פס"ד בנוגע לקיום צוואה שנפל בה פגם

השופטת ג. לוין:

ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (כב' השופטת ר' אטדגי-פריאנטה) מיום 17.4.2018, בו הוחלט לקיים את צוואת המנוחה מ.ה. ז"ל מיום 22.6.2014.

רקע והליכים

1. המנוחה מ.ה.ז"ל הלכה לעולמה ביום 29.1.2015. היא הותירה אחריה ארבעה ילדים – שלוש המערערות והמשיב.

               בין המערערות למשיב התגלעו חילוקי דעות בקשר לתוקפה של צוואה של המנוחה מיום 22.6.2014 (להלן: "הצוואה"). בצוואה ציוותה המנוחה לחלק את רכושה באופן שבנה המשיב יקבל 91% מהרכוש, המערערת 1 תקבל 5% וכל אחת מהמערערות 2 ו-3 תקבל 2% מהרכוש.

               יצוין כי עזבונה של המנוחה הוא הכספים שהגיעו למנוחה עבור מחצית דירה שהייתה שייכת לה ולבעלה לשעבר, ממנו היא התגרשה בתחילת שנת 2014. הכספים, שהיקפם כמה מאות אלפי ₪, הוחזקו בפועל בחשבון הבנק של המשיב, עמו התגוררה המנוחה לאחר גירושיה, עובר לאשפוזה בבית חולים.

2. המשיב הגיש בקשה לקיים את הצוואה מיום 22.6.2014. המערערות הגישו התנגדות, על יסוד שורה של טענות: אי כשירות המנוחה בשל מצב רפואי קשה; מעורבות המשיב בעריכת הצוואה; השפעה בלתי הוגנת של המשיב על המנוחה; פגם בצוואה, בכך שהמנוחה לא הצהירה בפני העדים כי זו צוואתה.

3. מפסק דינו של בית המשפט קמא עולות העובדות הבאות, שדומה כי אינן שנויות במחלוקת:

הצוואה היא צוואה בעדים, שהוכנה ע"י עו"ד שחר לזרוב. העדים לצוואה הם עו"ד לזרוב וגב' ק.ל.ז., אחות במחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים סורוקה, בה הייתה המנוחה מאושפזת.

הצוואה נערכה במהלך אשפוזה של המנוחה, לאחר שהתגלה כי היא סובלת מגידול סרטני בראשה. המנוחה הגיעה לבית החולים סורוקה ביום 10.6.2014 בעקבות תלונות על ירידה חדה בראיה, הזיות ראיה והתנהגויות חסרות שיפוט. 

ביום אשפוזה (10.6.2014) נבדקה המנוחה ע"י ד"ר יובל שורר, פסיכיאטר, אשר התרשם מ"מצב פסיכוטי הלוצינטורי מזה חצי שנה מלווה מסוכנות לא מיידית, על רקע כנראה אורגני באישה עם ירידה חריפה בראיה".