אחים מאומצים שגרים במשק של הוריהם הסתכסכו – הנחלה תפוצל

האח הבכור דרש את פינויו של הצעיר. מאחר שלשניהם זכויות שוות במשק שערכו מוערך ב-8.5 מיליון ש', ביהמ"ש אימץ פתרון שיאפשר להם בעתיד לגור בנחלה בנפרד. בינתיים האח הצעיר ייאלץ למצוא דיור חלופי

השופטת רבקה מקייס הכריעה בסכסוך בין שני אחים, ילדים מאומצים להוריהם המנוחים שהותירו משק חקלאי. ההורים הורישו את המשק לילדים בחלקים שווים והאחים גרים עם משפחותיהם באותו בית, בשתי קומות נפרדות. השופטת קבעה שלנוכח מערכת היחסים העכורה בין הצדדים אין מנוס מהפרדת המגורים והדרך לבצע זאת היא באמצעות פיצול הנחלה. בתקופת הביניים עד לפיצול הורתה השופטת לבן הצעיר לעבור זמנית למקום אחר.

הורי האחים הבהירו בצוואותיהם כי הם מעוניינים שהזכויות במשק יחולקו שווה בשווה בין שני ילדיהם. האב הלך לעולמו ראשון ולאחר מות האם הנחלה נרשמה פורמאלית על שם האח הבכור.

ב-1991 האחים חתמו על הסכם ביניהם שקבע כי האח הבכור מתחייב לדאוג למגורים ברמה סבירה לאח הצעיר וכי לאחרון תינתן עדיפות לגור בדירה במשק ששימשה את אם הצדדים, כל עוד לא תועמד לרשותו דירה אחרת שיסכים לעבור אליה.

מספר שנים לאחר מכן הוענקה לאחים זכות לקבל מגרש בהרחבה במשק. מאחר שלא היה להם את ההון הנדרש לשם תשלום הכספים לרשויות ובניית בית במגרש, נקבע ביניהם בהסכם כי המגרש יימכר והכספים ישמשו לרכישת דירה לאח הצעיר.

בתביעת פינוי שהגיש נגד אחיו טען הבן הבכור כי בהתאם להסכם נרכשה דירה כדי שאחיו הצעיר ומשפחתו יעברו לגור בה. הוא הוסיף שבהסכם נוסף ביניהם ניתנה לאחיו הצעיר הזכות להמשיך לגור בבית שבמשק בכפוף לשמירה על יחסי שכנות טובים. ואולם, בפועל התנהלות אחיו ובני משפחתו אינה הולמת ולא מאפשרת בשום דרך חיים משותפים. כך למשל, אחיו ורעייתו הקליטו במהלך 12 השנים האחרונות שיחות רבות שהתנהלו בין הצדדים, ו״שתלו״ מצלמות בתחומי המשק על מנת לתעד אותו במצבים שונים.

האח הצעיר טען כי הדירה שנרכשה אינה ״הדירה״ בהתאם להסכם והמניע לרכישתה היה כלכלי לחלוטין – שמירה על הערך הכספי של התמורה שהתקבלה ממכירת המגרש בהרחבה.

הוא הדגיש שמעולם לא הסכים שהדירה שנרכשה תהיה דירת המגורים עבורו ועבור משפחתו ולא הסכים לעזוב את המשק בו הוא גר כל חייו.

הקלטות בלתי פוסקות

השופטת הבכירה רבקה מקייס מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה קבעה שאין לסווג את הדירה שנרכשה כדירת המגורים עבור האח הצעיר. היא ציינה בין היתר כי שווי המשק הוא מעל 8.4 מיליון שקל בעוד שווי הדירה עומד על כ-880,000 שקל בלבד, ואין זה מתקבל על הדעת מבחינת היגיון כלכלי, להעמיד את הדירה כנגד חלקו של האח הצעיר במשק.

עם זאת היא קבעה כי המצב הקיים אינו יכול להימשך. ״מערכת היחסים בין הצדדים התערערה עד לכדי מצב של אי שמירה על טוהר הלשון, הקלטות בלתי פוסקות וניכור כמעט מוחלט בין משפחות הצדדים״, כתבה.

היא ציינה כי הפתרון הראוי במצב זה הוא לפצל את המגרש מהנחלה באופן ששני האחים יוכלו להמשיך לגור במשק בנפרד.

השופטת הבהירה שבעוד שבעבר התנגדו הרשויות לפיצול מגרש מנחלה, כיום יש נטייה להקל על הליך תכנוני זה, אם כי הוא אורך זמן (כ-6 שנים).

בסופו של דבר היא הורתה לצדדים לשתף פעולה בהליך הפיצול ולממן אותו בחלקים שווים. כמו כן, היא קבעה שבתקופת הביניים האח הצעיר, שלדבריה אחראי להסלמת הסכסוך, יעבור זמנית לגור במקום אחר ויממן 80% מעלות המגורים.

לא ניתן צו להוצאות.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין