פלונית ואח' נ' מרכז רפואי ע"ש רבין ואח'

השופט צבי ויצמן

סוף דבר מראשיתו

המערערת ובעלה, אשר בורכו בילדים משלהם, מבקשים לעשות שימוש בביציות מוקפאות של בת דודתה המנוחה של המערערת באופן שאלו יופרו בזרע בעלה של המערערת, על מנת להביא ילד לעולם - ילד שלדידם והבנתם ישָמֵר את זיכרה של המנוחה שהלכה לבית עולמה בטרם עת, צעירה ורווקה, מבלי שהותירה אחריה ילדים.

בבקשתם זו של המערערת ובעלה, תומכים אף הורי המנוחה, אשר המנוחה הייתה בתם היחידה, ואף הם מבקשים למצוא מעט נחמה בילד שיעמיד יד ושם לבתם האהובה.

בדרכם של המערערים עומדת התנגדות המדינה, המיוצגת ע"י ב"כ היועהמ"ש, הסבורה כי בנדון לא מתקיימים התנאים המפורטים בדין להתרת המבוקש – שימוש בביציות של נפטרת לצרכי הולדה.

וכך נדרש בית המשפט בישראל לראשונה לסוגיית השימוש בביצית של נפטרת.

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' ח. שירה) דחה המבוקש, אחר שלא שוכנע כי אכן היו רצון והסכמה מפורשים מצד המנוחה שהביצית תושתל לצרכי הולדה אצל המערערת אחר פטירתה.

מכאן הערעור.

הרי לנו - שוב נדרש בית המשפט לסוגיות העומדות בבסיס ההוויה האנושית, אשר בלשונו של כב' הש' מ. אלון הן "יורדות לשיתין של ערכי אדם ומוסר" (עא 506/88 - יעל שפר נ' מדינת ישראל, (1993)), שאלות המטילות את עוּלָן על צווארו ואת להב חַרְבָּן בין ירכותיו, שהרי התקבצו להן נסיבות מצערות מאין כמותן והטילו לפיתחו של בית המשפט להכריע בעניין הקשור לרצונה של המנוחה שאינה לפנינו ואיננו יכולים לשאול לפיה, ולתקוותם של אוהביה ומוקיריה של המנוחה, המצפים כי נביא מעט מזור ליגונם ולפצע שנפער בליבם. וכך מתערבים להם זה בזה שיקולים שענינם בכבוד המת, טובת הילד, דאגה לשלומם ורווחתם של ההורים השכולים, עניינה של המערערת החשה מחוייבות של ממש כלפי המנוחה ועוד אין ספור שיקולים אתיים, דתיים ומוסריים מן המעלה ראשונה, אשר כל אחד מהם חשוב מאין כמותו ומושך לכיוונו שלו.