פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים ואח'

הנשיא יצחק עמית:

הסכם גירושין אושר וניתן לו תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני – האם מוסמך בית הדין לדון בתביעות רכושיות לאכיפת ההסכם בין בני הזוג? זוהי השאלה שבמוקד העתירה שלפנינו.

הסכם הגירושין והרקע הדרוש לעניין

העותרת והמשיב 3 נישאו זה לזו בשנת 1999 ומנישואין אלה נולדו לבני הזוג שלושה ילדים (להלן: העותרת ו-המשיב, בהתאמה; ויחדיו: הצדדים).

בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות וסכסוכים, שבעטיים הגיעו למסקנה משותפת שייתכן ועליהם להתגרש. יחד עם זאת, הסכימו הצדדים לנסות תחילה להסדיר את יחסיהם באמצעות הסדר של שלום בית. לפיכך, שקדו הצדדים על ניסוח "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין", ולאחר חילופי טיוטות הגישו אותו לאישורו של המשיב 1, בית הדין הרבני האזורי בירושלים ביום 26.9.2019 (תיק 1239537) (לעיל ולהלן: הסכם הגירושין ו-בית הדין הרבני או בית הדין, בהתאמה). בתום דיון שנערך לפני בית הדין הרבני ביום 10.10.2019, ולאחר שעבר על הוראות ההסכם קבע בית הדין כי ישנן סוגיות מסוימות בהסכם הגירושין הטעונות תיקון, ועל כן ייקבע מועד נוסף לאישורו. בהמשך לכך, ולאחר שנוכח כי הצדדים הטמיעו את הערותיו, אישר בית הדין הרבני את הסכם הגירושין ביום 28.10.2019 ונתן לו תוקף של פסק דין.

הסכם הגירושין קובע כי בחלוף שלושה חודשים ממועד אישורו, יוכל כל אחד מהצדדים להודיע כי אינו מעוניין עוד בשלום בית. במקרה כזה, יעזוב המשיב את בית המגורים ויחולו יתר הוראות הסכם הגירושין, ובראשן ההוראה שלפיה יפעלו הצדדים להתגרש ולעשות כל שנדרש למתן הגט במועד מוקדם ככל הניתן. עוד הסכימו הצדדים שבמצב זה יגישו בקשה משותפת לגירושין לבית הדין הרבני.

1. מעבר להסדרי שלום בית וגירושין, נועד ההסכם להסדיר את יתר העניינים הנובעים מהפרידה, לרבות משמורת הילדים, מזונות וחלוקת רכוש. בהקשר זה, ובהסתמך על חוות דעת שמאית מחודש דצמבר 2018, הוערכו ארבעת נכסי הנדל"ן הרשומים על שמה של העותרת – שתי דירות, חנות ובית חד משפחתי (לעיל ולהלן: בית המגורים) – בסך כולל של 9,575,00 ש"ח. בהתאם לכך, נקבע בסעיף 7.6 להסכם הגירושין כי המשיב ישלם לעותרת מחצית משווי נכסים אלה, 4,787,500 ש"ח, ובכפוף לכך יירשמו נכסי הנדל"ן על שמו. עוד נקבע בהסכם הגירושין כי המשיב יעביר לעותרת את הסכום האמור בשתי פעימות: הראשונה בסך 2,500,000 ש"ח; והיתרה תוך שנה ממועד חתימת ההסכם ואישורו כדין. לחלופין, בסעיף 7.7 להסכם הגירושין נקבע כי המשיב רשאי לשלם סך של 4,100,000 ש"ח בתמורה לרישום ארבעת נכסי הנדל"ן על שמו, בשלוש פעימות אך במועדים מוגדרים הנגזרים ממועד ההודעה על תום הסדר שלום בית: הפעימה הראשונה בסכום של 500,000 ש"ח תוך 30 יום מהמועד האמור; הפעימה השנייה בסך של 2,000,000 ש"ח בחלוף חצי שנה ממועד ההודעה; והפעימה השלישית בסכום של 1,600,000 ש"ח כעבור שנה מיום מתן ההודעה.

    

   כעבור זמן מה, ביום 26.2.2020 הודיעה העותרת למשיב כי תמה תקופת שלום הבית. בחלוף מספר חודשים הגישו הצדדים לבית הדין הרבני בקשה משותפת לקביעת מועד דיון בגט, בהתאם להסכם הגירושין.

   עניינם של הצדדים נדון לפני בית הדין הרבני ביום 30.8.2020, כשבמהלך הדיון ניסחו הצדדים בסיוע בית הדין תוספת להסכם הגירושין (להלן: התוספת להסכם הגירושין). בתוספת זו הוסכם, בין השאר, כי מועדי התשלום שנקבעו בסעיף 7.7 להסכם הגירושין ייגזרו ממועד מתן הגט, במקום ממועד מסירת ההודעה על סיום שלום הבית. עוד הוסדרו בתוספת להסכם הגירושין הוראות ביחס למיטלטלין של המשיב וכן הוסכם כי הסכם הגירושין ממצה את כל הטענות הרכושיות של הצדדים. בתום הדיון אישר בית הדין הרבני את התוספת להסכם הגירושין והצדדים התגרשו בבית הדין.