אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ס.מ. נ' מדינת ישראל

ס.מ. נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 01/01/2018 | גרסת הדפסה

סע"ש, על"ח
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
31602-08-16,43580-08-16
11/12/2017
בפני השופטת:
נטע רות

- נגד -
תובעת:
ס.מ.
עו"ד רינה לפידות ואח'
נתבעת:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ת"א-אזרחי
פסק דין
 

 

רקע

  1. התובעת הועסקה בתקופה הרלוונטית לתביעה והחל משנת 2005 במסגרת יחידה מיוחדת שהופקדה על הטיפול במפוני חבל עזה וצפון השומרון לאחר "ההתנתקות". יחידה זו ידועה בכינויה מנהלת תנופה (להלן – תנופה).

  2. אין חולק על כך שהתובעת הייתה עובדת מוערכת ובעלת מוטיבציה גבוהה.

  3. בשנת 2008 חלתה התובעת, למרבה הצער, במחלת הסרטן. בשנת 2015 החלה התובעת לעבור טיפולי פוריות.

  4. התובעת התקבלה לעבודה בתנופה על פי חוזה מיוחד, לפי סעיף 1(2) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) התש"ך-1960 (תקנות שירות המדינה) שעניינו - עבודה "שלפי טיבה אינה צמיתה". לאחר מכן היא הועסקה לפי סעיף 1(3) לתקנות שירות המדינה, המסדיר את עבודתו של עובד שנקבע לגביו כי "עבודתו חיונית" וכי "אין אפשרות מעשית להעסקתו במסגרת תנאי העבודה או השכר המקובלים בשירות המדינה". הסכם העבודה עם התובעת הוארך מדי שנה עד לשנת 2016 (במשך 11 שנים).

    ביום 31.7.11 התקבלה החלטת ממשלה, מס' 3560, בדבר סגירתה של תנופה. בעקבות החלטה זו נקטו עובדי תנופה צעדים ארגוניים אשר התובעת נטלה בהם חלק פעיל.

    בעקבות הצעדים הארגוניים של העובדים חזרה בה המדינה מכוונתה לפטר את עובדי תנופה. תחת זאת הוחלט על סגירת היחידה כיחידה עצמאית ועל העברת עובדיה למשרד הבינוי והשיכון (משב"ש) אשר המשיך את הטיפול במפונים.

  5. לאחר הדברים הללו, ביום 18.3.15 נחתם "מתווה סגירת יחידת תנופה – משרד הבינוי" ("המתווה") שעל פיו התבקשו העובדים לבחור באחת משתי החלופות – ניוד בתוך שירות המדינה, שיתבצע בהתאם לכישוריו של העובד, ניסיונו ודרגת שכרו, או סיום העסקה תמורת מענק. בנוסף, ניוד העובדים אמור היה להתבצע "בכפוף לכללי התקשי"ר" (ס' ו' 26 למתווה) ו-"על פי עקרונות פרק משנה 11.33 בתקשי"ר הדן בניוד כח אדם עודף בשירות המדינה". עקרונות הקובעים, בין היתר, כי אין לנייד עובד למשרה שדרגתה נמוכה ביותר מדרגה אחת מדרגת המשרה הנוכחית של העובד וכי הטיפול בהליך הניוד צריך להיעשות על ידי הועדה לוויסות כוח אדם עודף ובהתאם להליך הקבוע בתקשי"ר. למען שלמות התמונה יצוין - כי התקשי"ר חל גם על עובדים בחוזה אישי כדוגמת התובעת (ס' 01.02 לתקשי"ר) ולכן, הוראות הניוד שבתקשי"ר חלות עליה הן מתוקף הוראות המתווה והן מתוקף התקשי"ר באופן ישיר.

  6. על פי הוראות התקשי"ר, הוועדה לוויסות כוח אדם עודף שליד נציבות שירות המדינה (ועדה אחת לכל משרד או יחידת סמך) מורכבות מן הגורמים הבאים:

    "מנהל אגף בכיר משרדי הממשלה ויחידות הסמך בנציבות שירות המדינה (מרכז הוועדה);

    הממונה על התקציבים במשרד האוצר או סגנו;

    האחראי של המשרד או של יחידת הסמך;

    נציג הסתדרות עובדי המדינה."

    (להלן – "הוועדה")

    עוד נקבע בתקשי"ר, וזאת על מנת להבטיח הליך מסודר של שיבוץ למשרות פנויות כי ככל ש-"אושרה משרה חדשה בתקן או התפנתה או עמדה להתפנות במשרד משרה הכלולה בתקן, והיא לא מולאה בעובד המשרד בדרך של העברה משרדית כאמור בסעיף 11.23, ימלא האחראי טופס בקשה למילוי משרה פנויה (מדף 2110) על כל פרטיו (תואר המשרה הפנויה, דרגתה, כפי שנקבע בתקן המאושר של המשרד, ודרך ביצוע תפקידי המשרה הפנויה) וישלח אותם אל הוועדה לוויסות כוח אדם עודף". משמע - במקרה שלפנינו היה על הגורם שהיה אחראי על ניוד עובדי תנופה במשרד הרלוונטי, להעביר לוועדה את רשימת המשרות הפנויות במשרד. בנוסף לכך על פי הוראות התקשי"ר ועדות הוויסות במשרדים השונים היו אמורות לקבל את רשימת כוח האדם העודף בכלל שירות המדינה וזאת כפי המפורט סעיף 1.332 בתקשי"ר לאמור:

    "קיבלה הוועדה לוויסות כוח אדם עודף את הטופס האמור לעיל, תבדוק אם אפשר להעביר למשרה עובד מרשימת העובדים שלא השתבצו בעבודתם במשרדם או העומדים בפני פיטורים (להלן - "כוח אדם עודף") או עובד שפוטר לרגל צמצומים וששמורה לו הזכות לחזור לעבודה לפי פסקה 11.812;

    הוועדה לוויסות כוח אדם עודף תבכר להעביר למשרה כוח אדם עודף מהמשרד בו נמצאת המשרה הנדונה על פני כוח אדם עודף ממשרדים אחרים. נציבות שירות המדינה תודיע לאחראי את שם העובד שיועבר למשרה הפנויה; ההודעה תימסר על גבי עותק אחד של טופס (מדף2110)".

  7. על פי המתווה כאמור, עובד שסירב לשתי הצעות ניוד יכול היה להמשיך את העסקתו במשרד למשך תקופה של שלושה חודשים וככל שלא נימצא לו מקום עבודה חלופי, תופסק העסקתו והעובד יהיה זכאי למענק. בנוסף, ניתנה לעובדי תנופה אפשרות להתמודד על משרות בשירות המדינה במכרזים פנימיים בהתאם להוראות התקשי"ר עד לסיום העסקתם על פי המתווה.

  8. ביום 14.6.15 התקבלה החלטת ממשלה מס' 78 שבה הוחלט שוב על העברת הפעילות של תנופה, למשרד החקלאות, ועל סגירתה של תנופה החל מיום 31.12.15. החלטה זו הובילה, גם הפעם, לנקיטה בצעדים ארגוניים על ידי עובדי תנופה. פעילות שהתובעת לקחה בה חלק פעיל. בעקבות האירועים הללו נקלטו חלק מעובדי תנופה במשרד החקלאות.

  9. במהלך חודש נובמבר 2015 החלה התובעת לעבור טיפולי פוריות והיא הודיעה על כך לגורמים הרלבנטיים הממונים עליה במשרד החקלאות.

  10. אין חולק כי במהלך התקופה הרלוונטית לתביעה הוצעו לתובעת מספר הצעות לניוד בתוך משרד החקלאות ואף מחוץ לו. אין חולק אף על כך כי בסופו של יום ניודה של התובעת לא צלח; כי המדינה אף הגישה בקשה לממונה על עבודת נשים להתיר את פיטוריה של התובעת בתקופה שבה עברה התובעת טיפולי פוריות וכי היתר כאמור אף ניתן והתובעת פוטרה מעבודתה. עם זאת, כל צד תולה בצד האחר את האשם לכך שניוד התובעת לא עלה יפה: בעוד המדינה טוענת כי הוצעו לתובעת משרות המתאימות לכישוריה וכי נעשה ניסיון תם לב ומאומץ לנייד אותה הרי שהתובעת טוענת כי המדינה לא פעלה על פי המתווה ובהתאם להוראות המתווה והתקשי"ר; כמו כן היא טוענת כי התנהלות המדינה הייתה חסרת תום לב וכי נעשה ניסיון מכוון לפגוע בה בשל חלקה בהתארגנות העובדים; כי המדינה לא נתנה את המשקל הראוי לנסיבותיה האישיות ובכלל כך: לעובדה שהתובעת חולת סרטן וסבלה מבעיות בריאות שונות נוספות. התובעת אף השיגה על החלטת הממונה על עבודת נשים אשר התירה את פיטוריה.

  11. על רקע מחלוקות אלה הגישה התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני ובד בבד גם כתב תביעה למתן צו מניעה קבוע המבטל את פיטוריה ומשיג על החלטת הממונה על עבודת נשים. לחילופין עתרה התובעת למתן סעדים כספיים בשל פיטורים שלא כדין.

  12. על פי החלטה מיום 21.8.16 אוחדו ההליך הזמני והעיקרי, לרבות ההליך שבמסגרתו השיגה התובעת על החלטת הממונה על עבודת נשים. בנוסף נעשו ניסיונות להביא את הצדדים להסכמות שיובילו לפתרון הסכסוך. משאלה לא עלו יפה ניתן פסק דין זה.

     

    דיון והכרעה

  13. אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את חומר הראיות הגעתי מסקנה כי יש להורות על ביטול פיטוריה של התובעת באופן שבו יערך הליך הניוד מחדש על פי המתווה ובהתאם להראות המתווה והתקשי"ר. זאת משום שהמדינה לא מילאה לטעמי אחר הוראות המתווה והתקשי"ר בכל הנוגע להליך שבו התבצע הניוד ובשים לב להשלכות הקשות שהיו לכך על התובעת. בהקשר זה נתתי דעתי לכך שהוצעו לתובעת הצעות עבודה שונות, שלא תאמו את הוראות המתווה, לרבות הצעות עבודה שדרגתן הייתה פחותה ביותר מדרגה אחת מן הדרגה שהייתה לתובעת (19 מרכזת). כמו כן, נתתי דעתי לכך שהליך הניוד לא התבצע על ידי הוועדה לוויסות כוח אדם, על הסמכויות הנתונות לה והדבר אף התבטא בחוסר הסדר ואי תקינות ההליך, כפי שעידו עליו העדים שהעידו בפניי.

  14. באומרי את הדברים, ערה אני לכך שגם התנהלותה של התובעת לא הייתה נקיה מרבב וכי במקרים מסוימים, ניתן היה לצפות למאמץ משמעותי יותר מצידה להשתלבות בעבודות שהוצעו לה, כפי שיוסבר להלן. יחד עם זאת, בבואי לקבוע את המשמעות שיש ליתן להתנהלות זו של התובעת - שניתן אולי לראותה כסוג של "רשלנות תורמת בביצוע החוזה" - הכף נוטה לזכות התובעת. משמע – התנהלות המדינה עוררה בעיני קושי רב יותר. קושי המסביר במידה רבה גם את החשדנות וחוסר האמון של התובעת ומכאן גם את דרך ההתנהלות שלה שאין לנתקו מן ההתנהלות המפרה של המדינה. התנהלות שאף לא נתנה את המשקל הראוי לתקופת העבודה הממושכת של התובעת ולנסיבות הקשות שאליהן היא נקלעה שלא בטובתה. על רקע האמור, נתתי דעתי גם לעוצמת הנזק שייגרם לתובעת אלמלא יינתן הסעד המבוקש של ביטול הפיטורים בהשוואה לנזק שייגרם למדינה אשר תידרש לשוב ולקיים את הליך הניוד מחדש בהתאם למתווה כלשונו ולא מעבר לכך. להלן אפרט את הנימוקים למסקנתי זו.

     

     

  15. המדינה טענה כי הוראות התקשי"ר אינן חלות על התובעת, "משהמתווה מציין כי הליך הניוד יחול בהתאם לעקרונות [הדגשה במקור] פרק משנה 11.3 בתקשי"ר" (ס' 55 לכתב ההגנה). טענה זו איננה נראית לי. שכן, כפי שציינתי לעיל, המתווה עצמו קובע כי הליך הניוד ייעשה "בכפוף" להוראות התקשי"ר וזאת מעבר לכך שהוראות התקשי"ר חלות על התובעת גם באופן ישיר, בהיותה עובדת מדינה שהועסקה בחוזה מיוחד. לפיכך כאמור, היה על המדינה להציע לתובעת אפשרויות ניוד למשרה חלופית בהתאם להוראות המתווה והתקשי"ר. משמע - הטיפול בניוד אמור היה להתבצע על ידי ועדה מקצועית שבה חברים אנשי מקצוע בעלי סמכות וכן נציג של ארגון העובדים. חלף זאת, הטיפול בניוד של עובדי תנופה, לרבות התובעת, הוטל על אדם אחד מר אבי אמרגי (מנהל משאבי אנוש במשרד החקלאות) (להלן – מר אמרגי). בהתאם לכך הועברו למר אמרגי הצעות עבודה שונות ממשרדים שונים על ידי נציג מנציבות שירות המדינה. מעדותו של מר אמרגי עלה - כי מידת ההתאמה של הצעות הניוד לעובדי תנופה לא נבחנה כראוי. כך למשל, לא נבחנו כישורי העובד ומידת התאמתו לדרישות התפקיד שהוצע לו (ר' למשל עמ' 45 ש' 4-13; עמ' 54 ש' 1-16; עמ' 55 ש' 15-17; לעדות רמ אמרגי). כמו כן, הדגיש מר אמרגי בעדותו כי לא היו בידיו סמכויות מתאימות כדי לבצע את תפקידו (ראה למשל, עמ' 46 ש' 27-30; עמ' 47 ש' 4-7; עמ' 57 ש' 17-21) וכי הוא לא קיבל ייעוץ משפטי לגבי האופן שבו היה עליו ליישם את המתווה (עמ' 52 ש' 23-24).

  16. אופן ההתנהלות כאמור הוא שהוביל לכך שלתובעת הוצעו משרות שאינן מתאימות, לרבות משרות שדרגתן פחותה ביותר מדרגה אחת מדרגת משרתה, בניגוד להוראות התקשי"ר. זו הייתה גם מנת חלקם של יתר עובדי תנופה שנאלצו "לבחור" בין קבלת הצעה למשרה שאינה מתאימה לבין פיטורים. בהקשר זה מצאתי לציין כי גם אם בהמשך הדרך ניסתה המדינה לתקן את דרכיה ולהציע לתובעת הצעות מתאימות הרי שאין בכך כדי להמעיט מן ההשלכות של התנהלות המדינה בתחילת הדרך כפי שניתן היה ללמוד מעדות עובדי תנופה שהעידו בפני. עדות שממנה עולה כי התנהלות המדינה עוררה בהם תחושה קשה של השפלה וכפיות טובה וכי לא נעשה ניסיון מסודר ומכבד למצוא עבורם משרה מתאימה. להתנהלות זו הייתה, מטבע הדברים, השפעה גם על תחושת החשדנות והלעומתיות שחשה התובעת ביחס להליך הניוד. תחושה שהשפיעה גם על מידת שיתוף הפעולה שלה בהמשך הדרך.

  17. כך, ביום 11.11.15 הוצע לתובעת תפקיד של מנהלת מדור רישום מקרקעין. מתח הדרגות הבסיסי של המשרה היה בין דרגה 15 לבין דרגה 17. מתח דרגות זה היה נמוך בשתי דרגות מדרגתה, של התובעת כאמור בניגוד להוראות התקשי"ר. המדינה טענה אומנם כי הוסבר לתובעת שניתן יהיה להעניק לה דרגה אישית על מנת לשמור על דרגתה הנוכחית, אולם הדבר היה מגביל את התובעת מבחינת אופק הקידום שלה במשרה בהמשך ומשכך פוגע בזכויותיה לקידום כפי שהן קבועות בתקשי"ר.

    ביום 9.12.15, קיבלה התובעת הצעת ניוד נוספת במשרד הקליטה במחוז דרום אך היא לא ניגשה לראיון בקשר לאותה משרה מאחר שהובהר לה למעשה כי קיים מועמד פנימי "מועדף" למשרה זו. המדינה טענה אומנם שלא היה בכך כדי להצדיק את אי הגשת מועמדות על ידי התובעת, מאחר וקיימת קדימות לעובדים בניוד. דא עקא שטענה זו של המדינה אינה עולה בקנה אחד עם ההודעות שקיבלה התובעת מן המדינה בזמן אמת שצורפו כנספח 18 לכתב התביעה (הודעת עדכון בקשר למשרה במשרד הקליטה). כך למשל נכתב בהודעות אלה: "זה עתה קיבלנו הודעה כי יש עובד המועסק במשרה. נא הודיעי לי אם הנך מעוניינת שנמשיך בהליך הניוד למשרה זו". התובעת מצידה ביקשה להבין את פשר ההודעה ומשכך פנתה בכתב לגורם הרלוונטי במדינה בשאלה לאמור: "...לא ממש הצלחתי להבין מה היא כוונתך? האם המכרז מכור?...". שאלה שעליה התקבלה תשובת המדינה לאמור: "אכן כן, יש מועמד מטעם המשרד".

     

  18. ביום 10.12.15 שלח מר אמרגי לתובעת הצעת ניוד שלישית בהנהלת בתי המשפט. התובעת התראיינה בקשר למשרה זו ביום 23.12.15 על ידי הגב' איריס אזרד (מזכירה ראשית במחוז דרום של בימ"ש שלום באשקלון). לטענת התובעת, שלא ניסתרה, במהלך הראיון נאמר לה שמדובר בתפקיד המצריך עבודה בשעות מאוחרות, בסמוך לכניסת ויציאת השבת ואף "הקפצות" בשבת ולכן המשרה אינה מתאימה לה בהיותה שומרת שבת (ר' ס' 4.8.4 לתצהיר התובעת וכן עדותה בדיון מיום 7.9.17). המדינה טענה מנגד שהתובעת היא זו שסירבה להצעה מטעמי דת וכי הטעם לסירוב היה בלתי סביר. שכן, ישנם עובדים דתיים רבים שמועסקים במערכת בית המשפט בתפקידים דומים.

    אשר למחלוקת עובדתית זו עדיפה בעיני גרסת התובעת על פי זו של הנתבעת. משמע – אנו מעדיפה את הגרסה שלפיה, התובעת לא סירבה לקבל את הצעת העבודה אלא שהממונה שראיינה אותה היא שאמרה לה מיוזמתה כי המשרה איננה מתאימה לה. יודגש כי התובעת העידה בתצהירה כי היא רצתה בעבודה אך לא התקבלה. התובעת חזרה על גרסה זו אף בחקירתה הנגדית ודבריה לא נסתרו (עמ' 5 ש' 9-13 לפרוטוקול). המדינה מצידה לא זימנה לעדות את העובדת שראיינה את התובעת על מנת לסתור את גרסתה. כמו כן המדינה לא הכחישה את הטענה שהמשרה שהוצעה לתובעת בביהמ"ש באשקלון הצריכה עבודה גם בשבת כאשר בתצהיר מר אמרגי אף נכתב כי "תנאי ההעסקה כולל שעות העבודה לא פורטו למשרד החקלאות... לא נאמר לי ולא היה ידוע לי שמדובר במשרה בה עובדים (לכאורה) בשבת".

  19. ביום 10.2.16 התובעת קיבלה הצעת עבודה נוספת בענף מנהל משאבי אנוש ולוגיסטיקה אשר אף היא הייתה נמוכה בשתי דרגות מדרגתה של התובעת. בנוסף, לא נסתרה טענתה שלפיה, המשרה לא התאימה לה גם מטעמים אחרים מאחר והיא הצריכה עבודה פיזית מאומצת שלא תאמה את בעיות הבריאות של התובעת, שעברה באותה תקופה טיפולי פוריות. בהקשר זה העיד מר אמרגי כי הוא לא בדק כלל את תיאור התפקיד ולא את דרישותיו טרם שהפנה אליו את התובעת ( ר' עמ' 54 ש' 8-16 לפרוטוקול).

    ביום 21.2.16 קיבלה התובעת זימון לראיון למשרה ברשות האוכלוסין. דא עקא שהמדינה לא ראתה לנכון לצרף או להציג לתובעת תיאור של תוכן המשרה.

    יודגש שוב כי ההתנהלות האמורה לא יוחדה רק לתובעת אלא נגעה לכלל עובדי היחידה שפירשו את הדבר כיחס מזלזל ולא ראוי למי שנתנו את מיטב שנותיהם לשירות הציבורי (ר' עדותו של מר גדי חסיד, עובד לשעבר בתנופה (עמ' 5 ו-6 לפרוטוקול) וכן עדותה של דנה פייגלין, רכזת וועדת הזכאות (עמ' 12-13 לפרוטוקול).

  20. ביום 3.4.16 זכתה התובעת במכרז פנימי של משרד החקלאות לתפקיד מרכזת (מכרזים והתקשרויות) בשירותים הווטרינריים. בעקבות זכייתה כאמור, החלה התובעת לאייש את התפקיד ועבודתה התבצעה במבנים אשר בסביבתם היו "בעלי חיים רבים" בין בכלובים ובין במתחמים סגורים (ר' נספח ד' לתצהיר מר אופן – סמנכ"ל בכיר משאבי אנוש ביחידת הווטרינריה, שהוגש ביום 22.6.17; וכן ס' 15 לתצהיר מר אופן). לטענת התובעת, זמן קצר לאחר שהיא החלה את עבודתה בתפקיד התגלו אצלה תגובות אלרגיות של גרד ואדמומיות שאותן היא ייחסה לסביבת העבודה כאמור. בעקבות תלונותיה בנוגע לסביבת העבודה נערכה במקום הדברה אולם ללא הועיל. על רקע האמור, ביקשה התובעת לעבור למשרדי ההנהלה אך בקשתה סורבה. ביום 1.6.17 ביקשה התובעת לשוב למשרתה הקודמת בהתאם לסעיף 13.832 לתקשי"ר שמאפשר לעובד שנויד וביקש זאת בתוך תקופה של 60 יום, לשוב למשרתו.

    המדינה טענה כי נעשו מאמצים להקל על התובעת וכי בנוסף להדברה נערך חיטוי של מערכת מיזוג האוויר, גיזום הצמחייה הקרובה למקום העבודה של התובעת וניקיון יסודי של המשרדים שבהם ישבה. לגבי בקשת התובעת לעבור למשרדי ההנהלה נטען כי הדבר לא התאפשר בשל העדר חדרים פנויים במקום. פרט לכך נטען כי מהאישורים הרפואיים שצירפה התובעת אין ללמוד שהאלרגיות שמהן היא סבלה היו קשורות לתנאי עבודתה ביחידת הווטרינריה.

    התובעת אישרה בעדותה בבית הדין כי אכן בוצעו הפעולות שטענה להן המדינה כדי לסלק מסביבת עבודתה גורמים אלרגניים וכי הוצע לה לעבור למשרד אחר. לגבי הטענה שלא נימצא לה מקום במשרדי ההנהלה היא טענה שנאמר לה ע"י מר אופן (סמנכ"ל משאבי האנוש) שהסיבה לאי העברתה לשם הייתה נעוצה בגורם אחר והוא הנחיצות של נוכחותה במקום. לגבי הקשר הסיבתי שבין האלרגיות מהן סבלה לבין הגורמים הסביבתיים במקום העבודה טענה התובעת כי היא נסמכת על "במבחן התוצאה" קרי, על כך שהתגובות האלרגניות הופיעו בעת שהיא שהתתה בסביבת עבודתה בשירותים הווטרינריים.

    התובעת לא הציגה בפני בית הדין מסמכים רפואיים מזמן אמת או מסמכים מאוחרים יותר הקושרים בין האלרגיות שמהן סבלה לבין תנאי עבודתה בשירות הווטרינרי. משמע – התובעת לא הראתה כי בתנאי העבודה, שלא היו כאמור שנויים במחלוקת, היה כדי לגרום לאלרגיות שמהן היא סבלה. מן המסמכים הרפואיים שהוצגו ניתן היה להתרשם כי הנטייה לאלרגיה קיננה בתובעת עוד לפני תחילת עבודתה במקום; כי התובעת סבלה מאלרגיות הרבה לפני שהחלה בעבודתה בשירות הווטרינארי והיא קיבלה אחוזי נכות בשל כך מן הביטוח הלאומי; כי רופאת העור שאצלה ביקרה ולה אף סיפרה על השינוי במקום העבודה לא קשרה את האלרגיה לגורם מסויים הקשור למקום עבודתה, למרות שהתובעת ציינה בפניה את עובדת השינוי במקום העבודה.

    בנסיבות המתוארות לעיל נראה כי התובעת לא התנהלה באופן שהיה מצופה בנסיבות העניין ובהתאם להוראות התקשי"ר, משהיא לא הציגה אישורים רפואיים מתאימים להצדקת מגבלותיה בעבודה, כפי שהתבקשה לעשות על ידי מר אופן. עם זאת, אינני סבורה כי די במחדל זה של התובעת, שהייתה בשלב זה שבעת אכזבות מהתנהלות המדינה, כדי לדחות את תביעתה וזאת מהטעמים הבאים:

    ראשית, לפי הוראות המתווה, התובעת הייתה זכאית לסרב, לפחות פעם אחת למשרה שהוצעה לה.

    שנית, התרשמתי, כי הסרוב במקרה זה לא היה סתמי אלא ענייני מאחר והתובעת האמינה באמת ובתמים כי המשך העבודה בשירות הורינרי מזיק לבריאותה.

    שלישית, התרשמתי כי אלמלא הנושא הבריאותי התובעת לא הייתה מפסיקה את עבודתה בשירות הוטירנרי וזאת נוכח העובדות שעלו מחומר הראיות שלפיהן, התובעת הגיעה לראיון העבודה בשירות הווטרינרי מיד לאחר ששברה את ידה; כי התובעת בכתה וביטאה את סבלה במשך השהות במקום; כי התובעת לא התלוננה על העבודה שביצעה אלא רק על התנאים שבהם היא נאלצה לעבוד אשר לשיטתה היוו את הסיבה להתפרצות המחלה (ר' למשל עמ' עדותה של הגב' אינה שמרלין, יו"ר וועדת העובדים במשרד החקלאות בעמ' 17 ו-18 לפרוטוקול).

  21. זאת ועוד אחרת, על הרצון הכן של התובעת להשתלב בעבודה בשירות המדינה ניתן ללמוד כי מן העובדה שהתובעת לקחה חלק במכרזים פנימיים בשירות המדינה (ברשות המיסים; לשכת מינהל אוכלוסין; ביה"ח ברזילאי; ובמינהל המחקר החקלאי) אולם ללא הצלחה. התובעת אף כיתבה את מר אמרגי בנוגע לכל מכרז אליו ניגשה וביקשה את עזרתו אך לטענתה לא קיבלה כל עזרה (נספחים 25-28 לתביעה).

    למותר לציין כי לו היה מתקיים בעניינה של התובעת הליך הניוד לפי התקשי"ר הרי שיכול והייתה נמנעת מן התובעת עוגמת הנפש הכרוכה בכישלון במכרזים היות ולפחות חלק מהמשרות היו מופנות לוועדה לוויסות כוח אדם עודף כך שלתובעת הייתה ניתנת עדיפות לה הייתה זכאית על פי הוראות המתווה והתקשי"ר.

  22. ביום 3.7.16 קיבלה התובעת שתי הצעות ניוד – האחת למשרת רכזת לשכה בכירה במרכז לשיתוף חקלאי, בדרגה 16-18 והשנייה - למשרת רכזת לשכה ב' באגף בע"ח בשירות ההדרכה והמקצוע בדרגה 15-17. התובעת סירבה להצעה השנייה. טענת התובעת שלפיה נודע לה במהלך הראיון למשרה השנייה כי מדובר בעבודה המצריכה עבודה פיזית ולינה בחוץ – דרישות שלא תאמו את מצבה הרפואי - לא נסתרה. זאת מעבר לכך שמדובר במשרה שדרגתה פחותה ביותר מדרגה אחת מדרגתה של התובעת.

  23. אשר להצעה הראשונה – הרי שזו התייחסה לעבודה שדרשה שליטה בשפה האנגלית. לכן מאחר שהשליטה של התובעת בשפה זו לא הייתה ברמה הנדרשת הוצע לתובעת להשתתף בקורס לשיפור האנגלית על חשבון המדינה. עם זאת, הצדדים לא הגיעו להבנות בנוגע לתקופת הניסיון הנדרשת בטרם תקבל התובעת כתב מינוי לתפקיד. התובעת טענה כי הובטח לה בשיחה בינה לבין הגב' רחל פנצ'ר (סמנכ"לית משאבי אנוש במשרד החקלאות) שהיא תקבל כתב מינוי מיד עם העברתה לתפקיד וזאת בתמורה לכך שהיא תוותר מצידה על גריעה בשך של -3,000 ₪ בשכרה. כמו כן, התובעת טענה כי בלאו הכי היא הייתה זכאית לכתב מינוי לאחר 11 שנים בשירות המדינה. בפועל המדינה קבעה לתובעת תקופת ניסיון של שנה. בנוסף טענה התובעת שהמדינה חזרה בה מההבנות שאליהן הגיעו בקשר לתשלום שכר שעות נוספות. עקב כך, התובעת הודיעה שהיא לא רואה טעם להשתתף בקורס ולהתמודד למשרה. המדינה הסבירה מנגד כי תנאי לקבלת כתב מינוי הוא מילוי תקופת ניסיון של חצי שנה וכי כך גם הוסבר לתובעת. תקופת הניסיון הוארכה לשנה כיוון שהקורס היה אמור להתחיל כחצי שנה לאחר קבלת ההצעה.

    מעיון בחומר הראיות ניתן להתרשם שהתובעת הבינה כי עליה לעבור תקופת ניסיון וכי היא לא תוכל לקבל כתב מינוי באופן מידי. התובעת ציפתה לתקופת ניסיון של חצי שנה, כמקובל, ולא של שנה כפי שהתברר לה לאחר הפגישה בינה לבין הגב' פנצ'ר (נספחים 42 ו-43 לתצהיר התובעת). לצד זאת, מחומר הראיות עולה כי הארכת תקופת הניסיון לשנה לא נעשתה כדי לפגוע בתובעת אלא התבקשה על רקע מועד תחילת הקורס באנגלית שנקבע רק כחצי שנה לאחר הריאיון. בנסיבות העניין, נוכח כישלון כל הצעות הניוד שהופנו לתובעת עד אותו שלב, וכאשר חרב הפיטורים הייתה מונחת על צווארה, היה מקום לצפות גם מן התובעת להגמיש מעט מדרישותיה.

    עם זאת, בשלב זה של מערכת היחסים בין התובעת לבין המדינה כבר שרר ביניהם חוסר אמון. הארכת תקופת הניסיון משמעה - הארכת התקופה שבה התובעת תישאר במצב של חוסר וודאות תעסוקתית וזאת בנסיבות של חוסר אמון כאמור בהתנהלות המדינה, אשר קשה לומר כי לא היה לה בסיס. לכן, על אף שייתכן והיה מקום לצפות מהתובעת לשיתוף פעולה מלא יותר לאחר שהוצע לה מימון קורס לשיפור השפה האנגלית ואף הכרה בשעות ההשתתפות בקורס כשעות עבודה - הרי שבנסיבות העניין ולאור "היסטוריית" היחסים, כפי היא נסקרה לעיל אין לזקוף זאת לחובתה עד כדי דחיית תביעתה.

  24. כללם של דברים: מסקנתי הינה כי הגורם המרכזי שהוביל לכך שהתובעת לא נוידה לתפקיד הולם אחר רובץ בעיקרו לפתחה של המדינה ולא של התובעת. בקבעי זאת, אין אני מתעלמת מן המאמצים שנעשו על ידי המדינה להביא לשיבוץ התובעת בתפקיד מתאים אולם הדבר היה בגדר "איים בודדים של סדר" בתוך הליך שהתאפיין בעיקרו באי סדר והתנכרות להוראות התקשי"ר והמתווה. בהקשר זה הבאתי בחשבון את היקף הרשלנות התורמת היחסית של כל אחד מן הצדדים כמו גם את היקף הנזקים שעלולים להיגרם לכל אחד מהם במידה ותתקבלנה טענותיו. בהקשר זה אף נתתי דעתי לנסיבות האישיות של התובעת ובכלל כך לעובדה שמדובר באישה שחלתה בסרטן והסובלת מבעיות בריאות שונות כמו גם לתקופת עבודתה הממושכת והמסורה במדינה עד לפיטוריה.

     

    טענות התובעת בדבר התנכלות על רקע השתתפות בהתארגנות עובדים

    התובעת טענה כאמור כי המדינה התנכלה לה על רקע חלקה בהתארגנות עובדי תנופה וכי הדבר בא לידי ביטוי בהתנהלות כלפיה בכל הנוגע לתהליך הניוד. טענה זו איננה מקובלת עלי. כפי שצוין לעיל, הרושם העולה מן המכלול הוא כי המדינה התנהלה באופן לקוי כלפי כלל עובדי תנופה והתובעת לא הייתה בהקשר זה בבחינת חריג. זאת כפי העולה מעדויות העדים מטעם התובעת ואף מעדויות עדי המדינה, כמפורט לעיל. הטעם לכך שהתובעת לא נוידה בסופו של יום היה כאמור נעוץ בעיקרו בהתנהלות של המדינה שלא עלתה בקנה אחד עם הוראות התקשי"ר וכן בנסיבות ובמגבלות הרפואיות של התובעת. אי לכך אני דוחה את הטענה שלפיה המדינה התנכלה לתובעת בשל חלקה בהתארגנות העובדים.

    סוף דבר

  25. לאור כל האמור לעיל הריני מורה אפוא על ביטול פיטוריה של התובעת וזאת על מנת שהמדינה תחזור ותקיים מחדש, החל ממועד קבלת פסק דין זה אצלה, את הליך הניוד ביחס לתובעת על פי המתווה ועל פי הוראות התקשי"ר.

  26. בנוסף, תישא המדינה בהוצאות התובעת בהליך בסך של 15,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה אצל הנתבעת.

     

    ניתן היום, כ"ג כסלו תשע"ח, (11 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ