הייליג ואח' נ' מדינת ישראל-רשות המיסים

עירית הוד, שופטת:

רקע

1. לפנינו ערר על החלטת המשיבה מיום 5.5.16 במסגרתה לא התירה לעוררים לנכות הוצאות שדרשו מהטעם שהוצאות אלו לא שולמו על ידם אלא על ידי הקונים ועל כן אינן מותרות לניכוי בהתאם להוראת סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין.

    

   טענות העוררים

    

2. העוררים מכרו קרקע המצויה בגוש 16736 חלקה 36 בעפולה. בהתאם להסכם המכר, היה על המוכרים לשאת בתשלום לאפוטרופוס הכללי בגין דמי ניהול וכן הוצאותיו לדמי פינוי עבור המושב בלפוריה עד לסך של 250,000 ₪. בהתאם להסכם בין הצדדים, הקונים מימנו את תשלומי הביניים בתיק. הקונים ביצעו תשלומים על סך 142,782.90 ₪ ו- 365,800 ₪ והסכומים קוזזו מהתמורה שהיה על הקונים להעביר למוכרים על פי הסכם המכר (מתוך הסך של 365,800 ₪ קוזז רק סכום של 250,000 ₪ כפי שיפורט בהמשך) והוגשה בקשה לתיקון שומות בהתאם. המשיבה דחתה כאמור את הבקשה.

    

    

    

   טענות המשיבה

    

3. מהקבלה שהומצאה למשיבה עולה, כי הסך של 365,800 ₪ אשר שולם כשכר ניהול לאפוטרופוס הכללי לא שולם על ידי העוררים ועל כן לא ניתן לנכות הוצאה זו על פי סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין. בהתאם להוראות החוק, הרי שדמי ניהול המשולמים לאפוטרופוס הכללי הם בגדר דמי תיווך. ניתן לנכות דמי תיווך ככל ששולמו על ידי המוכר. בנסיבות אלו, ומאחר ומהקבלה עולה, כי הסכום שולם על ידי אחד הקונים הרי שלא ניתן לנכות את הסכום.