בפנינו תביעה להכרה בקיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.
טענות התובעת
1.התובעת, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל (ר' סעיף 1 לכתב התביעה) החלה נותנת שרותים למרכז הפיתוח של הנתבעת בשנת 2008.
2.לטענת התובעת הציגה מועמדות למשרה אצל הנתבעת תוך שהיא מקווה להקלט אצלה כשכירה אלא "שהנתבעת הודיעה לתובעת כי אין היא מוכנה לקלוט אותה כשכירה" (ר' סעיף 6 לכתב התביעה). התובעת הסכימה להצעת הנתבעת להתקשר עימה במתכונת של יועצת חיצונית, לצורך פרויקט נקודתי, תוך ש"קיוותה, כי התקשרות זו הקצרה תהא "דלת כניסה" למשרה מסודרת במיקרוסופט" (ר' סעיף 7 לכתב התביעה).
3.התובעת חתמה על הסכם שנוסח כהסכם קבלן (ר' סעיף 11 לכתב התביעה), קיבלה תמורה ששולמה לה כנגד חשבונית מס שהפיקה כעוסק מורשה "מעמד אותו הסדירה לצורך התקשרות זו עם הנתבעת" (ר' סעיף 12 לכתב התביעה).
4.בפברואר 2013 יצאה התובעת לחופשת לידה ושבה ליתן שרותים לנתבעת ביום 1.9.2013 או אז נאמר לה, לגרסתה, כי בשל "קשיי תקציב" חזרתה תהא לתקופה קצרה בת ארבעה חודשים. ביום 31.12.2013 הסתיימה ההתקשרות בין התובעת לנתבעת.
5.התובעת טוענת כי בינה לבין הנתבעת שררו יחסי עובד ומעביד:
5.1התובעת השתלבה במרכז הפיתוח אותו מפעילה הנתבעת בהרצליה. "תפקידה, הכשרתה, ידיעותיה ונסיונה כמעצבת ממשקי משתמש הינם חלק שגרתי, שכיח ובלתי נפרד ממרקם כח האדם של הנתבעת" (ר' סעיף 25 לכתב התביעה)
5.2במשך כל שנות עבודתה, טוענת התובעת, היתה עבודתה זו עיסוקה העיקרי. "מעבר לעבודתה אצל הנתבעת היתה לתובעת במהלך השנים פעילות נוספת מצומצמת יותר" (ר' סעיף 26 לכתב התביעה).
5.3התובעת תוגמלה בהתאם להקף שעות העבודה שביצעה מבלי שהיו לה, כך לטענתה, סיכוני רווח והפסד (שם).
5.4לטענת התובעת עבדה חלק מן הזמן בביתה וחלק גדול יותר ממשרדי הנתבעת, באמצעות מחשב, טלפון וציוד משרדי נוסף השייך לנתבעת.
5.5"למתבונן מן הצד ואף לכל מי שבא עימו התובעת במגע לצרכי עבודה, לאורך השנים, לא הייתה כל אפשרות לחשוב אחרת מאשר שמדובר בעובדת של הנתבעת. כלפי כל צד שלישי היתה התובעת "ע. ממיקרוסופט" (ר' סעיף 29 לכתב התביעה).
5.6לטענת התובעת התקיים בה מבחן הקשר האישי, משביצעה עבודתה באופן אישי ולא העסיקה עובדים אחרים (ר' סעיף 30 לכתב התביעה)
5.7מבחינת מבחן השליטה והפיקוח טוענת התובעת, כי היתה כפופה למנהל מעבדת החדשנות וביצעה משימות ומטלות שניתנו לה ככל עובד אחר (ר' סעיף 31 לכתב התביעה).
5.8התובעת חתמה על ארבעה פטנטים (ר' סעיף 32 לכתב התביעה), השתתפה בארועים חברתיים, טיולים, גיבושים וכדו' (שם).
6.לתובעת שולמה תמורה שעתית בגובה 215 ש"ח לשעה (ר' סעיף 33 לכתב התביעה).
טענות הנתבעת
7.הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי התובעת התקשרה עימה בהסכם לאספקת שרותים כ"ספק חיצוני ועצמאי VENDOR" (ר' סעיף 7 לכתב ההגנה). לעמדתה של הנתבעת, ברור היה לאור ההסכמים עליהם חתמה התובעת, כי "ההתקשרות אינה מיועדת ליצור או לקיים יחסי עבודה בין הצדדים...לאורך תקופת ההתקשרות התובעת שבה וחתמה על הזמנות למתן שרותים כספק עצמאי מבלי להעלות כל טענה לאופן ההתקשרות עימה" (ר' סעיף 8 לכתב ההגנה).
8.הקף השרותים שסיפקה התובעת, כך טענה הנתבעת, לא היה קבוע והשתנה באופן מהותי מדי חודש ולא הגיע כדי משרה מלאה. עוד ציינה הנתבעת, כי "אין זה מקובל בנתבעת להעסיק עובד מקצועי במשרה חלקית" (ר' סעיף 10 לכתב ההגנה).
9.השרותים סופקו על ידי התובעת בחלקם ממשרד בביתה ובחלקם ממשרדי הנתבעת.
10.התמורה החוזית ששולמה לתובעת בסך 215 ש"ח בתוספת מע"מ לשעה "ניתנה בהסתמך על הסכמת שני הצדדים, כי זוהי העלות הסופית והכוללת של ההתקשרות עימה. התמורה המוסכמת הביאה בחשבון כי התובעת כבעלת עסק עצמאי נושאת על חשבונה בעלויות ביטוח לאומי, ביטוח פנסיוני, רכב וכיוצ'"ב" (ר' סעיף 12 לכתב ההגנה).
11.עוד טענה הנתבעת, כי התובעת הפיקה תועלת כלכלית מן ההתקשרות היות וניכתה הוצאות מוכרות למס, שילמה תשלומים מופחתים לביטוח לאומי ומס הכנסה ועוד (ר' סעיף 14 לכתב ההגנה).
12.הנתבעת אף טענה, כי הוצע לתובעת מספר פעמים להגיש מועמדותה למשרות שהתפנו, המשיקות לתחום מומחיותה, כעובדת מן המנין במשרה מלאה, אולם "התובעת סרבה מאחר ולא רצתה לעבוד במשרה מלאה ולהיות מחויבת לנתבעת בלבד" (ר' סעיף 16 לכתב ההגנה).
13.לדידה של הנתבעת, השרות שניתן על ידי התובעת היה "שולי ונלווה ולא נדרש ומובנה בתוך ליבת הפעילות של הנתבעת" (ר' סעיף 22.1 לכתב ההגנה). מדובר בשרות שהוא נלווה לפיתוח מוצר, כהגדרת הנתבעת (ר' סעיף 25.4 לכתב ההגנה), לתובעת לא נערך הליך הערכת עובדים כנהוג בנתבעת, היא לא השתתפה בארועים חברתיים שנועדו לעובדי הנתבעת ו/או ימי עיון וכנסים מקצועיים שהיו מיועדים לעובדי הנתבעת, היא לא היתה כפופה למחלקת משאבי אנוש אלא למחלקת הרכש של הנתבעת כפי שנעשה ביחס לספקי השרות של הנתבעת (ר' סעיף 25.5 לכתב ההגנה).
14.עוד ציינה הנתבעת, כי התובעת לא הוצגה על ידי הנתבעת לצד שלישי כלשהו כעובדת הנתבעת וכי ככל שהתובעת בחרה להציג עצמה בפני צדדים שלישיים כעובדת הנתבעת אין בכך כדי להעלות או להוריד בעניננו (ר' סעיף 25.7 לכתב ההגנה).
15.בתקופת חופשת הלידה של התובעת נעזרה הנתבעת, כך לגרסתה, בחברת עיצוב גרפי חיצונית (ר' סעיף 23.1 לכתב ההגנה)
המסגרת הנורמטיבית
16."מושכלות ראשונים הם כי "היות אדם "עובד" הוא דבר קרוב לסטטוס, ומעמד זה אינו נקבע על ידי אחד הצדדים או מי מהם, אלא על פי נסיבות העניין כהוויתן. הקובע הוא אפוא מהות היחסים שנוצרו למעשה ולאו דווקא רצונם של הצדדים"
(ר' ע"ע (ארצי) 110/10 רפי רופא – מרקם סוכנות לביטוח בע"מ (2011))
17.ובפסק דין טריינין כתב כב' הנשיא (בדימוס) השופט אדלר:
"המבחן הרווח לקביעת מעמדו של מבצע/ת עבודה, כלומר האם פלוני/ת נופלים בגדר "עובד" או "עצמאי", הוא המבחן המעורב. מבחן זה מחיל בקרבו את מבחן ההשתלבות ומבחני משנה נוספים כגון:ב כפיפות או אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף; ביצוע העבודה באופן אישי ועוד. עם זאת נפסק, כי מבחן ההשתלבות הוא המבחן המרכזי בתוך מכלול מבחני המשנה שמכיל המבחן המעורב וכי יש ליתן לו משקל נכבד במסגרת המבחן המעורב.
מבחן ההשתלבות מצדו מורכב משני פנים, האחד חיובי והשני שלילי. במסגרת הפן החיובי, נבדקת השאלה האם מבצע העבודה משתלב בעסקו של נותן העבודה? ככל שהתשובה לשאלה ראשונה זו הינה חיובית, נבחן הפן השלילי של המבחן. במסגרת שלב זה של בחינת יחסי העבודה, נבחנת השאלה האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו? לאמור, במקרה דנן, האם המערער השתלב במפעלה של מפלגת העבודה (הפן החיובי); האם המערער סיפק את שירותיו המשפטים למפלגת העבודה באמצעות משרד עורכי דין פרטי שבבעלותו (הפן השלילי)".
(ע"ע (ארצי) 300021/98 זאב טריינין – מיכה חריש (2002))
מן הכלל אל הפרט
18.בחלקו הראשון של פסק הדין נבחן האם עונה התובעת על המבחנים שהתוותה לנו הפסיקה להכרה בקיומם של יחסי עובד ומעביד בינה לבין הנתבעת. ככל שהתשובה לכך תהא חיובית, נדון בפרק השני בתמורה ששולמה לתובעת והאם לאור הלכת ענת עמיר – חברת החדשות הישראלית בע"מ (ע"ע (ארצי) 3575-10-11 (2015)) היתה התמורה ששולמה לתובעת גבוהה מעלות שכרו/ה של עובד/ת חלופי/ת וככל שהתשובה לכל תהא שלילית, נדרש לדון בפרק השלישי בזכויותיה הסוציאליות של התובעת.
יישום המבחן המעורב
19.בפתח הדברים נזכיר, כי כאשר אדם תובע להכיר בסיווג השונה מן הסיווג עליו הוסכם בין הצדדים עובר אליו נטל ההוכחה והשכנוע (ר' דב"ע (ארצי) נב/3-254 פריץ מפעל הפיס, פד"ע כו' 372, 391).
20.נשיא בית דין האזורי לעבודה בירושלים, כב' השופט איל אברהמי, כתב בפסק דינו בענין ביורק - ג'רוזלם פוסט (ס"ע (י-ם) 2056-06-10)):
"לצד מבחן ההשתלבות, יש מקום לבחון היבטים נוספים, כגון: הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, אופן הפיקוח על ביצוע העבודה, הכפיפות, ביצוע העבודה באופן אישי, בלעדיות העבודה, התלות הכלכלית והסתמכות המעסיק על המועסק, המבנה הארגוני של העסק, היכן מתבצעת העבודה ומי מספק את כלי העבודה, ההקשר התעשייתי, סוג התפקיד, התמשכות וסדירות הקשר בין הצדדים, צורת התשלום והרשום ברשויות המס ובמוסד לביטוח לאומי וכן הלאה".
הפן החיובי של מבחן ההשתלבות
האם התובעת השתלבה ב"מפעלה" של הנתבעת?
21.התובעת טענה בתצהירה, כי במעבדת החדשנות לה נתנה שרותים הושם דגש רב על חווית המשתמש (UX = user experience), אשר העיצוב הגרפי הינו חלק בלתי נפרד הימנה (ר' סעיף 45 לתצהירה).
22.הצדדים הקדישו זמן רב במסגרת שתי ישיבות ההוכחות לשאלה האם התובעת עסקה בUX או ב UI UI = user interface)). אלא, שבין אם מדובר בעצוב חווית משתמש (UX) ובין אם ממשק המשתמש (UI), אנו סבורים שמעבדת החדשנות היא ידה הארוכה של הנתבעת. בין אם התובעת הציגה באופן גרפי, רעיונות, קונספטים ואבות טיפוס, שֶנֶהֱגוּ במעבדת החדשנות ובין אם הגתה או יצרה אינטראקציות למשתמש עם הממשק הגרפי באמצעות אמצעים או אלמנטים שאינם גרפים במקורם כי אם אינטראקטיביים (תנועה על המסך, תנועת אלמנטים על מנת להסביר למשתמש את בחירתו) וכדו' השרותים שניתנו על ידה היוו חלק מפועלה של מעבדת החדשנות.
23.גב' מאסטר, עדת הנתבעת, העידה בענין זה:
"מתחם השירותים שע' נתנה היו בעיצוב גרפי של רעיונות וקונספטים ואבות טיפוס שמטרתם היא להראות יכולות להציג, לעשות מצגת של היכולות הטכניות שמפותחות במעבדה. מהות המושג יוזר אקפיריאנס שזו חווית משתמש זה כשיש משתמשים ובפועל למוצרים שלנו אין משתמשים, למצגות שע' עיצבה אין משתמשים ולכן מהות העבודה אינה יכולה להיות UX כמו שמוגדרת בקבוצת מוצר שמוציאה מוצרים.
. . .
אני מנסה למצוא את קו התפר בהגדרות כי מהות השירות היא עיצוב לקווי מתאר או הנראות של אבות הטיפוס...אם נעשה דיון טכנולוגי אפילו התעשייה יכולים להיות משפטים או סוגים מסוימים של משוב שאולי אפשר לקרוא להם UX. זה לא מהות השרות וזה לא הצורה שבה נגזרת עבודת היו איקס בקבוצות מוצר וכל זה נובע מכך שדובר בפרזנטציות של אבות טיפוס ולא במוצרים".
(ר' פרוטוקול עמ' 23 שורות 27-12).
24.התובעת אשר נשאלה בענין זה העידה:
"ש. עיצוב של באנרים, למשל, האתר הפנימי וכל השרותים שהצגתי הם כולם בתחום העיצוב הגרפי?
ת. נכון כמו גם הבניית רעיונות למוצרי אב טיפוס, ממשקי משתמש בתחומים שונים, כמו מודעות פרסום, טכנולוגיות חדשניות וזיהוי פנים.
ש. בואי נדבר על מודעות פרסומת. את עיצבת כאלה?
ת. נכון
ש ואני רוצה להציע לך שמדובר בפיתוח של יכולת של פרסומת שזזה בטלפון הנייד?
ת. נכון
ש. וחלקך בענין היה לעצב פרסומות דמי כדי שהחוקרים והמפתחים יוכלו להשתמש בפרסומות כדי לפתח את האלגוריתם?
ת. זה נכון על ידי שנוצרה הויזואליזציה על ידי אפשר היה א. לשכלל את הטכנולוגיה וב. להציג את זה החוצה לקבוצות נוספות בחברה"
(ר' פרוטוקול עמ' 10 שורות 13-2).
25.זאת ועוד. באתר ה"דרושים" של מיקרוסופט העולמית מצאנו קיומן של מודעות מסוג זה:
"Bing UX is reimagining search. Our mission: redefine expectations about how search looks, acts, and sounds. To make it visually distinct. To deliver it wherever people need it. And to encourage and delight them as they strive to know more, do more, and be more. Bing UX Designers are creative and versatile. They bring both passion and precision to their designs. Our designers collaborate with PM, engineering, and research to build experiences that push the expectations and limitations of search. Their work ranges across platforms and technologies to foster creativity and growth throughout the team and business. Sound familiar? You may be the person we’re looking for
Requirements: -Bachelor’s degree or higher in Interaction Design, Graphic Design, Communication Arts
-3+ years related UX design experience in product, company or agency -Deep knowledge and application of user-centered philosophies and interaction design best practices
-Proven experience and working knowledge of information architecture, task-flow models, state-transition diagrams, storyboarding, wire framing, creating design specifications and guidelines
-Solid visual design capabilities, including composition, layout and information hierarchy, typography and color
-An ability to work through ambiguity and multiple priorities -Proficient using Adobe Creative Suite: Photoshop, Illustrator, Firework, and/or Sketch Desired Skills
-Experience working across platforms - desktop, mobile and table -Ability to create and assess design solutions based on user research data, analytics, and user goals
-An in-depth understanding of HTML, and the capabilities of web browsers
-Problem solving, creative, and communication skills
-Demonstrated ability and flexibility working cross functionally with other teams (Engineering, Research, Program Management & Marketing)
-An ability to tell compelling stories that articulate the desired user experience to the project team and stakeholders
-Self-motivated, directed, and independent
-Have a passion for quality, innovation, and world-class design
-Offer active thought leadership in User Experience issues and trends A portfolio demonstrating breadth, creativity and proven experience in visual creativity, telling stories, building UI models, generating detailed wire frames, developing prototypes and delivering comprehensive specifications is required. Please indicate your specific roles and contributions for each project submitted as part of the portfolio".
צא ולמד, כי גם במיקרוסופט העולמית, UX ו- UI הם מקצועות משלימים ומשולבים ביחד בדרישות המוצגות למשרות כגון זו שפרטיה הובאו לעיל.
26.מילה אחרונה בנושא מעבדת החדשנות. אף שהתובעת עצמה אינה כותבת אלגוריתמים או מפתחת טכנולוגיות, נדמה כי לא יכול להיות ספק שתפקידה הוא ליצור "מעטפה" לטכנולוגיות שנוצרו במעבדת החדשנות, להדגים אלגוריתמים או טכנולוגיות שפותחו במעבדה. ייצורו והצגתו של אב טיפוס (פרוטוטייפ) נחוצה על מנת שניתן יהיה לראות, ויזואלית, כיצד יכול רעיון /יכולת טכנולוגית להֵראות באמצעים פשטניים ולהפוך ממוצר "מדף במעבדת החדשנות לחלק בלתי נפרד ממוצריה של הנתבעת.
27.עירוב התחומים בין UI ל UX, שבא לידי ביטוי, בין היתר, בעובדה שהתובעת נשכרה ליתן שרותים גם בתחום ה UX (ר' פרוטוקול עמ' 24 שורות 33-32, עמ' 25 שורות 4-1), שלא נעשתה האבחנה על ידי מי שערך את ה SOW בין שני התחומים (ר' פרוטוקול עמ' 25 שורות 12-9), הצהרת גב' מסטר כי "יש קו תפר עדין בז'רגון המקצועי באיזה חלקים של עבודת הגדרת ממשק המשתמש נופלים תחת יו איי וכשיש לקוחות מה המשמעות של יו איקס" (ר' פרוטוקול עמ' 24 שורות 3-2), ומשהתברר כי הגרפיקה שמשרתת את מעבדת החדשנות היא בעיקר בתחום ה UI (ר' פרוטוקול עמ' 23 שורות 21-12), אזי ברי, כי השרותים אותם נשכרה התובעת לבצע היוו חלק בלתי נפרד ממהותה של מעבדת החדשנות.
28.נאמר בתמצית, כי משאין חולק שמעבדת החדשנות היא זרוע ביצועית של הנתבעת מקבלים אנו את טענתה של התובעת בענין זה, כי אף שלא פיתחה מוצרים, היתה עבודתה חלק אינטגרלי ממה שהתרחש במעבדה (ר' פרוטוקול עמ' 8 שורות 32-30). אף שהתובעת אישרה, כי חלק מהפרוייקטים עליהם עבדה נגנזו, אין בכך כדי לקעקע את הטענה כי השרותים שניתנו על ידה היוו חלק בלתי נפרד מתפקידה של מעבדת החדשנות.
29.טענה הנתבעת בסיכומיה, כי "לב ליבה של מעבדת החדשנות הוא הגיית הרעיון, יכולת טכנולוגית, אלגוריתם, אשר יוכל בהמשך ללבוש פנים וצורות של מוצרים ושימושים שונים" ועל כן סבורה היא, כי מאחר והתובעת חסרה כל ידע בתחום מדעי המחשב, ניתוח אלגוריתמים או תוכנה לא התקיים בה הפן החיובי של מבחן ההשתלבות (ר' סעיפים 4-3 לסיכומיה). אלא, שאיננו מקבלים את טענתה זו של הנתבעת שנסתרה בראיות ובעדויות שנשמעו בפנינו.
30.יתרה מכך. דווקא הטענה, כי "חלקה של התובעת היה לעצב פרסומות דמה להדגמה" של שימוש בטכנולוגיה חדשה שנהגתה, בטלפון נייד בו הפרסומות "נעות" על המסך (ר' סעיף 5 לסיכומיה) מעידה כמאה עדים על כך, שלתובעת חלק – אף אם אין הוא טכנולוגי אלא יצירתי – במחשבה זו שנהגתה במעבדה, בדרך לייצור אפליקציה, מוצר או טכנולוגיה חדשה. אלא, שאין בקביעתנו זו כדי לסתום את הגולל על פרק זה, שכן למבחן ההשתלבות פנים נוספות אותן נבחן להלן.
הבטים נוספים של מבחן ההשתלבות
31.התובעת לא הוכיחה כי קיים היה סידור עבודה קפדני בהתאם לו נדרשה להתייצב במשרדי הנתבעת בימים מסוימים. נהפוך הוא. המגבלה היחידה שהוטלה עליה, לגרסתה, היא, שיום העבודה מן הבית לא יהיה יום שלישי בשבוע "כיוון שבו נעדרים עובדים רבים" (ר' סעיף 60 לתצהירה).
32.התובעת טענה, כי עובדים שכירים רבים עבדו לפחות יום אחד מביתם, אך טענתה זו לא הוכחה (ר' סעיף 60 לתצהירה).
33.התובעת אישרה שיש לה משרד בביתה וכי כשליש עד מחצית משעות העבודה ביצעה מביתה (ר' פרוטוקול עמ' 11 שורות 20-14). מכאן, כי אף אם עבדה מן הבית יומיים בשבוע, ניתן לומר כי מספר ימי העבודה בהם ביצעה עבודתה מביתה היה גדול פי שניים ממספר ימי העבודה אותם יכול היה עובד שכיר לבצע מביתו, אף אם נקבל טענתה של התובעת, שלא הוכחה, כי מרבית העובדים השכירים עבדו לפחות יום אחד מביתם.
34.התובעת טענה, כי עשתה שימוש בדוא"ל של הנתבעת, אלא שמהראיות שהוצגו בפנינו עלה, כי התובעת עשתה שימוש בכתובת מגוריה ככתובת המשרד בכל הסכמי ההתקשרות שנחתמו עימה ואף בכתובת ג'ימייל, דהיינו: כתובת דואר אלקטרוני שאינה כתובתה המייל של הנתבעת.
35.עוד ציינה התובעת כי במעבדת החדשנות הועסקו עובדים נוספים בתחום העיצוב הגרפי, ביניהם תאיר ברקאי, דליה קורן, עודד קלימר ולינדה ליאור (ר' סעיף 46 לתצהירה). אולם בחקירתה אישרה התובעת כי ארבעת העובדים הנזכרים לא הועסקו במעבדת החדשנות אלא במיקרוסופט מחקר ופיתוח בהרצליה וכי תיאור התפקיד כפי שיוחס להם בתצהירה נלקח מאתר לינקדין והידע שלה אודות תפקידם אצל הנתבעת נשאב מאתר האינטנרט לינקדין ומהכרות עם חלקם (ר' פרוטוקול עמ' 14 שורות 9-2).
36.התובעת טענה, שהשתתפה בכנס "Thinknext" שערכה הנתבעת ועמדה בדוכן המעבדה לחדשנות יחד עם יתר העובדים, עשתה שימוש במנוי לחניון שרכשה עבור הנתבעת, הונפק לה כרטיס מגנטי וכרטיס חניה, השתתפה בארועים חברתיים של מעבדת החדשנות, ארוחות משותפות, הרמות כוסית ועוד (ר' סעיפים 66-58 לתצהירה).
37.אולם התובעת לא הציגה כל ראיה לכך שהשתתפה בארועים, הרמות כוסית לחג, ימי עיון וכנסים כפי שטענה. לא הוצג על ידה כל ברושור/הזמנה לארוע שיש בהם כדי לתמוך בטענתה. אף אם היתה התובעת ממציאה הזמנה להרמת כוסית לחג, למשל, היה עלינו לבחון האם הוזמנה באופן חד פעמי לארוע המתקיים לכלל העובדים או כענין שבשגרה? האם צוין על גבי ההזמנה כי זהו ארוע הרמת הכוסית השנתי לספקים וקבלנים עצמאיים או לעובדי הנתבעת?
.38התובעת טענה, אמנם, כי היה לה כרטיס חניה וכרטיס עובד מגנטי, אך לא הציגה כל ראיה לכך.
39.כאשר נשאלה התובעת ביחס להסכמי ההתקשרות עליהם חתמה עם הנתבעת השיבה:
"ש. זה הסכם המאסטר שנחתם באוקטובר 2008, נכון?
ת. נכון
ש. המונח "וונדור" מוכר לך?
ת. כן
ש. מה הוא אומר?
ת. קבלן עצמאי
ש. אני מפנה אותך לנ/2 ואני מציעה לך שמעבר להסכם המסטר וונדור נחתם איתך בכל פעם הזמנת עבודה ספציפית לתקופה מסוימת עם הקף שעות מסוים ותעריף, זה נכון מה שאני אומרת?
ת. אני חושבת שכן. אני לא זוכרת אני צריכה לעיין בזה. לאחר שאני מעיינת התשובה היא כן.
...
ש. כשאת מתחילה את ההתקשרות עם מיקרוסופט את מבינה שאת במעמד של קבלן עצמאי?
ת. נכון
ש. ובכל פעם שאת חותמת על הסכם כזה על אחד מה 7/8 הזמנות לאורך התקופה שההתקשרות הוא כקבלן עצמאי נכון?
ת. זה נכון. ותוך כדי התקופה אני גם פונה ומבקשת להעביר את הסטטוס שלי לסטטוס של עובד מן המנין.
ש. והתשובה שאת מקבלת כאשר את פונה היא שהשרותים שאת נותנת לנתבעת הם לא שירותים שמצדיקים קן של עובד שכיר בחברה?
ת. התשובה שאני מקבלת היא שאין תקנים.
ש. ואת בוחרת להמשיך בהתקשרות בכל פעם?
ת. נכון"
(ר' פרוטוקול עמ' 7 שורות 28-2).
40.התובעת אישרה בחקירתה, כי מעיון בחשבוניות שהנפיקה לנתבעת עולה, כי היו שינויים משמעותיים בהקף השרותים שניתן על ידה לנתבעת מדי חודש (ר' פרוטוקול עמ' 10 שורות 31-20).
41.התובעת חזרה וטענה בכתב התביעה ובתצהירה, כי "למתבונן מהצד ואף לכל מי שבאתי עימו במגע לצרכי עבודה, לאורך השנים, לא היתה כל אפשרות לחשוב אחרת מאשר שאני עובדת מייקרוסופט" (ר' סעיף 62 לתצהירה) אך טענה זו לא נתמכה בכל ראיה חיצונית – כגון: כרטיסי ביקור של הנתבעת שניתנו לה ועל גבם מתנוסס שמה ותפקידה – או עדות של גורם חיצוני עימו עמדה בקשר בתקופת ההתקשרות ויכול היה להעיד כי ראה בה עובדת מיקרוסופט.
42.בתצהירה טענה התובעת, כי "העובדה שהיו לי מעט עבודות נוספות אינה מעלה ואינה מורידה. גם לעובדים שכירים יש לעיתים פעילות נוספת" (ר' סעיף 5 לתצהירה) וכי מדובר היה בעבודות בהקף קטן (ר' סעיף 8 לתצהירה).
43.איננו מקבלים את טענת התובעת, כי עובדים "מן השורה" יכולים, אם נותר זמן פנוי בידם, ליתן שרותים לגופים אחרים ואולי אף מתחרים ביתרת הזמן שנותר להם. לא זו בלבד שטענה זו לא הוכחה משעדות התובעת היתה עדות יחידה, ממושכלות ראשונים כי אחד ההבדלים בין עובד לבין קבלן עצמאי הוא, שהעובד מחויב למעסיקו, ורק לו, וללא אישורו אינו יכול ליתן שרותים לאחרים, לעיתים אף שרותים הניתנים ללא תמורה.
44.לעומת זאת, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות לדידם של קבלנים עצמאיים מאפשרת להם ליתן שרותים, בדרך כלל, גם לגופים מתחרים אך לא רק, בהקף במקום ובזמן שיחפצו תוך שאין איש יכול לומר להם להמנע מעשות כן.
45.התובעת אף הודתה, כי בעבודתה הנוכחית בה היא מועסקת כשכירה, נדרשה לחתום על התחייבות לאי תחרות בתקופת עבודתה בחברה ולמשך 12 חודשים לאחריה, היא אינה נותנת שירותים לגורמים אחרים ונוספים לבד מעבודתה אצל מעסיקתה הנוכחית.
בחקירתה נשאלה בענין זה וכך ענתה:
"ש. השאלה היתה האם היתה לך אפשרות בתקופת מיקרוסופט לתת שרותים לכל גורם אחר.
ת. כן ובכל זאת כל כולי הייתי נתונה לשרותים שנתתי למיקרוסופט לכל התקופה.
ש. בהקף של 40 שעות בחודש?
ת. כן. גם עובדים מן המנין לוקחים לפעמים חופש ועובדים לפעמים 40 שעות. גם בחודש אוקטובר הקרוב עם החגים שבאים עלינו לטובה ובהיותי שכירה אצטרך לקחת חופשה מן העבודה כדי להיות עם ילדיי כשהם בחופשה ממסגרות החינוך שלהם"
(ר' פרוטוקול עמ' 17 שורות 15-10)
46.אכן, גם כשכירה עומדת לתובעת האפשרות התאורטית לעבוד בהקף של 40 שעות בחודש, אלא שבעשותה כן היא תדרש לאחד מאלה: ניצול ימי חופשה העומדים לרשותה או יציאה לחל"ת אם לא עומדים לרשותה ימי חופשה הניתנים לניצול. זאת ועוד. ככל שהתובעת תנצל את ימי החופשה העומדים לרשותה באופן שיקטין, תאורטית, את הקף שעות עבודתה, היא תהיה זכאית לתמורה בגינן של שעות ההעדרות בהיותן שעות חופשה בתשלום. לחילופין, לו חפצה לעבוד בהקף של 40 שעות חודשיות היתה נחשבת כעובדת במשרה חלקית על כל המשתמע מכך.
47.משכך, האפשרות התאורטית אודותיה העידה התובעת, לפיה גם כשכירה יכולה היתה לעבוד 40 שעות בחודש, אינה סבירה. יתרה מזאת. הגמישות בהקף מתן השרותים במתכונת ההתקשרות כפי שהוצגה בפנינו עלתה בקנה אחד עם רצונה של התובעת להקדיש זמן לגידול ילדיה הרכים.
48.נקדים את המאוחר ונציין, כי ספק אם עלה בידי התובעת להוכיח כי עמדה בפן החיובי של מבחן ההשתלבות לאור מיעוטם של הסממנים המצביעים על כך שהתובעת השתלבה בפעילות מעבדת החדשנות והעובדה כי התובעת לא הוכיחה מרכיבים רבים במבחן ההשתלבות ואין לנו אלא להניח, כי לא הוכח מה שלא היה בידה להוכיח ועל כן אתם מרכיבים חסרים מצביעים על היותה עצמאית.
הפן השלילי של מבחן ההשתלבות
49.מעיון בדו"חות רווח והפסד שהוגשו לנו עולה, כי הכנסות התובעת בשנת 2012 עמדו על 268,643 ש"ח. סכימת כל החשבוניות שהנפיקה התובעת לנתבעת בשנת 2012 מעלה, כי הכנסות התובעת מן הנתבעת היו בשיעור זהה, משמע: כל הכנסותיה של התובעת בשנה זו מקורן במתן השרותים לנתבעת.
50.הכנסות התובעת בשנת 2011 עמדו על 265,446 ש"ח כאשר מלוא הכנסותיה ממתן השרותים לנתבעת בהתאם לחשבוניות שהונפקו על ידה לנתבעת עמד על 225,990.5 ש"ח. כלומר כ- 40,000 ש"ח היוו מקורות הכנסה שאין בינם לבין הנתבעת כל קשר.
51.עוד עלה מדו"חות הרווח והפסד, שהתובעת ניכתה הוצאות בשיעור של כ 34% מהכנסתה, בגין הוצאות אחזקה ותיקונים, אחזקת רכב, בגדי עבודה, הוצאות דואר ותקשורת, השתלמות וספרות מקצועית ועוד (ר' בהקשר זה סעיפים 11 ו – 19 לסיכומי הנתבעת וההפניות שם).
52.החלק הארי של ההוצאות שנוכו על ידי התובעת מן ההכנסות, אחזקת רכב והובלות, היווה 20% מסך הניכויים. ברור לכל בר בי רב, כי לו היתה התובעת עובדת שכירה אצל הנתבעת, היה סכום זה משולם לה כתוספת לשכר (אחזקת רכב) וזו לא היתה מובאת בחישוב השכר הקובע.
53.בשנת 2011 עמדה הכנסתה החודשית הממוצעת של התובעת על 18,832 ש"ח, עבור כ 1,051 שעות בממוצע בשנה (225,990.5 ש"ח הכנסה שנתית = 1,051 שעות)
215 ש"ח לשעה
כלומר: ממוצע של 87 שעות בחודש. אף אם נאמר כי משרה מלאה היא 186 שעות בחודש (טענה שאינה מדויקת מאחר והקף המשרה המלאה נקבע על פי מכפלת 9 שעות ביום במספר ימי העבודה בחודש קלנדרי נתון ומשכך, בחודשים מסוימים הקף המשרה המלאה יכול ויעמוד על 198 שעות לחודש), הקף מתן השרותים שניתן על ידי התובעת עמד על פחות מ 50% משרה.
54.אין חולק, כי עיקר הכנסותיה של התובעת נבעו ממתן השרותים לנתבעת, אף שהקף מתן השרותים היה נמוך מ 50% מהגדרתה של משרה מלאה.
55.העובדה שמתן השרותים לנתבעת היווה את מקור ההכנסה העיקרי של התובעת קשור בצרכי התובעת אך אין בה, בעובדה זו, כדי להעיד כי נקשרו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. נסביר. השרותים שניתנו על ידי התובעת לנתבעת עמדו על כ 50% משרה. משכך, התובעת רשאית היתה – כפי שעשתה בשנת 2011 - ליתן שרותים לגורמים נוספים/אחרים בהקף של 50% משרה, 93 שעות בחודש, אך בחרה שלא לעשות כן. משמע, התובעת יכולה היתה, אילו אף חפצה בכך, להגדיל את הכנסותיה. אם נשאל את עצמנו האם לתובעת היו סיכויי רווח וסיכוני הפסד, ברי, כי ביחס לחלקו הראשון של הביטוי התשובה בוודאי חיובית.
56.התובעת לא היתה מנועה מליתן שרותים לאחרים, לא חתמה על התחייבות שלא להתחרות בנתבעת, ואף מעיון בשלושת החשבוניות שהונפקו על ידה לגורמים מחוץ לנתבעת מעלה כי מדובר בחברות בתחום התוכנה/ההי-טק: אמן מחשבים ואינגו פתרונות.
57.בניגוד לעמדת התובעת, אשר סברה, כי "גם לעובדים שכירים יש לעיתים פעילות נוספת" (ר' סעיף 7 לתצהירה), בפרקטיקה לא כך הוא, והתובעת, אף שטענה זאת בתצהירה, לא הוכיחה דבר בענין זה. נהפוך הוא. התובעת הודתה כי בעבודתה הנוכחית נדרשה לחתום על התחייבות לאי תחרות והיא אינה יכולה לתת שרותים לאף גורם אחר מלבד מעסיקתה הנוכחית (ר' פרוטוקול עמ' 17 שורות 9-5).
58.הלקוחות להם נתנה התובעת שרותים במקביל למתן השרותים לנתבעת היו לקוחותיה, בין היתר, מאחר ומעבדת החדשנות בכלל והנתבעת בפרט, אינן נותנות שירותים אלא למיקרוסופט העולמית (ר' סעיף 4 לכתב ההגנה).
59.בהבט זה של הפן השלילי של מבחן ההשתלבות נציין, כי התובעת אישרה בחקירתה, כי במהלך השנים בהן נתנה שירותים לנתבעת הפקידה כספים לקרן השתלמות ולקרן פנסיה. כך, בשנת 2011 הופקדו על ידה 17,400 ש"ח לקרן השתלמות ו – 24,360 ש"ח לקרן פנסיה, בשנת 2012 הופקדו על ידה 15,000 ש"ח לקרן השתלמות ו - 30,000 ש"ח לקרן פנסיה ובשנת 2013 הפקידה בקרן ההשתלמות 4,000 ש"ח (ר' מוצגים נ/13-נ/15; פרוטוקול עמ' 17 שורות 33-16 עמ' 18 שורה 1).
60.לא למותר לציין, כי התובעת בסיכומיה, הדגישה וחזרה והדגישה, שפעילותה העצמאית של התובעת, שהיתה מינורית, וודאי מבחינת התמורה, ביחס לשירותים שניתנו על ידה לנתבעת, אינם עולים כדי "סיווג כעסק עצמאי השולל טענה של יחסי עבודה בינה לבין הנתבעת" (ר' סעיפים 24, 27 ו – 29 לסיכומיה).
סיכום קצר
61.מחד, השרותים שניתנו על ידי התובעת לנתבעת היוו חלק מפעילות "המפעל" הקרוי מייקרוסופט, בהיותה של מעבדת החדשנות זרועה הארוכה של מייקרוסופט ועבודתה של התובעת חלק בלתי נפרד מפיתוח חווית המוצר המיוצר על ידי מיקרוסופט ו/או חווית המשתמש במוצריה. מאידך, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי צדדים שלישיים ראו בה כעובדת הנתבעת וכי הנתבעת נהגה בה כעובדת מן המנין, שכן התובעת ביצעה את רב עבודתה מביתה להבדיל מעובדי הנתבעת, לא הוכיחה כי השתתפה בארועים המיועדים לעובדי הנתבעת ו/או בכנסים והשתלמויות שנערכו לעובדי הנתבעת, לא הוכיחה כי קיבלה כרטיס חניה ו/או כרטיס ביקור ועוד.
62.יתרה מזאת. התובעת רשאית היתה ליתן שרותים לגופים אחרים ומתחרים בנתבעת במקביל למתן השרותים לנתבעת. התובעת טענה, אך לא הוכיחה, כי עובדיה השכירים של הנתבעת רשאים אף הם, ככל שיש להם זמן פנוי, ליתן שרותים לאחרים וטענה זו אף עומדת בסתירה להתנהלות התובעת, כיום, בהיותה שכירה, המחויבת לאי תחרות משך כל תקופת עבודתה אצל מעסיקתה ולאחריה.
63.באשר לפן השלילי של מבחן ההשתלבות – מחד, התובעת היתה בעליו של עסק עצמאי, דיווחה לרשויות המס על הכנסותיה כעצמאית וניכתה מן ההכנסות הוצאות מהוצאות שונות, אשר עובד שכיר אינו רשאי לנכות מהכנסתו (כגון: השתלמות וספרות מקצועית, הוצאות דואר ותקשורת, נסיעות ושליחויות, בגדי עבודה, הוצאות משרד ועוד). התובעת אשר נתנה שירותים לנתבעת בהקף של כ – 50% משרה יכולה היתה להגדיל את רווחיה כעצמאית וילתן שירותים בזדמנה הפנוי לכל מי שחפץ ליבה. במובן זה היו לתובעת סיכוי רווח הנובעים ממעמדה כבעלת עסק עצמאי.
64.נשאלת השאלה, האם הקביעה כי לתובעת היתה יכולת להגדיל את רווחיה, בהכרח מחייבת הגעה למסקנה, כי תמונת המראה של מבחן זה, כלומר: סיכוני ההפסד להם חשוף כל עצמאי/עסק עצמאי, רבצו אף הם לפיתחה של התובעת. החלטנו, לאור האמור להלן, להשאיר שאלה זו בצריך עיון (נפנה בהקשר זה לסעיף 21 סיכומי הנתבעת).
מבחן הכפיפות והפיקוח על העבודה
65.התובעת לא הראתה כי הנתבעת פיקחה על עבודתה. התובעת, אשר עשתה שימוש בתיבת הדוא"ל הפרטית שלה יכולה היתה, לו היו בידיה ראיות קונקלוסיביות המצביעות על פיקוח וכפיפות למי מעובדי מעבדת החדשנות ו/או מנהליה, להציג בפנינו ראיות אלה. אלא, שהתובעת לא עשתה כן.
66.נבהיר, כי ברור לנו, שאף בהתקשרות עם עסק עצמאי נוהגים כללים מסוימים לרבות קיומה של חובת דיווח. זכותו של תאגיד המתקשר עם נותן שירותים לוודא כי השירותים הניתנים על ידו הם ברמה נאותה ועונים על הציפיות, בין היתר, לאור חובתו של העסק לשמור על המוניטין שלו כלפי הצרכנים הסופיים, בין אם הם לקוחות ובין אם הם חברת האם, קבוצות פיתוח בתוך הנתבעת ועוד (ר' עדותה של גב' מאסטר).
67.התובעת היתה אדון לזמנה כעולה מהקף השעות המשתנה מדי חודש בחודשו. התובעת לא כיחדה וענתה בכנות, כי מתכונת זו של התקשרות היתה נוחה לה לאותה עת בה ביקשה לגדל את ילדיה שלא בשלט רחוק (ר' פרוטוקול עמ' 10 שורות 33-20, עמ' 12 שורות 30-25).
מקום ביצוע העבודה
68.התובעת טענה בחקירתה, כי היה לה משרד בבית (ר' פרוטוקול עמ' 11 שורות 20-19). כאשר נשאל מר דיאמנט בחקירתו בענין זה השיב:
"ש. אני אומר לך שע' טוענת ששנים היא עבדה עם קרן מסטר בחדר. מה עמדתך?
ת. היא לא עבדה שנים. בפרוייקטים מסוימים שנוהלו ע"י קרן במשרד של קרן היה לה שולחן. קרן מנהלת שזכאית למשרד לה לעצמה ומשיקולי נוחות של קרן שהיא צריכה אינטראקציות יותר צמודות אז היא מרשה לאנשים לשבת בחדר שלה שיהיה לה יותר נוח
. . .
ש. אם אומר לך שבמהלך ה 5 שנים היה לע' שולחן עבודה אצל קרן בחדר שרק היא השתמשה בו ולא מרחב לשימושם של אורחים. האם אתה יודע את זה כמנהל המעבדה?
אני יודע שכמנהל מעבדת החדשנות במדיניות המוצהרת שלנו אורחים יושבים בחלל האורחים. אני לא יודע מה זה אומר שנים. אני לא ראיתי את זה. דווקא בגלל שהיו לנו הרבה קוביות לאורחים מעבר לכמות האורחים שהגיעו אני פחות או יותר את שע' ישבה בקוביות האלה (כך במקור – י.ז.ג), או באזור האורחים או בחדרון ליד שהוא לא חדרון רשמי"
(ר' פרוטוקול עמ' 33 שורה 14-3)
עבודה אישית או באמצעות מחליף
69.עד הנתבעת, מר עדי דיאמנט, נשאל בענין זה והשיב, בתחילה, כי מעולם לא נדרש לסוגיה זו של התקשרות אישית. ואולם, כאשר הופנתה שימת ליבו ל SOW בו נקבע, בסעיף 2.6, כי התובעת נדרשת ליתן את השרותים בעצמה ולא באמצעות אחרים מטעמה, אישר מר דיאמנט כי כך נכתב (ר' פרוטוקול עמ' 30 שורות 26-22, עמ' 31 שורות 13-1; סעיף 34 לסיכומי התובעת).
70.בהסכם ההתקשרות שנחתם בין התובעת לנתבעת בחודש אוקטובר 2008, הסכם התקשרות כקבלן עצמאי, נכללים סעיפים המתייחסים לעובדים שיעסיק הקבלן העצמאי (ר' סעיף 2.4 (c) להסכם), זכותה של הנתבעת להציע לעובד של הקבלן לאחר שנה של מתן שרותים באמצעות נותן השרותים, לעבור לעבוד אצל הנתבעת במישרין (ר' סעיף 2.4(d) להסכם), התחייבות נותן השירותים כי בין הנתבעת לעובדי הקבלן העצמאי לא יתקיימו יחסי עובד ומעביד ועוד (ר' סעיפים 24(e) וסעיפים 2.4(f) עד 2.4 (g)).
71.קיומו של קשר אישי אכן יהווה תנאי לקיומם של יחסי עובד ומעסיק אך אין הוא אינדיקציה לקיומם, כפי שמסביר המלומד א' זמיר: "על מאפיין הזיקה האישית ניתן להסתמך רק בכיוון אחד. היעדרה של זיקה אישית עשוי להצביע על היעדרם של יחסי עובד-מעביד, אך המצאותה אינה מלמדת על קיום יחסים אלה" (ר' א' זמיר חוזה קבלנות (פירוש לחוקי החוזים בעריכת טדסקי, בעמ' 105).
72.בהקשר זה יפים לענייננו דבריו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה, כב' השופט גולדברג:
"במקרה הנדון, מובילה מסכת העובדות למסקנה, כי המערערות אמנם חייבות לבצע את העבודה באופן אישי. אולם בכך אין די, שכן הן רשאיות להיזקק לעוזרת או מחליפה על חשבונן.
השירות שניתן על-ידי המטפלות היה אישי, אולם גם כשמתקשרים עם עורך-דין או עם אמן להופעה מוסיקלית מתקשרים עימו בכוונה שהם אלו שייתנו את השירות באופן אישי, הם ולא אחרים, ואף אחד לא יטען כי עורך הדין או האמן הם עובדים של המתקשר עימם".
דב"ע (ארצי) נה/5-2 ורדה דעבול – עיריית ירושלים, פד"ע כט' 481, 492)
הסכמי ההתקשרות
73.התובעת חתמה ביום 15.10.2008 על הסכם למתן שירותים Microsoft Master Vendor Agreement for Engagements in Israel only". בין היתר קובע ההסכם, כי לא יתקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד:
"No employer-employee relations shall exist between Microsoft and the Vendor or any of the Vendor's personnel or subcontractors and Microsoft's relations with the Vendor are exclusively those of independent contractors. All the activities the Vendor or its personnel or subcontractors, consequent on and on connection with the performance of the Services, shall be carried out by the Vendor as an independent Contractor working at its own risk and on its own responsibility"
74.עוד התחייבה התובעת בהסכם ההתקשרות לרכוש ביטוח על חשבונה כתנאי להתקשרות בינה לבין הנתבעת (ר' סעיף 10 להסכם ההתקשרות). בנוסף נקבע בהסכם, כי אם רשות שיפוטית או federal agency יקבעו כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, "the Vendor will indemnify for all costs and damages incurred as a result of that determination" (ר' סעיף 13.1 להסכם).
75.מכח הסכם ההתקשרות הנזכר הוצאו לתובעת מספר הזמנות שירות Statement of Work to the Microsoft Master Vendor Agreement".
בהזמנת השרות נקבע:
"Inbal is a UX designer hired to assist the ILDC innovation Labs come up with new and innovative as designs for the Headlight, Genie and LiveTags projects" (' סעיף 2.4 להזמנת השרות).
76.עוד נקבע בהזמנת השרות, כי משרדה של התובעת הוא בכתובת מגוריה והקף השרותים יעמוד על 120 שעות בחודש.
77.בחתימתה על ה SOW (Statement of Work) ציינה התובעת את כתובת המייל הפרטית שלה בג'ימיל, היה לה מספר ספק וכתובת ההתקשרות עימה היתה כתובת הפרטית.
78.בפיסקה הקרויהServices Fees הוגדרו אבני דרך בהתאם להן נקבע סכום המקסימום שישולם לתובעת היה ויושגו כל היעדים שנקבעו באבני הדרך בסך כולל של 103,200 ש"ח.
79.עוד נקבע ב SOW, כי כל ההוצאות שתוצאנה בקשר עם מתן השרותים תחולנה על הספק, התובעת.
80.איננו מקבלים את טענת התובעת, כי ההתקשרות עם הנתבעת במתכונת של "קבלן עצמאי" נכפתה עליה ואף הטענה, כי כוונת הצדדים בעת ההתקשרות היתה ל"קשר של עבודה", כהגדרת התובעת, לא הוכח. נזכיר, כי המוציא מחברו עליו הראיה ואין בטענת התובעת בסיכומיה, כי "הנתבעת נמנעה מלהעיד את העדים משום שהם ללא ספק היו מבהירים את ספירה התובעת, דהיינו: שהכוונה היתה לקשר של עבודה, כי זה היה המצג שהוצג לה וכי הנתבעת היא ששינתה טעמה וכפתה קשר קבלני", כדי לשכנענו כי התהפכו היוצרות ונטלי הראיה.
81.אף כי להסכם שנכרת בין הצדדים בענייננו משקל מועט אשר אין די בו כדי להכריע את גורל היחסים בין הצדדים, בחרנו להביא בענין זה מדבריו של כב' השופט מישאל חשין שכתב בלשונו המליצית:
"25. [...] רעה חולה היא במקומותינו - ולתופעה זו הדים רועמים בפסיקה - שקבלנים נוטלים על עצמם חבויות אלו ואחרות, הגם שיודעים הם כי לא יוכלו לעמוד בהן אלא בעזרת שמיים, ומכל מקום, כי יקשה עליהם במאוד מאוד לעמוד בלוח הזמנים שקבעו לעצמם. ואולם ברצותם למשוך את לבם של קונים בכוח, ובאומרם אל לבם ואל אותם קונים בכוח, בלשון העם: "יהיה בסדר", עומסים הם על שכמם נטל זמנים שאין ביכולתם לעמוד בו... ובבוא יום פקודה, יום בו אין הם עומדים במשא הכבד, מוצאים קבלנים תירוצים וטעמים לרוב, מדוע החטאת לא לפתחם הוא רובץ אלא לפתחיהם של אחרים. דומה, כי רק מיצוי הדין אפשר שיעמידנו על רגלינו ויוליכנו קוממיות על דרך הישר; וכך נאמר: הסכמים יש לכבד - זו כל התורה כולה - והמפר ישלם"
(ע"א 345/89 נאות דברת – מעליות ישראליפט י.נ.ש אילן ניהול והשקעות בע"מ, פ"מ מו(3) 350, 360).
סיכום ביניים ומסקנות
82.דין תביעתה של התובעת להדחות לגופה משלא הוכח כי שררו יחסי עובד ומעביד בינה לבין הנתבעת מכל אחד מהטעמים שלהלן: לענין הפן החיובי של מבחן ההשתלבות לא הרימה התובעת את הנטל להוכיח כי השתלבה ב"מפעלה" של הנתבעת, לבד מן העובדה כי השרותים שנתנה מהווים חלק מליבת עיסוקה של מעבדת החדשנות. בהבט השלילי של מבחן ההשתלבות הוכח כי לתובעת היה עסק משלה, ובין היתר, היא דאגה להעביר לקופות הגמל הפקדות להסדר פנסיוני וקרן השתלמות, נתנה שרותים אף אם בהקף נמוך לאחרים, נתנה שרותים בהקף משתנה לנתבעת, לא רק בשל דרישות הנתבעת אלא בעיקר בהתאם לנוחותה שלה.
83.התובעת רשאית היתה ליתן שרותים באותו תחום לגופים מתחרים ככל שאוותה נפשה והיא עשתה כן אם כי בהקף נמוך, כאשר היתה מעונינת להגדיל את הכנסותיה. אפשרות זו שעמדה בפני התובעת אינה עומדת לעובדים שכירים. התובעת תוגמלה כעצמאית, הנפיקה חשבוניות מס, ניהלה תיק כעצמאית ברשויות המס, ניכתה את הוצאות העסק ונהגה כעצמאית לכל דבר וענין.
84.בין הצדדים נחתמו מספר הסכמי התקשרות אשר התובעת ידעה והבינה כי מכוחם מוגדרת ההתקשרות עימה כהתקשרות שבין נותן שרותים עצמאי למזמין שרות. לתובעת היה נסיון תעסוקתי קודם אשר עמד בבסיס ההבנה כי ההתקשרות בינה לבין הנתבעת אינה התקשרות שבין עובד למעסיקתו.
85.למעלה מן הדרוש נוסיף, כי אף אם היינו אומרים, כי לאחר בחינת ההבטים השונים של מבחן ההשתלבות המאזניים שקולות, דין תביעתה של התובעת להדחות גם היות והוכח להנחת דעתנו כי התמורה ששולמה לה היתה גבוהה, במונחי עלות, מהתמורה ששולמה למי שהחליפה אותה בחופשת הלידה ואף גבוהה מן התמורה המשולמת לה כיום כשכירה.
התמורה ושיעורה וההשבה
86.נשיא בית הדין הארצי לעבודה, כב' השופט פליטמן כתב בפרשת ענת עמיר דברים אלה היפים אף לעניננו:
"במקרים ברורים, שבהם המעסיק ידע, נוכח טיב הקשר הברור, כי מי שהוא בחר להעסיקו כקבלן הינו בעצם עובד, ובכל זאת החליט לעטות על היחס שביניהם כסות של מזמין - קבלן; במקרים שכאלה, מקובלת עליי הגישה ההרתעתית, לפיה אחת האפשרויות היא שהשכר החודשי הכולל הגבוה משכר עובד, ששולם על ידי המעסיק, יהא הבסיס לחישוב הזכאויות הסוציאליות הנתבעות בדיעבד על ידי העובד.
יתרה מזו, על פי גישה זו, לא מן הנמנע כי במקרים מתאימים, שבהם נכפה למשל על עובד מעמד של קבלן נותן שירות על ידי מעסיקו כדי להתחמק ממתן זכויות כעובד; ראוי שבית הדין יחייב את אותו מעסיק בתשלום פיצוי לעובד בגין התנהגות חסרת תום לב, כמידת חוסר תום ליבו, בדומה לדעת חברתי השופטת אנגלברג שהם בעניין זה.
ברם, לא תמיד קביעת המעמד כעובד ברורה וחד משמעית, ובייחוד לא בתחילת הקשר, להבדיל מניתוחו בדיעבד. ייתכנו מקרים שטיב היחס האמיתי שבין הצדדים אינו ברור מלכתחילה והיה יסוד לאומד דעתם, כי אפשר שניתן לקשור ביניהם קשר של מזמין - קבלן, כמו למשל במקרה שלפנינו, כשניתנה למערערת זכות הבחירה בין יחסים אלה ליחסי עובד ומעסיק, והיא דרשה להיות במעמד של נותנת שירות.
במקרה שכזה, אין צידוק ליישום הגישה ההרתעתית ולחיוב המעסיק בפיצוי בגין התנהגות חסרת תום לב או לחישוב זכאויותיו הסוציאליות של מי שהתברר בדיעבד שהינו עובד, על בסיס שכרו הכולל; אלא החישוב צריך להיעשות על בסיס שכר מופחת. אך זאת אך ורק ככל שיש נתונים מוכחים על כך. משחישוב הזכויות הסוציאליות צריך להיעשות על בסיס שכר מופחת, מתעוררת שאלת ההשבה".
87.כפי שקבענו קודם לכן, הצדדים הסכימו כי מתכונת ההתקשרות תהא כזו שבין מזמין שרותים לקבלן עצמאי והתובעת נתנה הסכמתה, מתוך ידיעה ברורה כי בחירתה זו אינה שוות ערך למעמד שהיה לה בעבר בחברה שנוהלה על ידי אביה ובמקומות אחרים כשכירה (ר' פרוטוקול עמ' 5 שורות 17-13).
88.לענין אופן חישוב ההשבה נקבע בפרשת ענת עמיר:
"שיעור ההשבה על פי האמור צריך להיקבע, לא על פי ההפרש בין השכר החודשי שקיבל העובד עת סברו הצדדים שאין ביניהם יחסי עובד ומעסיק בהשוואה למשכורת החודשית שהיה מקבל כעובד, אלא שיעור ההשבה, במקרה שיש נתונים מוכחים של שכר העובד התובע אילו נחשב לעובד מלכתחילה, תלוי בהפרש שבין עלות השכר המופחת בתוספת כלל הזכויות המגיעות בהשוואה לעלות השכר הכולל שבה נשא המעסיק בפועל עת סברו הצדדים, כי לא מתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעסיק. ככל שקיים פער עלויות לטובת העובד - יגיע לו ההפרש שישתלם לו עד סכום זכאותו בתביעתו על פי עילותיה"
89.נערוך, איפוא, את החישוב בהתאם לנתונים הידועים לנו:
89.1לתובעת שולמו, כזכור, 215 ש"ח לשעה (בתוספת מע"מ).
89.2בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי "שכרה של עובדת חברת השירותים החיצונית (שכר יסוד ברוטו) שהחליפה את התובעת במתן שירותים בשנת 2013 עמד על 61 ש"ח" (ר' סעיף 29 לכתב ההגנה). בסיכומיה של הנתבעת הועמד ערך שעת עבודה של עובדת חברת השירותים על 55 ש"ח (ר' סעיף 33 לסיכומי הנתבעת).
בתצהירו של מר דיאמנט נכתב, כי "עובדת חברה חיצונית שהחליפה את התובעת בעת היעדרה לאחר לידה – בעלת כישורים שלטעמי עולים על אלה של התובעת – הועסקה בשכר של 7,000 ש"ח למשרה מלאה ובעלות העסקה (כולל תנאים סוציאליים ונלווים) בסך של 10,287 ש"ח. תרגום דרישתה המופרכת של התובעת לראות בתמורה המופלגת שקיבלה כשכר יסוד, מביא לשכר יסוד של 40,000 ש"ח !! למשרה מלאה (186 שעות)" (ר' סעיף 37 לתצהירו).
באשר לזהותה של העובדת החיצונית שהחליפה את התובעת וכישוריה, העידה התובעת, כי כאשר יצאה לחופשת הלידה דאגה כי אורלי, אותה הכירה קודם לכן, תחליף אותה משום שראתה בה "כמישהי שראויה להחליף אותי בתקופת חופשת הלידה" (ר' פרוטוקול עמ' 14 שורות 18-16).
לתצהירה של גב' מסטר צורפו העתקי חשבוניות מס בגין התשלומים ששולמו לחברת מצ' פוינט איי. טי בע"מ (ר' נספח נ/8 לתצהירה) עבור השרותים שסיפקה גב' אורלי גולן, שהחליפה את התובעת בחופשת הלידה והיתה, כך הסכימו שני הצדדים, בעלת כישורים שאינם נופלים מאלה של התובעת.
עיון בחשבוניות מעלה, כי לחברת מצ' פוינט איי. טי בע"מ שולמה תמורה חודשית בסך של 10,287 ש"ח (לפני מע"מ) בגין שירותיה של גב' אורלי גולן אשר ניתנו, כך נטען, בהקף של משרה מלאה.
על פי הצעת המחיר שהיוותה חלק מנספח "נ/8" לתצהירה של גב' מסטר, סכום זה כלל שכר יסוד בגובה 7,000 ש"ח, החזר הוצאות נסיעה ו 40% נוספים עבור זכויות סוציאליות (ר' גם סעיף 15 לתצהירה של גב' מסטר).
89.3זאת ועוד. התובעת מועסקת מחודש אוקטובר 2015 בחברת טריטו בע"מ. בהתאם להסכם ההעסקה שלה (נספח ת/10) משכורתה החודשית עומדת על 35,000 ש"ח מתוכם 28,000 ש"ח כמשכורת יסוד ו 7,000 ש"ח עבור גמול גלובלי של שעות נוספות.
בתלוש השכר שצורף על ידי התובעת (נספח ת/9) צוין, כי עבדה באותו חודש קלנדרי 213 שעות. בחקירתה נשאלה התובעת בענין זה:
"ש. אני מפנה אותך לת/9, תלוש השכר שצרפת. בתחתית התלוש מופיע 213 שעות. את רואה?
ת. כן.
ש. בהתאם לטענתך בתיק הזה אילו היית עובדת באותו הקף במיקרוסופט אז עבור 213 שעות היית אמור לקבל 215 ש"ח לשעה?
ת. כן.
ש. זה יוצא למעלה מ 45,000 ש"ח
ת. כן
ש. במונחי התביעה שלך עצם גם טריטו מקפחים אותך כי הם נותנים לך 33,000 ש"ח על השעות האלה?
ת. אני נהנית מהעבודה כשכירה ממעמד רשמי בחברה, מיכולת להתפתח מהרבה דברים ששכיר נהנה מהם והם לא מגולמים רק בשקלים של סוף החודש"
(ר' פרוטוקול עמ' 16 שורות 30-24, עמ' 17 שורות 4-1)
אף שתלוש השכר מציג רכיבים מרכיבים שונים, השתכרותה הכוללת של התובעת, במונחי ברוטו עומדת על 35,000 ש"ח כפי שנקבע בהסכם העסקתה.
90.הצדדים הציגו בפנינו, איפוא, שני נתונים לצורך בחינת השכר החלופי בהתאם לגישה החישובית המידתית. האחד – שכרה של גב' אורלי גולן אשר עמד על 7,000 ש"ח לחודש ושכרה של התובעת אצל מעסיקה הנוכחי שעומד על 35,000 ש"ח לחודש.
91.אילו היתה התובעת עובדת שכירה אצל הנתבעת, היה שכרה לו הועסקה במשרה מלאה עומד על 7,000 ש"ח. עלות העסקתה היתה מגעת לכדי 10,287 ש"ח הכוללים 40% עבור זכויות סוציאליות בתוספת החזר הוצאות נסיעה.
92.כפי שציינו קודם לכן, בשנת 2011 עמדה הכנסתה החודשית הממוצעת של התובעת על 18,832 ש"ח, עבור כ 1,051 שעות בממוצע בשנה כלומר: ממוצע של 87 שעות בחודש. על כן הקף מתן השרותים שניתן על ידי התובעת עמד על פחות מ 50% משרה.
בשנת 2012 עמדה הכנסתה החודשית הממוצעת של התובעת על 225,990.5 ש"ח = 18,833 ש"ח.12
על פי חישובינו, הקף השירותים הממוצע של התובעת בשנת 2012 עמד על 104 שעות לחודש, שהם 56% משרה. לו היה הקף השרותים הניתנים על ידה לנתבעת עומד על משרה מלאה היתה התמורה החודשית המגיעה לה עומדת על 33,500 ש"ח.
93.בחישוב עלות שכרה של גב' גולן נלקחו בחשבון 40% עבור הזכויות הסוציאליות וכן החזר הוצאות נסיעה.
94.אך אם נערוך חישוב של עלות שכרה של גב' גולן משל היתה בעלת ותק של 5 שנות עבודה כפי שהיתה התובעת, יהיה עלינו לקחת בחשבון כי בשנת 2012 היה שיעור הפקדות המעביד לקופת גמל בהתאם לצו ההרחבה לפנסית חובה 8.34% (מהם 4.18 למרכיב הפיצויים ו- 4.16% למרכיב התגמולים), 4.5% בגין חופשה שנתית (בהנחה שערך יום עבודה הוא 318 ש"ח והיא זכאית היתה ל 12 ימי חופשה, על פי ותק של 5 שנים), 1% לדמי הבראה (על פי ותק של 5 שנים, המזכה ב 7 ימי הבראה במכפלת 378 ש"ח לכל יום הבראה, אשר היו מוסיפים מדי חודש לעלות השכר פחות מ 1% מן השכר החודשי) ו- 487 ש"ח נסיעות כפי ששולמו לה המהווים כ 1.55% מן השכר.
95.בפרשת ענת עמיר קבע כב' הנשיא, השופט יגאל פליטמן כי בהתאם לגישה החישובית המידתית ובהנתן השכר החודשי את עלותו יש לבחון, כי החישוב יעשה כדלקמן:
"7,500 ש"ח + 8.33% פיצויי פיטורים + 4% דמי חופשה + 6% הפרשה לגמל + 2.5% דמי הבראה + 4% החזר הוצאות נסיעה. בסך הכול מגיעים לעלות שכר חודשית בסך 9,362.25 ש"ח".
96.יישומה של גישה זו בעניננו תהא כדלקמן:
עלות שכרה של התובעת - לו היה שכר היסוד שלה עומד על 7,000 ש"ח כפי ששולם לגב' גולן, בתוספת 15.39% בגין החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה, דמי חופשה והפקדות לקופת גמל (1.55% + 1% + 8.34% + 4.5%) – היה עומד על 8,625 ש"ח. אף לו היינו מוסיפים לעלות השכר 22 שעות נוספות בחודש, שהם 15.5% נוספים (7,000 ש"ח x 1.25 x 22 שעות), היתה עלות שכרה מגיעה
186
לכדי 9,162 ש"ח (30.89% נוספים). לכך יש להוסיף 7% עבור ביטוח לאומי (חלק המעסיק) - סכום זה שוקלל בהתאם לשיעורי דמי הביטוח נכון ל 1.1.2017 - ובסך הכל היתה עלות שכרה היתה עומדת על 9,652 ש"ח.
97.אף אם נערוך חישוב מחודש של עלות שכרה של התובעת אילו השתכרה התובעת בהתאם לשכר היסוד המשולם לה כיום, בסך של 21,450 ש"ח ונוסיף לשכר היסוד את עלויות הזכויות הסוציאליות בהתאם לשיעורים שפורטו לעיל, בסך כולל של 37.89%, הכוללים גמול שעות נוספות - אף שיש לזכור, כי מעסיק יכול להגביל את עובדיו מלבצע שעות נוספות ואף התובעת, כעולה מתלושי השכר שצורפו, עבדה בשניים מתוך שלושת החודשים בגינם הוצגו בפנינו הנתונים, בשעות נוספות – תעמוד עלות שכרה על 29,577 ש"ח, כאשר כפי שציינו קודם לכן, אילו היקף השרותים שניתן על ידה לנתבעת בשנת 2012 היה עומד על הקף של משרה מלאה היתה התמורה המשולמת לה עומדת על 33,500 ש"ח.
98.מכל האמור לעיל עולה, איפוא, כי בהתאם לגישה החישובית המידתית, התמורה ששולמה לתובעת היתה גבוהה מעלות שכרה של עובדת חלופית בותק דומה ואף מעלות שכרה שלה כפי נתוני השתכרותה הנוכחיים.
99.מכל הטעמים הנזכרים לעיל אנו דוחים את תביעתה של התובעת. למעלה מן הדרוש נציין, כי לא הוכח בפנינו, ולו בראשית ראיה, כי התובעת "פוטרה" "על פי החלטה חד צדדית ללא הליך הוגן" ומנעה מהתובעת להתקבל לעבודה כשכירה (ר' סעיפים 86-84 לסיכומי התובעת). נפנה בהקשר זה לסעיפים 43-42 לסיכומי הנתבעת ולהפניות שם.
100.לאור תוצאה זו איננו נדרשים לפרק השלישי שענינו זכויותיה הסוציאליות של התובעת. אילמלא קביעתנו כי לא שררו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לנתבעת יתכן והיה מקום לדחות את תביעת התובעת בהתאם להלכת בוכריס (דב"ע(ארצי) נה/3-145 מדינת ישראל - בוכריס, פד"ע ל"ו 1).
101.התובעת שתביעתה נדחתה מחויבת, איפוא, בהוצאות הנתבעת בסך של 25,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה.
עמדתה של גב' חגית מנדלביץ, נציגת הציבור
עקרון ההפרכה הוא עקרון יסוד של המהפיכה המדעית (פופר) - שבלעדיו לא מדובר במדע
הסבר: על מנת שטענה תיחשב כמדעית, היא צריכה להיות מנוסחת באופן הניתן להפרכה, כלומר שיהיה אפשרי להוכיח שהיא אינה נכונה.
לדוגמא, תיאוריה/השערה: "כל הברבורים לבנים" מנוסחת באופן מדעי בגלל עקרון ההפרכהכי מספיק למצואברבור שחוראחדכדי להוכיח שההשערה אינה נכונה. עקרון ההפרכה הוא הפתרון של פופר לבעיית האינדוקציה - בעוד שלא ניתן להגיע משום מקרה למסקנה כוללנית (אינדוקציה), הרי שאפשר לשלול טענה, או קביעה, על ידי הפרכה אחת.
לעניות דעתי, "מבחן" ההשתלבות בפן החיובי מוכיח בכל מקרה שאין אדם שאינו משתלב בפעילות המעסיק.
כדי שמבחן יהיה אמיתי ושימושי הוא חייב להיות מנוסח באופן שימיין את הנבחנים בו ולא יצא שכולם "עוברים" תמיד את המבחן...
עדיין לא השלמתי לגבש את הבנתי לגבי "הבעיטה" בחוזה עבודה כהסכמה מודעת בין הצדדים, כשקבע בית הדין "כי כינוי שנתנו צדדים ליחסים ביניהם אינו יוצר סטטוס, אלא יש לבדוק את הנסיבות כהווייתן (מ' גולדברג "עובד" ו"מעביד" – תמונת מצב" בעמוד 27). אקדים ואומר שלפי השקפת עולמי, יש פגם בהעדפת בית הדין הנכבד את "מבחן ההשתלבות-הפן החיובי" ובדיעבד, על פני חוזה חוקי שנחתם בהסכמה בין צדדים ולא הופר, וארחיב להלן:
בעידן שלנו, המדינה בחרה מִדַעת לכבד את השוק החופשי וליהנות מהקידמה שהוא מביא, והמעסיק כבר אינו "המדינה" או "ההסתדרות", השייכים לעולם מוּלְאָם.
בעידן שלנו המדינה בחרה לתת לפרטים חופש לקדם יזמויות שבהן היזם/מעסיק - לוקח על עצמו אחריות וסיכונים במטרה מבורכת להביא להצלחת פעילות הארגון ולרווחיו.
לשם כך, נדרש הארגון להתמקד במטרות האסטרטגיות, תוך ראייה רחבה ומעמיקה של הפעילות הארגונית, ולתמוך אותן בקבלת החלטות, שמניבות תפוקות מירביות ומיקסום תרומת כלל הפרויקטים וזה כולל את האתגר שבויתור על פרויקטים ועל תעסוקות, באופן שישיג את מקסימום התועלת/הערך לחברה. פוקוס, למשל, מהווה מאיץ-ערך Drivers Value)) מרכזי להשבחת ערך החברה: לכן, הוצאת עבודות לקבלני משנה עצמאיים תורמת פוקוס לחברה.
מבחינת המעסיק הגרפיקה למעבדת החדשנות: "שולי ונלווה ולא נדרש ומובנה בתוך ליבת הפעילות של הנתבעת" לכן, הנתבעת המשיכה ונעזרה, בחברת עיצוב גרפי חיצונית בתקופת חופשת הלידה של התובעת (ר' סעיף 23.1 לכתב ההגנה). לעניות דעתי, למעסיק זכות להחליט שהשירות שניתן על ידי התובעת לא היה בליבת הפעילות של המעבדה. כי, בהחלטה כזו נלקחים בחשבון שיקוליםאסטרטגים לזמן קצר וארוך, שנועדו להשביח משמעותית את ערך הארגון.
אני כופרת בלגיטימציה של בית הדין לשבש תהליך חיוני זה, תוך ביטול כל התורות הניהוליות של בתי הספר למינהל עסקים, המלמדות להתמקד רק בנושאים שלגביהם יש לארגון יתרון יחסי ולרכוש מעצמאיים-אחרים נושאים משלימים – בכלל, וע"י גימוד חוזה חוקי (שלא הופר), אשר נחתם בהסכמה,– בפרט. בנתונים אלו, משמש "מבחן ההשתלבות-הפן החיובי" כמנגנון שמבטל את חוקיותו של חוזה עם כל עובד עצמאי (במנגנון הזה המעסיק תמיד "חייב" והעובד תמיד "זכאי").
וזאת בשעה שהעובד-העצמאי נהנה ממספר עולמות, יכול להתפרנס ולעשות קריירה על הפלטפורמה של הארגון שמספק לו עבודה, יכול ללמוד מִהיָזָם / מהארגון שמעסיק אותו, ועם התובנות החדשות, שרכש אצל המעסיק, יכול העובד העצמאי לנדוד למעסיק אחר אפילו לעבוד עבור מספר מעסיקים במקביל או להתנתק ממנו ולפתוח מיד עסק שמתחרה בו.
חוזה אמור לתת הגנה וביטחון גם למעסיק והריהו נדרס מול עינַי הַכּלות - ואם אכן כך - יתכבד בית הדין הנכבד ויוציא גילוי נאות: החוזים הם בזבוז זמן וכסף. בית הדין כבר יקבע בשביל הצדדים את היחסים "כהווייתם" - בדיעבד.
ניתן היום, כ"ד סיוון תשע"ז, (18 יוני 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
מר גבריאל נבו נציג ציבור עובדים
|
|
יפית זלמנוביץ גיסין, שופטת
|
|
גב' חגית מנדלביץ
נציגת ציבור מעסיקים
|