ע"א 40216-01-16 טוויג ואח' נ' מורגן

ערעור מיום 20.1.16 על החלטה מיום 3.1.16 של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ) ב-ת"ט 27135-09-15

ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כבוד הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ) מיום 3.1.2016, ב-ת"ט 27135-09-15, בה נדחתה בקשתה של המערערת להאריך את המועד להגשת התנגדות ועמה גם ההתנגדות לגופה, לביצוע שיקים שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב יפו.

רקע עובדתי ועיקרי החלטתו של בית משפט קמא

1. מנשה טוויג ז"ל (להלן - "המנוח") מסר, כך נטען על-ידי המשיב, ל-דוד לוי שתי המחאות - אחת על סך 20,000₪, שמועד פירעונה ביום 7.1.2001, והשנייה על סך 21,000₪, שמועד פירעונה ביום 6.4.2001 (להלן ביחד - "השטרות"). בהמשך, נטען, המחה דוד לוי את זכויותיו בשטרות ל-שמעון מורגן (להלן - "המשיב").

    

2. רק ביום 16.3.2003 נפתח תיק הוצל"פ נגד המנוח (להלן - "תיק ההוצל"פ"), אף על פי שזה נפטר עוד ביום 29.10.2002, ודבר פטירתו לא צוין. ההתנגדות לביצוע השטרות והבקשה להאריך את המועד להגשתה (להלן, בהתאמה - "ההתנגדות" ו-"הבקשה להארכת מועד"), הוגשו בידי אלמנתו של המנוח מתוקף היותה היורשת שלו, בשם העיזבון ומטעמו (להלן - "המערערת").

    

3. בפני בית משפט קמא טענה המערערת, כי לא קיבלה אזהרה כדין בתיק ההוצל"פ וכי מטעם זה ההתנגדות מוגשת במועד ולחלופין, ביקשה כי בית המשפט יורה על הארכת מועד להגשת ההתנגדות מטעמה.

    

4.  לגופו של עניין טענה המערערת, כי לא קיים חוב של המנוח כלפי המשיב וכי מועד הגשתם של השטרות לפירעון בידי דוד לוי, זמן רב לאחר שנמסרו לו ורק לאחר פטירתו של המנוח, מלמדים על קנוניה בינו לבין המשיב.

    

5. בהחלטתו קבע בית משפט קמא, כי המערערת ידעה על קיומם של ההליכים נגד עזבונו של המנוח כבר ביום 30.3.2003, עם מסירתה של האזהרה במסגרת הליכי ההוצל"פ לבִתהּ של המערערת ולחלופין, כי לכל המאוחר נודע לה דבר ההליכים לאחר שזומנה לחקירה בפני רשם ההוצל"פ ביום 8.11.2004. חרף האמור, הגישה המערערת את ההתנגדות רק לאחר שהוגשה בקשה לצרף אותה כחייבת בתיק ההוצל"פ. בהתאמה, נוכח קביעתו של בית משפט קמא בדבר ידיעתה של המערערת אודות ההליכים מחד ובהיעדר טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה מאידך, דחתה הערכאה הדיונית את בקשותיה של המערערת והיא חויבה בהוצאות בסך 1,500₪.

    

   טענות הצדדים בערעור

    

6. המערערת שבה וטוענת כי השטרות לא הוצגו לפירעון במועדם ואף לא במהלך תקופה של 6 חודשים לאחר מכן, אלא רק לאחר פטירתו של המנוח, בעת שהאחרון כבר לא יכול היה להתגונן כנגדם. בנוסף, לטענתה, הבקשה לביצוע השטרות לא הוגשה כנגד עזבונו של המנוח אלא כנגדו באופן אישי ואף לא צוין בגדרה כי המנוח נפטר, למרות שהוא אינו מהווה עוד אישיות משפטית ולא ניתן לנקוט בהליכים נגדו. המערערת סבורה כי במצב דברים זה רובץ נטל כבד על המשיב וכי משזה לא הציג גרסה לחוב של המנוח כלפיו על יסוד השטרות וגם לא ציין את עובדת פטירתו במועד, היה על בית משפט קמא למחוק את הבקשה לביצוע השטרות ולחלופין, להיעתר לבקשת הרשות להתגונן ובמידת הצורך להאריך את המועד להגשתה.

    

7. לטענת המערערת, במהלך השנים שחלפו היא קיבלה מכתבים וכן זימון לחקירת יכולת, אולם מעולם לא נמסרה לה אזהרה כדין, כך שלא היה ביכולתה להבין שהיא נדרשת להגיש התנגדות לביצוע שטר כנגד חוב נטען כלפי המנוח. מטעם זה, הוגשו, לדבריה, ההתנגדות והבקשה להארכת מועד בעקבות ייעוץ משפטי שקיבלה המערערת, רק לאחר שהומצאה לה הודעה כי ביום 12.6.2015 הגיש המשיב בקשה להוסיפה כחייבת בתיק ההוצל"פ. מטעם זה, לטענתה, שגה בית משפט קמא בעת שהחיל עליה את כלל הידיעה ובכך מנע ממנה את יומה בבית המשפט.

    

8. בדיון שהתקיים בפניי ביום 23.5.2016 טענה המערערת, כי הבקשה לביצוע השטרות בטלה מעיקרה ובהתאמה, בטלים גם כל ההליכים שננקטו בגדרה, בין היתר נוכח היעדר אישיות משפטית למנוח. בטיעון המשלים מטעמה, הוסיפה המערערת וטענה כי סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 עליו מסתמך המשיב, אינו רלבנטי לעניינו שכן הוא נועד למקרים בהם נפטר החייב לאחר שנפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל בעוד שבעניינינו נפתחו ההליכים לאחר שהמנוח נפטר, ולכן היה על המשיב למלא אחר הוראות תקנה 10א' לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, שעניינן בהוראות לנקיטה בבקשת ביצוע נגד חייב שנפטר, וכזאת לא נעשה.

    

9. למשיב, מצידו, שלל טענות פרוצדורליות נגד המערערת ובכלל זה כי המערערת לא הפקידה את העירבון במועד, שילמה רק לאחרונה את ההוצאות שנפסקו לזכותו בבית משפט קמא ואיחרה בהגשת עיקרי הטיעון מטעמה.

    

10. לגופו של עניין טוען המשיב, כי נקבע ממצא עובדתי בידי בית משפט קמא לפיו ביום 30.3.2003 נמסרה האזהרה בתיק ההוצל"פ לידי בתהּ של המערערת וכי הוא פעל במשך השנים, במסגרת תיק ההוצל"פ, להתחקות אחר נכסיו של המנוח. בנוסף, ביום 8.11.2004 נחקרו המערערת ובתהּ ארוכות אודות נכסי העיזבון ובהזדמנות זו לא העלו כל טענה בנוגע לחוב בתיק ההוצל"פ מכוח השטרות.

     

11. עוד לדבריו, משך שנים רבות ישבה המערערת בחיבוק ידיים ואף התעלמה מצווים שיפוטיים שהומצאו לה כדין, ורק על סף מינויו של בא-כוחו של המשיב ככונס נכסים על זכויותיו של המנוח על נכס מקרקעין בפתח תקווה הגישה המערערת את בקשותיה, מבלי להציג טעמים מיוחדים אשר יצדיקו הארכת מועד להגשת ההתנגדות בחלוף שנים כה רבות. לטענתו, במצב דברים זה, גם אם נניח כי לא בוצעה המצאה של אזהרה למערערת, הרי שיש להחיל את כלל הידיעה מקום בו אין ספק כי דבר קיומו של תיק ההוצל"פ היה בידיעתה, וכן הוא טוען כי כלל הידיעה גובר על כלל ההמצאה.

     

     

12. המשיב טוען, כי כל טענותיה של המערערת בנוגע לקנוניה נטענו בעלמא וכי לגופה, לא מגלה ההתנגדות עילה ולא הוצגה אף טענת הגנה שראויה להישמע. בנוסף, לדבריו, כתוצאה מהשיהוי הרב שבהגשת ההתנגדות למעשה, המערערת ויתרה על טענותיה נגד החוב והיא מושתקת מהעלותן כיום.

     

13. במסגרת הטיעון המשלים מטעמו, שב המשיב וטען כי ניתן לנהל הליכים משפטיים ובכלל זה גם הליכי הוצל"פ נגד חייב שנפטר, בראש ובראשונה מכוח הוראת סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל.

     

    דיון והכרעה

     

14. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיקי המוצגים מטעמם, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור. אדם שנפטר אינו בעל אישיות משפטית, סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. בענייננו נפתחו ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל נגד המנוח רק לאחר פטירתו. למה שמתיימר להיות הליך משפטי מכוח חוק ההוצאה לפועל כנגד מי שאינו בעל אישיות משפטית, אין כל משמעות או תוקף משפטי. בשום שלב בהליך הנוכחי לא ננקטו על-ידי המשיב-יוזם ההליך הצעדים המשפטיים, שיביאו לכך שבעל-הדין שכנגד יהיה בעל אישיות משפטית. לעובדה שאלמנתו של המנוח ידעה על ההליך או אפילו קבלה העתק של מסמכים שהוגשו ללשכת ההוצאה לפועל, אין כל משמעות. אני מביע פליאה על כך, שרשות האכיפה והגבייה אפשרה פתיחת הליך כנגד מי שכבר אינו בין החיים, עובדה שעיון קל במרשם האוכלוסין לפי מספר תעודת הזהות היה מגלה. גם המועד בו נודע למשיב על פטירתו של המנוח אינו רליבנטי.

    פניית האלמנה, כיורשת המנוח מכוח צו קיום צוואה, לרשם ההוצאה לפועל, ולערכאה הדיונית בענייננו, בשלב מאוחר וכאשר המשיב בקש לנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגדה באופן אישי, אין בה לרפא את הפגם היסודי בהליך שנקט המשיב.

     

    15.גם הוראות סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז 1967 עליו סומך המשיב בענייננו, אין בהן כדי לשנות המסקנות דלעיל. זו לשון הסעיף:

     

    הוספת סעיף 77א

    78.מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על-פי צוואה

     

    המשיב נקט הליכים כנגד המנוח, לאחר שנפטר, ומבלי שנקט בצעדים כלשהם כדי שינקט, במקום זאת, הליך כנגד עזבון המנוח באמצעות יורשיו / הזוכים מכוח צוואה, כך שאלה יבואו, כבעלי-דין. ראו בהקשר זה: ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהד. שביעית בעריכת ד"ר שלמה לוין, ירושלים 1995) סעיף 166 טכסט לה"ש 81.

     

    16. המשיב לא נקט בצעדים הדרושים לפי תקנה 10א לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (ק"ת 7226 תשע"ג עמ' 797), הקובעת:

     

    מיום 2.6.2009

    תק' תשס"ט-2009

    ק"ת תשס"ט מס' 6782 מיום 2.6.2009 עמ' 978

    10.בקשה לביצוע פסק דין תהא ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת שבתוספת הראשונה ותוגש על ידי הזוכה ללשכה.

     

    מיום 29.7.2009

    תק' (מס' 2) תשס"ט-2009

    ק"ת תשס"ט מס' 6798 מיום 29.7.2009 עמ' 1156

    החלפת תקנה 10

    הנוסח הקודם:

    בקשת ביצוע

    10.בקשה לביצוע פסק דין תהא ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה ותוגש על ידי הזוכה ללשכה.

     

    מיום 22.5.2013

    תק' תשע"ג-2013

    ק"ת תשע"ג מס' 7226 מיום 21.2.2013 עמ' 797

    (ד)היה החייב יחיד שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין, לא תתקבל בקשה לביצוע נגדו אם פרטיו שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר הזהות שלו כפי שצוינו בבקשת הביצוע אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.

    10א.(א)בקשת ביצוע נגד חייב שנפטר תוגש בהתאם להוראות אלה:

    (1)מונה מנהל עיזבון – יציין הזוכה בבקשת הביצוע את שם מנהל העיזבון; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו בדבר מינוי מנהל העיזבון;

    (2)לא מונה מנהל עיזבון, וניתן צו ירושה או צו קיום צוואה – יציין הזוכה בבקשת הביצוע את היורשים לפי צו ירושה או הזוכים על פי צוואה, לפי העניין; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו הירושה או צו קיום צוואה ובו יפורטו שמות היורשים או הזוכים על פי הצוואה, לפי העניין;

    (3)לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה יחולו הוראות אלה:

    (א)הזוכה יציין בתצהיר כי לאחר בדיקה שערך נמצא כי לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ויפרט בתצהיר, ככל הידוע לו, מיהם הזכאים לרשת את החייב שנפטר, ויציין אותם בבקשת הביצוע;

    (ב)עד להמצאת צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברישום בלבד, לרבות לפני המצאת אזהרה לפי החוק;

    (ג)מונה מנהל עיזבון, ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר שבוצעו הליכים כאמור בפסקת משנה (ב), ימציא הזוכה העתק צו לפי העניין, ובהתאם לכך תומצא אזהרה והודעה על ההליכים שננקטו למנהל העיזבון, ליורשים או לזוכים לפי צוואה, לפי העניין – למי מהם שטרם הומצאה לו אזהרה בתיק.

    (ב)היתה בקשת הביצוע, בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק, תומצא גם ההתראה לפי הסעיף האמור, לגורמים שצוינו בבקשת הביצוע לפי תקנת משנה (א).

    (ג)....

     

    תקנה 10א' קובעת היבטים דיוניים של ההליך והיא עולה בקנה אחד עם הכלל העולה מדבר המחוקק, כי לא קיים הליך משפטי כנגד מי שחסר אישיות משפטית.

     

     

    17. מסקנתי היא, איפא, כי אין נפקות להליכים שננקטו בלשכת ההוצאה לפועל כנגד המנוח / המערערים.

     

     

    18.בכל מקרה אני סבור, כי דחיית בקשותיה של המערערת – להגיש התנגדות לביצוע השטרות ובמידת הצורך, להאריך את המועד להגשת ההתנגדות האמורה – כמוהן כנעילת שערי בית המשפט בפניה. אני סבור, כי אין מקום לצעד דרסטי מעין זה בנסיבות העניין, אשר, ימנע בירור הוגן וענייני של המחלוקת האמיתית בין הצדדים. ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (25.11.1993).

     

     

    סעד

    19.אני מקבל את הערעור ומבטל את החלטת הרשם הבכיר מיום 3.1.16. למעלה מן הצורך, אני מאריך המועד להגשת התנגדות, מקבל את ההתנגדות ומורה על הגשת כתב הגנה עד יום 22 בינואר 2017. התיק מוחזר לרשם הבכיר בבית-משפט השלום לצורך מתן ההוראות המתאימות בהתאם לפסק-הדין הנוכחי. כל הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו עד למתן פסק-דינו המחודש של בית-משפט השלום.

    אני מחייב את המשיב לשלם למערערים (ביחד) את הוצאות המשפט בלשכת ההוצאה לפועל, בבית-משפט השלום ובבית-משפט זה (בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתו בפועל של כל פריט ועד לפרעון המלא), וכן, בנוסף, שכ"ט עו"ד בסך 9000 (תשעת אלפים)₪, להיום.

     

    ככל ששולמו כספים כלשהם על-ידי המערערים למשיב מכוח החלטת הרשם הבכיר מושא הערעור או מכוח הליכים שננקטו בתיק ההוצאה לפועל, הרי יוחזרו אלה למערערים בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום ביצוע התשלום ועד להחזר המלא בפועל.

    העירבון בערעור יוחזר למערערים באמצעות בא-כוחם עו"ד משה דואק.

     

     

     

    ניתן והודע היום, י"ח כסלו תשע"ז, 18 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.