הנשיא עמית, בהסכמת השופטים וילנר וגרוסקופף, קבע באופן תקדימי שבית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בתביעות רכוש בין בני זוג שהתגרשו
בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה קיבל בג"ץ עתירת אישה שהופנתה כנגד סמכות בית הדין הרבני לדון בתביעות רכושיות שהגיש נגדה בעלה לשעבר, שנים לאחר גירושיהם. הנשיא יצחק עמית, בהסכמת השופטים עופר גרוסקופף ויעל וילנר, קבע כי הסמכות לדון במחלוקות רכושיות אלו מסורה לבית המשפט למשפחה בלבד, והורה על ביטול החלטות בתי הדין בעניין.
בני הזוג נישאו ב-1999 ונולדו להם שלושה ילדים. בעקבות משברים ביניהם, הם חתמו ב-2019 על הסכם "שלום בית ולחילופין גירושין" שאושר בבית הדין הרבני וניתן לו תוקף של פסק דין. ההסכם כלל גם הסדרים רכושיים, ובין היתר קבע שהאישה תקבל כ-4.78 מיליון שקל תמורת העברת זכויותיה בארבעה נכסי נדל"ן הרשומים על-שמה, לידי הבעל.
כעבור שנה, לאחר ששלום הבית כשל, הצדדים התגרשו. יותר משנתיים לאחר מכן, במהלך 2023, נקט האיש בשלוש תביעות חדשות בבית הדין הרבני, בהן עתר בין השאר לאכיפת ההסכם, לתשלום דמי שימוש על מגורי האישה בדירה, לקבלת פיצוי על נזקים למיטלטלין ואף לפטור ממזונות בתו בטענה לניכור הורי. האישה, מצידה, טענה כי אין לבית הדין סמכות לדון בתביעות אלה, שכן מדובר בעניינים רכושיים שהתעוררו לאחר הגירושין.
בית הדין דחה את טענת האישה, ובתוך כך קבע שעליה להשיב לבעלה לשעבר כספי ארנונה ששילם בגין דירת המגורים. בקשת ערעור לבית הדין הגדול לא הועילה - ומכאן העתירה שהגישה האישה לבג"ץ, התוקפת את סמכות בתי הדין הרבני לדון בתביעות הרכושיות שהגיש בעלה לשעבר.
אין "סמכות נמשכת"
בפסק הדין המקיף, בחן הנשיא עמית את סוגיית סמכות בית הדין הרבני לעומק – מבחינה חוקית, עיונית ופסיקתית. הוא קבע כי עצם העובדה שהסכם הגירושין אושר בבית הדין אינה מקנה לערכאה זו סמכות להכריע בעתיד במחלוקות שיתעוררו סביבו. לדבריו, מדובר בפסק דין סופי שאינו מחייב המשך בירור, והדרך לאכיפתו היא באמצעות הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט למשפחה – ולא חידוש ההתדיינות בבית הדין הדתי.
עוד הדגיש עמית כי דוקטרינת "הסמכות הנמשכת" אינה חלה בענייני רכוש, ובוודאי לא כאשר ההסכם כבר אושר כפסק דין, הצדדים התגרשו, והתיק נסגר. לפיכך, אין אפשרות להחיות את סמכות בית הדין בשלב זה, גם לא באמצעות חוק כפיית ציות או סמכויות עזר אחרות.
בנסיבות אלה קבע נשיא העליון, בהסכמת יתר השופטים, כי החלטות בתי הדין הרבניים בעניינם של בני הזוג לשעבר יבוטלו בשל חוסר סמכות. המשיב חויב לשלם לגרושתו הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
פסק הדין הדרמטי הזה מעלה שוב לכותרות מסמך חשוב מאין כמוהו, שרלוונטי עבור זוגות הנמצאים בתהליכי פרידה. כמי שמלווה זוגות כאלה וגם עברה את הדרך הזו בעצמה – יצרתי את "הסכם ההסדרה לזוגות במשבר" מתוך הבנה עמוקה למה שבאמת עובר על בני זוג בשלב הזה. זהו למעשה "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין" שמוזכר בפסק הדין, המאפשר תקופת ניסיון עם גבולות ברורים, לצד הסדרה מלאה של נושאים כמו מזונות, ילדים ורכוש, כך שאם מחליטים להיפרד – עושים זאת בצורה מכובדת, בטוחה ומסודרת.
זכרו: לפרק בית זה קשה, אבל לעשות את זה בלי סדר וביטחון עלול להיות כואב פי כמה.
- ב"כ העותרת: עו"ד אברהם אטיאס
- ב"כ המשיבים 1-2: עו"ד יצחק שמואל רוזנטל ועו"ד הרב שמעון יעקובי
- המשיב 3: בעצמו
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.