לראשונה בישראל: נדחתה בקשה להשתמש בביציות של אישה שנפטרה

צעירה שמתה בגיל 19 ממחלה הותירה ביציות שנשאבו כחלק מהטיפול בה והרצון לשמר את פוריותה. בת דודתה ובעלה ביקשו להביא ילד לעולם מביציות אלה אך נדחו בשתי ערכאות

בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה בקשה נוגעת ללב של אישה ובעלה להביא לעולם ילד תוך שימוש בביציות של בת דודתה המנוחה של המבקשת, שנפטרה ב-2018. המבקשת טענה כי כשהמנוחה הייתה על ערש דווי היא הביעה בפניה את רצונה כי ייעשה שימוש בביציות שלה על מנת להותיר זכר בעולם. בית המשפט דחה את הטענה וקבע שהבקשה גם לא עומדת בתנאי החוק בעניין תרומת ביצית.

המבקשת ובעלה, הורים לשני ילדים משלהם, ביקשו לעשות שימוש בביציות מוקפאות של בת דודתה המנוחה של המבקשת, באופן שאלו יופרו בזרע של הבעל על מנת להביא ילד לעולם. הילד, לשיטתם, ישמר את זיכרה של המנוחה שהלכה לעולמה בטרם עת ומבלי שהותירה ילדים.

בבקשה תמכו הורי המנוחה, שהייתה בתם היחידה. קשרי המשפחה בין המבקשת לבין המנוחה חזקים. הורי המנוחה הם דודיה של המבקשת (אביה הוא אח של אם המנוחה, ואילו אמה היא אחותו של אבי המנוחה). שתי המשפחות גרו בסמיכות וגידלו את ילדיהם באופן כמעט משותף. המבקשת ראתה במנוחה אחות.

המנוחה נפטרה מאנמיה אפלסלטית, מחלה אוטואימונית, כשהייתה כבת 19.5 שנה, כשנה לאחר שהתגלתה מחלתה. היא לא הותירה בן זוג או ילדים. במהלך הטיפול במנוחה בוצעה לה שאיבת ביציות כדי לשמר את פוריותה.

המבקשת העידה שבשיחה עם המנוחה כשהיה חשש אמיתי לחייה, היא הבטיחה לה שתעשה שימוש בביציות כדי להביא ילד והמנוחה לחצה את ידה, ובכך לדבריה הביעה את הסכמתה.

בית המשפט למשפחה בראשון לציון דחה את הבקשה לאחר שלא שוכנע שאכן היו רצון והסכמה מפורשים מצד המנוחה שביצית תושתל אצל המבקשת אחרי מותה.

המבקשת ובעלה ערערו. הם טענו בין היתר כי אין מקום לאפלה מגדרית ומרגע שהפסיקה התירה שימוש בזרע של מת מעת שהוכחה הסכמתו לכך, ראוי שדין זה יחול אף בעניין שימוש בביצית של נפטרת.

משרד הבריאות התנגד וטען כי על פי פסיקת בית המשפט העליון המבקשים אינם בעלי מעמד לצורך הגשת תביעה מעין זו, ורק לבן זוג יש מעמד כזה. 

הסכמה מפורשת

בפסק דין מנומק ורחב היקף דחה השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד את הערעור. הוא ציין כי מעדות המבקשת לא ברור באופן חד משמעי כי רצון המנוחה היה שייעשה שימוש בביציותיה לאחר מותה וניכר כי המנוחה האמינה שתחלים, ואך ביקשה מבת דודתה שתסייע לה להביא ילדים אם לא תוכל להרות בעצמה.

השופט הבהיר עוד שמבחינת המחוקק אין דין שימוש בזרע של מת כשימוש בביצית של נפטרת. תקנות בריאות העם קובעות באופן ברור כי יש צורך בהסכמה מפורשת של נפטרת, בנוכחות רופא, על מנת לעשות שימוש בביצית.

הוא הוסיף שחוק תרומת ביצית פותח פתח להשתלת ביציות רק כשהנתרמת אינה מסוגלת להתעבר מביציות של עצמה, וזה אינו המקרה שכן לבת הדודה אין מניעה להביא עוד ילדים. לכך מתווספת העובדה שהמנוחה לא הותירה הנחייה בכתב ביחס לשימוש בביציות.

לא ניתן צו להוצאות.

השופטת ורדה פלאוט והשופטת מיכל ברנט הצטרפו לתוצאה.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין