מוכרי קרקע בעפולה זכו באחרונה בערר על סירוב רשות המיסים לנכות כ-400,000 שקל ששולמו לאפוטרופוס הכללי ולמושב בלפוריה במסגרת העסקה. ועדת הערר קבעה שאמנם הקונים שילמו את הסכומים אך קיזזו אותם מהתמורה.
ארבעה בני משפחה שמתגוררים בחו״ל ירשו קרקע בעפולה ומכרו אותה לפני כשנה וחצי תמורת כ-2 מיליון שקל. במסגרת חישוב מס השבח שהוטל עליהם סירבה רשות המיסים לנכות הוצאות בסך של כ-400,000 שקל ששולמו לאפוטרופוס הכללי ולמושב בלפוריה בגין העסקה.
המוכרים הגישו ערר על ההחלטה לוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בנצרת. הם טענו שעל פי הסכם המכר, התשלום לאפוטרופוס הכללי בגין דמי ניהול וכן למושב בלפוריה עבור דמי פינוי הוטל עליהם. לדבריהם, מאחר שהם אינם מתגוררים בארץ הוסכם בין הצדדים שהקונים ישלמו את הסכומים בפועל ולאחר מכן הסכומים יקוזזו מהתמורה שתועבר אליהם.
רשות המיסים טענה מנגד שעל פי הקבלה שהוצגה לה הסכומים שהועברו לאפוטרופוס ולמושב שולמו על ידי הקונים. לדבריה, בהתאם לחוק דמי ניהול המשולמים לאפוטרופוס הכללי נחשבים דמי תיווך. עוד היא ציינה כי ניתן לנכות דמי תיווך רק אם שולמו על ידי המוכר. במקרה זה, הסכום שולם על ידי אחד הקונים ולכן לא ניתן לנכות אותו. לדבריה, ניכוי דמי הניהול כאשר המוכרים לא נשאו בהוצאה בפועל חותר תחת התכלית שבבסיס חוק מיסוי מקרקעין שמטרתו מיסוי הרווח האמיתי שצמח לנישום.
מס אמת
אך ועדת הערר בראשות השופטת עירית הוד קיבלה את עמדת המוכרים. השופטת הדגישה כי בבסיס דיני המס בישראל עומד העיקרון של גביית מס אמת. ״תכלית החוק היא הטלת מס על הרווח הכלכלי האמיתי שצמח לנישום הלכה למעשה״ כתבה השופטת והוסיפה כי ״דיני מס שבח מנסים להתחקות אחר התוכן הכלכלי של העסקה ולגבות מהנישום את המס על הרווח הכלכלי האמיתי שהפיק בשל עליית ערך הקרקע״.
לפיכך, ציינה השופטת, יש לבחון מי נשא הלכה למעשה בעלויות התשלומים לאפוטרופוס ולמושב. לדבריה, מעיון בהסכם המכר עלה שעל המוכרים הוטל לשאת בתשלום לאפוטרופוס הכללי ולמושב. כמו כן, עדות אחד הקונים תמכה בטענת המוכרים שלפיה הקונים אמנם שילמו בפועל את התשלום לאפוטרופוס הכללי ולבלפוריה אך הסכומים קוזזו מיתרת התמורה שהיה עליהם להעביר למוכרים.
לדברי השופטת, הקונה העיד שמהתמורה שהועברה למוכרים קוזזו 250,000 שקל עבור התשלום לבלפוריה וכן כ-143,000 שקל עבור דמי ניהול לאפוטרופוס. היא הדגישה כי עדותו הותירה רושם אמין ומדובר בעד שאין לו אינטרס בתוצאות ההליך.
השופטת סיכמה כי ״קביעת מס אמת מחייבת לבחון מי באמת נשא בתשלום ההוצאות אשר ניכוין מבוקש, להבדיל מהשאלה מי ביצע את התשלום בפועל״.
לפיכך קיבלה השופטת את הערר וקבעה שיש לראות במוכרים כמי שנשאו בהוצאות ולהביאן בחשבון בעת קביעת השומה.
רשות המיסים חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד של 15,000 שקל.
חברי הוועדה עו"ד אברהם הללי ורו"ח נאדר זועבי הצטרפו לפסק הדין.
עו"ד ישי דאב
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין