ב"מ נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

  ערעור זה הינו ערעור על החלטת קצינת התגמולים מיום 16.06.21 בה נדחתה בקשת המערער להכרה בזכות נכות על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], (להלן: חוק הנכים). בהחלטה קבעה קצינת התגמולים כי החבלה מיום 19.10.20 אינה עונה על הגדרת חבלה של משרת קבע בהתאם לתיקון מספר 29 לחוק הנכים ( תגמולים ושיקום).   רקע

• המערער, יליד 1972, התגייס למשטרת ישראל בשנת 1996. בתחילת שירותו היה לוחם יס"מ אופנועים, בהמשך שימש כשוטר תנועה במחוז ש"י ומשנת 2004 ועד היום משרת כבוחן תאונות דרכים קשות במשטרת ישראל.

   

• ביום 19/1/2021 נחבל המערער במסגרת תפקידו כבוחן תנועה, כאשר הגיע לבדוק זירת תאונת דרכים בכביש 443, תאונה בה הנהג איבד שליטה על רכבו והתרסק על גדר הבטיחות. במסגרת אחת הבדיקות אותן נדרש המערער לבצע, עלה, לטענתו, על משטח ההעמסה של משאית הגרר שהעמיסה את הרכב שנפגע בתאונה ע"מ לבחון את הרכב וגלגליו. במהלך הבדיקה, הופעלה כננת של משאית הגרר לשם העמסת הרכב שנפגע בתאונה, כאשר המערער פסע לאחור, החליק מהמשאית ונפל על גבו (להלן: האירוע).

   

• בעקבות האירוע, הגיש המערער ביום 21/2/2021 בקשה להכרת זכות (חבלה). בהחלטה מיום 16/6/2021 דחה קצין התגמולים את תביעתו של המערער משקבע:

   

  "על פי תיקון מספר 29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, חוק הנכים יחול על חבלה של משרת קבע רק אם אירעה בפעילות או באימון לפעילות כאמור או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי/הביטחוני. על פי הנתונים שבידנו לרבות מסמכי הבקשה שהוגשו על ידך, החבלה שנגרמה לך אינה עונה להגדרה זו. לאור האמור בקשתך להכרה נדחית על הסף".

   

• על החלטה זו הגיש המערער ערעור זה.

   

  טענות המערער

   

• המערער טוען, כי האירוע בו נחבל עונה על ההגדרה של "חבלת שירות" כמשמעותה בסעיף 1 לחוק ולפי תיקון 29 לחוק הנכים. במסגרת תפקידו כבוחן תנועה, אחת מהבדיקות שערך המערער דרשה ממנו לעלות על משטח ההעמסה של המשאית שגררה את הרכב הפגוע. במהלך בדיקת הגלגלים, פסע לאחור, נפל ונחבל בגבו.

   

• לטענתו, נסיבות האירוע מהוות אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירותו כבוחן תאונות קשות במשטרה ועל כן יש לקבל את הערעור.

   

   

  טענות המשיב

   

• לטענת המשיב, נסיבות האירוע שתוארו בבקשת המערער להכרת זכות, כמו גם התיעוד הרפואי, לא נבחנו ע"י קצין התגמולים לגופם, שכן העובדות כפי שתוארו ע"י המערער עצמו, אינן יכולות להוביל להכרה בו כנכה מכוח חוק הנכים וזאת לאור ההגדרה שבחוק לאחר תיקונו.

• האירוע המתואר אמנם התרחש לטענת המשיב במהלך מילוי תפקידו של המערער כבוחן תאונות קשות במשטרת ישראל, אך הוא לא התרחש במהלך פעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית, או במהלך אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.

   

• מדובר בבחינת רכב לאחר תאונה ופעילות משטרתית מסוג זה, בנסיבות שתוארו, אינה בגדר "פעילות מבצעית." זאת ועוד, אופיו, מהותו ונסיבותיו של האירוע המתואר אינם ייחודיים לשירות במשטרת ישראל, מדובר בפעילות שגרתית של המערער בתפקידו כבוחן תאונות דרכים והחבלה שנגרמה לו מצויה במתחם סיכוני תעסוקה רגילים הנשקפים לכל עובד, ובאופיה מתאימה יותר לסווגה כתאונת עבודה ולא כחבלת שירות, לאור תכליתו הברורה של תיקון מס' 29. לא בכדי החליט המחוקק במקרים כגון אלו, לאפשר לנתבע לקבל את זכויותיו באמצעות הביטוח הלאומי.

   

• לטענת המשיב קבלת עמדת המערער משמעותה היא, כי כל פעילות משטרתית המבוצעת על ידי שוטר, אף פעולה שגרתית לצורך מילוי תפקידו, באה בגדרי המונח "פעילות מבצעית" ולא כך הם פני הדברים. קבלת טענה זו, משמעותה הלכה למעשה, ריקון מתוכן של תיקון גורן ולמעשה מחיקת האבחנה בין פעילות שגרתית של שוטר במהלך מילוי תפקידו לבין פעילות מבצעית ו/או הפעילות הייחודית לשירות הצבאי ו/או המשטרתי.

   

   

  גדר המחלוקת

   

• הצדדים אינם חלוקים אפוא על עובדות האירוע שכן אלה לא נבחנו ע"י קצין התגמולים לגופן, אלא בשאלה המשפטית האם נסיבות האירוע מהוות "חבלת שירות" כהגדרתו בחוק, לאחר תיקונו, וספציפית האם האירוע במסגרת תפקידו כבוחן תנועה מהווה "פעילות מבצעית" או לחילופין האם אופיו, מהותו ונסיבותיו של האירוע ייחודיים לשירות המשטרתי.

   

• בהתאם להחלטה מיום 7.12.21, נוכח אופיין המשפטי של טענות הצדדים, ומשום שהחלטת קצין התגמולים התבססה על תיאור האירוע כפי שנמסר ע"י המערער בתצהיר שצורף לבקשה להכרה בזכות, הוסכם בין הצדדים שהערעור יובא להכרעת הוועדה בהרכב מלא, על יסוד החומר שהוגש.

   

  דיון והכרעה

   

• כללי: בהתאם לחוק המשטרה (נכים ונספים), תשמ"א - 1981, חוק הנכים חל על שוטרים ובכל מקום שמדובר בחוק הנכים בחייל שהוא חייל בשירות קבע, ייקרא כאילו מדובר בשוטר המשרת במשטרת ישראל.

   

• בשנת 2009 מונתה וועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס אורי גורן (להלן: "ועדת גורן") בין היתר בכדי לבחון את אמות המידה להכרת זכות מכוח חוק הנכים, בשים לב לצרכי ייעול וחסכון במשאבי מערכת השיקום, תוך ניסיון ליצור אבחנה בין אלה שנפגעו במהלך שירותם מפעילות מבצעית לבין נפגעים אחרים. על פי המצב המשפטי שחל באותו מועד, לצורך הכרה בזכות לפי חוק הנכים נדרש שהפגיעה או המחלה נגרמו במהלך השירות, ונדרש קיום קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין השירות לבין החבלה או המחלה.

   

• ועדת גורן מצאה כי נפגעים קיבלו הכרת זכאות אף שתנאי שירותם או נסיבות פגיעתם היו בעלי מאפיינים "אזרחיים" במהותם, ללא הייחודיות המאפיינת מסגרת צבאית. משכך סברה הוועדה שיש לבחון מחדש את אמות המידה להכרת זכות, והמליצה להוסיף לתנאי הזכאות דרישה לקיום מאפיין ייחודי של המסגרת הצבאית אשר תרם לפגיעה או למחלה, למעט ביחס לחיילים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים.

   

• בעקבות ועדת גורן תוקן סעיף 1 לחוק הנכים (תיקון מס' 29), כך שחייל בשירות חובה או מילואים זכאי להכרה על פי החוק אם נפגע במהלך השירות וכתוצאה ממנו. אם הנפגע הוא חייל בשירות קבע או איש כוחות הביטחון, זכאי הוא להכרה אך אם נגרמה לו חבלה "שהיא חבלת שירות" בהתאם להגדרת "נכות" שבסעיף 1 לחוק. חבלת שירות" הוגדרה לאחר התיקון כדלקמן:

   

  "חבלהשנגרמהבפעילותמבצעיתאובאימוןלפעילות כאמור

  אובאירועאחרשאופיו, מהותוונסיבותיוייחודייםלשירות הצבאי"/

• ברי כי תיקון מספר 29 לחוק הנכים ביקש לצמצם את היקף הזכאות של חיילים המשרתים בשירות קבע. בכל הנוגע לאירוע חבלתי, לא כל חבלה שאירעה בתקופת השירות ועקב השירות של משרת הקבע תוכר, אלא רק "חבלת שירות", המוגדרת כחבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע "שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי".

   

  קווים להגדרתה של "פעילות מבצעית"

   

• הפעילות המבצעית היא פעילות שתכליתה הישירה הגשמת משימות הארגון הביטחוני על פי חוק. תכלית ישירה נמצאת בליבת המשימה הביטחונית ולא בחלקים המנהלתיים התומכים אותה.

   

• בתוך זמן הפעילות המבצעית ייתכן בהחלט כי תבוצענה פעולות שאינן ייחודיות לשירות הביטחון אך אלה תיתפסנה בהגדרתה של הפעילות המבצעית. לדוגמא אותה פעולה של החלפת מתנע ברכב שאינה אירוע שאופיו מהותו או נסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי לא תהיה פעילות מבצעית כאשר היא מבוצעת בשגרתה של סדנת חימוש צבאית או משטרתית ותהיה חלק מפעילות מבצעית אם תבוצע בשולי הדרך ברכב אשר יצא למשימה צבאית או משטרתית שתכליתה הישירה היא הגשמת יעדי הארגון הביטחוני על פי חוק.

   

• בפס"ד בע"נ 21321-09-19 פלוני נ' קצין התגמולים (ועדת ערעורים חיפה, פס"ד מיום 10.1.21 - פורסם ב"נבו") השאלה שעמדה להכרעה בערעור הייתה האם חבלה שנגרמה למערער באירוע מסוים במסגרת שירות קבע במשמר הגבול, מהווה "חבלת שירות", כפי שהוגדרה בחוק. המערער הוצב בכוח שנועד לתמוך בכוח נוסף שיצא לבצע מעצר מבוקש. הכוח אליו היה שייך המערער הגיע לנקודת התמקמות לקראת ביצוע פעולת המעצר. המערער יצא מכלי הרכב הממוגן ע"מ לבדוק ציוד ובעת יציאתו נחבל בראשו ממסגרת דלת הרכב.

   

• בפסק דינו קבע בית הדין שם והדגיש כי בהתאם להגדרת המונח חבלת שירות בחוק, די בכך שהחבלה התרחשה במהלך הפעילות המבצעית, ואין הכרח שהחבלה נגרמה עקב הפעילות המבצעית. וכך קבע בית הדין (בסעיף 27 לפסה"ד): "נקודה נוספת שראוי לשים אליה לב היא שהגדרת חבלת שירות יוצאת מנקודת הנחה, לפיה עצם  החבלהבמהלךפעילות מבצעית, יוצרת זיקה מהותית לשירות הצבאי/בטחוני".

   

• בדומה לכך נפסק בע"נ 25307-12-20פלוני נ' קצין תגמולים (ועדת ערעורים עפולה, פס"ד מיום 1.11.21 - פורסם ב"נבו") דן בית הדין בחבלה "שגרתית" שהתרחשה לשוטר בזמן פעילות מבצעית. באותו מקרה במסגרת תפקידו כסייר במשטרה נתקל השוטר במכשול בכביש ובעת שניסה להזיז את המכשול עם רגלו נחבל בברכו. בית הדין קבע כי אם החבלה מתרחשת בזמן "פעילות מבצעית" היא תחשב חבלת שירות גם אם החבלה עצמה אינה בנסיבות ייחודיות לשירות.

   

• בע"ו 54306-11-20פלוני נ' קצין התגמולים (מחוזי ירושלים, פס"ד מיום 13.4.21 - פורסם ב"נבו"), דן ביהמ"ש שלערעור במקרה של שוטר שנחבל מנפילה מאופניים חשמליים, שעה שהיה בדרכו חזרה לבסיס מפעילות מבצעית שכללה עבודה עם צוות סיור באכיפת תנועה בעיר לוד. מטעם השוטר נטען כי המשמרת מסתיימת רק עם החזרה לבסיס והחזרת האופניים (המשטרתיים) וכי המונח "פעילות מבצעית" שבהגדרת "חבלת שירות" כולל את הדרך אל הפעילות ובחזרה ממנה, לכן הוא זכאי להכרה ב"חבלת שירות". וועדת הערעורים דחתה את טענתו של אותו שוטר אך על אף שערעורו של השוטר נדחה, במסגרת הדיון התייחס ביהמ"ש שלערעור גם לחלופות שעניינן חבלה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית וציין כי במקרה כזה החבלה תחשב כחבלת שירות אף אם החבלה עצמה ארעה כתוצאה מפעולה ספציפית שיתכן שאינה ייחודית ומיוחדת לשירות הביטחוני. כך, חייל שימעד במהלך פעילות מבצעית כתוצאה מהיתקלות במהמורה יזכה להכרה על אף שניתן להיתקל במהמורה גם בהליכה בחיים האזרחיים, ובדומה יזכה שוטר להכרה אם נפגע בנסיבות דומות במהלך סיור רגלי או רכוב כשוטר סיור.

   

• כפי שציינו לעיל, בתי המשפט וועדות הערעורים הכירו באירועי חבלה של שוטרים בנסיבות דומות. כך בע"נ 25307-12-20 הנ"ל קבע ביהמ"ש בפסק דינו, כי במסגרת תפקידו כסייר במשטרה, שוטר שנפגע בעת שניסה להזיז מכשול בכביש עם רגלו ונחבל בברכו הוכרה כחבלה שהתרחשה בפעילות מבצעית. בע"ו 54306-11-20 הנ"ל אמנם דחה ביהמ"ש המחוזי בירושלים את ערעורו של שוטר שנחבל בעת שנפל מאופניים חשמליים בדרכו חזרה מפעילות סיור מבצעית, אך הוסיף וציין, כי פעילות הסיור עצמה בה השתתף בטרם חזר לתחנת המשטרה מהווה "פעילות מבצעית". כך נפסק (בסיפא של סעיף 7 לפסה"ד): "דומה כי החלופה השלישית שמצאה את דרכה להגדרת "חבלת שירות", היא בת דמותו של המינוח "ייחודיות ומיוחדות" שבשירות הצבאי או הביטחוני. שתי החלופות הנוספות עניינן בהכרה בפגיעה אגב פעילות מבצעית. נראה שבכך ביקש המחוקק להבהיר ולהרחיב את מעגל הזוכים להכרה, כך שזה יכלול כל מי שנפגע במהלך פעילות מבצעית או באימון לקראתה, אף אם החבלה עצמה ארעה כתוצאה מפעולה שיתכן שאינה ייחודית ומיוחדת לשירות הביטחוני. כך, חייל שימעד במהלך פעילות מבצעית כתוצאה מהיתקלות במהמורה יזכה להכרה על אף שניתן להיתקל במהמורה גם בהליכה בחיים האזרחיים, ובדומה יזכה שוטר להכרה אם נפגע בנסיבות דומות במהלך סיור רגלי כשוטר סיור".

   

• פסק הדין בע"נ 25847-10-18 פלוני נ' קצין התגמולים (וועדת ערעורים ראשל"צ מיום 18.4.21), אותו צירפה המשיבה לסיכומיה מציג נקודת מבט המחדדת אבחנה זו. באותו מקרה המדובר היה בשוטר שבמסגרת תפקידו, נסע לשתי זירות פריצה ובדרך ביציאה מהעיר היה מעורב בתאונת דרכים בה נגרמו לו נזקי גוף. באותו מקרה הערעור נדחה לאחר שוועדת הערעורים קבעה, כי לא היה מדובר בפעילות מבצעית אלא במקרה בו השוטר היה בדרכו, בסיום יום עבודתו לאחר שפנה עוד קודם לכן למוסך, לשתי זירות בהן בוצעו פריצות זמן רב קודם לכן וכבר נבדקו ע"י שוטרי סיור ומז"פ. נקבע שמדובר באירוע שהיה במסגרת פעילות משטרתית רגילה ושגרתית.

   

• לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי האירוע מושא הערעור הינו בבחינת "פעילות מבצעית" המופיעה בהגדרת "חבלת שירות" ומכאן שלא היה מקום לדחות על הסף את בקשת המערער להכרה בזכות ונפרט:

   

  • הפעילות של בחינת תאונות דרכים באתרה הינה פעילות מבצעית ייחודית למשטרת ישראל, היא כוללת עיסוק מורכב ומסוכן בסביבה מסוכנת שבה ארעה תאונה לא מכבר עם כלי רכב פגועים שהעיסוק בהם אינו בטיחותי, והנמצאים ומטופלים באתרם והכל על מנת לאסוף ראיות ולשמור על בטחון הציבור – ואלה מתפקידי המשטרה על פי חוק.

     

  • בוחן תנועה המבצע בדיקת רכב שעבר תאונת דרכים באתר התאונה– מבצע פעולה מבצעית לצורך מבצעי. כך עשה המערער. לצורך כך עלה על משאית הגרר ובעת בדיקת הרכב צעד אחורה בעת העמסת הרכב בכננת, נפל מהמשאית ונחבל בגבו. במסגרת זו, עלייתו ונפילתו ממשאית הגרר מהווה חלק בלתי נפרד מפעילותו המבצעית.

     

  • אין לקבל את טענת המשיב, כי המדובר ב"פעולה שגרתית" של בוחן תנועה במסגרת תפקידו. דרכה של פעילות שגרתית שאינה מוכתבת על ידי גורם חיצוני שאין לארגון שליטה עליו. הארגון שתפקידו לחקור תאונות אינו קובע את "שגרת" זמן התאונות או את מקומן. דרכה של פעילות מבצעית שהיא מוכתבת על ידי פעילותם של גורמים שאינם מתוך הארגון וזאת להבדיל משגרת פעילות מנהלתית או מאימונים.

     

  • ברור כל פעילות משטרתית המבוצעת על ידי שוטר באה בגדר המונח "פעילות מבצעית". אמנם אין בחוק הגדרה של מה תהווה "פעילות מבצעית" אך עצם נפילתו של המערער ממשאית הגרר כחלק ממהלך הפעילות המבצעית המהותית שביצע, גם אם נפילה ממשאית יכולה להתרחש במסגרת "אירוע אזרחי" היא אינה שוללת את עצם היות אותו אירוע "אירוע מבצעי".

     

  • אין אנו מקבלים את טענת המשיב, כי קבלת טענת המערער משמעותה, כי כל פעילות המבוצעת ע"י שוטר, אף פעולה שגרתית לצורך מילוי תפקידו, באה בגדרי המונח "פעילות מבצעית" ובכך תרוקן מתוכן את מטרת התיקון לחוק ולמעשה מחיקת האבחנה בין פעילות שגרתית לבין פעילות מבצעית או פעילות הייחודית לשירות המשטרתי. נראה כי שקצין התגמולים בחן את האירוע במשקפיים צרים מאוד ואף שנפילה ממשאית יכולה להוות "אירוע אזרחי" הרי שלא ניתן לנתק את האירוע שבפנינו מהמכלול, והוא שהנפילה ארעה במסגרת פעילות מבצעית של המערער, אשר טיפס על משאית הגרר ע"מ לבצע את תפקידו המשטרתי הייחודי ובנסיבות של ביצוע תפקיד זה. אילו לדוגמא היה מכונאי משטרתי מטפס על משאית משטרתית על מנת לבחון את הכננת המותקנת עליה במסגרת עבודתו כמכונאי – בתוך המסגרת הארגונית של המשטרה – ואז נופל ונחבל - לא היה עניינו בא בגדר חוק הנכים. מכונאות רכב במוסך אינה תפקיד ייחודי. בדיקה דומה של אותה כננת, על ידי חבלן משטרתי או צבאי החושד כי בקופסת הכננת הוטמן מטען חבלה ועליו לזהותו ולסלקו.

     

    "שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי"

     

• עיון זה מראה, כי המקרה הנדון עונה על גם נקודת המבט של החלופה השלישית, זו של חבלה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו הם ייחודיים לשירות המשטרתי. אכן המערער נפל ממשאית גרר וניתן היה אולי להסתכל על פעולה זו, באופן מצומצם ונקודתי כפעולה בעלת סממן "אזרחי". בפועל, לא ניתן לנתק את הפעולה הנדונה מהמכלול והוא שהמערער ביצע את תפקידו של בוחן תנועה משטרתי. המדובר בתפקיד ייחודי ופעילות ייחודית של משטרת התנועה שבמסגרתו נקראים בוחני התנועה אל אירועי תאונות דרכים קשות באתרן בתכוף לקרות התאונה ע"מ לבחון את נסיבות התאונה. זוהי פעילות ייחודית ואין לה מקבילה אלא בארגונים משטרתיים המוסמכים על פי חוק לבצע ראשונים חקירת תאונות באתרן סמוך לקרות התאונה.

   

• בחינה של המכלול הנ"ל הופכת את האירוע שבעקבותיו נפגע המערער, לכזה שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיות לשירות המשטרתי, וגם מטעם זה יש להכיר באירוע כחבלת שירות.

   

  תוצאות והוצאות

   

• נוכח האמור לעיל אנו סבורים כי האירוע מושא הערעור עונה על הגדרת "חבלת שירות". משכך, על המשיב לבחון את התביעה לגופה, כשבנדון נבהיר כי בחינה זו אינה כוללת את בחינת המישור העובדתי של הגדרת "חבלת שירות", אשר המשיב אינו רשאי עוד לחלוק עליה, כמפורט לעיל.

   

• הערעור אפוא מתקבל והחלטת קצין התגמולים מבוטלת בזאת, התיק מוחזר לקצין התגמולים על מנת שידון בשנית בבקשתו של המערער להכרה ביתר רכיבי הקשר הסיבתי.

   

• בית הדין שקל את השיקולים האמורים בפרק י"ח לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018:

  • תוצאות ההליך שנסתיים לטובת המערער.

  • הערכת המשאבים אשר נדרשו לניהולו של ההליך ומורכבותו – לעניין זה בית המשפט מצא, כי ההליך נוהל בקצירת האומר.

    ג.התנהלות בעלי הדין לרבות הארכת ההליך שלא לצורך – לעניין זה מצא בית המשפט, כי הצדדים לא האריכו את ההליך שלא לצורך. ההיפך מזה ארע.

    ד.הבטחת זכות הגישה לערכאות - לעניין זה מצא בית הדין כי אין בסכום ההוצאות הנפסק כדי להרתיע תובעים בפוטנציה מלהיזקק לערכאות שיפוטיות.

    ה. שוויון בין בעלי הדין – בית המשפט שקל את פערי הכוחות בין בעלי הדין ואיזן את פערי כוחות שיש להתחשב בהם לעניין שיקולי הוצאות.

     

• באיזון בין השיקולים פוסק בית הדין הוצאות המערער בסך של 11,700 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ולאחר תאריך זה ישאו הפרשי ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל.

   

• זכות ערעור – כחוק.