פס"ד ב-2 תביעות לאכיפת הסכם, מתן סעדים וסילוק יד

בפניי שני הליכים קשורים, המתנהלים בעניין זכויות במשק חקלאי, במושב.....

ההליכים מתנהלים בין שני אחים, שאומצו על ידי הוריהם, פלוני (להלן: "פלוני") מחד, ואלמוני (להלן: "אלמוני") ואשתו אלמונית (להלן: "אלמונית"), מאידך.

ההליכים הינם כדלקמן:

• תמ"ש 15001-09-15- תביעה שהוגשה מטעם פלוני, לאכיפת הסכם בין הצדדים, ומתן סעד הצהרתי בדבר מחצית מזכויות הבעלות המשק, תוך מתן היתר לפיצול המגרש, ומתן חשבונות בדבר רווחים שהופקו ממנו;

• תמ"ש 25705-01-16- תביעה נגדית, שהוגשה מטעם אלמוני ואלמונית, לסילוק ידו של פלוני ובני משפחתו מהמשק, וזאת על רקע הוראות ההסכם בין הצדדים, ובהתחשב בכך שהם אינם מגלים יחסי שכנות טובים, כפי שמתחייב מההסכם.

   

בפתח הדברים יצוין, כי יריעת המחלוקת, כפי שנפרשה מלכתחילה במסגרת התביעות, צומצמה במסגרת ההליך, באופן שהוסכם כי פלוני הינו בעל מחצית הזכויות במשק, והדיון יתמקד בסוגיית החזקה והשימוש וכן בסוגיית ההתחשבנות ברווחי המשק. על כך יפורט בהמשך.

לצורך בירור ההתחשבנות ברווחי המשק, מונתה על ידי מומחית בתחום החשבונאות, רו"ח יהודית קריסטל. חוות דעת הוגשה לתיק, אך הדיון בה טרם מוצה, ולשם כך נקבע דיון בפניי, במעמד הצדדים, ליום 12/7/22.

לפיכך, יתמקד הדיון בפסק דין זה בסוגיית החזקה והשימוש במקרקעין.

עוד יצוין, כי התביעה הוגשה מלכתחילה גם כנגד מושב....., אך התביעה כנגדו נמחקה, בהסכמת הצדדים, בהחלטתה מיום 10/4/16 של כב' השופטת גרינוולד.

להלן תפורטנה עובדות המקרה, כפי שתוארו בכתבי הטענות.

לאחר מכן תתוארנה מוסכמות ופלוגתאות, כפי שגובשו במסגרת ההליך.

רקע עובדתי

פלוני ואלמוני הם בניהם המאומצים של י' ו-פ' (להלן: "י'", להלן: "פ'", להלן ביחד: "המנוחים").

המנוחים היו חברים באגודה שיתופית מושב..., וכן בעלי זכויות במשק החקלאי.

מדובר במשק חקלאי פעיל, הכולל פרדסים, מטעים, דיר כבשים, לולי תרנגולות, אורוות סוסים ומחסני תבואה.

י' נפטר ביום ______.

י' ז"ל הותיר צוואה, עליה חתומה גם פ' ז"ל.

במסגרת צוואתו, הורה י' ז"ל כי לפ' תהא זכות ההכרעה הבלעדית בכל דבר ועניין שיובא לפתחם של פלוני ואלמוני.

עוד הורה י' ז"ל, כדלקמן:

"אם הלכנו לעולמנו שנינו י' ופ'..יהיו ילדינו פלוני ואלמוני היורשים הבלעדיים של המשק במושב.... וכל שאר הרכוש שיש לנו, החלוקה והשותפות ביניהם צריכה להיות שווה בשווה, מבלי שאף אחד יקפח או ירמה את השני, כי אחים הם, וזוהי בקשתי או בקשתנו לאחר מותי/מותנו".

(נוסח הצוואה צורף כנספח 5 לכתב התביעה בתמ"ש 15001-09-15).

בסופו של דבר, מסיבה אשר לא צוינה בכתבי הטענות, לא קוימה צוואת י' ז"ל, וחלף זאת ניתן ביום _____ צו ירושה על ידי בית הדין הרבני, לפיו פלוני ואלמוני מסתלקים מחלקם בעיזבון, והעיזבון יועבר במלואו על שם פ' ז"ל (נספח 6 לכתב התביעה בתמ"ש 15001-09-15).

על מנת להסדיר את הזכויות בין הצדדים, נערך ביום 15/9/91 הסכם בין פ' ז"ל, פלוני ואלמוני, לקביעת הזכויות במשק (להלן: "הסכם היסוד", נספח 7 לכתב התביעה), ובו נקבע, בין היתר, כדלקמן:

"1. מוסכם על הצדדים כי על אף שפורמלית יירשם המשק על שם אלמוני במסגרת צו קיום הצוואה הרי שאלמוני ופלוני מצהירים ומתחייבים כי כל הזכויות הקשורות, נובעות וכרוכות במשק יתחלקו ביניהם שווה בשווה. וזאת בין אם בהכנסות פירותיות הנובעות מהחזקת המשק ובין אם במהלך מכירת הזכויות במשק.

2. במסגרת יישום האמור בסעיף 1 לעיל אלמוני מתחייב לדאוג למגורים ברמה סבירה ונאותה לפלוני. לפלוני תינתן עדיפות ראשונה להתגורר בדירת המגורים הנוכחית המשמשת את פ' וזאת כל עוד לא תועמד לרשות פלוני דירת מגורים אשר פלוני יסכים לעבור אליה בין אם בתחום המשק ובין אם מחוץ לו".

כחודש לאחר מכן, ביום ______, נערכה צוואתה של פ' ז"ל (נספח 8 לכתב התביעה), בה נקבע כדלקמן:

"...

2. אני מצווה בזאת כי כל הזכויות במשק מס' _____ במושב.... הרשומות על שמי במנהל מקרקעי ישראל יועברו לבני, אלמוני..

3. לבני פלוני...תהיה הזכות להתגורר לאחר מותי בדירת מגוריי המצויה בחלקה א' של משק מס' _______ במושב.... כל עוד לא יימצא עבורו פתרון מגורים סביר אחר.

4. זכויותי בחשבונות הבנק המתנהלים על שמי וכן בכל הכספים ו/או הזכויות המצויים בהם, לרבות בתוכניות החסכון וקופות הגמל, יהיו לילדי פלוני ואלמוני בחלקים שווים.

5. כל יתר נכסי וקנייני אשר אינם מנויים לעיל- מכל מין וסוג שהוא בין שהם בידי היום ובין שיגיעו לידי בעתיד, בין שהם שלי בשלמות ובין שהם שלי בחלקים בלבד יירשו ויקבלו בחלקים שווים בני אלמוני ופלוני".

פ' ז"ל נפטרה ביום _______.

ביום _______ ניתן צו לקיום צוואתה (נספח 9 לכתב התביעה).

לאחר פטירתה של פ' ז"ל, נרשם אלמוני, באופן פורמלי, כבעל הזכויות במשק, בהתאם להוראות הסכם היסוד.

כאמור, כיום, הוסרה המחלוקת בין הצדדים, באשר לחלוקת הזכויות במשק, ומוסכם על שניהם כי הזכויות במשק שייכות להם בחלקים שווים.

מספר שנים לאחר מכן, הוענקה לצדדים זכות לקבלת מגרש בהרחבה במשק.

מאחר ולצדדים לא היה את ההון הנדרש לשם תשלום הכספים לרשויות, וכן לא הייתה להם אפשרת כספית לבנות בית מגורים במגרש, נקבע ביניהם, בהסכם מיום _____, כי המגרש יימכר, וכי כספי המכר יופקדו בנאמנות אצל עו"ד ו' ז"ל, וישמשו לרכישת דירה בהתאם לחובה המוטלת על אלמוני לדאוג למגורים עבור פלוני (ההסכם מיום _____ צורף כנספח 11 לכתב התביעה).

וכך קבע ההסכם, בסעיפים 4 ו-5(א)-(ד):

"פלוני יעמיד את זכותו להרחבה כאמור לעיל למכירה למרבה במחיר ככל המוקדם...היתרה הנקיה שתיוותר תופקד בחשבון נאמנות שיפתח ע"י עו"ד ו' על שמו של פלוני. סכומי הנאמנות הנ"ל ישמשו אך ורק לצורך רכישת דירה לפלוני לפי בחירתו. הסכומים ישוחררו מחשבון הנאמנות אך ורק לצורך ביצוע רכישת הדירה כאמור ולתשלומים בקשר לרכישתה. ההוראות בקשר להשקעת כספי הנאמנות תינתנה ע"י פלוני ואלמוני במשותף...שני הצדדים מצהירים בזאת כי ברכישת "דירת פלוני" כאמור לעיל יהוו פתרון מגורים סביר לפלוני לפי הוראות צוואת פ' שקוימה ביום _______ ....תהיה לפלוני הזכות להתגורר בדירה בקומה העליונה כפי שהוא מתגורר בה כיום בהסכמת אלמוני תוך שמירת יחסי שכנות טובים בין השניים".

סעיפים 5(ה) ו-5(ו) להסכם האמור, ממשיכים וקובעים כדלקמן:

"מוסכם כי על הדירה הנרכשת (להלן: "דירת פלוני") תירשם הערת אזהרה שתמנע מפלוני למכור או להעביר את "דירת פלוני" למישהו אחר לפני תום חמש שנים ממועד רישום הדירה בטאבו על שמו.

במידה ופלוני יינשא ויבקש לממש את "דירת פלוני" כדי לרכוש דירה אחרת במקומה כדירת מגורים עם אשתו, ניתן יהיה למחוק את הערת האזהרה ולמכור את "דירת פלוני"- עוד לפני עבור החמש שנים ובלבד שהכסף ישמש למימון רכישת הדירה החדשה".

בהתאם להסכם האמור, נמכרה הזכות למגרש בהרחבה.

במקביל, ביום ______, נרכשה עבור פלוני דירה ב... הידועה כ...(להלן: "הדירה ב...").

הדירה ב... נרשמה על שם פלוני, בלשכת רישום המקרקעין.

בפועל, הדירה ב... מושכרת לצד ג'. דמי השכירות בגינה, בסך של 2,300 ₪ לחודש, משולמים לידי פלוני, וזאת כנגד תשלום מלוא דמי השימוש, בסך של 2,500 ₪ לחודש, המשולמים בגין השכרת אחד הקרוואנים במשק, לידיו של אלמוני (וזאת חלף חלוקתם בחלקים שווים לידי הצדדים).

ממועד פטירתה של פ' ז"ל ועד היום, מתגוררים הצדדים ומשפחותיהם בבית המגורים במשק, באופן שאלמוני ומשפחתו מתגוררים בקומת הקרקע, ופלוני ומשפחתו מתגוררים בקומה השנייה.

במילים אחרות, פלוני אינו מתגורר בדירה ב..., אלא הוא מתגורר בצוותא חדא עם אלמוני, באותו הבית אך בקומות נפרדות.

מוסכמות ופלוגתאות שגובשו במסגרת ההליך

במשך תקופה מסוימת, ניהלו הצדדים הליך גישור אצל עו"ד ז', אך הגישור לא צלח.

בעקבות כך, הורתה כב' השופטת גרינוולד, בהחלטתה בדיון מיום 16/12/20, על הגשת תצהירי עדות ראשית.

תצהירי עדות ראשית הוגשו כדלקמן:

• לצד תצהירו של פלוני, הוגש תצהירה של אשתו, גב' א' (להלן: "א'"), וכן תצהיריהם של חבריו- מר א', מר ד', מר ש' ומר מ', המתארים את עבודתו המאומצת במשק.

   

• לצד תצהירו של אלמוני, הוגש תצהירה של ח', אשתו.

   

בקדם משפט מסכם, שהתקיים בפני כב' השופטת גרינוולד ביום 9/7/19, גובשו מוסכמות ופלוגתאות כדלקמן:

"....1. מוסכם על הצדדים כי על אף שמשק מס'...במושב... רשום בצורה פורמאלית על שם אלמוני בלבד הרי שמלכתחילה הזכויות במשק והזכויות הנובעות מכך שייכות לאחים אלמוני ופלוני בחלקים שווים ביניהם.

2. כן מוסכם כי הגם שהדירה ב... רשומה פורמאלית על שם פלוני בלבד הרי שמלכתחילה הזכויות בה שייכות לפלוני ואלמוני בחלקים שווים ביניהם.

ביחס לשני הסעיפים בחלקים 1 ו-2 מובהר כי כל צד מחזיק בנאמנות עבור הצד השני את מחצית המקרקעין הרשומים על שמו.

3. פלוני ואלמוני זכאים ומחויבים לחלוק בהכנסות ובהוצאות מהנחלה, מהדירה ב... ומהאגודה באופן שווה.

4. שני הצדדים עבדו במשק.

מחלוקות:

1. התחשבנות לגבי העבר, בהתייחס להכנסות ולהוצאות מהנחלה, מהדירה ב... ומהכספים באגודה. במחלוקת זו יכריע רו"ח שימונה על ידי ביהמ"ש כמומחה מטעם ביהמ"ש. מחלוקות, ככל שיוותרו, יוכרעו על ידי ביהמ"ש.

2. האם אלמוני זכאי על פי מסמכים שבתיק והראיות שישמעו לדרוש את פינוי פלוני מהמשק כנגד דיור חלופי שלא במסגרת פירוק שיתוף ומה הסכום שעליו לשלם בגין כך.

3. האם ניתן לחייב את אלמוני לפצל מגרש מהנחלה עבור פלוני כדרישת פלוני, ואם כן- מיקום המגרש וגודלו וזכות הבחירה של פלוני לגבי המיקום.

4. שווי המשק-ברוטו/נטו (לרבות פירוט מיסוי, דמי הסכמה, דמי רכישה), עלויות פיצול והמועד הצפוי לביצוע הפיצול, בניית הבית על המגרש המפוצל והאם ניתן לבנות בית שני בנחלה בטרם ביצוע הפיצול?

   ביהמ"ש ימנה שמאי מטעמו שעוסק בתחום הנחלות במגזר החקלאי, אלא אם כן הצדדים יסכימו על שמאי מוסכם מטעמם, וזאת בתוך 15 יום מהיום.

5. יקבע מועד דיון הוכחות לשמיעת המחלוקות בסעיפים 2 ו-3".

    

    

בהמשך לאמור, אישרתי בהחלטתי מיום 1/3/21 את הסכמת הצדדים באשר למינויה של רו"ח יהודית קריסטל לצורך עריכת התחשבנות ביניהם בנוגע להכנסות והוצאות המשק והדירה ב..., וכן בנוגע לחלקם בזכויות הכספיות באגודה.

ביום 2/1/22 הוגשה חוות דעתה של רו"ח קריסטל, אך כאמור, הדיון בעניינה טרם מוצה, נוכח סוגיות שהתבקשה הבהרתן מטעם מי מהצדדים.

כמו כן, ביום 4/8/21 ניתנה חוות דעת שמאית מטעם השמאי מר נחמיה גנות, לפיה אומדן שווי השוק של הנחלה הינו על סך של 8,460,000 ₪ ואומדן שווי הדירה ב... הינו על סך של 880,000 ₪.

בדיון מיום 23/6/21 הסכימו הצדדים על מינוי מומחה מוסכם, אשר ייתן את עמדתו בנוגע לאפשרות פיצול מגרש מהנחלה, לצורך המשך מגורי שני הצדדים בשטח המושב, בהתאם לפיצול.

ביום 28/4/22 ניתנה חוות דעתו של האדריכל טל גזית, (הוגשה ביום 9.5.22) בנושא אפשרות פיצול מגרש מהנחלה.

בחוות הדעת נקבע, כי קיימות אפשרויות סבירות לפיצול מגרש מהנחלה, אך לוחות הזמנים לכך הם ארוכים יחסית, ומצריכים הכנת תב"ע, כניסה להסדרי היוון, בקשות להיתר בניה, השקעת זמן וכספים.

יצויין כי בתיק תלויה ועומדת בקשתו של אלמוני להפניית שאלות הבהרה לאדריכל גזית.

הצדדים נחקרו על תצהיריהם, בדיוני הוכחות שהתקיימו בפניי במועדים 18/10/21, 27/12/21 ו- 2/1/22.

סיכומים הוגשו, ומכאן פסק הדין.

טענותיו של פלוני

פלוני מתאר את המסכת העובדתית שתוארה לעיל, אשר אינה שנויה במחלוקת.

פלוני טוען, כי המניע לרכישת הדירה ב... היה כלכלי לחלוטין, שמירה על הערך הכספי של התמורה שהתקבלה ממכירת המגרש בהרחבה.

לטענתו, הזכויות בדירה נרשמו על שמו באופן פורמלי בלבד, לאור רישומו של אלמוני כבעל הזכויות במשק.

פלוני מדגיש, כי הוא מעולם לא הסכים לכך שהדירה ב... תהיה דירת המגורים עבורו ועבור משפחתו, והוא מעולם לא הסכים לעזוב את המושב בו הוא מתגורר כל חייו, ובו הוא מתעתד להמשיך להתגורר.

לטענת פלוני, הדירה ב... נועדה להשקעה בלבד, ואכן, בפועל, היא מושכרת לצד ג', תוך שדמי השכירות המתקבלים בגינה מתחלקים בין שני הצדדים בחלקים שווים.

לטענתו, אלמוני מנוע מ"לאחוז את החבל בשני קצותיו", מחד ליהנות ממחצית דמי השכירות המתקבלים מהשכרת הדירה ב..., ומאידך, לטעון כי פלוני ומשפחתו מחויבים לעזוב את המושב, ולעבור להתגורר בדירה ב...

פלוני טוען, כי הדירה ב...אינה "דירת פלוני" כמשמעה בהסכם מיום 20/2/96, שנערך בין הצדדים, ועל כן אלמוני לא עמד בחובתו, המוטלת עליו מכוח ההסכם האמור, לדאוג לפלוני למגורים ברמה סבירה ונאותה.

עוד טוען פלוני, כי בהתאם להוראות הסכם היסוד וצוואתה של פ' ז"ל, הוא רשאי להמשיך ולהתגורר במשק, ואף לבנות לו ולמשפחתו בית מגורים פרטי, וזאת בהיותו בעל מחצית מהזכויות במשק.

פלוני מדגיש, כי הוא עובד כל חייו במשק, על מנת להמשיך ולקבל את הכנסותיו, ואין כל היגיון בכך שיתגורר בדירה המרוחקת כ-20 ק"מ מהמשק, בו הוא עובד באופן יומיומי.

פלוני טוען, כי לכל אורך השנים, הדגיש בפניו אלמוני כי עליהם לחיות יחד במשק, וכי הפתרון המעשי למחלוקת ביניהם, הוא פיצול מגרש מן המשק, ולבנות עליו יחידת דיור. בהקשר זה, מפנה פלוני לתמלילי שיחות שהתנהלו בין הצדדים.

לטענתו, הצדדים ניסו לבדוק את אפשרות פיצול המגרש מן הבחינה המעשית, ולשם כך פנו לקבלת חוות דעת אדריכלית וחוות דעת שמאית.

פלוני מוסיף וטוען, כי לא מתקיימת בענייננו עילה לפינויו של פלוני מהמשק, שכן עד להגשת ההליך הנוכחי, מעולם לא נטען כנגדו כי הוא אינו שומר על יחסי שכנות טובים.

פלוני טוען כי במשך השנים, היו "תקופות טובות" במערכת היחסים שבין הצדדים, שהתאפיינו בעבודה משותפת במשק, בניסיונות משותפים לקדם את הליך פיצול המגרש מהמשק וכן במפגשים משפחתיים, אך כל זאת התערער עם תחילת הסכסוך בין הצדדים.

מכל מקום, פלוני מדגיש כי אין באמור בכדי להוות עילה לפינויו מהמשק.

טענותיו של אלמוני

אלמוני מפנה לכך, שמלכתחילה, מטעם האגודה השיתופית מושב.... הוצע לפלוני מגרש בהרחבה, אך מסיבה כספית, לא עלה בידו לבנות בית על גבי המגרש שהוצע, ועל כן החליטו הצדדים בעצה אחת למכור מקרקעין אלו, ובמסגרת זו ערכו את ההסכם מיום 20/2/96, שעניינו מציאת פתרון מגורים סביר עבור פלוני.

אלמוני מדגיש, כי הסכם זה הינו ההסכם האחרון שנערך בין הצדדים, והוא ההסכם שתקף.

כפועל יוצא מהסכם זה, טוען אלמוני, נרכשה הדירה ב....

לטענת אלמוני, הדירה ב... נרכשה על מנת שפלוני ומשפחתו יתגוררו בה, ולא על מנת "לשמור על ערך הכסף", כפי שטוען פלוני כעת.

עוד טוען אלמוני, כי על פי ההסכם מיום 20/2/96 ניתנת לפלוני הזכות להמשיך ולהתגורר בבית המגורים במשק, בכפוף לשמירה על יחסי שכנות טובים.

בפועל, לטענתו, התנהלותם של פלוני ובני משפחתו אינה הולמת, ואינה מאפשרת, בשום דרך, חיים משותפים במשק.

כך לדוגמה, טוען אלמוני, כי על רקע חוסר האמון המוחלט שרוכשים לו פלוני ורעייתו א', הם הקליטו, במהלך 12 השנים האחרונות, שיחות רבות שהתנהלו ביניהם, ו"שתלו" מצלמות בתחומי המשק על מנת לתעדו במצבים שונים.

אלמוני טוען כי הצדדים אינם נוהגים האחד בשני כמשפחה, הם לא חגגו יחד חגים, לא אכלו ארוחות משותפות יחד, ולמעשה אין ביניהם כל עניין משותף.

היחסים בין הצדדים הינם מתוחים ביותר, הצדדים חלוקים על כל דבר ועניין הנוגע לניהול המשק וניהול הוצאותיו, והדבר יוצר אווירה עכורה.

לטענת אלמוני, הפתרון היחיד הוא פינויו של פלוני ובני משפחתו מהמשק, תוך תשלום מחצית חלקו של פלוני במשק.

נפקות הוראות צוואות המנוחים והוראות ההסכמים בין הצדדים

כאמור, גובשה בין הצדדים ההסכמה לפיה הצדדים הינם בעלי הזכויות, בחלקים שווים, במשק ובדירה ב..., וזאת חרף הרישום הפורמלי שלהן.

הסכמה זו עולה בקנה אחד עם רצונו של י' ז"ל, כפי שהובע המפורש במסגרת צוואתו (הגם שזו לא קוימה שכן הוצא צו ירושה) וכן היא עולה בקנה אחד עם "הסכם היסוד" מיום 5/10/91.

המחלוקת שנותרה היא בעניין החזקה והשימוש במשק.

פ' ז"ל הביעה את רצונה המפורש, לפיו תינתן לפלוני הזכות להתגורר בדירה, כל עוד לא יימצא עבורו פתרון מגורים סביר אחר, וכדבריה:

"לבני פלוני...תהיה הזכות להתגורר לאחר מותי בדירת מגוריי המצויה בחלקה א' של משק מס'....במושב .....כל עוד לא יימצא עבורו פתרון מגורים סביר אחר".

כיבוד רצונה של פ' ז"ל כמצווה, הוא עיקרון על בדיני הירושה.

כידוע, צוואה מבטאת את רצון המנוח, וקיומה הוא כיבוד רצונו הפרטי באשר לנעשה ברכושו לאחר פטירתו.

בהקשר זה נקבע בפסיקה, כדלקמן:

"הצורך לכבד את רצון המת הוא ביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי, המעוגנת בכבודו של אדם (הנשיא א' ברק בע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי). זכותו של המנוח לעשות בנכסיו לאחר פטירתו הפכה כיום גם לזכות קניין חוקתית (רע"א 5103/95 הנ"ל). "מטרת דין הצוואה בכלל-ודיני פרשנות הצוואה בפרט- הוא להגשים את רצונו ('אומד דעתו') של המצווה".

(ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל (30/4/00)).

בפסק הדין בעמ"ש (מחוזי חיפה) 52148-10-19 פלוני נ' אלמוני (4/2/20), נקבע בעניין זה כדלקמן:

"עקרון על הוא כי כל אדם קונה חופש לצוות מה ייעשה בעזבונו. העיקרון הנגזר ממנו הוא כי החיים מצווים לקיים את דבר המת ורצונו (ע"א 4660/94 היועמ"ש נ' לישינסקי, פד"י נה(1) 88, 115 (1999)). צוואה הינה מסמך משפטי המהווה ביטוי עמוק של רצון המצווה ויפים דבריו של השופט חשין בע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק, פד"י מח(3) 705 (732):

"מכירים אנו בזכותו של אדם-ואדם הוא כל אחד מאתנו- לשלוט על חלוקת נכסיו לאחר מות, וכי על פיו יישק דבר...רצונו של אדם הוא מכבוד האדם (רצונו של אדם כבודו). נשמור על כבוד המת והוא כבוד החי".

הצדדים אכן דאגו להגשים את רצונה של פ' ז"ל, על דרך יצירת מערכת הסכמית המעגנת בתוכה את זכותו של פלוני להתגורר בבית המגורים במשק כל חייו.

במסגרת הסכם היסוד מיום 15/9/91 קבעו הצדדים כדלקמן:

"במסגרת יישום האמור בסעיף 1 לעיל אלמוני מתחייב לדאוג למגורים ברמה סבירה ונאותה לפלוני. לפלוני תינתן עדיפות ראשונה להתגורר בדירת המגורים הנוכחית המשמשת את פ' וזאת כל עוד לא תועמד לרשות פלוני דירת מגורים אשר פלוני יסכים לעבור אליה בין אם בתחום המשק ובין אם מחוץ לו".

כמו כן, במסגרת הסכם מאוחר יותר, מיום 20/2/96, שנערך עובר למכירת המגרש בהרחבה, נאמר כדלקמן:

"פלוני יעמיד את זכותו להרחבה כאמור לעיל למכירה למרבה במחיר ככל המוקדם...היתרה הנקיה שתיוותר תופקד בחשבון נאמנות שיפתח ע"י עו"ד ו' על שמו של פלוני. סכומי הנאמנות הנ"ל ישמשו אך ורק לצורך רכישת דירה לפלוני לפי בחירתו. הסכומים ישוחררו מחשבון הנאמנות אך ורק לצורך ביצוע רכישת הדירה כאמור ולתשלומים בקשר לרכישתה. ההוראות בקשר להשקעת כספי הנאמנות תינתנה ע"י פלוני ואלמוני במשותף...שני הצדדים מצהירים בזאת כי ברכישת "דירת פלוני" כאמור לעיל יהוו פתרון מגורים סביר לפלוני לפי הוראות צוואת פ' שקוימה ביום _______....תהיה לפלוני הזכות להתגורר בדירה בקומה העליונה כפי שהוא מתגורר בה כיום בהסכמת אלמוני תוך שמירת יחסי שכנות טובים בין השניים".

צא ולמד, כי המערכת ההסכמית שנערכה בין הצדדים מגשימה, הלכה למעשה, את רצונם המפורש של י' ז"ל ופ' ז"ל, ליצור שוויוניות ושיתוף במערכת היחסים בין פלוני לאלמוני, ולהבטיח דיור הולם וקיום בכבוד של כל אחד מהם, עם משפחתו.

משאלת הלב של י' ז"ל ופ' ז"ל הייתה כי מערכת היחסים בין פלוני ואלמוני תהיה יציבה ומיטיבה, וכי הם ישתפו פעולה ביניהם תוך התחשבות ועזרה הדדית.

במסגרת זו, ציפייתם של המנוחים הייתה כי אף אחד מהצדדים לא יימצא ללא קורת גג ראויה מעל לראשו. מבחינתם, העובדה כי פורמלית, הזכויות במקרקעין רשומות על שם אלמוני בלבד אינה מעלה ואינה מורידה מזכותו של פלוני ומשפחתו לעשות שימוש במשק ולהתגורר בבית המגורים.

למעשה, האפשרות היחידה שהותירה פ' ז"ל לכך שפלוני לא יתגורר בבית המגורים, היא כאשר יימצא עבורו פתרון מגורים סביר אחר, אשר הוא יסכים לו.

אפשרות זו מוצאת את ביטויה הן בהסכם היסוד, אשר פ' ז"ל, פלוני ואלמוני הם צדדים לו, והן בצוואתה של פ' ז"ל. כמו כן, היא עוגנה בהסכם מאוחר יותר שכאמור, נערך בין הצדדים ביום 20/2/96, עובר למכירת המגרש בהרחבה.

מכאן, כי המנוחים ציוו את רצונם באופן ברור, ורצונם הוגשם על ידי הצדדים על דרך גיבוש מערכת הסכמית העולה בקנה אחד עמו.

יריעת המחלוקת

בסופו של יום, לא קיימת בין הצדדים מחלוקת עובדתית או פרשנית בנוגע להוראות הצוואה או להוראות ההסכמים.

הוראות אלה אינן שנויות במחלוקת, ושני הצדדים מתיימרים לפעול לרוחן.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לאופן יישומן של ההוראות במציאות.

כלומר, האם על רקע הוראות ההסכמים, זכאי פלוני להמשיך ולהתגורר בבית המגורים, במציאות הדברים הקיימת.

לשיטת אלמוני, התשובה לשאלה זו היא שלילית, משני טעמים עיקריים.

ראשית, הדירה ב....שנרשמה על שם פלוני, נרכשה עבורו כתחליף ראוי למגורים, אך הוא מסרב, באופן בלתי מוצדק, להתגורר בה.

שנית, פלוני ומשפחתו אינם שומרים על יחסי שכנות טובים עם אלמוני ומשפחתו, ובין יתר מעלליהם, הם משחיתים רכוש המצוי במשק ומציבים מצלמות ומכשירי הקלטה, ועל כן התנאי המוסכם להמשך מגוריו של פלוני בבית המגורים, אינו מתקיים.

לעומת זאת, לשיטת פלוני, הוא זכאי להמשיך ולהתגורר בבית המגורים במשק, ואלמוני אינו זכאי לדרוש את פינויו, משני הטעמים, כשהם "הפוכים".

לטענתו, הדירה ב... אינה מהווה פתרון מגורים סביר, ומלכתחילה, היא נרכשה לשם השקעה ו"שמירת ערך הכסף" שהתקבל כנגד מכירת המגרש בהרחבה.

בנוסף, הוא טוען כי בין הצדדים התקיימו יחסי שכנות טובים, אך אלו הופרו בעקבות תביעת הפינוי שהגיש אלמוני.

מכאן אפנה לבחינת שתי סוגיות אלו שבמחלוקת.

מה הייתה מטרת רכישתה של הדירה ב...?

כאמור, על פי ההסכם מיום 20/2/96, שנערך בעניין מכר המגרש שבהרחבה, הופקדו כספי תמורת מכר המגרש בנאמנות, ונועדו לרכישת דירת מגורים לפלוני, על פי בחירתו, שתהווה "פתרון מגורים סביר", על פי רצונה של פ' ז"ל בצוואתה.

בסופו של דבר, כפועל יוצא מההסכם האמור, נרכשה הדירה ב..., ביום 25/4/96.

לכאורה, סמיכות הזמנים הבולטת בין ההסכם מיום 20/2/96 לבין רכישת הדירה ב..., תומכת בעמדתו של אלמוני, לפיה הדירה ב.... נועדה להוות פתרון מגורים סביר עבור פלוני ומשפחתו, כרצונה המפורש של פ' ז"ל בצוואתה.

יחד עם זאת, אני סבורה כי בענייננו, יש לבחון את מטרת הרכישה, לא רק על פי נוסחן המילולי של הוראות הצוואה וההסכמים, אלא גם על פי מכלול נסיבות העניין.

בסעיף 29 לתצהיר עדותו הראשית, טוען אלמוני:

"...בהמשך להסכם שנחתם ביני ובין פלוני מיום 20.2.96 , רכשתי עבור פלוני ביום 25.4.96 דירה בפרוייקט ....שב..., ובכך עמדתי בהתחייבויותיי לפי הוראות ההסכם שנחתם ביום 15.9.91 ובהתאם להוראות צוואת האם המנוחה מיום ______.

אציין כי בכך שפלוני הסכים (בהצהרתו בהסכם מיום 20.2.96) לרכישת דירת מגוריו מחוץ למשק, פלוני למעשה הסכים שמגוריו יהיו מחוץ למשק".

בחקירתו הנגדית של אלמוני, נאמר כדלקמן:

"ש. הדירה הזאת היא בבעלותו של פלוני נכון ?

ת. הדירה היא שלו. רשומה על שמו.

ש.הוא יכול גם לפי סעיף 5 (ב)(ה)להסכם הוא יכול למכור אותה נכון ?

ת.רק ברגע שהוא ירחיב את משפחתו לצורך מקום מגורים.

ש.אני מקריא מתוך סעיף ה' "..."  כלומר הוא יכול למכור את זה לצד ג' נכון ?

ת.אני אסביר לך , אני רכשתי את הדירה הזאת יחד עם פלוני לצורך מגוריו לו ולמשפחתו היות וההתנהלות של פלוני אז הייתה מאוד בעייתית, חששתי מאוד שהכספים האלה לצורך קניית הדירה ילכו לאיבוד לכן עשיתי הערת אזהרה שהכספים לא ילכו לאיבוד ,הכספים נועדו רק לרכישה הזאת לצורך מגורים ואם תראה בסעיף ה' מצטט ".." פלוני לא רשאי למכור את הדירה לצד ג' אלא אך ורק כדי להחליף את הדירה לדירה גדולה יותר".

(עמ' 19, ש: 3-12 לפרוטוקול הדיון מיום 18/10/21).

כלומר, לטענת אלמוני, ההסכם מיום 20/2/96 נועד להבטיח את רכישתה של דירה למגוריהם של פלוני ומשפחתו, מחוץ לתחומי המשק.

לשיטתו, ההסכם אמנם אינו "כובל" את פלוני לדירה ב..., ופלוני רשאי למכור את הדירה ב...לצורך רכישת דירה חלופית למשפחה אשר יקים, אך עם זאת, ההסכם מחייב את פלוני למצוא פתרון מגורים סביר עבורו ועבור משפחתו, ואינו מאפשר לו להמשיך ולהתגורר במשק כבימים עברו.

אלמוני מדגיש, כי הוא רשם הערת אזהרה על הדירה ב..., לאור התנהלותו הבעייתית של פלוני, והחשש כי הכספים "ילכו לאיבוד".

מכאן, כי לשיטת אלמוני, הדירה ב....ראויה להיחשב כ"דירת פלוני", כמשמעה בהסכם מיום 20/2/96, חרף העובדה, כי פלוני אינו מתגורר בה בפועל ואף אינו מתעתד להתגורר בה בהמשך.

עמדתו של פלוני הינה שונה בתכלית.

בסעיפים 26-33 לתצהיר עדותו הראשית, טען פלוני כדלקמן:

"הדירה ב... נרכשה ביום 25.4.1996 תמורת הסך של 388,997 ₪. התשלומים עבור רכישת הדירה שולמו ברובם ע"י אלמוני למיטב ידיעתי לאחר שעו"ד... העביר אליו את כספי תמורת המגרש בהרחבה שהיו מופקדים בידי עו"ד ....דירה זו נרשמה בצורה פורמאלית של שמי, אך בפועל הינה חלק מנכסי המשק כפי שאלמוני יודע היטב. כאמור בהסכמות שקיבלו תוקף של החלטה בדיון מיום 9.7.2019, הוסכם כי הזכויות בדירה שייכות מלכתחילה לי ולאלמוני...אדגיש כי לאורך כל השנים חזר אלמוני בפני ובפני רעייתי א' כי הדירה הינה חלק מנכסי המשק. כן יודגש, כי במהלך כל השנים אני ואלמוני התחלקנו בדמי השכירות בגין השכרת הדירה, כאשר אני מקבל את דמי השכירות מהדירה בסך של כ-2,300 ₪ לחודש, ואילו אלמוני מקבל במלואם את דמי השימוש בגין מתן השימוש באחד הקראוונים במשק בסך של 2,500 ₪, כאשר ביחס לשאר הסכמי השימוש של מבנים במשק, אני ואלמוני אמורים להתחלק בתמורה שווה בשווה...מאחר ולא מדובר בדירה שנרכשה לפי בחירתי, אלא כל תכלית רכישתה היתה לשמור על ערך הכסף המשותף לי ולאלמוני ממכירת הזכויות במגרש בהרחבה, אין מדובר, על פי חוות דעת משפטית שקיבלתי, "בדירת פלוני" כהגדרתה בהסכם מיום 20.2.1996, ולכן, על פי חוות דעת משפטית שקיבלתי, אלמוני לא עמד בחובתו למצוא לי פתרון מגורים הולם, בין על פי הסכם היסוד ובין על פי צוואת פ' ז"ל.

אוסיף ואטען, כי טענת אלמוני, שהדירה שהדירה שנרכשה ב... היא, כביכול, "דירת פלוני" בהתאם להסכם מיום 20.2.1996, חסרת כל הגיון ואינה סבירה. בהתאם להוראות הסכם היסוד, וצוואת אמי פ' ז"ל, אני הייתי זכאי להמשיך ולהתגורר בבית אמי המנוחה שבמשק. אין כל היגיון שאני הייתי מסכים שדירת שלושה חדרים בבית משותף ב..., היא זו שתיבחר על ידי כדירת המגורים לי ולמשפחתי, שעה שאני הייתי זכאי לקבל ולבנות בית מגורים פרטי על מגרש של לפחות חצי דונם במשק ו/או בשטח אחר במושב בו גדלתי כל חיי. אין ולא היו לי מעולם כל רצון או כוונה לעזוב את המושב בו אני מתגורר כל חיי, ואני עומד על זכותי להתגורר בבית צמוד קרקע במושב.

לאור זאת, אלמוני לא עמד עד היום במחויבותו לדאוג לי למגורים ברמה סבירה ונאותה, ולכן עד למציאת פיתרון מגורים סביר וראוי על פי בחירתי, אזי יש לי עדיפות להתגורר בבית המגורים במשק, ואדגיש בכל בית המגורים על שתי קומותיו".

פלוני חזר על עמדתו בחקירתו הנגדית, והבהיר באופן מפורש כי אין לו כל כוונה לעזוב את המשק, בו נולד וגדל, וכדבריו:

"ש. באיזה כספים נרכשה הדירה ב...?

ת. מכספים במשק ששייכים לי ולאלמוני.

ש. אתה הבאת כסף מהבית?

ת. מהכספים ששייכים למשק.

ש. מאיפה הבאת כסף?

ת. אני לא הבאתי כסף. מהכספים ששייכים לי ולו, שטח שמכרנו וקיבלנו מהמשק.

ש. איזה שטח מכרתם?

ת. מכרנו שטח בהרחבה.

ש. אתה מכרת אותו?

ת. אני ואחי.

ש. אני אומר לך שהמגרש הזה היה רשום על השם שלך בלבד.

ת. פורמאלית בלבד, אחרי יעוץ של עו"ד בגלל יעוץ מס.

ש. הדירה הזאת נרשמה על השם שלך. אני אומר לך ככה, האם נכון שהציעו לכם לקבל מחצית משווי המשק כדי לרכוש דירה במקום אחר?

ת. לא.

ש. ואם היו מציעים לך הצעה כזאת, שביהמ"ש ימנה מומחה שמאי מטעמו השמאי ישום את שווי המשק ותקבל מחצית מהסכום ותקנה דירה במקום אחר.

ת. אני נולדתי שם ואמות שם. הילדים שלי כבר יחליטו מה לעשות. אני את החיים שלי ב-10 אצבעות בניתי, הוא לא".

(עמ' 40, ש: 16-34 לפרוטוקול הדיון מיום 2/1/22).

בהמשך הדברים, הוסיף פלוני והבהיר את סירובו להתגורר בדירה ב..., כדלקמן:

"למה נשמע לך הגיוני שאדם יגור בדירה של 3 חדרים 60 מ"ר, עובדה ש_____ כן קבע שנפצל חלק מהמשק אבל מה, איזה דירה? דירה של 3 חדרים, בית הורים, זה נשמע לך הגיוני? שהוא יהיה עם שתי דירות 160 מ' ואני אקבל דירת הורים? זה נשמע לך הגיוני? הוא לא דיבר בכלל על הדירה ב..... למה זה לא הוזכר שם?".

(עמ' 41, ש: 12-15 לפרוטוקול הדיון מיום 2/1/22).

לאחר בחינת עמדות הצדדים, ועדויותיהם, נחה דעתי כי כטענתו של פלוני, אין לסווג את הדירה ב...כ"דירת פלוני", כמשמעה בהסכם מיום 20/2/96, ועל כן לא מתקיימת ההוראה המעוגנת בצוואת פ' ז"ל, בדבר מציאת פתרון מגורים סביר לפלוני, שיהא מוסכם עליו, כתנאי לעזיבתו את בית המגורים במשק.

לכך מספר טעמים.

בראש ובראשונה, טענתו של פלוני לפיה הזכויות בדירה ב... שייכות לשני הצדדים בחלקים שווים, מקבלת עיגון של ממש מנוסח ההסכמות שגובשו בין הצדדים בדיון מיום 9/7/19, בד בבד עם הקביעה לפיה לשני הצדדים זכויות קנייניות במשק בחלקים שווים, וכלשון הפרוטוקול:

"....1. מוסכם על הצדדים כי על אף שמשק מס' ____ במושב... רשום בצורה פורמאלית על שם אלמוני בלבד הרי שמלכתחילה הזכויות במשק והזכויות הנובעות מכך שייכות לאחים אלמוני ופלוני בחלקים שווים ביניהם.

2. כן מוסכם כי הגם שהדירה ב... רשומה פורמאלית על שם פלוני בלבד הרי שמלכתחילה הזכויות בה שייכות לפלוני ולאלמוני בחלקים שווים ביניהם.

ביחס לשני הסעיפים בחלקים 1 ו-2 מובהר כי כל צד מחזיק בנאמנות עבור הצד השני את מחצית המקרקעין הרשומים על שמו.

3. פלוני ואלמוני זכאים ומחויבים לחלוק בהכנסות ובהוצאות מהנחלה, מהדירה ב... ומהאגודה באופן שווה".

מכאן, כי אלמוני הסכים באופן מפורש לכך שהזכויות בדירה ב... תחולקנה בין הצדדים שווה בשווה, והסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה שיפוטית.

לאור זאת, אלמוני מנוע כעת מלחזור בו מהסכמה זו, ולטעון כי הדירה ב... היא דירת פלוני.

שנית, באופן מעשי, פירותיה של הדירה ב... נחלקים, באופן רעיוני, בין פלוני לאלמוני בחלקים שווים, בכך שפלוני מקבל את דמי השכירות המשולמים בגינה, וכנגד זאת אלמוני מקבל את מלוא דמי השכירות המתקבלים מקרוואן מסוים שבשטח המשק (חלף חלוקתם בין הצדדים).

נוהג מעשי זה יוצר אף הוא מניעות כלפי אלמוני, שאינו רשאי לחזור בו כעת ממנו ומנפקותו לעניין הזכויות בדירה ב....

שלישית, במסגרת חוות דעתו של השמאי מר נחמיה גנות, אשר מונה בהסכמת הצדדים למתן חוות דעת שמאית לגבי שווי המשק ושווי הדירה ב..., הוערך שוויו של המשק על סך של 8,460,000 ₪, בעוד שוויה של הדירה ב... הוערך על סך של 880,000 ₪.

כלומר, ערכה של הדירה ב.... הינו נמוך לאין ערוך מערך חלקו היחסי של פלוני במשק, ועל כן אין זה מתקבל על הדעת, מבחינת היגיון כלכלי, להעמיד את הדירה ב.... כנגד חלקו של פלוני במשק, ולהטיל על פלוני את החובה להתפנות מבית המגורים ולעבור להתגורר בדירה זו.

הדברים מקבלים משנה תוכף נוכח העובדה כי על פי תצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעם חברי ילדות של פלוני, פלוני הינו שותף פעיל בעבודה החקלאית במשק, ועל כן אין זה סביר לכפות עליו את הפינוי.

בנוסף, ומעל לכל, בהסכם היסוד מיום 15/9/91 נאמר במפורש, כי על פלוני להסכים למעבר לדירה החלופית, עובר לפינויו מהמשק.

צא ולמד, כי עפ"י הסכם היסוד, ללא הסכמתו של פלוני- אין היתכנות לפינויו.

עובדה זו, בכל הכבוד, נוטלת את העוקץ מתביעתו של אלמוני לסילוק ידו של פלוני מהמשק.

אני מקבלת את עמדתו של פלוני לפיה המניע הכלכלי ה"אמיתי" שביסוד רכישת הדירה ב... היה שמירה על ערך הכסף, ולא יצירת פתרון מגורים חלופי סביר עבורו. עמדה זו עולה בקנה אחד עם הסכמות הצדדים בהליך כמו גם עם ההיגיון הכלכלי שבבסיסם של דברים.

לאור קביעתי לפיה הדירה ב... אינה מהווה פתרון מגורים סביר עבור פלוני, ומאחר שאין בנמצא פתרון מגורים קונקרטי אחר, הרי שניתן לקבוע, כי טרם נמצא עבור פלוני "פתרון מגורים סביר" כהגדרתו בצוואת המנוחה ובהסכם היסוד מיום 15/9/91.

במצב דברים זה, המערכת ההסכמית בין הצדדים אינה מצדיקה את פינויו של פלוני מהמשק לצמיתות, ואת מעברו הכפוי לדירה ב...

האם מתקיימים יחסי שכנות טובים בין הצדדים?

הצדדים מתגוררים עם משפחותיהם בבית המגורים, בקומות נפרדות.

בסעיף 23 לתצהירו, מתאר פלוני את המגורים המשותפים, מבחינה פיסית, כדלקמן:

"...ממועד פטירת אמי פ' ז"ל, אני ומשפחתי ואלמוני ובני משפחתו מתגוררים יחדיו בבית המגורים במשק. אני מתגורר עם משפחתי בבית פ' ז"ל שהיה בית על עמודים, ואלמוני מתגורר עם בני משפחתו בקומת הקרקע...".

פלוני מעוניין להמשיך בדרך מגורים זו, אך מבחינת אלמוני, מערכת היחסים בינו לבין פלוני היא כה בעייתית, עד כי אין היתכנות להמשך מגוריהם המשותפים במתכונת הקיימת.

בסעיפים 34-35 לתצהירו מתאר אלמוני את חומרת המצב, כדלקמן:

"...דא עקא, שבמהלך השנים האחרונות נתגלעו סכסוכים ביני לבין פלוני, זאת בשל התנהגות לא נאותה של פלוני ואשתו (לשון המעטה). לצערי ולצערה של ח' רעייתי, במהלך השנים האחרונות, היחסים בין המשפחות הלכו והחריפו משנה לשנה, והדבר הגיע אף לאלימות מילולית קשה מצד פלוני ואשתו כלפי, כלפי ח' וכלפי ילדינו, השחתה של רכוש, השחתה של עצים, השלכת לכלוך לעבר הקומה שלנו במשק, איומים מצד אחיה של אשתו של פלוני, תלונות שווא של פלוני ואשתו, ועוד כהנה וכהנה פעולות מצד פלוני ובני משפחתו אשר קצרה היריעה מלהכיל את כולן.

אציין, כי חרף כל ניסיונותיי וניסיונות ח' לסיים את הסכסוך עם פלוני ואשתו בדרכי שלום ונועם, על מנת שהמשפחות יוכלו לחיות ביחד במשק בשלום ותוך שיתוף הדדי, הרי שהסכסוך רק החריף יותר ויותר".

בהמשך דבריו בתצהירו, מתאר אלמוני כי בין השנים 2013-2016, נקט פלוני במעשים קיצוניים של השחתת רכוש, הצבת ערימות עפר בתחומי המשק, הצבת מחסן ללא היתר, התקנת מצלמות בתחומי המשק ללא רשות והקלטת שיחות רבות שהתנהלו בין הצדדים.

אלמוני אף מצטט מסרון שנשלח אליו מאת א', רעייתו של פלוני, ובו נאמר (נספח י"ז לתצהירו):

"ממני לא עושים צחוק הכל ימות פה כל עץ שלא יתאים לי ימות נקודה".

לטענת אלמוני, בגין חלק ממעשים אלו הוגשו תלונות למשטרה.

לנוכח האמור, מבהיר אלמוני, כי מבחינתו, כלו כל הקיצין, והוא אינו מוכן ליתן עוד את הסכמתו לכך שפלוני ומשפחתו יתגוררו בבית המגורים או בכל מקום אחר במשק.

בחקירתו הנגדית, הנמיך אלמוני את "אש הלהבות", וציין, באופן מינורי, כי מערכת היחסים שלו עם פלוני ידעה "תקופות יותר טובות ותקופות פחות טובות". עם זאת, ציין אלמוני, כי כל העת הוא היה מודע לכך שפתרון המגורים של פלוני הוא מחוץ למשק (עמ' 24, ש: 6-11 לפרוטוקול הדיון מיום 18/10/21).

ח', רעייתו של אלמוני, מחזקת את דבריו, ומוסיפה נופך אישי של חוויותיה מהמגורים המשותפים עם הצד שכנגד, בסעיפים 12-17 לתצהירה, כדלקמן:

"כשא' הגיעה, א' לא יצרה איתי או עם אלמוני קשר. למרות שקראתי לה מספר פעמים וניסיתי להתקרב. בהמשך נוצר קשר חיובי בינינו, שיחות קלילות, מסרתי לה בגדים לילדה, תחפושות בפורים, מצרכים חסרים, השאלנו להם בריכה גדולה לילדים ואף חגגנו מספר פעמים את חג הסוכות ביחד.

באותה תקופה היו ויכוחים בין אלמוני לפלוני מדי פעם, אך לא באופן תכוף.

אט אט, במהלך השנים 2006-2007 לערך, החלו הוויכוחים לצבור תאוצה, לעלות לטונים צורמים, נאמרו הערות עוקצניות רבות מצד א', וכן חווינו הפרעות רבות מאד מלמעלה ובחוץ, לרבות השלכת פסולת לחזית שלנו. כשביקשנו אני ואלמוני שיתחשבו או ידאגו לניקיון, נענינו באופן בוטה מאד.

אחד הוויכוחים עם פלוני אף הסתיים בהשלכת גוש אדמה גדול לכיווני, כשבתי הקטנה בידיים שלי, למרות שלא נאמר דבר על-ידי.

באותה תקופה, בתי הגדולה, ש', החלה לספר על כל מיני דברים שא' אומרת לה נגדי, עד שהבנתי שהיא בפירוש מנסה לסכסך ביננו. היה מדובר במצב בלתי נסבל.

מאז, לצערי, בתי ש' חוותה מא' השמצות ואלימות מילולית בוטה מאד במספר הזדמנויות"

בהמשך תצהירה, מתארת ח', כי במהלך השנים 2012-2013 החל פלוני להעלות בפניה ובפני אלמוני את נושא הסדרת הזכויות במשק.

לטענתה, אלמוני והיא לא התנגדו לבחינת אופן הסדרת הזכויות, ואלמוני החל לבדוק את הנושא, אך במקביל, שוב החלו פלוני וא' לנקוט באלימות מילולית קשה ובאיומים כנגדם, שהעכירו את האווירה וסיכלו כל אפשרות למציאת פתרון והמשך חיים משותפים במשק.

ח' מוסיפה וטוענת כי בעקבות המתיחות בין הצדדים, לא קיים קשר כלשהו בין ילדי הצדדים לבין עצמם.

בסיכום דבריה, בסעיף 27 לתצהירה, טוענת ח' כדלקמן:

...במצב הבלתי נסבל שנוצר, לא ניתן להמשיך לחיות בשכנות כשהצד השני כלל לא מכבד את הזכות שלנו לחיים שקטים ורגועים, לניקיון ולחלוקה שווה בתחזוקת המשק".

בחקירתה הנגדית, הופנתה ח' לדבריו של אלמוני, בדבר קיומן של תקופות טובות יותר וטובות פחות ביחסיו עם פלוני וא', וכדלקמן:

"ש: את עושה הכל כדי לתאר לבית המשפט בצורה הכי שלילית במערכת היחסים, אני ואמר שהמערכת היחסים תקופות ארוכות הם נפגשו אצלי במשרד הייתה מערכת יחסים טובות, תאמרי הכן היו ביניהם , עבדו ביחד , אם מה שאני ואמר נכון?

ת.נכון חלקית.

ש.למה שהיו תקופות שמערכת היחסים ביניהם הייתה טובה?

ת.אני אומר שוב. נכון חלקי. אלמוני נישא לאורך כל השנים כן לקבל אותו, כן לעבוד אותו, הוא ראה את הטובה של פלוני, הוא רצה לקיים את ההבטחה לאמא, לשמור על פלוני ולשמור אותו בקרוב כאח גדול הוא באמת ניסה כמה פעמים. יחס עם זאת במהלך התקופות הטובות שאתה קורא להם היו תקופת נסיבות טובלת במערכת היחסים שבהם פלוני לא הקשיב או לא הקשיב, לא שיתף פעולה עם אלמוני דברים שקשורים למשק, הם הלכו ביחד אליך כדי ליישב את העניין, זה נכון. במקביל נמשכו הקלטות וצילומים, איומים שלאט לאט הלכו וגברו. אני רוצה להגדיר למה לא היה ברצף

ש.אמרת שהיו תקופות טובות פחות טובות כל הסיפור הזה אין מילה אחת טובה שאת הצלחת להגיד על מערכת היחסים בין פלוני לאלמוני?

ת.היה בתצהיר , לא התייחסתי לזה. לא נתתי תמונה חלקית נתתי את הצד שלי. תדייק".

(עמ' 27-28 לפרוטוקול הדיון מיום 27/12/21).

בסעיף 44 לתצהירו, מכחיש פלוני את טענותיו של אלמוני בדבר התנהגות בלתי הולמת מצדו ומצד רעייתו א', וטוען כדלקמן:

"בהקשר לאמור בסעיף 26 לכתב ההגנה מטעם אלמוני וח', בו הם טענו כי הסכסוך נוצר, כביכול, עקב התנהגות שלי ושל רעייתי א', אטען כי אין כל בסיס לאמור בסעיף זה וכל מטרתו הינה להשחיר את פניי ואת פני רעייתי א' וליצור יש מאין מצג שווא לשם בניית הטיעון לתביעה לסילוק יד שהגישו אלמוני וח' נגדנו. הסכסוך בינינו נוצר כתוצאה מהתנהלותו של אלמוני שהפר את הסכם היסוד, מידר אותי ביחס לפעילויות המשק, הפסיק להעביר אלי את חלקי בהכנסות המשק ולא העביר אלי תקבולים המגיעים לבעלי הזכויות במשק מהאגודה".

בחקירתו הנגדית, הבהיר פלוני, כי מאז פרוץ הסכסוך, הוא מקליט את אלמוני, במטרה "להוכיח את מה שאני טוען כל הזמן" (עמ' 16, ש: 31 לפרוטוקול הדיון מיום 18/10/21).

פלוני הוסיף וטען:

"כמה שנים אני מקליט את אחי אני משיב מאז שהרגשתי שמשהו לא תקין שאחי לא פועל בדרך הישר שהוא ניסה להחתים אותי על הסכם בדירה בבית שיש לי זכות בה. מדובר אולי על 12 שנה. 12 שנה אני מקליט את אחי. מהרגע שהרגשתי שמשהו לא בסדר, כן".

כפי הנראה, מטבע הדברים, מדובר בעשרות אם לא מאות רבות של הקלטות.

ללא ספק, הקלטה עקבית ותדירה של השיחות אינה עניין של מה בכך, אלא מדובר במהלך יוצא דופן ואף חריג, במערכת יחסים בין אחים. משום מה, נראה כי פלוני ראה בכך עניין מקובל, בהתחשב בסוגיות השנויות במחלוקת שעל הפרק, ובצורך לבררן לעומקן.

בתצהיר עדותה הראשית חזרה א', רעייתו של פלוני, על גרסתו העובדתית בנוגע למערכת היחסים בין הצדדים.

א' מדגישה, כי פלוני והיא מעולם לא השחיתו רכוש במשק, אלא רק גזמו עץ שגרם ללכלוך רב.

לטענתה, הם הניחו מחסן וציוד חקלאי במשק, בהסכמתו של אלמוני ומבלי שהועלתה מצדו טענה כלשהי כנגד כך.

עוד היא טוענת, כי המצלמות הוצבו במשק לצורך התמודדות עם "מכת פריצות" באזור.

א' הוסיפה, בסעיפים 17 ו-18 לתצהירה, כדלקמן:

"אטען, כי אלמוני הוא זה הפוגע בפרטיות שלי ושל משפחתי, מסתובב באישון לילה בחצר ביתנו ומעלים רכוש שלנו, ונקלט עושה זאת במצלמות האבטחה...אלמוני גם שלח מכתבים מטרידים באמצעות בא כוחו בו הוא טוען טענות סרק על שימושים אסורים שפלוני עושה כביכול במשק, כגון הערמת ערימות אדמה במשק, שעה שכל הפעולות שנעשו על ידי בוצעו כחלק מהפעילות המשקית...".

בחקירתה הנגדית, הביעה א' עמדה אמביוולנטית כלפי אלמוני וח'. מחד, היא הדגישה את עמדתה לפיה אלמוני וח' מתנערים מזכויותיו של פלוני, אך מנגד, היא הדגישה כי פניה לשלום, וכדבריה:

"ש. מתי בפעם האחרונה את היית אצל ח' ואלמוני בבית?

ת. אם ח' ואלמוני היו מזמינים אותי אליהם היום הביתה הייתי מגיעה, חשוב לי לציין שפנינו לשלום.

ש. מתי היית אצלם בבית פעם אחרונה?

ת. לא. זוכרת.

ש. בעשר שנים האחרונות לא הייתם.

ת. כן היינו, הייתי בארוחת פסח ביחד וסוכות חגגנו ביחד.

ש. מתי היא היתה אצלך בבית?

ת. שנים היא לא היתה אצלי בבית.

ש. מתי אלמוני היה אצלכם בבית? אני אומר לך שהוא לא היה אצלך בבית 10 שנים.

ת. מה פתאום. הוא היה אצלנו בבית גם לפני כמה שנים.

ש. יצא לכם פעם בתור קרובי משפחה, שני אחים ושתי גיסות, לאכול ארוחת ערב בשנים האחרונות יחד?

ת. לא.

ש. יצא לך פעם בשנים האחרונות לפנות אליה לבקש עזרה?

ת. כן.

ש. כמה פעמים?

ת. יש לי פה הודעות ווטסאפ מ-2018 שטסנו לחו"ל והיא שאלה אותי מי דואג לכלב, כן, הנה.

ש. יש לך עוד דוגמא?

ת. לא. אנחנו מדברות אחת עם השניה, אין לנו יותר מדי עניין, אני מאד עסוקה, היא מאד עסוקה.

ש. את חושבת שאלמוני גנב?

ת. אני חושבת שאלמוני השתמש בכספים שאם יש חלוקת רווחים של המושב שלא היתה אמורה להיכנס לחשבון של האגודה והרווחים שלה היו אמורים להתחלק בין האחים שווה בשווה, ואלמוני הסתיר את זה מפלוני במשך 12 שנים ויותר ועכשיו גם כשאנחנו עושים בדיקת חשבונות אז יש לי את המחשבה הזאת כן, שהוא מעל בכספים שלא היו רק שלו.

ש. וכמובן גם אשתו, כי היא שותפה שלו.

ת. הם שותפים.

ש. בקיצור את לא חושבת עליהם דברים טובים.

ת. זה לא נכון. ממש לא.

ש. את יכולה להסביר את הודעת הטקסט הזאת, או לפני כן, האם נכון שכרתתם עצים שהם שתלו?

ת. לא, גזרנו עץ שנשתל בכניסה לבית שלי.

ש. אז תסבירי למה את שולחת בסמוך לזה גם את ההודעה שצירפנו לתצהיר, ממני לא עושים צחוק, הכל ימות פה, כל עץ שלא יתאים לי ימות.

ת. אני זוכרת, התשובה נמצאת בתימלול של 2013 אני מדברת שם עם אלמוני..

ש. מראה לך את הודעת הטקסט.

ת. או קיי. אלמוני שתל בכניסה של הבית שלי, הכניסות שלנו נפרדות. הוא שתל בכניסה לבית שלי עצים. לי זה מאד הפריע, גם מבחינת ריח, גם חתולים, זה היה בתקופה שאשתו גידלה הרבה חתולים בחצר, מהחצר שלה הם עברו לחצר שלנו. זה בכניסה שלי בחצר שלי הוא שתל עצים. הצרות שלנו נפרדות. הכניסות שלנו כל אחד יש את הכניסה שלו. נורא כעסתי על אלמוני ושלחתי לו את ההודעה הזאת. גזמתי את העץ ואלמוני הלך ושתל שם עוד 5 עצים וזה היה ההודעה ששלחתי לו שכל עץ שיהיה כאן ימות ולאחר מכן ליבנו את העניינים ודיברנו, גם על העצים.

ש. נכון שהוגשו נגדכם כמה תלונות במשטרה ע"י הנתבעים?

ת. נגד פלוני לא הגישו תלונה, נגדי הגישו אבל היא נסגרה מחוסר עניין לציבור.

ש. האם אלמוני וח' הגישו נגדכם תלונה?

ת. היתה איזה תלונה.

ש. גם היתה תלונה נגד אח שלך שאיים עליהם באחת מההזדמנויות שביקר אצלכם.

ת. תלונה שהוגשה נגד אחי היתה תלונת שווא וזה גם נסגר, אחי קיבל צו הרחקה של חודש מהמשק והוא לא היה בברית של הבן שלנו שעשינו בבית, הוא לא יכל להכנס אלי הביתה.

ש. אני מבין שבין הילדים שלכם אין שום קשר.

ת. זה לא נכון, הבת שלי האמצעית בת 12 עכשיו והבת של ח' ואלמוני עושה בייביסיטר אצל מ', שכנה שלנו, הבת שלי גם נמצאת שם כי היא חברה מאד טובה של י', אז הבנות משוחחות שם, וגם הגדולה נמצאת יחד".

(עמ' 35-36 לפרוטוקול הדיון מיום 2/1/22).

א' "מפנה אצבע מאשימה" לעבר אלמוני בטענה כי הוא הפר את זכויותיו של פלוני.

עם זאת, א' מכחישה כל מעורבות אקטיבית בסכסוך הקיים, ומותירה פתח לתקווה ליחסים טובים בין הצדדים וילדיהם.

סקירת מכלול העדויות שלעיל, מעלה מספר מסקנות.

ראשית, העובדה כי בין הצדדים לא מתקיימים קשרי משפחה תקינים, והתנהלותם מאופיינת בהעלבות והאשמות הדדיות, נובעת בראש ובראשונה, מסכסוך המקרקעין שבפניי.

ניתן לשער, כי אילו, לשם הדוגמה, היה פלוני מתגורר מחוץ למושב, או אולי אף בתוך המושב אך מחוץ למשק שהיה בבעלות המנוחים, הרי שהתקשורת בין הצדדים הייתה טובה יותר ומתלהמת פחות.

העובדה כי פלוני אינו שוקט על שמריו, ועומד על זכויותיו במשק, בעוד אלמוני מעדיף להתגורר בו לבדו עם משפחתו, היא זו שהולידה את הרגשות השליליים ההדדיים בין הצדדים.

שנית, פלוני וא' עומדים על זכויותיהם באופן נחרץ ואף לוחמני, אשר מעצים את הסכסוך ואת האמוציות הנלוות לו ומקשה על מציאת פתרון ריאלי. לא אוכל להתעלם מפעולות שונות של פלוני ואשתו כלפי אלמוני ואשתו גם אם לא הוגשו תלונות בגינן למשטרה.

בנוסף, עצם העובדה כי פלוני וא' הקליטו את אלמוני במשך 12 שנים, ללא ידיעתו, על מנת לתעד אמירות כאלה ואחרות שלו, מדברת בעד עצמה.

אני סבורה, כי הקלטת השיחות באופן האמור היא מהלך החותר תחת יחסיהם של הצדדים, ומעיד על כך שמבחינתו של פלוני, האינטרס האישי-כלכלי שלו עולה על פרטיותו של אלמוני ועל האמון ההדדי בין הצדדים.

דומה כי פלוני מתעלם מכך שהתנהלותו האמוציונלית מלבה את אש הלהבות ומקשה על מציאת פתרון ריאלי ופרקטי.

חרף האמור, יש להדגיש כי הקביעה לפיה פלוני וא' מעצימים את עוצמת הלהבות בהתנהלותם, אינה גורעת מזכויותיהם הקנייניות מכוח הצוואות וההסכמים.

זכויות אלו בעינן עומדות, הן אינן שנויות במחלוקת, ויש ליתן להן מענה הולם אשר לא יגרע מהן דבר.

השאלה האם המחלוקת הקניינית יצרה סכסוך אשר אינו מאפשר חיים משותפים של הצדדים בבית המגורים, או שמא רצונו של אלמוני בהפרדת מגוריו של פלוני מבית המגורים היא שיצרה סכסוך- היא שאלה שנעה במעין "מעגל שוטה" אשר אין לו מוצא ואין לו תשובה דיכוטומית חד משמעית.

המצב הנתון הינו, כי מערכת היחסים בין הצדדים התערערה עד לכדי מצב של אי שמירה על טוהר הלשון, הקלטות בלתי פוסקות וניכור כמעט מוחלט בין משפחות הצדדים.

מצב דברים זה אינו יכול להימשך מאחר ואינו מוסיף שלום ליחסי הצדדים ואף אינו מוסיף בריאות לכל אחד מהם.

לאחר שמיעת עדויות הצדדים, התרשמתי כי האחריות למצב דברים זה רובצת בעיקרה לפתחו של פלוני, אשר טרח להקליט את אלמוני במשך 12 שנים והתנהל באופן לוחמני, תוך פגיעה באפשרות למציאת פתרון מעשי ביניהם.

לפיכך, אני סבורה כי מן הראוי ליצור הפרדה במגוריהם של הצדדים, באופן שכל אחד מהם, יתגורר עם משפחתו מרחק סביר ממשנהו, על מנת להנמיך את עוצמת הלהבות, ובהמשך אף ליצור מסגרת של מערכת יחסים תקינה בין המשפחות.

לאור הטלת מרבית האחריות למצב על פלוני, אני סבורה כי עליו למצוא מקום מגורים חלופי לו ולמשפחתו, בעוד אלמוני ימשיך להתגורר בבית המגורים וזאת עד להשלמת פיצול הנחלה כמפורט להלן.

פיצול מגרש מנחלה

לאור כל הדרך, טוען פלוני כי יש לחתור לפתרון של פיצול מגרש מהנחלה, באופן שהוא יתגורר עם משפחתו בבית שייבנה על המגרש המפוצל, ובאופן זה יישמר השקט בין הצדדים.

השאלה הנשאלת היא, האם מדובר בפתרון ישים וריאלי, במצב הדברים התכנוני של המשק.

הפסיקה מתארת תמונת מצב לפיה בעוד בעבר התנגדו הרשויות לפיצול מגרש מנחלה, הרי שכיום נושבת רוח חדשה וקיימת נטייה להקל על הליך תכנוני זה.

כך לדוגמה, קבע כב' סגן הנשיא אסף זגורי, בתמ"ש (משפחה טבריה) 34371-08-11 א.א. נ' ש.א. (27/8/12), כדלקמן:

"העיקרון המרכזי הנוגע לפיקוח המינהל, הסוכנות והאגודה על עבירות זכויות השימוש וההחזקה במשקים חקלאיים בישראל נעוץ ברעיון שהמשק החקלאי נועד להיות יחידה חקלאית שלמה אחת באופן שהמתיישב יוכל לגור בה ובה בעת למצות את פוטנציאל הפרנסה שלה (החלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל וראו: ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 318). לכן, קבע המחוקק איסור על מכירה רצונית של חלק מהמשק (בכפוף להסדרים חדשים של מינהל מקרקעי ישראל) ועל פיצול המשק בין יורשים (בע"מ 4937/11 ניסים עמרם נ' משה עמרם,[פורסם בנבו] (02/07/2012)). כאמור, בסוגריים נכתב, "בכפוף להסדרים חדשים של מינהל מקרקעי ישראל, שכן לאחרונה רוח אחרת נושבת הרואה לנכון לאפשר פיצולן של נחלות לשני מגרשים נפרדים (ראה תחילתו של דיון מעשי בעניין זה בבע"מ 9518/08 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] (20/01/2010 ובעמ"ש (חי') 31693-08-11 ש.ק. נ' ע.מ. [פורסם בנבו] (30/1/12) – שם הותר פיצול נחלה בין "הבן הממשיך" לבין יורשים אחרים עם מנגנוני פיצוי שונים. כן עיין בהוראת אגף חקלאי 62 שפרסם מינהל מקרקעי ישראל ביום 14.2.99 ובפרט יש לעיין היטב בסעיף 4.7. להחלטה מספר 979 של מינהל מקרקעי ישראל : "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית (27/03/2007) וכן בסעיף 4.7. להחלטה מספר 1155, "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית", (06.07.2008); ולבסוף ראו: בג"ץ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] (09/06/2011)). אלא שבניגוד לחלק מפסקי הדין ולהוראות המינהל עצמו, הלכה למעשה, כמעט בכל תגובות המינהל בתובענות אלו, נתקלים בתי המשפט בעמדה קבועה שלא השתנתה ולפיה המינהל מתנגד לפיצול הנחלה".

בסעיף 41 לתצהיר עדותו הראשית, טוען פלוני, כי קיימת אפשרות מעשית לפעול לפיצול המגרש מהנחלה, וכדבריו:

"...אטען, על פי חוות דעת משפטית שקיבלתי, כי לאור העובדה שבהתאם להחלטות הרשות, ניתן להפריד מגרש מהמשק, ניתן להתחיל כבר היום בביצוע חלוקת המשק..."

פלוני מפנה בהקשר זה לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין אפשרות פיצול מגרש ממשק (נספח 18 לתצהיר עדותו הראשית).

סעיף 1 לקובץ, סעיף ההגדרות, מגדיר את המונח "פיצול מגרש", כדלקמן:

"חלוקת מגרש המוחכר על פי הסכם חכירה לשני מגרשים או יותר, באופן שכל אחד מהם יהיה מגרש עצמאי הניתן לניצול בפני עצמו. פיצול מגרש יתאפשר בהתאם לתוכנית או תשריט חלוקה מאושר על ידי מוסדות התכנון".

סעיף 8.3.48 לקובץ ההחלטות מאפשר פיצול מגרש מחלקת מגורים, בתנאים מסוימים המפורטים בסעיף.

כך הם פני הדברים מן הבחינה העקרונית.

השאלה היא, האם בענייננו ניתן לבצע פיצול של מגרש מנחלה, גם מן הבחינה המעשית.

בחוות הדעת האדריכלית של אדר' טל גזית, ניתנה התייחסות נרחבת לאפשרות פיצול המגרש מהנחלה, ונאמר כדלקמן:

"פיצול מגרש מנחלה הפך בשנים האחרונות לפרקטיקה מקובלת, לאור החלטות רמ"י אשר מאפשרות היוון חלקת המגורים, כולה או חלקה, וביטול מעמד בר הרשות בתנאים מסויימים.

פיצול מגרש מנחלה, שבה בינוי קיים, הינו פעולה הדורשת תכנון קפדני והצעת חלופות; לעיתים אין בנמצא פתרון מיטבי.

בנחלה הנדונה מצאתי מספר אפשרויות לפיצול מגרש השונות זו מזו ונתונות לשיקול דעת של בעלי הנחלה ואף לשיפור הפתרון כך שיהיה מקובל ומתאים.

לצורך בחינת אפשרויות הפיצול, ערכתי טבלה ובה תיאור כל חלופה, יתרונות וחסרונות. בהתאם לבדיקתי, קיימת אפשרות סבירה לפיצול מגרש מהנחלה. טבלת האפשרויות ושרטוט נלווה עם מיספור האפשרויות, מובא בנספחים...".

באשר למשך הזמן הצפוי לביצוע הפיצול, קבע אדר' גזית כדלקמן:

"בבחינת מועד הפיצול, נציין כי לפיצול מגרש מנחלה יש היבט תכנוני והיבט קנייני.

בהיבט התכנוני, יש להכין תב"ע נקודתית (או תב"ע מושבית, שאינה כרגע על הפרק) לנחלה ובה להגדיר את מיקום הפיצול, שטח המגרש שיפוצל, זכויות הבנייה שינויידו למגרש המפוצל, קוי בניין ושינוי ייעוד הקרקע של המגרש שיפוצל (לרוב "מגורים ביישוב כפרי")....משך הכנת תב"ע נקודתית הינו כשנתיים עד שנתיים וחצי. התכנית בסמכות הוועדה המחוזית מחוז ..., לאחר קבלת המלצת הוועדה המקומית...

מבחינה קניינית, עסקת הפיצול מול רמ"י תבוצע לאחר שאושרה תב"ע כנ"ל, ובהנחה שהמשק מוסדר וכן נדרשת כניסה להסדרי ההיוון בתשלום 3.75% משווי כל חלקת המגורים הניתנת להיוון, והשלמה ל-33% משווי המגרש המפוצל.

משך עסקת פיצול והיוון מוערך בכשנה עד שנה וחצי כולל ערר על השומה.

נוסף על כך נדרש לרשום את המגרש בטאבו, הליך זה צפוי שיארך חצי שנה נוספת.

סה"כ משך תהליך הפיצול מוערך בכ-4.5 שנים מהיום".

בסיכום חוות דעתו, קבע האדריכל גזית, כי קיימות אפשרויות סבירות לפיצול מגרש מהנחלה, וכי הגם שלוחות הזמנים לכך הינם ארוכים יחסית, לנוכח הפרוצדורה הנדרשת, המפורטת לעיל, הרי שפתרון זה הופך בשנים האחרונות למקובל והוא בלתי נמנע לאור מצוקת הדיור ההולכת וגוברת.

האדריכל גזית המליץ להעסיק שמאי, לצורך בחינת ההיבטים הכספיים של כל חלופה וכן עריכת סימולציה של עלויות ההיוון וההיטלים השונים.

מכאן, כי פיצול מגרש מנחלה הינו מהלך אפשרי מבחינה חוקית ותכנונית, הגם שצפוי לארוך תקופה לא מבוטלת, של כשש שנים, נוכח המהלכים התכנוניים והקנייניים הנדרשים.

אני סבורה, כי לאור העובדה שפלוני עומד על רצונו להמשיך ולהתגורר עם משפחתו במשק כל חייו, הרי שאפשרות זו, לפיצול המגרש מהנחלה, היא היחידה המאפשרת לו לעשות כן מבלי לפגוע במרקם החיים התקין במקום, ותוך שמירת השקט מול אלמוני ומשפחתו.

בהקשר זה אציין, כי בתצהיר עדותו הראשית, מפנה פלוני לאמירות שונות של אלמוני, שהוקלטו ותומללו, ובמסגרתן אישר אלמוני כי קיימת אפשרות העקרונית של פיצול מגרש (ראו לדוגמה דבריו של אלמוני בעמ' 90-91 לתמלול, נספח 7 לתצהיר).

אני סבורה, כי פתרון ראוי למצב, לטובת הצדדים ובני משפחותיהם, יהיה בכך שהם יפעלו בצוותא לצורך מציאת פתרון תכנוני קנייני ארוך טווח לפיצול מגרש מהחלקה, עליו יבנה פלוני קורת גג ראויה עבורו ועבור בני ביתו.

מסקנה זו נובעת, הן מרצונו המובהק של פלוני, כפי שהובע לעיל, להתגורר במשק כל ימי חייו, והן נוכח העובדה כי זכויותיו הקנייניות במשק, אשר אינן שנויות במחלוקת, הינן ברות הורשה גם לדור ההמשך, שלו ושל א' אשתו, ואין למנוע מהם זכויות קנייניות אלו ללא עיגון הסכמי כאמור.

על דרך אפשרות זו, מקבל פלוני, הלכה למעשה, את מבוקשו.

פתרון זה, המגלם את עמדתו של פלוני, אינו נטול מחיר כלכלי.

זכויותיו הקנייניות של פלוני במשק, הינן פועל יוצא הן מרצונם של המנוחים והן מהמערכת ההסכמית בין הצדדים.

לפיכך, מן הראוי כי אף הגשמתן של זכויות קנייניות אלו, והוצאתן מהכוח אל הפועל, תהא בשיתוף פעולה של שני הצדדים, שיתוף אשר לו ייחלו הוריהם המנוחים בצוואותיהם.

הכרעה

אני מורה על פיצול מגרש מהנחלה כמפורט להלן. כמו כן אני קובעת, כי הצדדים יישאו, בחלקים שווים, בעלויות הכספיות הנדרשות לצורך הגשמת פיצול המגרש מהנחלה, ובכלל זאת עלויות תכנוניות וביצועיות.

לעומת זאת, אני מטילה על פלוני את מרבית העלות הנדרשת עבור דיור חלופי לו ולמשפחתו לתקופת הביניים, וזאת לאור האחריות המיוחסת לו, כאמור לעיל, לליבוי הסכסוך והעכרת האווירה בין הצדדים.

קביעה זו גם תואמת את הסכמות הצדדים במסגרת ההסכם מיום 20.2.96 הקובע בסעיפים 4-5 כך:

"תהיה לפלוני הזכות להתגורר בדירה בקומה העליונה כפי שהוא מתגורר בה כיום בהסכמת אלמוני תוך שמירת יחסי שכנות טובים בין השניים".

(ראה פירוט בנוגע להסכם זה בסעיף 20 לעיל).

סיכום

אני קובעת, כי אין עילה לסילוק ידו של פלוני מהמשק לצמיתות לאור זכויותיו הקנייניות.

מנגד, הצדדים נקלעים לעימותים, בהם מעורבים גם בני משפחותיהם. מן הראוי למנוע עימותים אלו.

מאחר שנראה כי הצדדים מתקשים במציאת דרכי שלום, אין מנוס מהפרדת המגורים זמנית עד להשלמת תהליך פיצול הנחלה.

פיצול הנחלה ועלויות הפיצול

פיצול מגרש מנחלה הינו מהלך אפשרי מבחינה חוקית ותכנונית, ויש בו כדי להבטיח את מגוריהם הנפרדים של הצדדים, תוך שמירה על זכויותיו הקנייניות של פלוני במשק.

עלויות הפיצול תוטלנה על שני הצדדים בחלקים שווים, נוכח זכויותיהם הקנייניות המשותפות, ועל רקע רצונם של הוריהם המנוחים בצוואותיהם, ליצור שיתוף ושותפות בין הצדדים.

הצדדים יבחרו גורם מקצועי מוסכם אשר יוסמך להכריע במחלוקות בין הצדדים – ככל שיתעוררו – בנוגע לדרך הפיצול המיטבית, גם בהתחשב בעלויות השונות, הצורך בתשלומי איזון ככל שיתעוררו, וכל סוגיה נוספת הדרושה לצורך מימוש הפיצול בנחלה.

המומחה יהיה רשאי להתייעץ עם גורמים מקצועיים נוספים בנוגע לדרך המיטבית לפיצול הנחלה, כשהעיקרון המנחה הוא מתן אפשרות לכל אחד מהצדדים להתגורר בנחלה, ושמירה על עיקרון של זכויות קנייניות שוות לכל אחד מהצדדים.

לגורם המקצועי אשר ימונה על ידי בית המשפט יועברו כל חוות הדעת שהוגשו בהליך זה לרבות חוות דעתו של האדריכל גזית.

הצדדים יחתמו על מינוי המומחה כגורם מכריע כאמור לעיל תוך 15 יום מיום מינויו על ידי בית המשפט.

ב"כ הצדדים יגישו רשימה מוסכמת של חמישה מועמדים למילוי התפקיד הנ"ל, ובית המשפט יבחר במועמד אחד.

הפרדת המגורים

מאחר והאחריות להעכרת האווירה בין הצדדים רובצת ברובה לפתחו של פלוני, יש להטיל עליו לפנות את הנחלה זמנית עד להשלמת הפיצול, והדבר גם תואם את ההסכמים של הצדדים. (ראה סעיף 139 לעיל).

על מנת לאפשר לפלוני ומשפחתו תקופת התארגנות מתאימה אני מורה כי הפינוי יבוצע עד ליום 1.10.22.

יובהר כי פלוני רשאי להתגורר עם משפחתו בכל מקום בתחומי המושב, שאינו המשק המשותף לצדדים.

במידה שתנאי המגורים במושב אינם מאפשרים מציאת מקום מגורים חלופי במושב עבור פלוני ומשפחתו, הרי שעליהם למצוא מקום מגורים מחוץ למושב, עד לסיום הליך הכשרת הפיצול על ידי רשויות התכנון והבאתו ליישום.

לאור הקביעות שנקבעו לעניין יצירת אווירה עכורה שאינה מאשרת מגורים משותפים בנחלה אני רואה לנכון להטיל על פלוני ב- 80% את עלות מגוריו מחוץ לנחלה עד להשלמת הליך הפיצול. ביתרת הסכום יישא אלמוני.

חלקו של אלמוני לא יהא מעבר ל-20% משווי דמי השימוש ביחידה בה מתגורר פלוני כיום, והשמאי נחמיה גנות ישלים את חוות דעתו לעניין גובה דמי השימוש תוך 30 יום מהיום.

פינוי המשק על ידי פלוני ומשפחתו עד להשלמת הליך הפיצול יבוצע עד ולא יאוחר מיום 1.10.22.

בהתאם לאמור לעיל, ולאור הקביעה כי בית המשפט מחייב את שני הצדדים לשתף פעולה באופן מלא עם הליך הפיצול אני מורה כי הצדדים יפנו בשנית לאדר' גזית לצורך הסדרת העניינים הפרוצדורליים הנוגעים להליך הפיצול, כאמור לעיל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות מתבקשת לשלוח הכרעה זו לצדדים ולסגור את ההליך ב- 25705-01-16.

ניתן היום, י' סיוון תשפ"ב, 09 יוני 2022, בהעדר הצדדים.