פלוני נ' עיריית בית שאן

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו מתאונה שאירעה לתובע בעת ששיחק כדורגל במגרש באחריות הנתבעת.

העובדות בקצרה:

1. התובע יליד 1976 נפגע בתאונה שאירעה ביום 27.6.2014.

2. התאונה אירעה עת שיחק התובע במגרש באחריות הנתבעת, עיריית בית שאן, לטענתו לאחר שנתקל במפגע במגרש.

3. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בידו הימנית. הוא פנה למיון בית חולים העמק שם נבדק ונמצא כי הוא סובל משבר בעצם הרדיוס. הוא טופל בגבס. בהמשך אושפז לצורך ניתוח לקיבוע השבר בלוחות וברגים.

4. בעקבות הפער בין חוות הדעת של הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, דר' אדוארד כליף. בחוות דעתו מיום 9.3.19 קבע דר' כליף כי התובע סובל מנכות בשיעור 10% בגין מגבלה בתנועות שורש כף ידו הימנית. כמו כן סובל מנכות פלסטית נוספת בשיעור 3%.

5. המחלוקת בתיק נוגעת לשאלת האחריות והנזק. בדיון ההוכחות שהתקיים העידו התובע ועד נוסף מטעמו. מטעם הנתבעת העיד מנהל המוקד העירוני. מומחה בית המשפט לא זומן לחקירה על ידי הצדדים.

   נסיבות התאונה ושאלת האחריות:

6. התובע טען בתצהירו ביחס לתאונה באופן הבא:" בתאריך 27.6.2014 בעודי משחק כדורגל במגרש "השחור" הצמוד למתנ"ס הישן ובצמוד למגרשי הטניס , באזור שדרות הארבעה בעיר בית שאן, נפלתי כתוצאה בהיתקלות עם מפגע בטיחותי, קרי "סדק עמוק" במדרך המגרש , ולמצער , נחבלתי בידי הימנית ולי שבר בשורש כף היד"

7. בדיון ההוכחות שהתקיים, ובטרם נחקר התובע בחקירה נגדית, ביקש התובע לצרף כראיות מטעמו את המסמכים הרפואיים הנוגעים לפגיעה וכן תמונות של המפגע, שצורפו קודם לכן בתביעה.(מוצגים ת/3 ות/1 בהתאמה).

8. בחקירתו הנגדית חזר התובע על גירסתו ביחס לנפילה וסיפר כי תוך כדי ריצה נתקל בסדק ונפל. התובע כלל לא נחקר החקירה הנגדית על עצם הנפילה, על המפגע ועל התמונות.

9. בתמונות ת/3 אכן רואים כי במגרש ישנם מספר סדקים ארוכים כאשר באחד מהסדקים ישנו אספלט חסר באופן שגורם להפרשי גובה בריצפת האספלט של המגרש. גם העד מטעם התובע, מר ערן אילת סיפר בחקירה הנגדית כי התובע נפל תוך כדי המשחק והוא עצמו חיכה בחוץ למגרש(גם התובע בחקירה הנגדית אישר זאת). הם ניגשו אליו (הכוונה העד ועוד קבוצת השחקנים ששיחקה במגרש). העד סיפר כי התובע עצמו הלך והם הסתכלו וראו משהו על המגרש , בור קטן.

10. גרסת התובע היתה אמינה. עדותו היתה עקבית ובחקירה הנגדית לא היו סתירות כלשהן. גרסתו של התובע לא הופרכה. היא נתמכת בעדות העד ערן וכן בתמונות המפגע במגרש. התובע אף ציין בחקירתו הנגדית כי לפני הדיון בדק את המגרש ומצא שהמפגע עדיין קיים. לציין כי במסמך ממיון בית החולים ביום התאונה צויין כי התובע נפל תוך כדי משחק כדורגל, חיזוק נוסף לגרסתו ביחס לנפילה במהלך המשחק.

11. הנתבעת טענה בסיכומיה כי למרות שהיו מספר שחקנים, הם לא הובאו להעיד והובא רק אותו ערן שכלל לא שיחק. אני סבורה כי אין באי הבאת עדים נוספים כדי לפגוע בגירסת התובע. ראשית, התובע הביא לעדות את העד ערן ואין זה משנה כלל כי שהה מחוץ למגרש שכן הוא העיד כי הגיע לתובע מיד לאחר הנפילה וכי הבחין במפגע בזמן אמת. שנית, אינני סבורה כי העובדה שהובאה רק עדות אחד פוגעת במהימנות התובע ועדו ביחס לאירוע. התובע נשאל מדוע לא הביא עד לגבי המקרה והשיב כי ערן הוא העד שלו.

12. ביחס לאותו מפגע, שניתן לראותו בבירור בתמונות ת/1 העיד מנהל המוקד בעירייה הנתבעת מר עזרא פרי. בתצהירו ציין מר פרי לאחר שבדק במוקד העירוני, לא נמצאה עדות לגבי פניה בנוגע למפגע או אירוע נפילה. עוד הוא מציין כי בדק ומצא כי לא בוצע תיקון על ידי העירייה במגרש אחרי המקרה.

13. בחקירה הנגדית של העד מטעם הנתבעת נמצא כי בדיקתו היתה בזמנו 3 חודשים לפני ואחרי תאריך אירוע התאונה. הוא הסביר כי כיום יש קושי לשחזר את נתוני המוקד העירוני לשנים עברו. בתצהיר העד מטעם העירייה הוא בכלל לא התייחס למפגע עצמו. הוא הסביר כי אין דיווח במוקד וכי לא בוצע תיקון- מה שתומך אגב בגרסת התובע כי המפגע עדיין קיים. אך אין בתצהיר העד התיחסות למצבו של המגרש . אין עדות מטעם העירייה לפיה המגרש נבדק ונמצא תקין. אין עדות ותמונות מטעם העירייה שיפריכו את טענת התובע לגבי אותו מפגע בתוך המגרש. גם אם המקרה לא דווח למוקד כטענת העד , אין בכך כדי להוביל למסקנה כי המפגע לא קיים.

14. לסיכום בשאלת הנסיבות, אני מקבלת את גרסת התובע כי נפל תוך כדי משחק כדורגל לאחר שנתקל במפגע במגרש.

15. לאחר שקיבלתי את גרסת התובע ביחס לנסיבות התאונה, הרי שמסקנתי כי בנסיבות המקרה קיימת אחריות מצידה של הנתבעת כפי שאנמק להלן.

16. ראשית, וביחס לטענות התובע ביחס להיפוך נטל הראיה, בין אם על סמך הכלל "הדבר מדבר בעדו, ובין אם על סמך קיומו של "דבר מסוכן ", הרי שאין ממש בטענות. התובע יודע מה גרם לתאונה ונסיבותיה בידיעתו האישית. כך גם קיומו של דבר מסוכן לא הוכח .התנאים להיפוך נטל הראיה, כאמור בסעיפים 41 ו- 38 לפקודת הנזיקין כלל לא מתקיימים בענייננו. אך כפי שקבעתי לעיל, התובע, עליו מוטל הנטל להוכיח את התביעה, עמד בנטל זה הן בהוכחת נסיבות התאונה והן בהוכחת קיומה של אחריות מצידה של הנתבעת.

17. אין צורך להרחיב ביחס לאחריותה של רשות מקומית למתקניה ובכלל זה מגרש שנמצא באחריותה שקיים לרווחת התושבים. באחריות הרשות המקומית לדאוג כי מגרש המשמש את הציבור יהיה תקין ונקי ממפגעים. בהקשר זה ברי כי לנתבעת חובת מושגית למשתמשי המגרש. גם חובת זהירות קונקרטית מתקיימת, שעה שמדובר במגרש לא תקין ויש במפגע שבמגרש כדי להקים סיכון מוגבר ולא טבעי כלפי המשתמשים בו.

18. ויודגש, בהקשר לטענת הנתבעת להסתכנות מרצון: לא מדובר בסיכון שנובע מעצם טיבו וטבעו של משחק, כי אז ניתן לטעון להסתכנות מרצון. אלא מסיכון שנובע מאותו מפגע במגרש. התובע לא נפל מהתממשות סיכון טבעי הנובע וטמון בכל משחק כדורגל. הוא לא נפל במהלך ריצה סתם במהלך המשחק, הוא לא נתקל בשחקן יריב ונפל וכיוצ"ב מקרים שיכולים לקרות במהלך משחק כדורגל. התובע נפל מהתממשות הסיכון הנובע מהעמדת מגרש לא תקין לרווחת הציבור. התובע נפל בגלל אותו מפגע הקיים במגרש.

19. על כן, ובשים לב לכל האמור לעיל אני קובעת כי הנתבעת התרשלה בכך שלא דאגה לתקינות המגרש ולא סילקה את המפגע , ואותו מפגע גרם לנפילת התובע ופגיעתו. כפועל יוצא הנתבעת אחראית לאירוע התאונה ונזקי התובע שנגרמו בעקבותיה.

20. אשם תורם: התובע אישר בחקירה הנגדית שהוא הכיר את המגרש תקופה ארוכה לפני התאונה ושיחק בו תדירות בימי שישי בשבוע . מכאן כי התובע הכיר את המפגע לפני התאונה ויחד עם זאת החליט לשחק במגרש למרות מצבו. חוסר זהירות ואדישות זו של התובע גם הם תרמו לאירוע התאונה. יש להטיל על התובע בנסיבות אשם תורם בשיעור 10%.

    הפגיעה והנכות הרפואית:

21. בערב התאונה התובע פנה למיון בית חולים העמק. בבדיקתו נמצא כי הוא סובל משבר ברדיוס ידו הימנית. השבר קובע בגבס. כעבור מספר ימים נמצא כי עמדת השבר לא טובה והומלץ לו לעבור ניתוח. ביום 7.7.2014 התובע אושפז למשך 3 ימים במהלכם עבר ניתוח בהרדמה כללית לשחזור וקיבוע השבר בעזרת לוחות וברגים. לאחר שחרורו מהאישפוז הוא המשיך במעקב רפואי במרפאות החוץ בבית החולים והומלץ לו לעבור טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.

22. דר' כליף אדוארד, המומחה מטעם בית המשפט, מצא בבדיקתו כי התובע סובל מהגבלה חלקית בתנועות המלווה ברגישות בשורש כף יד ימין שהיא ידו הדומיננטית. בבדיקת רנטגן עדכנית מצא המומחה כי השבר מחובר ומקובע בלוחית וברגים בעצם הרדיוס עם שינויים קלים במשטח המפרקי רדיאלי. המומחה ציין כי בבדיקתו מצא צלקת שאינה מכאיבה אם כי מעט היפרטרופית.

23. המומחה קבע כי התובע סבל מנכות זמנית בשיעור 100% למשך שלושה חודשים לאחר התאונה. לאחר מכן נכות זמנית בשיעור 30% למשך שלושה חודשים נוספים. לבסוף, המומחה קבע כי נכותו האורתופדית הצמיתה של התובע היא בשיעור 10% בגין המגבלה בתנועות בשורש כף היד הימנית. בנוסף, קבע המומחה בגין הצלקת בידו של התובע נכות פלסטית בשיעור 3%.

24. שני הצדדים לא זימנו לחקירה את המומחה מטעם בית המשפט. על כן, אין מקום לסטות מקביעות המומחה.

    כאב וסבל:

25. התובע כאמור לעיל סבל משבר בידו. הוא אושפז ונותח בהרדמה כללית. השבר קובע בלוחות וברגים שנותרו גם שנים לאחר התאונה. לפי קביעת המומחה סבל מנכות זמנית בשיעור 100% למשך שלושה חודשים . לצד הנכות האורתופדית בשיעור 10% נותרה לו צלקת אם כי קטנה ואינה מכאביה באזור הניתוח. כאמור נכותו הצמיתה היא בשיעור 13% כולל הצלקת. בשים לב לאמור לעיל, אני קובעת כי הפיצוי בגין כאב וסבל יעמוד על סך של 55,000 ₪.

    עזרה מהוזלת:

26. בגין העבר, התובע כלל לא התייחס בתצהירו לעזרה שקיבל מבני משפחה. בתצהירו (סעיף 12) סיפר על קשיים בתפקוד אך יחד עם זאת לא ציין כי נעזר בבני משפחתו, לא כל שכן כי קיבל עזרה בשכר בגין קשיי בתפקוד. על כן, ובהיעדר בסיס עובדתי לכך, אין מקום לפצות את התובע בגין עזרה לעבר.

27. אשר לעתיד: התובע חזר לתפקוד מלא ולעבודה באופן מלא. כמו כן גובה נכותו הרפואית האורתופדית שנותרה, נכות בשיעור 10%, אינה מצריכה עזרה מאחרים. לנכות הפלסטית המזערית שנותרה לתובע אין כל משמעות תפקודית. לפיכך, אין הצדקה לפסיקת פיצוי בגין עזרה לעתיד.

    הפסדי השתכרות:

28. התובע עובד בחברת תנובה. לפני התאונה עבד כראש צוות במחלקת אחזקה. גם כיום הוא ממשיך בעבודתו בחברת תנובה.

29. ממסמך מהמעביד נ/1 עולה כי נעדר מעבודתו לסירוגין לאחר התאונה שאירעה ביום 27.6.20014 ובחודש יולי ואוגוסט לאחר התאונה. בסך הכל נעדר לתקופה של 24 יום.

30. התובע צירף תלושי שכר לחודש התאונה יוני 2014 וכן לחודשים יולי ואוגוסט וספטמבר ונובמבר ודצמבר 2014 . כמו כן צירף תלושים נוספים לחודשים ינואר עד אפריל 2019 (מוצג ת/3). התובע לא צירף תלושים נוספים מהתקופה שלאחר התאונה.

31. הפסד שכר לעבר הוא נזק מיוחד שיש להוכיח בראיות של ממש. הגם שלפי אישור המעביד התובע נעדר מעבודתו לסירוגין לתקופה של 24 ימים, לא ניתן ללמוד מתלושי השכר שצורפו כי אכן נגרם לו הפסד בשכרו. כך בתלוש חודש יולי לאחר התאונה ,בו נעדר במחיצת הראשונה של אותו חודש, שכרו עמד על סך של 18,243 ₪, שכר גבוה יותר משכרו בחודש נובמבר 2014 (לאחר התאונה) אז עמד השכר על 16,079 ₪ , כאשר בנובמבר הוא לא נעדר בכלל מעבודתו. כך בדצמבר 2017 , חודש בו לא נעדר כלל מעבודתו, התובע השתכר סך של 15,905 ₪, גם כן שכר נמוך מהשכר בחודש יולי בו נעדר 15 ימים מהעבודה והשתכר 18,243 ₪.

32. המסקנה היא כי לתובע לא נגרם הפסד בשכר בעקבות היעדרותו לאחר התאונה. משכך אין מקום לפסוק לו פיצוי בגין הפסד שכר לעבר.

33. התובע היה בן 38 בעת התאונה וכיום בן 45. הוא ממשיך בעבודתו בתנובה שם הוא עובד משנת 2003 כפי שניתן ללמוד מתלושי השכר.

34. בחקירתו הנגדית אישר התובע כי בעת התאונה עבד כמנהל צוות אחזקה וכיום הוא עובד כמנהל מחלקת לוגיסטיקה בחברת תנובה. הוא אישר בחקירה הנגדית כי תפקידו הנוכחי הוא קידום לעומת תפקידו עובר לתאונה. (עמוד 9 לפרוטוקול שורות 20-21)

35. לגבי התפקיד הנוכחי הסביר התובע כי מדובר בתפקיד של ניהול. הוא העיד בחקירתו הנגדית כי יכול היה להתקדם לתפקיד מנהל כל האחזקה ולעלות יותר במשכורת. הוא ציין כי תפקידו הנוכחי הוא תפקיד תובעני ולא בטוח עד כמה יוכל להחזיק בו מעמד.

36. התובע כלל לא הוכיח כי נמנעה ממנו התקדמות בעבודה בעקבות התאונה. נהפוך הוא , הוא אישר בחקירה הנגדית כי תפקידו הנוכחי הוא קידום לעומת תפקידו הקודם לפני התאונה. גם אם התובע יעזוב בגלל קשיי התפקיד והאתגרים שהוא מציב, כפי שהוא הסביר בעדותו, אין הדבר נובע וקשור בתאונה ובנכות שנותרה לתובע בגינה.

37. התובע אישר בחקירה הנגדית כי במקום העבודה התאונה לא פגעה בקידומו בחברת תנובה:

    "ש.עם כל מה שסיפרת אני מבינה שבמקום העבודה שלך התאונה אל פגעה לא בעבודה שלך ולא בקידום שלך בחברת תנובה

    ת. בתנובה לא."

    ולפני כן בחקירה הנגדית הוא אישר כי תפקידו הנוכחי הוא קידום:

    "ש. אני מבינה שהתפקיד שלך הוא קידום לעומת התפקיד הקודם שלך

    ת. כן. "

38. יחד עם זאת, אין מקום לשלול לחלוטין את הפיצוי לעתיד מהתובע, כטענת הנתבעת. גם אם התובע חזר לאחר התאונה לאותו מקום עבודה ואף התקדם בעבודתו, עדיין הוא זכאי לפיצוי בגין הפסד שכר לעתיד. התובע כיום בן 45 שנים. נותרו לפניו עוד 22 שנות עבודה עד גיל 67. אין כל בטוחה כי גם בעתיד לנכותו האורתופדית בעקבות התאונה עדיין לא תהיה כל השלכה. יתכן כי בעתיד עם ההתקדמות בגיל, לנכותו האורתופדית תהיה השפעה יותר גדולה ותגרום לפגיעה בכושר ההשתכרות.

39. על כן, אני סבורה כי במקרה דנן, יש לפצות את התובע בפיצוי בגין הפסד שכר לעתיד באופן השווה למחצית מחישוב אקטוארי לפי נכותו האורתופדית קרי לפי נכות תפקודית בשיעור 5%. כאן המקום לציין כי לנכות הפלסטית שנותרה לתובע אין כל משמעות תפקודית.

40. מתלושי השכר לשנת 2019 עולה כי שכרו הממוצע של התובע הוא 19,000 ₪ לחודש. בהקשר זה אציין כי צורפו ארבעה תלושים בחודשים ינואר – אפריל 2019. בשלושה חודשים שכרו של התובע עמד על כ 19,000 ₪ ואילו בחודש מרץ 2019 השכר עמד על כ- 30,000 ₪.אך מעיון במרכיבי השכר לחודש זה עולה כי התובע קיבל בונוסים בסך של כ- 17,000 ₪, מרכיבים שלא הופיעו בחודשים האחרים שצורפו. התובע כלל לא צירף תלושים אחרים מהתקופה שלאחר התאונה על מנת לקבל תמונה מלאה ביחס לממוצע השתכרותו. לפיכך, החלטתי לחשב את ממוצע השכר בהתעלם מתלוש חודש מרץ שאינו משקף את שכרו החודשי.

41. בהיוון לעוד 22 שנה ולפי נכות תפקודית בשיעור 5% הפיצוי לו זכאי התובע בגין הפסד שכר לעתיד עומד על סך של : 5% X 19,000 ₪ X 193(מ"ה ל 22 שנה) - 183,350 ₪

42. הפסדי פנסיה: בהתאם לאמור לעיל הפיצוי יעמוד על 12.5% ובסך הכל: 22,918 ₪

43. הוצאות: לא צורפו מסמכים כלשהם שיש בהם כדי להעיד על הוצאות שנגרמו לתובע בעקבות התאונה. על כן, אין מקום לפיצוי.

44. סה"כ גובה הנזק:

    כאב וסבל55,000 ₪

    הפסד שכר לעתיד 183,350 ₪

    הפסדי פנסיה 22,918 ₪

    סה"כ261,168 ₪

    ולאחר ניכוי אשר תורם בשיעור 10% סכום הפיצוי לתובע יעמוד על 235,141 ₪.

    סיכום:

45. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 235,141 ₪. בנוסף תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% מגובה הפיצוי בצירוף מע"מ. כן תשא הנתבעת באגרה ששילם התובע עם פתיחת ההליך, כפי ערכה כיום בתוספת ריבית והצמדה כחוק . כן תשלם הנתבעת לתובע את חלקו בשכ"ט דר' כליף ושכ"ט דר' גאזי חביב אללה, לפי קבלות, בתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום התשלום ועד היום.

46. הסכומים כולם ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

     

    המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

     

     

     

     

     

    ניתן היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.