טעמים עיקריים ואלו הם: אין כל עילה לדחיית הבקשה לקיום הצוואה; ההתנגדות לא נתמכה ולו בראשית ראיה לפיה המנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, או שהצוואה נערכה תוך השפעה בלתי הוגנת, או מכל סיבה אחרת.

     

  49. על אף עמדת ב"כ היועמ"ש יש לקיים את רצון המנוח בהתאם להוראות הצוואה. אולם מעמדת ב"כ היועמ"ש עולה כי ישנה סבירות שניתן יהיה לקיים את רצון המנוח כאילו מדובר בצוואת שכיב מרע בהתאם לסעיף 23 לחוק הירושה, על כן ולמען הזהירות תטען המבקשת כי המנוח ראה עצמו אל מול פני המוות, שכן יום לאחר מועד עריכת הצוואה אכן הלך לעולמו.

     

    הפיכת נטל הראיה והשכנוע

     

  50. לאור הפגמים הצורניים שנפלו בצוואה, הגישו המתנגדים בקשה להפיכת נטל הראיה והשכנוע, באופן בו הנטל יונח על כתפי המבקשת.

     

  51. הבקשה התקבלה בהחלטה מיום 6.1.22 תוך שנקבע כי נטל הראיה והשכנוע הוא על המבקשת.

     

     

     

    דיון והכרעה

     

  52. לאחר עיון במלוא התשתית הראייתית – ועל אף שלא בנקל ייעתר בית המשפט ויורה על בטלות צוואה ראו: תמ"ש (ת"א) 1053060/08 א.ב. נ' י.ב.י. (21.3.2012) – הגעתי למסקנה כי יש להורות על ביטול הצוואה.

     

  53. חרף ריבוי הטענות שהעלו הצדדים בכתבי הטענות, סיכומיהם התמקדו בשתי טענות מרכזיות: כשירות המנוח לערוך את הצוואה והאפשרות לרפא את הפגמים שנפלו בצוואה באמצעות סעיף 25 לחוק הירושה, תוך זניחת יתר הטענות, כגון טענת השפעה בלתי הוגנת.

     

  54. בתוך כך, לא אדרש לטענות שנזנחו בסיכומים ראו: ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2) 102 (1995); ע"א 8168/03 ארנון נ' חשמל זועבי בע"מ (8.11.2009) ואתמקד בשתי הטענות המרכזיות שהוזכרו בסיכומים.

     

    האם הוכחה כשירות המנוח

     

  55. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי:

     

    "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה"

     

  56. הנחת יסוד היא, כי כל אדם כשיר לעשות פעולות משפטיות, זולת אם כשרותו הוגבלה או נשללה, כאמור בסעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ראו: ת"ע 62835-08-19 א' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (13.2.2022).

     

  57. שלילת כשרותו של אדם לעשיית פעולות משפטיות היא אינה דבר של מה בכך ראו: תמ"ש 20800-07-18 ג. נ' ש. (14.6.2022).

     

  58. כשירות או אי כשירות היא עניין שברפואה ראו: ת"ע 12074-03-16 מ' נ' י' (המנוח) (2.10.2022) ועניין שברפואה יש להוכיח באמצעות חוות דעת מומחה ראו: ע"א 472/81 קצין התשלומים נ' אברג'יל, פ"ד לז(2) 785 (1983); רע"א 4662-05-15 פל. נ' אבו יונס (6.5.2015); רע"א 1023/16 פל. נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (19.6.2016).

  59. בהחלטה מיום 27.6.22 מונה פרופ' *** כמומחה מטעם ביהמ"ש (להלן: "המומחה") לצורך בחינת כשרותו המשפטית של המנוח במועד בו נערכה הצוואה.

     

  60. המומחה הגיש חוות דעת מיום 14.8.22 (להלן: "חוות הדעת") אשר סוכמה על ידו כך:

     

    "ניתן לקבוע כי בסבירות גבוהה יותר היא שבמועד הנדון לא היה המנוח בעל כשירות משפטית".

     

  61. המבקשת לא זימנה את המומחה לחקירה והסתפקה בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה ראו: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 11 ש' 4-8, בפרט בתשובה לשאלה מס' 1 ולפיה "כזכור עקב מצבו הפיזי של המוריש, ציינת בחוות דעתך "שיותר סביר" כי לא היה כשיר. כלומר, יש אפשרות, בסבירות מסוימת, שהיה גם כשיר לעשות צוואה. כלומר, חוות דעתך הייתה ברמת סבירות אך לא באופן מוחלט?" עליה השיב המומחה "נכון. חוות דעתי הינה הסתברותית."

     

  62. למעשה, ניתן היה לבוא ולומר כי ויתור על חקירת המומחה משמעותה, בדרך כלל, כי אין חולק על תוכן חוות הדעת שהוגשה כראיה לבית המשפט ראו: ע"א 8147/13 גרנות ונצ'ורס נ' גיצלטר (11.8.2015); ע"א 8291/16 קופת חולים לאומית נ' פלוני (17.10.2018) ראו גם: סיכומי המתנגדים: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 27 ש' 24-25.

     

  63. יחד עם זאת, כאשר מונחת לפני בית המשפט חוות דעת "הסתברותית" על פי הכתוב בה, יש להסתייע בחומר ראיות אחר, המתייחס למועד עשיית הצוואה ולהעדיפו על פני חוות הדעת הרפואית ראו: ת"ע 15863-08-19 ****(המנוח) נ' **** (המנוח) (11.8.2021).

     

  64. בתוך כך, יש לבחון תשתית ראייתית נוספת הנוגעת למצבו הקוגניטיבי של המנוח במועד עריכת הצוואה.

     

  65. כפי שטענו המתנגדים בסיכומים ובצדק, המבקשת לא הזמינה לעדות גורמים רפואיים שטיפלו במנוח בתקופה בה נערכה הצוואה ראו: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 28 ש' 2-5. זאת על אף שהמנוח סבל ממחלות רבות והדעת נותנת כי לא היה קושי להזמין לעדות רופא שטיפל במנוח בתקופה הרלוונטית למועד עריכת הצוואה.

     

  66. בת"ע 18595-01-17 ד' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (2.9.2019) נפסק כי:

     

    "הימנעות הנתבעת מזימון הרופאים הנ"ל למתן עדות, כמו גם הימנעותה מזימון רופאים אחרים אשר טיפלו במנוחה, פועלת נגדה ומחזקת את טענתו של הנתבע בדבר חוסר כשרותה של המנוחה לצוות. בעניין זה ראו ע"א 2275/90 לימה, חב' ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 605 (1993))"

     

  67. בהיעדר זימון הגורמים הרפואיים לעדות, העד המרכזי שיכול, לכאורה, לשפוך אור על מצבו הקוגניטיבי של המנוח הינו הנוטריון ראו: בש"א (ת"א) 15465/06 זלצמן נ' בלופרב (16.2.2009); ת"ע 60690-01-14 ב. ד. נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (2.7.2017).

     

  68. ואולם, במקרה שלפניי, עדותו של נוטריון בנושא כשרות המנוח לא הייתה חד משמעית ומשכנעת. הנוטריון העיד ביחס למעמד עריכת הצוואה, בין היתר, כי:

     

    "ש. הוא התהלך בקושי רב?

    ת. נכון.

    ש. הוא אמר לך שלא מרגיש טוב?

    ת. נכון."

    ראו: פרוט' מיום 13.9.21 עמ' 3 ש' 16-19

     

    "ת. אני חושב שהוא הבין והוא אמר שהוא מבין."

    ראו: פרוט' מיום 13.9.21 עמ' 3 ש' 16-19

     

    הנוטריון אומנם הצהיר כי המנוח היה מודע לחלוטין למעשיו ראו: עמ' 50 לתיק המוצגים של המבקשת והעיד כי לשיטתו המנוח היה צלול ראו: פרוט' מיום 13.9.21 עמ' 9 ש' 19-20 אך באותה נשימה העיד כי:

     

    "ש. הוא הבין את כל מה שכתבת?

    ת. אני מניח שכן אבל מה אגיד לך?"

    ראו: פרוט' מיום 13.9.21 עמ' 3 ש' 16-19

     

  69. במילים אחרות, מעדות הנוטריון לא ניתן להסיק כי המנוח היה כשיר בעת עריכת הצוואה.

     

  70. נפסק כי כאשר קיימת סתירה בין עדותו של מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש לבין עדות הנוטריון עורך הצוואה בשאלת כשירות המנוח לצוות, יש ליתן עדיפות למומחה הרפואי (ככל שעסקינן בחוות דעת מפורטת, מנומקת ומבוססת), שכן האחרון אינו בעל עניין, להבדיל מהנוטריון שיש לו אינטרס להגן על כשרות הפעולה המשפטית שביצע, וכן מאחר שבסופו של יום הנוטריון הינו משפטן ולא מומחה רפואי ראו: ת"ע 52921-12-11 פלונית נ' אלמונית (11.3.2015).

     

  71. במקרה שלפניי לא קיימת סתירה בין חוות הדעת לבין עדות הנוטריון ומכל מקום, עדות הנוטריון לא סתרה את חוות הדעת בשאלת הכשירות.

     

  72. ער אני לכך שאחיו של המנוח (להלן: "האח"), שלטענתו היה בקשר הדוק עימו, העיד כי המנוח "היה צלול עד לרגע האחרון" ראו: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 13 ש' 17 ואולם, עדותו של האח – שאינו אדם בעל השכלה רפואית ראו: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 13 ש' 15 – התבססה על כך שהוא "יודע מה זה אדם צלול ומה לא" ראו: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 13 ש' 17 ולא על כל עובדה אחרת, המלמדת על צלילותו של המנוח.

     

  73. בנוסף, בתצהירו של האח א.ח. הוגש "בתמיכה לתשובה להתנגדות לקיום צוואת המנוח" ראו: עמ' 36 לתיק המוצגים של המבקשת לא נאמר דבר על-אודות כשירותו של המנוח, על אף שטענת חוסר כשירות נטענה ברחל בתך הקטנה בהתנגדות.

     

  74. ער אני לטענת המבקשת בסיכומים כי המסמכים הרפואיים עליהם התבסס המומחה לקראת הכנת חוות הדעת "מלאים בסתירות" ראו: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 24 ש' 22-23 אולם, המומחה הבהיר כי:

     

    "...אולם, כבר בספטמבר 2018 לאחר האירוע המוחי צוין במבחן קוגניסטאט כי יש ליקוי קל בשיום, ליקוי בינוני בזיכרון, ליקוי חמור בארגון חזותי מוטורי....בינואר 2021 צוין כי מתמצא בזמן, במקום ובאנשים, וזו רק פונקציית התמצאות, אך מנטלי עם בלבול קל. בשנים 2018-2020 שהה המנוח בבית חולים

     

    הרצוג. כאמור ביוני 2018 צוין כי יש חוסר התמצאות ובלבול. אך לאחר מכן ללא דווחים על בעיה קוגניטיבית למעט ינואר 2020 אז צוין כי מתמצא בזמן ובמקום, אך יש ליקוי חמור בזיכרון...בנובמבר 2020 צוין כי התמצאות תקינה במקום ובמצב, חלקית בזמן. ליקוי חמור בזיכרון. אדגיש כי בינואר 2019 מבחן ה-FIM הדגים חסר קוגניטיבי.

    ...

    "כאמור, לכאורה קיימת סתירה מסוימת ברשומות... אולם, סתירה לכאורה ברשומות רפואיות היא מצב קיים ולכן, יש להתמקד במהות הבעיה הרפואית ולא בכל רשומה בנפרד. בהקשר זה יש לציין כי מצבו התפקודי הכללי היה ירוד. לאחר אירוע מוחי ולאחר התקף לב וניתוח מעקפים ובחלק מהדיווחים אף צוין כי מרותק למיטתו. לצד מצב גופני ירוד ניתן לראות שהיו לעיתים מצבי בלבול, ירידה בזיכרון שדורגה כחמורה ובאוקטובר 2020 אף מחשבות רדיפה האופייניות לחסר קוגניטיבי בדרגה בינונית לפחות. המהלך הטבעי הצפוי לחודשים שלאחר מכן הוא המשך התדרדרות גונית ואף קוגניטיבית. לאור כל זאת, ניתן לקבוע כי בסבירות גבוהה יותר היא שבמועד הנדון לא היה המנוח בעל כשירות משפטית."

     

  75. ער אני לטענת המבקשת בסיכומים כי "חוות הדעת לא נחרצת ולא חד משמעית" וכי "כפי שהמומחה קבע שהמנוח בסבירות מסוימת לא כשיר, כך היה יכול באותה מידה לקבוע שהיה כשיר שכן זו חוות הדעת הסתברותית" ראו: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 24 ש' 23-26.

     

  76. טענה זו לא ניתן לקבל. עסקינן במומחה מקצועי ומנוסה והדעת נותנת כי לו סבר שלא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית באשר למצבו הקוגניטיבי של המנוח במועד עריכת הצוואה, הוא היה מציין זאת בחוות דעתו.

     

  77. לאור האמור, המבקשת לא הצליחה להוכיח כי המנוח היה כשיר בעת עריכת הצוואה וכפי שטענו המתנגדים בסיכומים, ניתן היה לעצור כאן ראו: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 28 ש' 6.

     

  78. יחד עם זאת, ולמען הזהירות אבחן את הטענה הנוספת של המבקשת אשר הוגדרה על ידה כ"היעדר נראות הצוואה" ראו: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 26 ש' 3, 13 ובמילים אחרות, האם מדובר בצוואה.

     

    האם המנוח ערך צוואה

     

  79. הנוטריון ביקש להתייחס לצוואה כצוואה נוטריונית ראו: פרוט' מיום 13.9.21 עמ' 12 ש' 7-8. כך ביקשה להתייחס לצוואה גם המבקשת ראו: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 24 ש' 13.

     

  80. סעיף 22 לחוק הירושה קובע כדלקמן:

     

    "(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.

    (ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

    (ג) ..........

    (ד) ..........

    (ה) ..........

    (ו) ..........

    (ז) לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט".

     

  81. על צוואה הנעשית בפני נוטריון חלות הן דרישות הצורה המפורטות בסעיף 22 לחוק הירושה והן דרכי הפעולה המיוחדות לנוטריון בחוק הנוטריונים ובתקנות הנוטריונים.

     

  82. תקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריוניות קובעת:

     

    "לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון"

     

  83. בהתאם לכך, אם המצווה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, על הנוטריון להצטייד מבעוד מועד בתעודה רפואית, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לתקנות הנוטריונים, עדכנית ונכונה ליום עשיית הצוואה, בדבר מצבו של המצווה ראו: ת"ע 51344-03-20 נ' ב' ש' נ' מ' ב' י' (23.8.2021).

     

  84. בעניין זה נפסק, כי את המילים "מרותק למיטתו" אין לפרש באופן המילולי והמצומצם ואין משמען רק אדם שאינו יכול לשבת או להתהלך. גם אדם שלא יכול להתהלך ללא עזרה או לצאת מביתו כדי להגיע למשרד הנוטריון מחמת קושי פיזי להתהלך או לעלות במדרגות, יש להגדירו לצורכי התקנה הנ"ל כמי שמרותק למיטתו ראו: ת"ע (נצ') 1120/08 ק.ט. נ' פ.ז. (8.3.2012); ת"ע 55650-05-16 ר. נ' י. (24.7.2014); ת"ע 62510-07-18 א' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (27.4.2021).

     

  85. נפסק כי "אם יש חשש, קל שבקלים כי המצווה אינו כשיר לערוך צוואה או סובל מבעיות בריאותיות המשפיעות על כשירותו, יש לדרוש אישור רפואי מרופא המכיר את המצווה..." ראו: ת"ע 24355-07-11 ע. מ. נ' ג. א. (31.8.2016) ובמילים אחרות – "יש ספק, אין ספק" ראו: תמ"ש 37652-02-20 ב. נ' ב. (5.12.2021).

     

  86. הנוטריון העיד, בין היתר, כי כאשר הגיע לביתו של המנוח על מנת לערוך צוואה, המנוח שכב במיטה ראו: פרוט' מיום 13.9.21 עמ' 12 ש' 7-8.

     

  87. על רקע האמור בס' 18 לתצהיר הנוטריון לפיו "בשלב מסוים הוא קם ממיטתו ותוך שימוש בקביים הגיע בקושי רב למטבח מרחק שלהערכתי לא יותר מ-5 מטר" ראו: עמק 49 לתיק המוצגים של המבקשת, הנוטריון נשאל והשיב כי:

     

    "ש. כמה זמן לקח לו לקום ללכת?

    ת. זה קרוב, אני חושב 5 מ"ר.

    ש. הוא התהלך בקושי רב?

    ת. נכון.

    ש. הוא אמר לך שלא מרגיש טוב?

    ת. נכון.

    ש. ידעת שהוא עבר אירועים מוחיים?

    ת. נכון ..."

    ראו: פרוט' מיום 13.9.21 עמ' 3 ש' 14-21.

     

  88. על רקע מצבו הבריאותי של המנוח, היה ברור לנוטריון כי יש צורך בתעודה רפואית. הנוטריון העיד כי:

     

    "ש. מאחר ואתה נוטריון ידעת שמאחר והוא מרותק למיטתו אתה צריך אישור רפואי?

    ת. נכון ...

    ש. כנוטריון אתה ידעת שלצורך חתימתו בפעם האחרונה על מסמך נוטריוני הוא חייב אישור רפואי לאור מצבו?

    ת. נכון ..."

    ראו: פרוט' מיום 13.9.21 עמ' 3 ש' 24-32.

     

  89. במקרה שלפניי אין מחלוקת כי לא הוצגה לנוטריון תעודה רפואית ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 6 ש' 7-8. היעדר תעודה כאמור מהווה פגם צורני בצוואה ראו: ע"א 36/88 זלוף נ' זלוף, פ"ד מו(3) 184 (1992); ת"ע 51344-03-20 נ' ב' ש' נ' מ' ב' י' (23.8.2021).

     

  90. המבקשת ביקשה לרפא את הפגם באמצעות סעיף 25 (א) לחוק הירושה ראו: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 26 ש' 4-5.

     

  91. סעיף 25 (א) לחוק הירושה קובע:

     

    "התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור"

     

  92. בת"ע (ת"א) 109060-09 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי - תל אביב (7.5.2013) נפסק,

    בין היתר, כי:

     

    "סעיף 25 לחוק הירושה קובע כי "אם התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה" - ובמקרה דנן התקיימו מרכיבי היסוד - רשאי בית המשפט לקיים את הצוואה אם לא היה לו ספק "כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמתי של המצווה".

     

    הפסיקה משתמשת במונחים של "בטחון מלא", "וודאות מוחלטת", "ללא שום ספק", כשהיא מפרשת את הדרישה הקבועה בסעיף 25 לחוק. היו שסברו אף כי נדרשת דרגת שכנוע גבוהה יותר מהנדרש במשפט פלילי– "למעלה מכל ספק". לדוגמא: בע"א 564/71 אדלר נ'נשר, פ"ד כו (2), 745 בעמ' 747 נקבע כי מדובר ב: "ודאות מוחלטת, ללא שום ספק, באמיתותה של הצוואה... וכל ספק בעניין זה פועל לרעתו ומונע את קיום המסמך כצוואה".

     

    בע"מ 111116/08 פלוני נ' אלמוני [פורסם בנבו] (ניתן ביום 5.7.12) קבע כב' השופט מלצר כי: "מוטל להוכיח ברמת הסתברות גבוהה מאוד".

    ראו גם: א"מ פרופ' שמואל שילה, פירוש לחוק הירושה, כרך א' עמ' 232.

    וכן: ע"א 2098/97 בוסקילה נ' בוסקילה, פ"ד נה (3), 837 שבו קבע כב' השופט ריבלין כ: "הפעלת סעיף 25 לחוק מותנית בכך שלבית המשפט לא יהיה כל ספק באמיתות הצוואה".

     

    לאחרונה, דן כב' השופט שוחט בשאלת העברת נטל השכנוע במקרה של פגם צורני וכן ברמת השכנוע הנדרשת לפי סעיף 25 לחוק. בעמ"ש 38139-09-11 א.ש. נ' א.מ. [פורסם בנבו] (ניתן ביום 14.4.13 בהסכמת יתר חברי ההרכב) אמר כב' השופט שוחט כי:

     

    "אם דעתי תשמע, ראוי שבתי המשפט יאמצו מגמה זו עת מפעילים הם את שיקול הדעת שנמסר להם בסעיף 25(א) לחוק הירושה חרף פגם או חסר צורני שנפל בה...פרשנות לפיה יש להבדיל בין פגם לפגם מבחינת חומרת פגימתו הרעה תוך בחינת חומרתה בהתייחס לסוג הצוואה בה נפל אותו פגם – בכל הנוגע למידת השכנוע הנדרשת בסעיף 15 לחוק... – הינה פרשנות ראויה ומתונה יותר, המתאימה עצמה לנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון".

     

    דהיינו, כשקיים פגם צורני ואפילו קל, עובר נטל השכנוע למבקש הקיום. ואולם, ככל שהפגם קל יותר, תהיה נדרשת מידה פחותה יותר של שכנוע להוכחת אמיתות הצוואה. לפי גישה זה, נראה כי במקרה דנן עבר נטל השכנוע להוכיח כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמתי של המצווה לכתפי המבקש, עקב הפגם הצורני שנפל בצוואה. ואולם, מידת השכנוע תהיה פחותה יותר, מאחר ולא מדובר בפגם כה חמור".

     

    ראו גם: ת"ע 2652-09-17 ע' נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון (31.12.2020).

     

  93. גם בעמ"ש 57029-05-18 מ.ס. נ' א.ה. (29.11.2018) נפסק כי:

     

    "סעיף 25 מחייב, על פי לשונו ועל פי ההלכה הפסוקה, דרגת שכנוע גבוהה לכך שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה (ע"א 2098/97 בוסקילה נ' בוסקילה, פד" נה(3) 837).

     

    הספק שיכול להתעורר בצוואה פגומה, אם משקפת היא את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, יכול ויתעורר מחמת הפגם ויכול ויתעורר מחמת דברים אחרים שיש בהם כדי לשלול תוקף של צוואה ובהם העדר רצון חופשי ואי הבנת תוכן המסמך. בחינת "אמיתות הצוואה" אינה מצטמצמת רק לאמיתותה באספקלריה של הפגם שנפל בה (פרשת בוסקילה)."

     

  94. דרישה מקדמית ובסיסית לעריכת כל צוואה, היא הכוונה לערוך צוואה ראו: ע"א 717/71 נביה ניקולא נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד כז(1), 682 (1973); ת"ע 49932-12-11 א' נ' ח' (18.2.2013).

     

  95. במקרה שלפניי לא השתכנעתי כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המנוח.

     

  96. הנוטריון הצהיר בסעיף 7 לתצהירו כי: "במהלך השנה האחרונה הוא הזמין אותי מספר פעמים לביתו (אני מעריך כ-10) ע"מ לטפל בצוואה" ובסעיף 8 לתצהירו כי "כשביקשתי ממנו פרטים רלוונטיים תמיד התחמק" ראו: עמ' 48 לתיק המוצגים של המבקשת.

     

  97. הנוטריון הוסיף בעדות כי: "שאלתי מי היורשים הוא אמר בפעם הבאה אגיד לך. למעט בפעם האחרונה שהייתי אצלו" ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 2 ש' 33.

     

  98. הביקור האחרון שבו נערכה הצוואה ארך כ-15 דקות בלבד ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 3 ש' 7 ובמהלכו המנוח "דיבר על כל מיני דברים" ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 3 ש' 9.

     

  99. הנוטריון אמר למנוח שיכין לו עותק מודפס של הצוואה ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 4 ש' 26, עמ' 5 ש' 7.

     

  100. הנוטריון הציע למנוח לחתום על הצוואה שערך בכתב יד "ליתר ביטחון" והמנוח אמר כי יחתום על הנוסח המודפס ראו: ס' 25 לתצהיר הנוטריון עמ' 50 לתיק המוצגים של התבקשת. בעדות, הנוטריון חידד נושא זה והעיד שהמנוח לא רצה לחתום כי היה לו קשה והיה לו לחץ בחזה ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 5 ש' 32-35. חתימת מצווה על הצוואה אומנם אינה בבחינת מרכיב יסוד בהתאם לסעיף 22 (ב) לחוק הירושה אך סירוב המנוח לחתום על הצוואה, ללא מתן כל הסבר המניח את הדעת לכך, מלמד על חוסר גמירות דעת לערוך צוואה.

     

  101. המנוח דחה את האפשרות ואת הצעת הנוטריון לערוך את הצוואה בעדים על אף שי' שהה בדירתו בעת עריכת הצוואה וזאת משום שהמנוח "לא מוכן שהבחור ידע משהו" ראו: ס' 27 לתצהיר הנוטריון עמ' 50 לתיק המוצגים של התבקשת, פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 6 ש' 23-24.

     

  102. גם הצעת הנוטריון לקרוא ל-2 אנשים זרים כדי לערוך צוואה בעדים לא נתקבלה על ידי המנוח ראו: ס' 28-29 לתצהיר הנוטריון עמ' 50 לתיק המוצגים של התבקשת, פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 6 ש' 23-24 ולא הייתה כל מניעה לערוך צוואה בעדים.

     

  103. על יסוד התשתית הראייתית שנחשפה לפניי וסירובו העקבי של המנוח ליתן את ידו לעשיית צוואה, לא השתכנעתי כאמור שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המנוח.

     

  104. כפועל יוצא, לא מצאתי מקום לעשות שימוש בסעיף 25 לחוק הירושה שאחד מתנאיו הוא כי לבית המשפט לא יהיה כל ספק באמיתות הצוואה ראו: ע"א 2098/97 בוסקילה נ' בוסקילה, פ"ד נה(3), 837 (2001) כדי לקיים את הצוואה.

     

  105. מעבר לכך, וכאמור בסיכומי המתנגדים ראו: פרוט' מיום 28.12.22 עמ' 28 ש' 10, לא השתכנעתי כי המנוח ערך צוואה.

     

  106. בע"א 7735/02 עזבון אלבז נ' יהושע ישועה אוהל פז, פ"ד נח(3) 161 (2004) נפסק כי:

     

    "הצוואה היא מסמך מיוחד במינו. היא מסמך משפטי אך מסמך זה אינו חסר נשמה. הוא כמו מכתב אישי אחרון, ביטוי משאלות, אהבות, רגשות, ואף חשבונות היוצאים ממעמקי לבו של אדם המהרהר במותו ובמה שיקרה אחרי מותו. כאן צופה הוא אל התחנה האחרונה של חייו - והראשונה שאחרי מותו. כאן הניסיון האחרון שלו לעצב את חייהם של הנשארים אחריו, ולמצער, להשפיע עליהם. כאן תקוותו האחרונה לחיות בזיכרונם באהבה ובהכרת תודה. ולא רק

     

    בשל כך קשה פרשנותה של צוואה מפרשנותו של כל מסמך משפטי אחר. אין היא כפרשנותו של חוק, שצור מחצבתו, ההליכים שקדמו לחקיקתו ומטרותיו ותכליותיו ידועים. אין היא כפרשנות של חוזה שהצדדים לו, בדרך כלל, בין החיים, והם או הנסיבות מעידים על הכוונות והתכליות שעמדו ביסודו. כאן מונח לפנינו דף נייר שבתוכו גלומים דבריו של המנוח, ואנו, שמצווה עלינו לקיים את דבר המת, עלינו לשמוע את קולו, להבין את דבריו ולהטות אוזן לבנות הקול המשתמעות מדבריו".

     

  107. הנוטריון העיד כי:

     

    "אני רוצה לומר משפט אחד. אני עשיתי מה שהיה אפשר באותו זמן. בעיני כל הסעיף הזה וכל הצוואה במרכאות זה מה שהיה אפשר לעשות. הצוואה במרכאות בעיני הייתה סימן שאלה. ידעתי שהצוואה בעיתית אבל לא היו לי דברים אחרים לעשות באותו זמן. ביהמ"ש יקבע מה משמעות של הנייר. על אף שכתוב שעוה"ד יש לו סמכויות של שופט, ביהמ"ש יקבע. אני לא יודע אם זו צוואה או לא ואם יש תוקף חוקי זה מה שהיה אפשר לעשות באותו זמן"

    ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 3 ש' 32-36.

     

    "...שאלו אותי ואמרתי תשמעו אני לא יודע אם זו צוואה או לא"

    ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 4 ש' 12.

     

    " מעולם לא טענתי שהמסמך הזה הוא בר תוקף זה לא תפקידי"

    ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 4 ש' 15-16.

     

    " אני לא יודע אם זו צוואה זה תפקיד ביהמ"ש יש פה משהו שנחזה להיות משהו אולי יפסלו אותה. אני לא יודע"

    ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 6 ש' 1.

     

    "ש. האם שאלת אותו בצורה מפורשת האם המעמד הזה מהווה מעמד צוואה מחייבת או רק בעת חתימת המסמכים?

    ת. לא, אמרתי לו שזו עלולה להיות צוואה, תיקח בחשבון, שמה שאני עושה עכשיו זו צוואה אבל רוצה שיהיה יותר מסודר

    ש. מאחר ובתצהיר שלך לא מופיע מילה מה שאמרת עכשיו אני רוצה לחדד. אתה אומר שלא אמרת לו שזו צוואה?

    ת. זו יכולה להיות צוואה אני לא יודע גם עכשיו אני לא יודע. אמרתי לו שמה שהוא עושה עלול להיות צוואה.

    ש. אתה ניצב מולו ואומר לו תשמע מה שקורה ביננו כעת יכול להיחשב צוואה?

    ת. נכון יכול להיות שיכירו בזה כצוואה".

    ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 7 ש' 15-24.

     

  108. על רקע עדות זו של הנוטריון – ועל מעמד עדות עורך הצוואה ראו: ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל, פ"ד נד(2) 215 (2000); ת"ע 40789-05-17 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב (6.9.2018) – ועל רקע מסקנתו כי מדובר ב"צוואה בעייתית", "צוואה במרכאות", צוואה שספק אם יש לה תוקף, צוואה שיש סיכוי שהיא תפסל וכו' – כאשר מסר זה הועבר למנוח על ידי הנוטריון והמנוח אף סירב לחתום על הצוואה שנערכה בכתב ידו של המנוח, תוך שהוא ממתין לחתום על צוואה מודפסת – אני מגיע למסקנה כי הצוואה הינה, לכל היותר, טיוטת צוואה ולא צוואה מגובשת.

     

  109. נוסף על כך, נוטריון העיד כי עד היום לא הוסיף לצוואה אישור נוטריוני ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 6 ש' 5-6. אומנם מכוח סעיף 25 לחוק הירושה ניתן "להכשיר" אישור נוטריוני שנעשה זמן מה לאחר עריכת הצוואה ראו: בע"מ 729/05 ד"ר סובול נ' רם לויטין (9.8.2005); ת"ע 109060-09 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי - תל אביב (7.5.2013) ואולם לא ניתן מכוח סעיף זה להכשיר אישור נוטריוני שמעולם לא נעשה.

     

  110. ער אני לכך שהמנוח אמר לנוטריון כי הוא רוצה שהיורשת תהא המבקשת ראו: פרוט' מיום 13.9.22 עמ' 4 ש' 17-19 ואולם "יש לזכור כי הבעת רצון ברורה ומפורשת של נפטר להוריש רכושו לאדם פלוני אין בה כשלעצמה די בכדי לקבוע כי מסמך מסוים שרשם הנפטר מהווה צוואה..." ראו: ע"א 1978/05 פלוני נ' פלוני (10.1.2007); ת"ע 30943-05-17 ע. נ' האפוטרופוס הכללי (28.7.2019) ; ת"ע 22490-01-20 ע' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז דרום (23.1.2022).

     

  111. הצדדים הגישו תמלילי הקלטות התומכים בטענה זו או אחרת של מי מהם ואולם אין בתמלילים אלה התייחסות לשני הנושאים שהוזכרו בסיכומים.

     

  112. המבקשת טענה כי י' לא התייצב לעדות מכיוון שקיבל איומים מטעם מי מהמתנגדים. בין אם טענה זו נכונה ובין אם לאו – ואיני קובע מסמרות בעניין זה לכאן או לכאן – משעה שהמנוח לא היה מוכן "שהבחור ידע משהו" ראו: ס' 27 לתצהיר הנוטריון עמ' 50 לתיק המוצגים של המבקשת לא ברורה תרומת עדותו של י' למי מגדרי המחלוקת.

     

    התוצאה

     

  113. ת"ע 18891-07-21 – הבקשה לצו קיום צוואה – נדחית.

     

  114. ת"ע 18932-07-21 – ההתנגדות לבקשה לצו קיום צוואה – מתקבלת.

     

  115. לאור התוצאה, המבקשת תישא בהוצאות משפט בסך של 50,000 ₪.

     

  116. זכות ערעור כדין.

     

  117. אני מתיר את פרסום פסק הדין לאחר השמטת פרטים מזהים.

     

  118. המזכירות תסגור את התיק.

     

    ניתן היום, י"ב טבת תשפ"ג, 05 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ